תפילת ערבית
ערך זה עוסק בתפילת ערבית לחול. אם התכוונתם לתפילת ערבית של שבת, ראו תפילת ערבית של שבת.
ביהדות, תפילת ערבית, או מעריב, מלשון ערב, היא התפילה הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. היא מורכבת משני חלקים עיקריים וכן מהפיוט עלינו לשבח שנוהגים לאומרו בסוף כל תפילה.
שני החלקים העיקריים הם:
תוכן עניינים |
[עריכה] יסודה של תפילת ערבית
המסורת מייחסת את קביעת תפילת ערבית ליעקב אבינו. כמו כן, היא מקושרת לחלבים ואיברים שהיו מוקטרים בלילות. לכן זמנה בלילה, החל בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה.
[עריכה] רשות או חובה?
שלא כמו תפילות שחרית ומנחה, חובת תפילת עמידה של ערבית הוטלה במחלוקת בתקופת המשנה והתלמוד. בברייתא המקשרת בין התפילות לקורבנות קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית וכן קורבן התמיד של בין הערביים מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית. המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום. גם במשנה במסכת ברכות נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע", ועל פי המפורש שם בתלמוד הכוונה היא שאינה חיוב גמור אלא נדחית מפני מצוות אחרות.
במסכת ברכות (דפים כז-כח) מובאת מחלוקת תנאים לגבי החיוב שבתפילת ערבית. רבי יהושע סבר כי תפילת ערבית היא רשות, ואילו רבן גמליאל דיבנה סבר שהיא חובה. מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של רבי אלעזר בן עזריה. בעקבות זאת נחלקו אמוראים כמי ההלכה.
הרמב"ם, בעקבות דברי הרי"ף, פסק כי לכתחילה תפילת ערבית היא רשות, אך כיום היא חובה משום שרוב ישראל קיבלוה עליהם. צורת חיוב זו יוצרת הבחנה בין נשים לגברים, שכן נשים לא קיבלוה עליהן, ועל כן חיובן בתפילת ערבית פחותה מחיובן בשאר תפילות. בנוסף, היות שמטרת חזרת הש"ץ היא להוציא ידי חובה את המתפללים שאינם יודעים את נוסח התפילה, בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ. רב נטרונאי גאון תולה את הסיבה למנהג לומר קדיש אחרי ברכות קריאת שמע לפני תפילת העמידה, בדעה שתפילת ערבית רשות, והקדיש משמש כהכרזה שהסתיימה התפילה והרוצה לצאת יצא. (מובא בטור או"ח רלו)
המחלוקת לגבי חיוב התפילה נסובה רק לגבי חיוב תפילת עמידה, אך לגבי קריאת שמע לא נחלקו שחובת קריאת שמע בערב היא מדאורייתא. סדר התפילה כמו שמופיע היום בסידורים, בו קריאת שמע וברכותיה קודמים לתפילת עמידה נחשב במשך זמן רב ללא הכרחי.
[עריכה] מהלך התפילה
[עריכה] שיר המעלות, והוא רחום וברכו
לפי נוסח הספרדים והחסידים, אומרים תחילה את פרק קל"ד מספר תהילים - "שיר המעלות הנה ברכו את ה'" וכו', וכן מספר פסוקי ביטחון בה'; לאחר מכן אומר החזן חצי קדיש, ולאחריו אומרים את הפסוקים "והוא רחום" ו"ה' הושיעה". לאחר זאת אומר החזן "ברכו את ה' המבורך", הקהל עונה לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר ואומר גם הוא פסוקית זו. לפי נוסח אשכנז מתחילים רק ב"והוא רחום".
[עריכה] קריאת שמע וברכותיה
לאחר שאומרים 'ברכו', מברכים את הברכות הבאות כשקריאת שמע נאמרת בין שתי הברכות הראשונות לשתיים האחרונות:
- מעריב ערבים - ברכה העוסקת בבריאת היום והלילה ובשבח לבורא על סידור הזריחה והשקיעה.
- אהבת עולם - ברכת הודאה על התורה וכן על קיום המצוות של עם ישראל.
- קריאת שמע.
- ברכת גאולה - ברכה העוסקת בגאולת ישראל ממצרים ובשמירתו.
- ברכת השכיבנו - ברכה העוסקת בבקשת שמירה מאת ה', שישכיבנו לשלום ויעמידנו לשלום, וישמרנו מפני מזיקים שונים.
- בתקופת הסבוראים הוסיפו ברכה נוספת, ברכת ברוך ה' לעולם הכוללת מספר פסוקים וחתימה בברכה בסופם, אשר בכמה קהילות מאוחדת עם ברכת השכיבנו שלפניה ובכמה קהילות היא עומדת בפני עצמה. בקהילות רבות, בפרט בארץ ישראל ובמרבית הקהילות הספרדיות בתפוצות לא נאמרת הברכה.
- חצי קדיש.
[עריכה] תפילת שמונה עשרה
לפי מספר מנהגים נוסח תפילת עמידה של ערבית שונה מהנוסח של תפילת שחרית בברכה האחרונה בו ("שלום רב" במקום "שים שלום").
[עריכה] שיר למעלות ועלינו לשבח
בסוף התפילה, הנוהגים כמנהג הספרדים וחלק מקהילות החסידים, אומרים מזמור קכ"א בתהלים, שיר המעלות - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים...". לאחר המזמור אומרים קדיש יתום וברכו (שנתקן לאלו שאחרו ולא שמעו כשפרסו על שמע בתחילת התפילה). המתפללים כנוסח אשכנז וכן חסידי חב"ד לא נוהגים כך. לאחר מכן אומרים עלינו לשבח וקדיש יתום, כבסוף כל תפילה, ולפי הנוסחאות שלא פרסו על שמע לפני עלינו, עושים זאת לאחר הקדיש שאחרי עלינו.
[עריכה] ספירת העומר
בימי ספירת העומר (החלים מיום שני של פסח ועד ערב שבועות), נהגו לברך ולספור ספירת העומר לאחר תפילת מעריב, גם כאן חלוקים הדעות באשר למיקום הספירה, יש הנוהגים לספור לפני עלינו לשבח ויש שנהגו לספור לאחריו. בקהילות גאורגיה, המנהג לספור אחרי "שיר למעלות", כאשר נוהגים לומר נוסח "לשם ייחוד" מיוחד, טרם הברכה, ובתחילה מברך וסופר השליח ציבור, ולאחר מכן הקהל מברך וסופר.ומוסיפים את הקטעים הידועים, וגם קטע הפותח במילים: "רבונו של עולם".ולאחר מכן אומרים "קדיש יהא שלמא רבא", "ברכו" ו"עלינו לשבח".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד דברים האסורים לפני תפילת ערבית , זמני תפילת ערבית , סדר תפילת ערבית.
| סדר התפילה ביהדות לימי חול | ||
|---|---|---|
| תפילת שחרית |
מה טובו • ברכות השחר • פרשת הקורבנות • פסוקי דזמרה • קריאת שמע וברכותיה • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים • תחנון • קריאת התורה • אשרי יושבי ביתך • למנצח • קדושה דסידרא • שיר של יום • פיטום הקטורת • עלינו לשבח |
|
| תפילת מנחה |
פיטום הקטורת •אשרי יושבי ביתך • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ וקדושה • תחנון • עלינו לשבח |
|
| תפילת ערבית | ||
| סדר השבת (על פי הנהוג כיום) | ||
|---|---|---|
| ערב שבת |  |
|
| ליל שבת | ||
| יום השבת |
תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית |
|
| מוצאי שבת |
תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה |
|
|
|
||
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים |
מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • טובי העיר • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • רב ראשי • חכם באשי • אדמו"ר |
 |
| מוסדות |
תלמוד תורה • ישיבה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא |
|
| תפילה בציבור |
מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות |
|
| ניהול חיי הקהילה | ||
