תפילת ערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בתפילת ערבית לחול. אם התכוונתם לתפילת ערבית של שבת, ראו תפילת ערבית של שבת.

ביהדות, תפילת ערבית, או מעריב, מלשון ערב, היא התפילה הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. היא מורכבת משני חלקים עיקריים וכן מהפיוט עלינו לשבח שנוהגים לאומרו בסוף כל תפילה.
שני החלקים העיקריים הם:

[עריכה] יסודה של תפילת ערבית

המסורת מייחסת את קביעת תפילת ערבית ליעקב אבינו. כמו כן, היא מקושרת לחלבים ואיברים שהיו מוקטרים בלילות. לכן זמנה בלילה, החל בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה.

[עריכה] רשות או חובה?

שלא כמו תפילות שחרית ומנחה, חובת תפילת עמידה של ערבית הוטלה במחלוקת בתקופת המשנה והתלמוד. בברייתא המקשרת בין התפילות לקורבנות קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית וכן קורבן התמיד של בין הערביים מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית. המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום. גם במשנה במסכת ברכות נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ועל פי המפורש שם בתלמוד הכוונה היא שאינה חיוב גמור אלא נדחית מפני מצוות אחרות.

במסכת ברכות (דפים כז-כח) מובאת מחלוקת תנאים לגבי החיוב שבתפילת ערבית. רבי יהושע סבר כי תפילת ערבית היא רשות, ואילו רבן גמליאל דיבנה סבר שהיא חובה. מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של רבי אלעזר בן עזריה. בעקבות זאת נחלקו אמוראים כמי ההלכה.

הרמב"ם, בעקבות דברי הרי"ף, פסק כי לכתחילה תפילת ערבית היא רשות, אך כיום היא חובה משום שרוב ישראל קיבלוה עליהם. צורת חיוב זו יוצרת הבחנה בין נשים לגברים, שכן נשים לא קיבלוה עליהן, ועל כן חיובן בתפילת ערבית פחותה מחיובן בשאר תפילות. בנוסף, היות שמטרת חזרת הש"ץ היא להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם יודעים את נוסח התפילה, בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ. רב נטרונאי גאון תולה את הסיבה למנהג לומר קדיש אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא. (מובא בטור או"ח רלו)

המחלוקת לגבי חיוב התפילה נסובה רק לגבי חיוב תפילת עמידה, אך לגבי קריאת שמע לא נחלקו שחובת קריאת שמע בערב היא מדאורייתא. סדר התפילה כמו שמופיע היום בסידורים, בו קריאת שמע וברכותיה קודמים לתפילת עמידה נחשב במשך זמן רב ללא הכרחי.

[עריכה] מהלך התפילה

[עריכה] והוא רחום וברכו

לאחר שאומרים הפסוקים "והוא רחום" ו"ה' הושיעה", אומר החזן "ברכו את ה' המבורך", הקהל עונה לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר ואומר גם הוא פסוקית זו.

[עריכה] קריאת שמע וברכותיה

לאחר שאומרים 'ברכו', מברכים את הברכות הבאות כשקריאת שמע נאמרת בין שתי הברכות הראשונות לשתיים האחרונות:

מעריב ערבים - ברכה העוסקת בבריאת היום והלילה ובשבח לבורא על סידור הזריחה והשקיעה.
אהבת עולם - ברכת הודאה על התורה וכן על קיום המצוות של עם ישראל.
קריאת שמע.
ברכת גאולה - ברכה העוסקת בגאולת ישראל ממצרים ובשמירתו.
ברכת השכיבנו - ברכה העוסקת בבקשת שמירה מאת ה', שישכיבנו לשלום ויעמידנו לשלום, וישמרנו מפני מזיקים שונים.
לאחר הברכה נהוג להוסיף, בקרב יהודי איטליה, תימן, חלק מקהילות האשכנזים בחו"ל, וחלק מהספרדים (בעיקר בקהילת מרוקו) ברכה נוספת המתחילה במילים "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", אך בקהילות מרוקו משמיטים פסוקים אלו ומתחילים רק בקטע "יראו עינינו".
חצי קדיש.

[עריכה] תפילת שמונה עשרה

לפי מספר מנהגים נוסח תפילת עמידה של ערבית שונה מהנוסח של תפילת שחרית בברכה האחרונה בו ("שלום רב" במקום "שים שלום").

[עריכה] שיר למעלות ועלינו לשבח

בסוף התפילה, הנוהגים כמנהג הספרדים וחלק מקהילות החסידים, אומרים מזמור קכ"א בתהלים, שיר המעלות - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים...". לאחר המזמור אומרים קדיש יתום וברכו (שנתקן לאלו שאחרו ולא שמעו כשפרסו על שמע בתחילת התפילה). המתפללים כנוסח אשכנז וכן חסידי חב"ד לא נוהגים כך. לאחר מכן אומרים עלינו לשבח וקדיש יתום, כבסוף כל תפילה, ולפי הנוסחאות שלא פרסו על שמע לפני עלינו, עושים זאת לאחר הקדיש שאחרי עלינו.

[עריכה] ספירת העומר

בימי ספירת העומר (החלים מיום שני של פסח ועד ערב שבועות), נהגו לברך ולספור ספירת העומר לאחר תפילת מעריב, גם כאן חלוקים הדעות באשר למיקום הספירה, יש הנוהגים לספור לפני עלינו לשבח ויש שנהגו לספור לאחריו. בקהילות גאורגיה, המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "לשם יחוד" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר.ומוסיפים את הקטעים הידועים, וגם קטע הפותח במילים: "רבונו של עולם".ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא רבא". וברכו,ו" עלינו לשבח".