לארי בראון

לארי בראון
Larry Brown

בראון ב-2014
לידה	14 בספטמבר 1940 (בן 83) ברוקלין שבניו יורק
עמדה	רכז
גובה	1.75 מטרים
מספר	11
מכללה	אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
דראפט	בחירה מספר 55, 1963 בולטימור בולטס
היכל התהילה	נבחר כמאמן בשנת 2002
קבוצות כשחקן
1968 1969 1970 1971 1971–1972	ניו אורלינס בוקנירס אוקלנד אוקס וושינגטון קאפס וירג'יניה סקווירס דנבר רוקטס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-ABA‏ (1969) 3 בחירות למשחק האולסטאר של ה-ABA‏ (1968–1970) החמישייה השנייה של העונה ב-ABA‏ (1968)
קבוצות כמאמן
1972 1972–1974 1974–1979 1979–1981 1981–1983 1983–1988 1988–1992 1992–1993 1993–1997 1997–2003 2003–2005 2005–2006 2008–2010 2012–2016	מכללת דוידסון קרוליינה קוגארס דנוור נאגטס UCLA ניו ג'רזי נטס אוניברסיטת קנזס סן אנטוניו ספרס לוס אנג'לס קליפרס אינדיאנה פייסרס פילדלפיה 76' דטרויט פיסטונס ניו יורק ניקס שארלוט בובקאטס אוניברסיטת סאת'ורן מתודיסט
הישגים כמאמן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (2004) מאמן השנה ב-NBA‏ (2001) זכייה באליפות ליגת המכללות (1988) מאמן העונה בליגת המכללות (1988) מאמן העונה ב-ABA‏ (1973, 1975, 1976)
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1997–1998	פילדלפיה 76'

לורנס הארווי "לארי" בראון (באנגלית: Lawrence Harvey "Larry" Brown; נולד ב-14 בספטמבר 1940) הוא מאמן כדורסל יהודי-אמריקאי ושחקן עבר.

בראון משמש כמאמן כדורסל מאז 1975. הוא ניצח למעלה מ-1,000 משחקים מקצועיים בליגות ה-ABA וה-NBA והוא המאמן היחיד בתולדות ה-NBA שהוביל שמונה קבוצות שונות לשלב הפלייאוף. הוא זכה עם אוניברסיטת קנזס ב-1988 בטורניר אליפות המכללות בכדורסל ובאליפות ה-NBA ב-2004 עם קבוצת דטרויט פיסטונס.

בראון נחשב לאחד מהמאמנים הגדולים בהיסטוריה, וב-2002 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל כמאמן.

בראון הוא אחיו של מאמן הכדורסל הרב בראון , שאימן את דטרויט פיסטונס בשנות ה-70.

ביוגרפיה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

קריירה כשחקן

בראון נולד בברוקלין, ניו יורק למשפחה יהודית. את דרכו במשחק הכדורסל החל בתפקיד הרכז בתיכון לונג ביץ'. לאחר מכן, שיחק תחת המאמנים פרנק מקגווייר ודין סמית באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. באולימפיאדת טוקיו (1964) זכה עם נבחרת ארצות הברית בכדורסל במדליית זהב. בראון נחשב קטן מידות מכדי לשחק ב-NBA, ולכן התחיל את הקריירה המקצועית שלו בקבוצת אקרון ווינגפוטס בליגת ה-NABL, שם שיחק במשך שנתיים (1964-1965).

לאחר תקופה קצרה כעוזר מאמן באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, הצטרף בראון לליגת ה-ABA (ושם שיחק בקבוצות: ניו אורלינס (1967/68), אוקלנד אוקס (1968/69), וושינגטון קאפס (1969/70), וירג'יניה סקוויירס (1970/71) ודנבר רוקטס (1971/72). בראון נבחר ל-MVP של משחק האולסטאר הראשון של ה-ABA בשנת 1968 ונבחר לחמישייה השנייה של העונה באותה שנה. בראון הוביל את ה-ABA באסיסטים למשחק בשלוש עונותיו הראשונות, וסך הכל יש לו 2,509 אסיסטים בקריירה - מקום 7 ברשימת המוסרים ב-ABA, בנוסף הוא מחזיק בשיא האסיסטים למשחק בודד ב-ABA עם 23.

קריירה כמאמן

בראון החל את קריירת האימון שלו כעוזר מאמן באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. ב-1972 מונה למאמן קרוליינה קואגרס בליגת ה-ABA (זכה בתואר מאמן השנה של הליגה ב-1973). בהמשך אימן את נבחרות אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ואת אוניברסיטת קנזס (זכה עמה בטורניר אליפות המכללות בכדורסל ב-1988 ונבחר למאמן השנה במכללות), את קבוצות ה-NBA דנוור נאגטס (זכה פעמיים בתואר מאמן השנה ב-ABA), סן אנטוניו ספרס, לוס אנג'לס קליפרס, אינדיאנה פייסרס, פילדלפיה 76' (הוביל את הקבוצה עד גמר ה-NBA ונבחר למאמן השנה ב-2001), דטרויט פיסטונס (זכה עמה באליפות ה-NBA ב-2004), ניו יורק ניקס ושארלוט בובקטס. כמו כן אימן את נבחרת ארצות הברית בכדורסל באולימפיאדת אתונה (2004) שסיימה במקום השלישי בלבד.

ב-2012 החל לאמן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סאת'ורן מתודיסט מטקסס. תחת שרביטו הפכה הקבוצה לאבן שואבת לכישרונות מרחבי המדינה וזכתה להצלחה. ב-2015 החליט ארגון ה-NCAA להשעות את בראון מתשעה משחקים, לפסול את אוניברסיטת סאת'ורן מתודיסט מהפלייאוף ב-2016 ולהעניש אותה בשלילת מלגות, כל זאת על רקע ממצאים של עבירה חוקי הארגון. ביולי 2016 התפטר מתפקידו לאחר שלוש עונות בהן השיג מאזן של 94–39.

ב-9 בפברואר 2022 הוכרז כאחד מחמישה עשר המאמנים הגדולים בתולדות הNBA.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לארי בראון בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר Sports-Reference
• פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
• פרופיל, באתר פיב"א
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• לארי בראון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)