מינסוטה טימברוולבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מינסוטה טימברוולבס
לוגו המועדון
נוסדה: 1989
אולם: טארגט סנטר
קיבולת: 19,006 צופים
מדים: שחור, כחול, לבן, ירוק ואפור
קמע: קראנץ'
אליפויות: אין
סגנות: אין

המינסוטה טימברוולבס (הידועה גם בכינוי: טי. וולבס אנגלית: T-Wolvs) היא קבוצת כדורסל אמריקנית מהעיר מיניאפוליס שבמינסוטה. הקבוצה משחקת באזור המערב בליגת ה-NBA. הקבוצה נוסדה בשנת 1989, וכיום היא נמצאת בבעלותו של גלן טיילור. הטימברוולבס משחקים את משחקיהם הביתיים שאולם המטרודום במהלך העונה הסדירה, לפני שעברו לאולם הטרגט סנטר בשנת 1990.

כמו רוב קבוצות ההרחבה, הטימברוולבס השתרכו מאחור בתחילת דרכם; אך לאחר הגעתו של קווין גרנט בדראפט 1995, הצליחה הקבוצה להעפיל אל הפלייאוף שמונה פעמים ברציפות משנת 1997 ועד שנת 2004. למרות כי הפסידו בסיבוב הראשון בכל 7 הפעמים הראשונות שבהן העפילו אל הפלייאוף, הצליחו הטימברוולבס לזכות בתואר אליפות הבית הדרום-מערבי ולהגיע אל סדרת גמר המערב בשנת 2004. כמו כן גרנט נבחר ל-MVP של העונה באותה העונה. הקבוצה נכנסה לתהליך של בניה מחדש לאחר מעברו של גרנט לבוסטון סלטיקס בשנת 2007.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחבת ליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת ה-NBA חזרה למיניאפוליס-סינט פול בשנת 1989 לראשונה מאז עזבה המיניאפוליס לייקרס לעיר לוס אנג'לס בשנת 1960. ב- 22 באפריל 1987 העניקה הנהלת הליגה את אחד מארבעת זיכיונות ההרחבה (שלושת האחרים היו: אורלנדו מגי'ק, השארלוט הורנטס, והמיאמי היט) לבעלים המקוריים של המועדון מארב וולפסון והארווי ראת'ר. בעבר היו שתי קבוצות כדורסל במינסוטה ששיחקו בליגת ה-ABA, המינסוטה מוסיקיס, בין השנים 1967-1968, והמינסוטה פייפרס, בשנים 1968-1969. המועדון ערך תחרות לבחירת שם לקבוצה החדשה‏[1] ובסופו של דבר צומצמה הרשימה לשני שמות "טימברוולבס" ו"פולאריס" בחודש דצמבר, 1986. המועדון ביקש אז את הכרעתם של 842 חברי מועצת העיר מינסוטה לבחירת השם, חברי המועצה בחרו את השם "טימברוולבס" ביחס של 2 ל-1. הקבוצה נקראה בשם "מינסוטה טימברוולבס" באופן רשמי ב-23 בינואר 1987. השם הנבחר מתייחס לזאבי היער שריכוזם הגבוה ביותר בין 48 המדינות הראשונות להצטרף לארצות הברית, הוא במינסוטה.

1989-1995: השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטימברוולבס ערכו את הופעת הבכורה ב-3 בנובמבר 1989, בהפסד חוץ, 109-94, לסיאטל סופרסוניקס. חמישה ימים לאחר מכן, ערכו הטימברוולבס את משחק הבית הראשון בתולדותיהם, באולם הסופרדום, משחק בו הפסידו 96-84, לשיקגו בולס. יומיים לאחר מכן ב-10 בנובמבר, זכו הטימברוולבס בניצחון הראשון בתולדותיהם, כאשר גברו על הפילדלפיה 76 במשחק בית 125-118. הטימברוולבס בהובלתו של טוני קמפבל שהשיג 23.2 נקודות בממוצע למשחק, סיימו את העונה הסדירה במאזן 22-60, כשהם מסיימים במקום ה-6 בבית הצפון-מערבי. כאשר עברו הטימברוולבס לשחק באולם המטרו דום, משכה קבוצת ההרחבה ממינסוטה, יותר ממיליון אוהדים למשחקי הבית שלה‏[2], כולל 49,551 שנכחו במשחק בית ומהווים את הכמות השלישית בגודלה בהיסטוריה של ה-NBA, וראו את הטימברוולבס מפסידים לדנוור נאגטס 99-88 במשחק האחרון של העונה.

בעונה שלאחר מכן, עברו הטימברוולבס לאולם הביתי הקבוע שלהם, הטרגט סנטר, הקבוצה השתפרה מעט, וסיימה את העונה הסדירה במאזן 29-53. אך, למרות שיפור זה פיטרה הקבוצה את מאמנה ביל מוסלמן. תחת יורשו של מוסלמן, מאמנה לשעבר של הבוסטון סלטיקס ג'ימי רוג'רס, סיימה הקבוצה את עונת 1991-92 במאזן הגרוע בתולדותיה 15-67. בציפייה לשנות את מצבם, שכרו הטימברוולבס את הג'נרל מנג'ר לשעבר של הדטרויט פיסטונס ג'ק מקולסקי לאותו התפקיד, אך גם עם בחירות סיבוב ראשון ראויות לציון ככריסטיאן לייטנר ואייזיאה ריידר, לא הצליחו הטימברוולבס לחקות את "הבחורים הרעים" של מקולסקי מתקופתו בדטרויט בעיר התאומים, כשהם מסיימים את שתייה עונות הבאות במאזנים 19-63 ו 20-62 (בהתאמה). אחת מנקודות האור היחידות מאותה התקופה הייתה כאשר אום הטארגט סנטר שימש למשחק האול סטאר של שנת 1994, בו זכה שחקן הטימברוולבס, אייזיאה ריידר בתחרות ההטבעות.

תוצאות חיוביות המשיכו לחמוק מהטימברוולבס, דבר שהביא את בעלי הקבוצה להציע בשנת 1994 מעבר לעיר ניו אורלינס, הצעה שנדחתה בידי בעלי הקבוצות האחרים של הליגה לבסוף, קנה גלן טיילור את המועדון ומינה את שחקן העבר של הבוסטון סלטיקס קווין מקהייל לתפקיד הג'נרל מנג'ר. הטיברוולבס סיימו את העונת 1994-95 במאזן , 21-61 והעתיד נראה עגום. אך, הזדמנות הפציעה באופק.

1995-2007: תקופת קווין גרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווין גרנט שיחק במדי המינסוטה טימברוולבס בין השנים 1995-2007.

בדראפט 1995. בחרו הטימברוולבס במקום ה-5 הכללי את קווין גרנט שהעדיף לוותר על לימודי הקולג' ולעבור ישירות לליגת ה-NBA, כמו כן מינתה הנהלת המועדון את פיליפ סונדרס כמאמן הראשי של הקבוצה. כריסטיאן לייטנר הועבר בטרייד יחד עם שון רוקס לאטלנטה הוקס תמורת אנדרו לאנג וספאד ווב. כמו כן, בחירת הסיבוב הרשון דונייל מרשל הועבר בטרייד עונה קודם לכן לגולדן סטייט ווריורס תמורת תום גוגליוטה. טרייד זה אפשר להפוך את קווין גרנט לשחקן המרכזי בהתקפת הטימברוולבס. גרנט השיג 10.4 נקודות בממוצע למשחק בעונת הרוקי שלו והוולבס סיימו במקום החמישי בבית המערב-התיכון, במאזן 26-56.

בשנת 1996, הוסיפו הוולבס כוכב נוסף דרך הדראפט, כאשר הם מעבירים את נזכויות בעבור ריי אלן למילווקי באקס ומקבלים בתמורה את הזכויות בעבור סטפון מרבורי, כבחירה ה-4 הכללית. התוספת של מרבורי יצרה אפקט חיובי על כל הקבוצה, כאשר קווין גרנט ותום גלגליוטה הפכו לשחקני הוולבס הראשונים הנבחרים למשחק האול סטאר. גלגיוטה וגרנט הובילו את הטימברוולבס בנקודות כאשר הקבוצה הגיעה לראשונה בהיסטוריה של המועדון למשחקי הפלייאוף, כאשר היא מסיימת את העונה הסדירה במאזן 40-42. אך, ההופעה בפלייאוף 2007 הייתה קצרה, כאשר הוולבס הודחו בסוויפ לאחר שלושה משחקים בידי היוסטון רוקטס. הוולבס שינו גם את סמל המועדון ומדי הקבוצה באותה העונה כשהם מוסיפים את הצבע השחור למדי המועדון, ומחליפים את סמל המועדון המקורי לזאב נוהם המיילל מעל שדה מלא עצים. כמו כן, בעונה זו החלו הוולבס לשחק על ריצפת פרקט באולמם הביתי.

בשנת 1997, קווין גרנט וסטפון מרבורי ביססו את עצמם כשניים מהכוכבים הנוצצים העולים של ליגת ה-NBA. גרנט השיג 18.5 נקודות -9.6 כדורם חוזרים בממוצע למשחק, בעוד מרבורי משיג 17.7 נקדות ומגיש 8.6 אסיסטים בממוצע למשחק. למרות כי איבדו את הקלע המוביל טום גלגליוטה לחצי עונה עקב פציעה, הצליחו הטיברוולבס להשיג מאזן חיובי 45-37 ומצליחים להעפיל לפלייאוף עונה שנייה ברציפות. לאחר שהפסידו את המשחק הראשון בחוץ לסיאטל סופרסוניקס הצליחו הוולבס לזכות בניצחון פלייאוף ראשון בתולדותיהם במשחק השני בסיאטל 98-93. כאשר הסדרה עברה למינסוטה, הצליחו הטימברוולבס לנצח גם את המשחק השלישי בתוצאה 98-90. אך, הוולבס הפסידו את המשחק הרביעי בבית והסוניקס המשיכו ונצחו גם את המשחק החמישי והמכריע בסיאטל וזכו בסדרה.

בשנת 1998, שנה לאחר החתמתו של קווין גרנט על חוזה חסר תקדים ל-6 שנים תמורת 126 מיליון דולר, נחשדו הטימברוולבס בבזבזנות חסרת אחריות לאחר שהליגה נכנסה לשביתה בת ארבעה חודשים שמחקה חלק ניכר מהעונה. כאשר הם סובלים מתקרת שכר כבדה נאלצו הוולבס לשחרר את כוכבם טום גלגליוטה חלקית בשל רצונם לפנות מקום מתחת תקרת השכר כדי שיוכלו להחתים את סטפון מרבורי על חוזה ארוך טווח וחלקית כיוון שטום גלגליוטה לא רצה להמשיך לשחק יחד מרבורי. אך, צעד זה התברר כלא מוצלח, מרבורי דרש להיות הכוכב הראשי של המועדון ואילץ את הנהלת הטימברוולבס לבצע טרייד באמצע העונה כיוון שסירב לחתום על הארכת חוזה. בטרייד אמצע העונה שכלל 3 קבוצות נשלח מרבורי לניו ג'רזי נטס והוולבס קיבלו בתמורה את טרל ברנדון מהמילווקי באקס ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 1999 (שהתבררה כבחירה ה-6 הכללית). הוולבס העפילו אל הפלייאוף עונה שלישית ברציפות כשהם מסיימים במקום הרביעי במאזן 25-25. בפלייאוף נוצחו הוולבס בידי האלופה הנכנסת הסן אנטוניו ספרס בארבעה משחקים.

1999-2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, בחרו הטימברוולבס את וולי שצ'רביאק כבחירה ה-6 הכללית בדרפם. בעונת הרוקי שלו שצ'רביאק היציג יכולת יציבה וסיים שלישי ברשימת הקלעים של הוולבס כשהוא קולע 11.6 נקודות בממוצע למשחק. הקלע המוביל של העונה היה קווין גרנט, שקלע 22.9 נקודות וקלט 11.8 כדורים חוזרים בממוצע למשחק, הטימברוולבס נהנו מעונה של 50 ניצחונות וסיימו במקום השלישי במערב במאזן 50-32. אך, בסיבוב הראשון של הפלייאוף שוב הודחו הטימברוולבס, בידי הפורטלנד טרייל בלייזרס בארבעה משחקים.

בקייץ שנת 2000, נהרג הגארד מאליק סאלי על ידי נהג שיכור. הנהג שנהג בניגוד לכיוון התנועה בכביש מהיר פגע בצורה קטלנית ברכב הלאנד רובר של סאלי, שנהג עם כיוון התנועה. לזכרו של סאלי הוציאה הנהלת הטיברולבס לגמלאות את מספר הגופייה של סאלי (2) עם שמו על דגל שנתלה מתקרת אולם הטארגט סנטר. הנהג השיכור האושם בהריגה ונידון לארבע שנות מאסר. הוא נעצר בעבר, בשנת 1997, במדינת איווה לאחר שנהג בשכרות ומאז המקרה נעצר עוד פעמיים באשמת נהיגה תחת השעת סמים בשנים 2006 ו-2008‏[3].

כמו כן באותה עונה, בוטל חוזהו של השחקן החופשי ג'ו סמית' לאחר שהנהלת הליגה פסקה כי הטימברוולבס הפרו תהליכים תקינים במהלך החתימה על החוזה. הנהלת הליגה ביטלה לטימברוולבס חמש בחירות דראפט של הסיבוב הראשון בין השנים 2001-2005, לאחר מכן הופחת העונש לשלוש בחירות דראפט של הסיבוב הראשון בשנים 2001, 2002, ו-2004, כמו כן נקנס המועדון ב-3.5 מיליון דולר והג'נרל מנג'ר קווין מקהייל הושעה לשנה. סמית' חתם בסופו של דבר בדרויט ובשנת 2001 חתם שוב במינסוטה. למרות הבעיות הגיעו הוולבס למשחקי הפלייאוף שנה חמישית ברציפות לאחר שסיימו את העונה הרגילה במאזן 47-35. בפלייאוף הודחו הטימברוולבס בסיבוב הראשון בידי הסן אנטוניו ספרס בארבעה משחקים.

עם הגעתם של שחקנים חדשים גארי טרנט, לרון וודס, מאוריס אוונס, וחזרתו של ג'ו סמית'; הוולבס התחילו את העונה בסערה כשהם מנצחים את ששת המשחקים הראשונים של העונה ומציגים מאזן שיא לפתיחת העונה עם 30.10. בין ניצחונות הקבוצה נמצא גם ניצחון בן 53 נקודות יתרון על השיקגו בולס במהלך חודש נובמבר. הוולבס סיימו את העונה במאזן 50-32, העונה השנייה בהיסטוריה של המועדון עם 50 ניצחונות, שבשיאה הופיע קווין גרנט שוב במשחק האול סטאר ובפריצתו של שצ'רביאק שנבחר לראשונה למשחק האול סטאר. שוב, הפסידו הוולבס בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כשהם מפסידים בסוויפ של שלושה משחקים לדאלאס מאבריקס.

נראה היה כי עונת 2002-03 תהווה עונת שיא עבור המועדון, קווין רנט הציג עונת שיא, כשהוא מגיע למקום השני בבחירת ה-MVP של העונה כשהוא משיג 23 נקודות ו-13.4 כדורים חוזרים בממוצע למשחק כאשר הטימברוולבס מסיימים במקום השלישי במערב במאזן של 51-31. כתוצאה מכך, זכו הוולבס ביתרון ביתיות בפלייאוף לראשונה בהיסטוריה של המועדון כשהם פוגשים את אלופת שלוש השנים האחרונות הלוס אנג'לס לייקרס. לאחר שהתפוצצו במשחק הראשון בבית, היה לטימברוולבס הזדמנות לעלות ליתרון 3-1 במשחק הרביעי שהתקיים בלוס אנג'לס כשהם מחזיקים ביתרון עמוק בתוך הרבע הרביעי. אך, הלייקרס התעשתו והצליחו לחזור ולנצח את המשחק ואת הסדרה כולה בשישה משחקים, והטימבר וולבס סיימו שוב את דרכם בסיבוב הראשון של הפלייאוף עונה שביעית ברציפות.

2003-2007: גרנט, ספריוול, וקאסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, ביצעו הטימברוולבס שני מהלכים גדולים במהלך הפגרה, כשהם מעבירים בטרייד את ג'ו סמית' ואת הגארד הפצוע טרל ברנדון בעסקה מרובת שחקנים וקיבלו בתמורה את ארווין ג'ונסון, סאם קאסל ואת הגארד החזק לטרל ספריוול.

במהלך עונת 2003-04, הפכו הטימברוולבס לקבוצה אותה יש לנצח באזור המערב. את העונה הסדירה סיימו הוולבס במקום הראשון בדרוג לפלייאוף במאזן 58-24, וגברו על הדנוור נאגטס והסקרמנטו קינגס בשני הסיבובים הראשונים בדרך לגמר המערב. קווין גרנט העפיל לראש טבלת הקלעים עם סיומה של הסדרה מול הסקרמנטו קינגס במשחק השביעי והמכריע, אחד הרגעים המגדים בהיסטוריית הפלייאוף של המועדון. אך לרוע המזל, ריצת הפלייאוף של הטימברוולבס הסתיימה בגמר הפלייאוף לאחר שנוצחו בידי המועדון הקודם ששיחק בעיר, הלוס אנג'לס לייקרס. עקב פציעה בירך, ששיחק סאם קאסל חלקית בלבד בסדרה מול הלייקרס. קווין גרנט זכה בפעם הראשונה בקריירה בתואר ה-MVP לאחר שסיים את הפלאוף עם 24.2 נקודות, 13.9 כדורים חוזרים, ו-5 אסיסטים בממוצע למשחק.

בעונת 2004-05, שמרו הוולבס על סגל השחקנים מהעונה הקודמת. הקבוצה הוטרדה עקב מחלוקות בחוזיהם של לטרל ספירוול, סאם קאסל, וטרוי הודסון, המאמן פיליפ סונדרס הוחלף באמצע העונה ביידי הג'נרל מנג'ר קוויל מקהייל, ולקח על עצמו את תפקיד המאמן הראשי. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 44-38, והחמיצו את הפלייאוף לראשונה מזה שמונה שנים. הוולבס החמיצו את הפלייאוף במשחק אחד בלבד לממפיס גריזליס.

במהלך פגרת שלפני עונת 2005-06, החלו קווין מקהייל והטימברוולבס בחיפוש אחר מאמן ראשי חדש. לאחר סדרת ראיונות ארוכה של עוזרי מאמנים מקבוצות שונות וכמה מאמני עבר. ב- 17 ביוני 2005, נפל הפור על עוזר המאמן של הסיאטל סופרסוניקס, דוויין קייסי כמאמן הראשי של הקבוצה. זאת הייתה הפעם הראשונה בקייסי נמצא בתפקיד המאמן הראשי. קייסי הפך למאמן השביעי בהיסטוריה של הטימברוולבס.

בדראפט 2005, בחרו הטימברוולבס את רשאד מקאנטס קלע מאוניברסיטת צפון קרולינה כבחירה ה-14 הכללית בסיבוב הראשון של הדראפט. הוולבס בחרו גם את ברייסי רייט גארד מאוניברסיטת אינדיאנה כבחירה ה-17 בסיבוב השני (ה-47 הכללית).

במהלך הפגרה, הועבר סאם קאסל בטרייד ובחירת סיבוב ראשון מוגנת בדראפט ללוס אנג'לס קליפרס תמורת מארקו יאריץ' וליונל צ'אלמרס, כמו כן החתימו הוולבס את השחקן החופשי ניקולוז צכיטישווילי.

ב-26 בינואר 2006, העבירו הוולבס את וולי שצ'רביאק, הסנר דוויין ג'ונס, ומייקל אולווקנדי, ובחירת סיבוב ראשון עתידית לבוסטון סלטיקס, בתמורה קיבלו הוולבס את ריקי דייוויס, הסנטר מארק בלאונט, הפורווד ג'אסטין ריד, והגארד מרכוס בנקס, ושתי בחירות סיבוב שני עתידיות. בטרייד נוסף באותו היום העבירו הוולבס את צכיטישווילי לפיניקס סאנס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2006. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 33-49 והחמיצו את הפלייאוף עונה שנייה ברציפות.

בדראפט 2006, בחרו הוולבס את מישיהפך להיות רוקי העונה ברנדון רוי כבחירה ה-6 הכללית, את קרייג' סמית' במקום ה-36 הכללי, בובי ג'ונס במקום ה-37 הכללי, ואת הסנטר לוקאס מאברוקפאלידיס כבחירה ה-57 הכללית. הטימברוולבס העבירו בטרייד את ברנדון רוי לפורטלנד טריילבלייזרס תמורת רנדי פוי ופיצוי כספי. הוולבס העבירו גם את בובי ג'ונס בטרייד לפילדלפיה 76 תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2007 ותמורה כספית.

ב-23 בינואר, פחטר קווין מקהייל הג'נרל נג'ר של הטימברוולבס את המאמן הראשי דוויין קייסי והחליפו ברנדי ויטמן. מקהייל הסביר במסיבת עיתונאים כי הייתה זו חוסר ההמשכיות מצידו של קייסי שהביאה לפיטוריו. מאזנו של קייסי בזמן שהותו במינסוטה היה 53-69. את עונת 2006-07 סיימו הוולבס במאזן 32-50, שאיפשר להם להחזיק בבחירת סיבוב ראשון בדראפט 2007.

2007-2010: אחרי גרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 ביולי 2007, הגיעו הטימברוולבס לעסקת טרייד בה העבירו את קווין גרנט לבוסטון סלטיקס תמורת אל ג'פרסון, תאו רת'ליף, ג'ראד גרין, סבסטיאן תלפייר, ראיין גומז, ושתי בחירות סיבוב ראשון, ופיצוי כספי. טרייד זה היה השילוב הגדול ביותר ששולם בעבור שחקן בודד בהיסטוריה של ה-NBA. גרנט והסלטיקס המשיכו וזכו באליפות לעונת 2007-08 בשישה משחקים מול הלוס אנג'לס לייקרס.

באותו הקיץ, העבירו הטימברוולבס בטרייד מייק ג'יימס וג'סטין ריד ליוסטון רוקטס תמורת ג'וואן האוורד[4]. בחודש אוקטובר אותה שנה, ניפו הוולבס את האוורד אחר שהגיעו להסכמה על קניית החוזה, בשווי 10 מיליון דולר מתוך חוזה שהוערך ב-14.25 מיליון דולר, אותם התחייבו הוולבס לשלם. הוולבס העבירו בטרייד גם את ריקי דייוויס ומארק בלואנט למיאמי היט תמורת אנטוני ווקר, מייקל דולאק, ויין סימיאן ובחירת סיבוב ראשון מובטחת בדראפט 2008.

בדראפט 2007 בחרו הטימברוולבס את קורי ברואר, כריס ריצ'רד מאלופת ה-NCAA בשנתיים שקדמו לכן אוניברסיטת פלורידה

את משחקי הקדם עונה החלה מינסוטה בשני משחקים שהתקיימו בלונדון ובאיסטנבול, כחלק מסע משחקים שנערך ביבשת אירופה. ב-10 באוקטובר הפסידו הוולבס לקווין גרנט והבוסטון סלטיקס המתחדשת 92-81. את העונה החלו הולבס עם חמישה הפסדים רצופים, שבסתיימו בניצחון על סקרמנטו קינגס. בצורת הניצחונות של תחילת העונה הביאה לחרושת שמועות לגבי מעמדו של המאמן ראנדי ויטמן. הקבוצה הצעירה בליגה החלה מתרגלת למצבה החדש לאחר עזיבתו שלקווין גרנט לבוסטון, בינתיים משחקת ללא הכשרון המתפתח ראנדי פוי במחצית הראשונה של העונה. הגארדים סבסטיאן טלפייר ומרקו יאריץ' חילקו את תפקיד הפויינט גארד הפותח בהיעדרו של פוי. הטימברוולבס סיימו את העונה במאזן 22-60. רק קומץ מועט של משחקים במהלך העונה הראו הוולבס ניצוצות של פונטציאל מנצחים כמה משחקים צמודים עם יריבות המדורגות גבוה מהם.

בדראפט 2008, בחרו הטימברוולבס את או ג'יי מאיו מאוניברסיטת דרום קליפורניה כבחירה ה-3 הכללית. כאשר הסתיים הדראפט, העבירו הטימברוולבס את מאיו, אנטוני ווקר, גרג בוקנר, ומרקו יאריץ' לממפיס גריזליס תמורת הבחירה ה-5 הכללית קווין לאב, מייק מילר, ג'ייסון קולינס, ובריאן קרדינל במהלך אותו כינה ג'ים סטאק, "עסקה לה לא יכולנו לסרב".

בשנת 2008, בחגיגות ה-20 למועדון, חשפה הקבוצה סמל ומדים חדשים. העיצוב החדש הופיע לראשונה במשחק טרום העונה נגד השיקגו בולס שנערך ביונייטד סנטר ב-14 באוקטובר 2008.

ב-8 בדצמבר 2008, לאחר הפסד ב-23 נקודות הפרש ללוס אנג'לס קליפרס הוריד את הוולבס למאזן 4-15, פיטרו טימברוולבס את המאמן ראנדי ויטמן ומקהייל תפס את מקומו. כמו כן ויתר מקהייל על חובותיו כסגן נשיא המועדון לפעולות הכדורסל. לא היה זה ברור אם עתידו של מקהייל תלוי בהצלחתה ובהתקדמותה של הקבוצה אותה הרכיב ובנה בשנים האחרונות.

זאלות אלה נראה היה כי קיבלו תשובה כאשר הטימברוולבס השתפרו והשיגו מאזן של 10-4 במהלך חודש ינואר, נותנים למקהייל את תואר מאמן החודש. אךב-8 בפברואר 2009, קרע כוכב הקבוצה אל ג'פרסון את הרצועה הצולבת הקידמית בברכו הימנית במשחק מול הניו אורלינס הורנטס, שהשביתה אותו למשך שארית העונה. עד לפציעה נתן ג'פרסון את העונה הטובה בקריירה שלו עד עתה, כשהוא משיג 23 נקדות, 11 כדורים חוזרים, ו-2 חסימות בממוצע למשחק. ללא ג'פרסון וקורי ברואר (שסבל גם הוא מפציעה שסיימה עבורו את העונה), נעצרו הוולבס, וסיימו את העונה במאזן 24-58.

קווין לאב הפך לשחקן החמישי בהיסטוריה של הטימברוולבס הנבחר למשחק האול סטאר.

ב-17 ביוני 2009, נשיא פעולות הכדורסל החדש של המועדון, דיוויד קאהן, הודיע כי מקהייל לא יחזור לתפקידי המאמן הראשי של הקבוצה. קאהן לא נתן הסבר מפורט לפיטוריו של מקהייל כשהוא רק מציין, "זאת הולכת להיות תקופת מעבר". מצידו טען מקהייל כי הוא היה מעוניין לחזור לתפקיד אך לא הוצע לו כל חוזה. מאוחר יותר, בחודש אוגוסט, הוגיע הטימברוולבס על החתמתו של קורט רמביס, אז עוזר המאמן בלוס אנג'לס לייקרס, על חוזה ל-4 שנים תמורת 8 מיליון דולר, כמאמן הראשי החדש של הטימברוולבס. בעונתו הראשונה של רמביס, הדרדרו הוולבס למאזן למאזן השני הגרוע ביותר בליגה, כשהם מסיימים את העונה הסדירה במאזן 15-67, כרק לניו ג'רזי נטס יש מאזן גרוע יותר של 12-70.

2010-הווה: תקופת קווין לאב וריקי רוביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביולי 2010, קיבלו הטימברוולבס בטרייד את מייקל ביזלי למיאמי היט, הבחירה ה-2 הכללית בדראפט 2008‏‏[5]. ב-12 בנובמבר 2010, במשחק שלא שודר בטלוויזיה המקומית, השיג קווין לאב שיא מועדון חדש, כאר קלע 31 נקודות והוריד 31 כדורים חוזרים, מאזן של 30-30 הראשון מזה 28 שנים בליגת ה-NBA‏‏[6].

מאוחר יותר נבחר לאב למשחק האול סטאר של עונת 2010-11, הבחירה הראשונה מהטימברוולבס מאז קווין גרנט בשנת 2007. ב-8 בפברואר 2011, במשחק מול היוסטון רוקטס שבר קווין לאב את שיאו של קווין גרנט כאשר השיג 37 משחקים רצופים במאזן של דאבל-דאבל (נקודות-כדורים חוזרים). ב-8 במרץ 2011, השיג לאב את משחקו ה-52 ברציפות עם מאזן של דאבל-דאבל, כשהוא עובר את מוזס מלון כשחקן עם המספר הרצוף הגבוה ביותר של משחקי דאבל-דאבל מאז המיזוג בין ליגת ה-NBA לליגת ה-ABA בניצחון על האינדיאנה פייסרס. בסופו של דבר נקטע רצף הדאבל-דאבל לאחר 53 משחקים והגיע לסיומו ב- 13 במרץ, במשחק בו השיג לאב 6 נקודות ו-12 כדורים חוזרים בהפסד הוולבס 100-77 לגולדן סטייט ווריורס באוקטובר 2011, דורג לאב במקום ה-16 בקרב שחקני ה-NBA הפעילים בידי ערוץ ESPN.

ב-21 בפברואר 2011, הועברו קורי הרואר וקוסטה קופוס בטריידד לניו יורק ניקס והדנוור נאגטס, בתאמה, תמורת אנטוני רנדולף ואדי קורי מהניקס (ובנוסף 3 מיליון דולר במזומן מהניקס ובחירת סיבוב שני בדראפט 2015 מהנאגטס) כחלק מעסקה גדולה יותר ששלחה את כרמלו אנטוני מדנוור לניו יורק‏[7].

מצד שני, עם הפסד 121-102 ליוסטון רוקטס, ירדו הטימברוולבס למאזן 17-65, מסיימים אחרונים באזור המערב עונה שנייה ברציפות. כמו כן היה זה המאזן הגרוע בליגה לעונה זו. במהלך הפגרה, הצליחו הוולבס להחתים סוף סוף את הבחירה ה-5 הכללית בדראפט 2009, ריקי רוביו ספרד. בדראפט 2011, עם הבחירה ה-2 הכללית, בחרו הוולבס את דרק ויליאמס מאוניברסיטת אריזונה. הוולבס העבירו אז את הגארד ג'וני פילן ואת הזכויות על דונטאס מוטיונאס (הבחירה ה-20 הכללית) ליוסטון רוקטס תמורת הסנטר בראד מילר, זכויות הדראפט על ניקולה מירוטיץ' (הבחירה ה-23 הכללית), צ'אנדלר פרסון (הבחירה ה-38 הכללית) ובחירת סיבוב ראשון עתידית. הוולבס העבירו את הזכויות על מירוטיץ' לשיקגו בולס תמורת הזכויות על נוריס קול (הבחירה ה-28 הכללית) ומלקולם לי (הבחירה ה-43 הכללית). לאחר מכן מכרו הוולבס חזרה את הזכויות על פרסון לרוקטס. הוולבס ביצעו טרייד על נוריס קול למיאמי היט תמורת זכויות הדראפט על בוז'אן בוגדנוביץ' (הבחירה ה-31 הכללית בדראפט), בחירת סיבוב שני עתידית ופיצוי כספי, מאוחר יותר הועבר בוגדנוביץ' לניו ג'רזי נטס תמורת בחירת סיבוב שני עתידית ופיצוי כספי.

ב-12 ביולי 2011, פוטר קורט רמביס מתפקיד המאמן הראשי לאחר שהשיג מאזן של 32-132 בשתי העונות בהן אימן את הקבוצה. ב-13 בספטמבר 2011, הוגיע הנהלת הטימברוולבס על העסקתו של ריק אדלמן כמאמן הראשי החדש של הקבוצה‏[8].

את עונת 2011-12 החלו הוולבס במאזן 17-17 לפני פגרת האול סטאר‏[9].

סמל ואולמות ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל

אולמות ביתיים

פרסים ומספרים שהוצאו לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים שהוצאו לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים שאינם בשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של העונה

השחקן המשתפר של העונה

חמישיית העונה

החמישייה השנייה של העונה

החמישייה השלישית של העונה

חמישיית ההגנה של העונה

חמישיית ההגנה השנייה של העונה

חמישיית הרוקיז של העונה

חמישיית הרוקיז השנייה של העונה

מאמנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם סך הכל שנים ניצחונות הפסדים % ניצחונות משחקים קדם עונה
1 ביל מוסלמן 1989–1991 51 113 31.09% 164 -
2 ג'ימי רודג'רס 1991–1993 21 90 18.91% 111 -
3 סידני לואו 1993–1994 33 102 24.44% 135 -
4 ביל בלייר 1994–1996 27 75 26.47% 102 -
5 פיליפ סונדרס 1996–2005 411 326 55.76% 737 1997–2004
6 קווין מקהייל 2005 19 12 61.29% 31 -
7 דוויין קייסי 2005–2007 53 65 44.91% 118 -
8 ראנדי ויטמן 2007–2008 38 105 26.57% 143 -
9 קווין מקהייל 2008–09 20 43 31.74% 63 -
10 קורט רמביס 2009–2011 32 132 19.51% 164 -
11 ריק אדלמן 2011–present 17 17 .500 34 -
23-year Total 1989– 709 1032 40.72% 1741 1997–2004

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודכן לאחרונה בתאריך- 27 ביוני 2014

מינסוטה טימברוולבס
סגל נוכחי
מאמן ראשי: פליפ סונדרס
PG 11 Flag of Puerto Rico.svg חוזה בראה (אוניברסיטת נורת'איסטרן)
G/F 13 Flag of the United States.svg קורי ברואר (אוניברסיטת פלורידה)
G/F 10 Flag of the United States.svg צ'ייס באדינגר (אוניברסיטת אריזונה)
PF 33 Flag of the United States.svg דאנטה קנינגהאם (אוניברסיטת וילאנובה)
C 5 Flag of Senegal.svg גורג'י ג'נג (אוניברסיטת לואיוויל)
F 6 Flag of the United States.svg רובי האמל (אוניברסיטת פורדו)
G/F 0 Flag of the United States.svg אות'יוס ג'פרס (אוניברסיטת רוברט מוריס באילינוי)
G/F -- Flag of the United States.svg זאק לאבין (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
PF 42 Flag of the United States.svg קווין לאב (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
SG 23 Flag of the United States.svg קווין מרטין (אוניברסיטת מערב קרוליינה)
F 12 Flag of Cameroon.svg לוק מבאה א מוטה (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
G/F 15 Flag of the United States.svg שבאז מוחמד (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס)
C 14 Flag of Montenegro.svg ניקולה פקוביץ' (מונטנגרו)
SF -- Flag of the United States.svg גלן רובינסון (אוניברסיטת מישיגן)
PG 9 Flag of Spain.svg ריקי רוביו (ספרד)
G 1 Flag of Russia.svg אלכסיי שבד (רוסיה)
F/C 32 Flag of France.svg רוני טוריאף (אוניברסיטת גונזאגה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]