עשרת ימי תשובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. אם התכוונתם למבצע צבאי שערך צה"ל ברצועת עזה, ראו מבצע ימי תשובה.
רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה תשע"א 2010

עשרת ימי תשובה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים.

שמם של ימים אלה נובע מתפיסתם כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, בדומה לחודש אלול ואף יותר ממנו. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה.‏[1] על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.

הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".‏[2]

שם נוסף לימים אלו הוא בין כֵּסֶה לעשור, שכן על פי המדרש ראש השנה מכונה "כסה" (שכן הירח אינו נראה כלל) בפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו", ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.

תוכן עניינים

[עריכה] מנהגים

על פי הגמרא, משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".

כמו כן, מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב:

  • "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה.
  • "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה.
  • "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה.
  • "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה (וגזרות טובות ישועות ונחמות) נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת השלום, הברכה התשע עשרה.

בנוסף, נוהגים לומר בסיום התפילה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש.

שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעלא ולעלא', במקום 'לעלא', הנאמר כל השנה.

[עריכה] בתפילות אחרות

נהוג לומר תפילת "אבינו מלכנו" אחרי שמונה עשרה במהלך עשרת ימי תשובה. אצל האשכנזים וקצת מקהילות הספרדים לא אומרים אותו בשבתות.

מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.

[עריכה] מנהגים אחרים

  • יש שנהגו לצום בכל עשרת ימי התשובה.
  • גם מי שנוהג להקל במהלך כל השנה, ראוי שיחמיר שלא לאכול פת עכו"ם בעשרת ימי תשובה.‏[3]

[עריכה] שבת שובה

בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת "שבת שובה" על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, המתחילה כך: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב).

נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'האל הקדוש שאין כמוהו'.

שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה. מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

כדי להקל על הצום ביום כיפור, קובע החוק בישראל כי שעון הקיץ יסתיים במוצאי שבת שובה ולאחר מכן יתחיל שעון חורף.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ מסכת ראש השנה יח, א
  2. ^ היד החזקה הלכות תשובה ב, ח
  3. ^ שולחן ערוך סימן תר"ג

הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא