ג'וני דייוויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וני דייוויס
Johnny Davis
לידה 21 באוקטובר 1955 (בן 68)
דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
עמדה רכז, קלע
גובה 1.88 מטרים
מספר 16
מכללה אוניברסיטת דייטון
דראפט בחירה מספר 22, 1976
פורטלנד טרייל בלייזרס
קבוצות כשחקן
1976–1978
1978–1982
1982–1984
1984–1986
1986
פורטלנד טרייל בלייזרס
אינדיאנה פייסרס
אטלנטה הוקס
קליבלנד קאבלירס
אטלנטה הוקס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1977)
קבוצות כמאמן
1990–1993
1993–1994
1994–1996
1996–1997
1997–1999
1999–2003
2004–2005
2005–2006
2006–2007
2007–2009
2009
2009–2011
2011–2013
2013–2014
אטלנטה הוקס (עוזר)
לוס אנג'לס קליפרס (עוזר)
פורטלנד טרייל בלייזרס (עוזר)
פילדלפיה 76'
ניו ג'רזי נטס (עוזר)
אורלנדו מג'יק (עוזר)
אורלנדו מג'יק
מינסוטה טימברוולבס (עוזר)
אינדיאנה פייסרס (עוזר)
ממפיס גריזליס (עוזר)
ממפיס גריזליס
ממפיס גריזליס (עוזר)
טורונטו ראפטורס (עוזר)
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)

ג'וני רג'ינלד דייוויסאנגלית: Johnny Reginald Davis; נולד ב-21 באוקטובר 1955) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי.

שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1976–1986, ולאורך התקופה העמיד ממוצעים כוללים של 12.9 נקודות, 4.5 אסיסטים ו-2.0 ריבאונדים למשחק.[1] בין השנים 1990–2014 שימש לסירוגין כמאמן ראשי וכעוזר מאמן ב-11 קבוצות שונות ב-NBA.[2]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויס נולד וגדל בעיר דטרויט שבמישיגן, ובין השנים 1972–1976 למד באוניברסיטת דייטון אשר באוהיו. בעונתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה ("דייטון פליירס"), במהלכה שיתף פעולה עם ג'ים פקסון, קלע 21.8 נקודות בממוצע למשחק.[3]

בדראפט ה-NBA‏ 1976 נבחר דייוויס על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס, בבחירה ה-22.[4] לאורך עונת הרוקי שלו קלע 8.0 נקודות בממוצע למשחק כשחקן ספסל, וסייע לפורטלנד להשיג את מאזן הניצחונות הגבוה ביותר של הקבוצה עד אז (49–33) ולזכות באליפות הראשונה בתולדות המועדון. במהלך פלייאוף 1977 תפס את מקומו של דייב טוורדזיק בחמישייה הפותחת, ובסדרות גמר המערב וגמר הליגה – מול לוס אנג'לס לייקרס ופילדלפיה 76', בהתאמה – העמיד ממוצעים של 11.9 נקודות, 4.4 אסיסטים ו-2.3 חטיפות למשחק. בעונה העוקבת קלע 10.7 נקודות למשחק עבור הטרייל בלייזרס, אשר השיגו את המאזן הטוב ביותר בליגה (58–24) אך הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

בערב דראפט 1978 נשלח דייוויס יחד עם הבחירה השלישית בדראפט (ריק רובי) בטרייד לאינדיאנה פייסרס, בתמורה לבחירה הראשונה (מייקל תומפסון).[5] בעונתו הראשונה עם הפייסרס הוביל את קלעי הקבוצה עם שיא קריירה של 18.3 נקודות בממוצע למשחק, וב-3 העונות הבאות המשיך להציג יכולת גבוהה באינדיאנה עם ממוצעים של 15.8 נקודות ו-5.3 אסיסטים למשחק.

בדצמבר 1982 נשלח בטרייד לאטלנטה הוקס, בתמורה לבחירת דראפט עתידית. בשתי עונותיו באטלנטה קלע 12.6 נקודות ומסר 5.0 אסיסטים בממוצע למשחק.

לקראת עונת 1984/1985 הועבר בטרייד לקליבלנד קאבלירס, ולאחר כעונה וחצי הועבר בחזרה לאטלנטה, בתמורה לאדי ג'ונסון.[6] בסיום עונת 1985/1986, בה הודחה אטלנטה על ידי בוסטון סלטיקס בחצי גמר האזור המזרחי, פרש דייוויס ממשחק, בגיל 30.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1990/1991 מונה לעזור מאמן באטלנטה הוקס, ובשנים הבאות שימש כעוזר מאמן גם בלוס אנג'לס קליפרס ובפורטלנד טרייל בלייזרס.[2]

בשנת 1996 מונה למאמן הראשי של פילדלפיה 76', במקומו של ג'ון לוקאס. לאחר עונה אחת, בה רשמה קבוצתו מאזן שלילי 22–60, פוטר מתפקידו והוחלף על ידי לארי בראון.[7]

בשנת 1999, לאחר שנתיים בצוות האימון של ניו ג'רזי נטס, עבר לשמש כעוזרו של דוק ריברס באורלנדו מג'יק. לאחר 11 משחקים בעונת 2003/2004 החליף את ריברס כמאמן הראשי של המג'יק, ועד לסיום העונה רשמו תחתיו המג'יק מאזן של 20 ניצחונות ו-51 הפסדים. במרץ 2005, כאשר עמד מאזן הקבוצה בעונת 2004/2005 על 31 ניצחונות ו-33 הפסדים, הוחלף בתפקיד על ידי עוזרו כריס ג'נט.[8]

בין השנים 2005–2014 החזיק בתפקיד עוזר מאמן בקבוצות מינסוטה טימברוולבס, אינדיאנה פייסרס, ממפיס גריזליס, טורונטו ראפטורס ולוס אנג'לס לייקרס. במהלך עונת 2008/2009 שימש כמאמן הראשי של הגריזליס במשך שני משחקים, בין פיטוריו של מארק אייברוני לבין מינויו של ליונל הולינס.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]