ברכת ההודאה

ערך זה עוסק בברכה בתפילת שמונה-עשרה. אם התכוונתם לברכת הגשמים, ראו ברכת הגשמים.

ברכת מודים או ברכת ההודאה היא הברכה ה-18 בתפילת שמונה עשרה, הברכה השישית בתפילת שבע והברכה השמינית בתפילת תשע. ברכת מודים היא אחת משלושת ברכות ההודאה שבסוף תפילת העמידה, ועניינה הוא הודאה לקב"ה על עניינים שונים. הברכה נאמרת לאחר ברכת העבודה ולפני ברכת שים שלום. בחזרת הש"ץ אומרים לאחר הברכה ברכת כהנים.

נוסח הברכה

כיום הנוסח הרווח במרבית הסידורים הוא:

מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד,
צורנו צור חיינו, מגן ישענו אתה הוא לדור ודור.

נודה לך ונספר תהילתך על חיינו המסורים בידך,
ועל נשמותינו הפקודות לך,
ועל נסיך שבכל יום עמנו,
ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהרים.
הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך, כי מעולם קוינו לך.

ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא תמיד, שמך מלכנו לעולם ועד.

וכל החיים יודוך סלה, ויהללו ויברכו, את שמך הגדול, באמת, לעולם כי טוב,
האל ישועתנו ועזרתנו סלה, האל הטוב.

ברוך אתה ה', הטוב שמך ולך נאה להודות.

הנוסחים הקדומים

אולם, ממצאים מן הגניזה הקהירית מגלים כי נוסח זה מורחב מאוד ונלוו עליו תוספות רבות במשך השנים. באופן כללי ניתן להצביע על שני נוסחים עיקריים, נוסח בבל ונוסח ארץ ישראל.ככל הנראה הנוסח הקדום יותר הוא זה שנהג בארץ ישראל והנוסח הבבלי, שהוא הבסיס לנוסח המקובל כיום, הרחיב אותו - תחילה במעט וברבות השנים רבו התוספות.

הנוסח הארצישראלי
מודים אנחנו לך ה' אלוהינו ואלהי אבותינו
על כל הטובות החסד והרחמים שגמלתנו ושעשית עמנו ועם אבותינו מלפנינו
ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו
ברוך אתה ה' הטוב לך להודות

הנוסח הבבלי
מודים אנחנו לך (ש)אתה הוא ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו לעולם ועד
על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך
ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר
ועל כולם יתברך ויתרומם שמך מלכנו לעולם ועד
כל החיים יודוך סלה
ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות

חלוקת הברכה

ניתן לחלק את הברכה לחלקים עיקריים:

• פתיחה כללית- הודאה כללית לקב"ה. שורות 1-2
• פירוט ההודאה- פירוט של העניינים עליהם מודה המתפלל. שורות 3-7
• סיום- אמירות כלליות ביחס להודאה לקב"ה. 8-10
• חתימת הברכה- שורה 11.

מודים דרבנן

מודים דרבנן - שלט בבית הכנסת ביקיר

נוסח מודים דרבנן כיום

בעת חזרת הש"ץ, כשהחזן חוזר על ברכת מודים, אומר הקהל "מודים דרבנן" ("מודים של חכמים"). זהו נוסח "מודים" שאינו ברכה (אין חותמים ב"ברוך אתה ה'..."). הוא כולל קטע של בקשה להמשך ההגנה והגאולה עליהם מודים בברכה ובחלק הראשון של מודים דרבנן. לפי נוסח הספרדים (מרבית הנוסחים דומים לנוסח זה למעט שינויים קלים):

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאָתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וֵא לֹקֵי אֲבוֹתֵּינוּ, אֱלֹקֵי כָל בָּשָׂר. יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהָקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ. וְתֶּאֱסֹף גָּליּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ לִשְׁמֹר חקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ קֵל הַהוֹדָאוֹת.

נוסח איטליה שונה מהותית ולכן יובא להלן:

מוֹדִים כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִתָנוּ וְקִיַּמְתָנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנָשׁוּב לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.

הנוסח במקורות

בתלמוד בבלי מסכת סוטה מובאות הדיעות הבאות בנוגע לאמירות שאומר הקהל:
רב: מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך.
שמואל: אלהי כל בשר על שאנו מודים לך.
ר' סימאי: יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך.
נהרדעי משמו של ר' סימאי: ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחיתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך.
רב אחא בר יעקב מסיים בה: כן תחיינו ותחננו ותקבצו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך.

ואז מובאת דעת רב פפא "הילכך נימרינו לכולהו" כלומר לפי שיש דעות שונות בנוסח נאמר את כל השיטות.

בתלמוד הירושלמי מובאים נוסחים נוספים של אמוראי ארץ ישראל:
בשם ר' סימאי: מודים אנחנו לך אדון כל הבריות, אלוה התושבחות, צור עולמים, חי העולם, יוצר בראשית מחיה מתים, שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך. ברוך אתה ה' אל ההודאות.
רבי בא בר זבדא בשם רב: מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך. תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית. ברוך אתה ה' אל ההודאות.
רבי שמואל בר מינא בשם רבי אחא: הודיה ושבח לשמך לך גדולה לך גבורה לך תפארת. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתסמכנו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו, כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים ומלא רחמים ואין עוד מלבדך. ברוך אתה ה' אל ההודאות.
בר קפרא אמר: לך כריעה לך כפיפה לך השתחויה לך בריכה, כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש. והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל, ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך. בכל לב ובכל נפש משתחוים. כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו. ברוך אתה ה' אל ההודאות.
אמר ר' יודן נהגין רבנן אמרין כולהון ואית דאמרי או הדא או הדא (=נוהגים חכמים לומר את כולם ויש נוהגים לומר או זה או זה).

ההבדל המהותי הוא שלפי התלמוד הירושלמי הברכה חותמת "ברוך אתה ה' אל ההודאות" ולפי התלמוד הבבלי אין חתימה כלל אלא אומרים "על שאנו מודים לך" ותו לא ואכן הרמב"ם לא מזכיר חתימה כלל. מנגד, דעת הרא"ש כשיטת הירושלמי לחתום עם הזכרת ה', וכן מביא הרמ"א שכך המנהג וכן דעת הגר"א. ברם ר' יוסף קארו בבית יוסף מביא את דעת תלמידי רבנו יונה בשם רבם בנוגע לברכת בורא נפשות שם קיימת מחלוקת דומה, ודעת ר' יונה שיש לחתום אך ללא הזכרת ה' "ברוך חי העולמים". לפיכך אומר ר' יוסף קארו שהוא הדין לסוגיה זו ולכן יש לחתום ללא הזכרת ה': "ברוך אל ההודאות" וכך נפסק בשולחן ערוך , וכן המנהג הנפוץ כיום.

הוספות

על הניסים

בפורים ובחנוכה אומר המתפלל בברכת מודים את נוסח על הניסים. כפי שניתן להסיק משמה, תוספת זו באה להודות לקב"ה על הניסים אשר אירעו בימי חנוכה ופורים לעם ישראל. מוסיפים את "על הניסים" בין המשפט "כי מעולם קיוינו לך" (שורה 7) ל"ועל כולם" (שורה 8). אם שכח לומר "על הניסים" וסיים את הברכה, אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

עשרת ימי תשובה

בעשרת ימי תשובה מוסיפים תוספת הקשורה לימים אלה: "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד מוסיפים תוספת זו בין "לעולם ועד" ל"וכל החיים" ולמנהג הספרדים מוסיפים אותה לאחר "וכל החיים יודך סלה" לפני "ויהללו ויברכו". אם שכח לומר תוספת זו אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

אצל כמה ראשונים וגאונים מובאת תוספת לנוסח זה. בסידור רב עמרם גאון מובאת תוספת ארוכה: "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חינם ועבודה זרה וחלול השם וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך" ואחר כך אומרים "ועל כולם...תמיד שמך מלכנו לעולם ועד" ואז מוסיפים "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". מנהג זה השתמר בנוסח איטליה, אך הנוסח שם קוצר והתוספת של "וכתוב לחיים" נאמרת סמוך לברכת "הטוב שמך", כלומר מיד לאחר התוספת חותמים בברכה "הטוב שמך וכו'". לעומתם, בני אשכנז אומרים את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ במוספי ראש השנה ובחזרות הש"ץ של כל תפילות יום כיפור, כאשר הם מוסיפים אותו לפני "וכתב לחיים".

אצל הרמב"ם הנוסח הוא "זכור רחמיך ה' אלהינו וכבוש כעסך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". הרמב"ם מציין שהתוספת נאמרת סמוך לחתימת הברכה. כשיטת הרמב"ם נוהגים עד היום יהודי תימן, וכך גם הנוסח בסידור רב סעדיה גאון (ללא המלים "ה' אלהינו").

לקריאה נוספת

• יחזקאל לוגר, נוסח תפילת העמידה לחול על פי הגניזה הקהירית, ירושלים תשס"ג, עמ' 195-184
• בני ויאיר גזונדהייט 'מודים דרבנן' בבבלי ובירושלמי - בין יהודי התפוצות ליושבי ארץ ישראל

קישורים חיצוניים

• גבריאל יצחק רוונה, מודים, כורעים ומשתחווים - מקורה המקדשי של תפילת מודים דרבנן, אל המקדש, מעלין בקודש (גיליון 17)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.