בצלאל יעקב דבליצקי

בצלאל יעקב דבליצקי (Dwelaitzky; כ"ז בכסלו תרל"ג, דצמבר 1872 – ה' בשבט תשכ"ג, 30 בינואר 1963) היה תעשיין ישראלי, מייסד ובעל מפעל השוקולד צ. ד..

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזאגר שבליטא, בנם של מנחם מנדל ודבורה דבליצקי. קיבל חינוך דתי. בצעירותו התגורר בבויסק שבלטביה, והיה מקורב לרב העיר הרב אברהם יצחק קוק. בעיר ניהל בית מרקחת ובית מסחר לתרופות. לאחר מכן עבר להתגורר במוסקבה והתעשר מעסקיו. לבסוף התיישב בריגה וניהל מפעל לצבעים שסניפיו הסתעפו בליטא ואסטוניה.

ביקר בארץ ישראל כמה פעמים. בביקוריו רכש קרקעות ופרדסים בתל אביב, רמת גן, חדרה וחיפה. בשנת 1933 עלה עם בנו לישיבת קבע בארץ והתיישב בתל אביב. אשתו ובתו עלו כעבור שלוש שנים. בארץ היה ממייסדי וראשי בית הכנסת הגר"א בתל אביב, היה ממקורבי הרב יוסף צבי הלוי ותמך כלכלית בישיבת "כנסת הרבנים" בעיר בראשות הרב שמעון אמוראי. בנה מתחם בתים בהדר הכרמל בחיפה.

יסד וניהל את מפעל "פלאניל" לצבעים. בשנת 1954^[1] ייסד את המפעל לשוקולד "צ.ד." ברמת-גן (ראשי תיבות של שמו: צלאל דבליצקי).

נודע כבעל צדקה. בארץ התיידד עם הסופר חיים נחמן ביאליק, ובעקבות המלצתו תמך כספית במשך שנים בלימודיו התורניים של הנער שלמה גורן. נישא פעמיים. מאשתו הראשונה, רוחמה, נולדו לו שישה ילדים, מאשתו השנייה, דבורה, נולדו לו שני בנים ובת.

דבליצקי נפטר בשנת 1963 ונקבר בבית הקברות קריית שאול בתל אביב. בנו הרב שריה דבליצקי פרסם לזכרו את הספר "זיכרון בצלאל", הכולל חידושים ופסקים בהלכות אבלות.