פורטלנד טרייל בלייזרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פורטלנד טרייל בלייזרס
לוגו המועדון
נוסדה: 1970
אולם: מודה סנטר
קיבולת: 19,980 צופים
מדים: אדום, שחור, לבן
קמע: בלייז
אליפויות: 1977
סגנות: 1990, 1992
סמל הבלייזרס בשנים: 1970-1991.

פורטלנד טרייל בלייזרס (אנגלית: Portland Trail Blazers), הידועה בכינוי בלייזרס, היא קבוצת כדורסל אמריקאית מהעיר פורטלנד, אורגון. הקבוצה משחקת בבית הצפון-מערבי בליגת ה-NBA. במקור שיחקו הבלייזרס את משחקיהם הביתיים באולם הממוריאל קולסאום, לפני שעברו לאולם הרוז גארדן בשנת 1995. המועדון נכנס לליגת ה-NBA בשנת 1970 ושיחק בעיר פורטלנד במשך כל שנות קיומו. המועדון נהנה מקהל אוהדים נאמן כאשר משנת 1977 ועד לשנת 1995, נמכרו כל הכרטיסים ל-814 משחקי בית רצופים, הרצף הארוך ביותר בכל הספורט המקצועני בארצות הברית‏[1]. הטרייל בלייזרס הינה מעודון הספורט המקצועני היחיד ממדינת אורגון המשחק באחת מארבע ליגות הספורט המקצועניות בארצות הברית. לאחר שהוונקובר גריזליס והסיאטל סופרסוניקס שינו את מיקומן לממפיס ואוקלהומה סיטי (בהתאמה), הטרייל בלייזרס הינם קבוצת ה-NBA היחידה הממוקמת באזור החוף הפסיפי הצפון-מערבי.

הבלייזרס הגיעו לגמר ה-NBA שלוש פעמים, כשהם זוכים באליפות ה-NBA פעם אחת, בעונת 1976-77. הופעות הגמר האחרות היו בעונת 1989-90 ועונת 1991-92‏‏[2]. המועדון העפיל למשחקי הפלייאוף 29 פעמים ב-41 שנות קיומו, כולל רצף של 21 הופעות פלייאוף רצופות משנת 1983 לשנת 2003‏[3]. שישה שחקני היכל תהילה יחקו בשורות הבלייזרס (לני וילקינס, ביל וולטון, קלייד דרקסלר, דראז'ן פטרוביץ', ארבידאס סאבוניס, וסקוטי פיפן)‏‏[4]. ביל וולטון הוא שחקן המועדון המעוטר ביותר; הוא זכה בפרס ה-MVP של סדרת הגמר לעונת 1976-77, ועונה לאחר מכן בפרס ה-MVP של העונה הסדירה[5] שלושה רוקיז מהבלייזרס (ג'אוף פטרי, סידני ויקס, וברנדון רוי) זכו בפרס רוקי השנה. שני מאמני היכל התהילה, לני וילקינס, וג'ק ראמזי, החזיקו בשרביט המאמן של הקבוצה, ושניים אחרים, מייק שולר, ומייק דנאלבי, זכו בפרס מאמן השנה בשעה שאימנו את הקבוצה.

שם וסימני המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אורך ההיסטוריה של המועדון זוהתה הקבוצה כ"טרייל בלייזרס". שבועיים לאחר שזכו בזיכיון להרחבת ליגת ה-NBA בשנת 1970, ערכה הנהלת המועדון תחרות לבחירת שם לקבוצה החדשה. יותר מ-10,000 הצעות הוגשו. הפופולרית ביותר הייתה "פיונירס" (בעברית: חלוצים), אך שם זה לא נכלל בשיקול הדעת לבחירת שם למועדון עקב היותו שמן של קבוצות הספורט של לואיס וקלארק קולג'. השם "טרייל בלייזרס" קיבל 172 הצעות, ונבחר כשמו של המועדון‏[6].

צבעי המועדון הינם אדום, לבן, שחור, וכסף, שהתווסף בשנת 2002‏[7]. סמל ה"שבשבת" של המועדון, תוכנן במקור בידי דודנו של מנהל הבלייזרס לשעבר, הארי גליקמן. הפירוש הגרפי שלו הוא שתי קבוצות חמש על חמש ערוכות אחת כנגד השנייה. צד אחד של השבשבת צבוע באדום ואילו צידו השני בצבע מתחלף (שחור, כסף, או לבן). הסמל עבר מצורה של מערך אנכי לצורה הנוטה באלכסון בשנת 1991.

מדי הבית של המועדון הינם בצבע לבן עם הדגשה בצבעים אדום, שחור, וכסף; צבעי מדי משחקי החוץ הם שחור כצבע העיקרי עם הדגשה בצבעים אדום, לבן, וכסף. צבעי המדים החלופיים למשחקי החוץ, הם אדום כצבע עיקרי עם הדגשה בצבעים לבן, כסף, ושחור. משנת 1970 ועד עונת 1977-78 לבשה הקבוצה מדים אדומים למשחקי החוץ, ועברה לשחור באותה העונה. הקבוצה לבשה שוב מדים אדומים בין העונות 1979-85, וחזרה לשחור כמדי החוץ לאחר מכן. בשנת 2002, הציגה מחדש הקבוצה מדים אדומים, מעונת 1977-78.

הקמע של הקבוצה הוא "בלייז" טרייל קאט, חתול פומה בשני גוני כסף, שהיה הקמע הרישמי של הקבוצה משנת 2002. קודם לבלייז, לא היה לבלייזרס כל קמע רשמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם הקליבלנד קבאלירס והבפאלו ברייבס (כיום הלוס אנג'לס קליפרס), נכנסו הטרייל בלייזרס לליגת ה-NBA בשנת 1970 כקבוצת הרחבה, כשהם משחקים באולם הממוריאל קולסאום. בשנותיה המוקדמות הנהיגו את הקבוצה ג'אוף פטרי וסידני ויקס, ובשש שנות קיומם הראשונות נכלו הבלייזרס להעפיל למשחקי הפלייאוף. במשך אותה תקופה, אימנו את הקבוצה שלושה מאמנים ראשיים (כולל לני וילקינס לעתיד חבר היכל התהילה). באותה התקופה זכתה הקבוצה פעמיים בבחירה ה-1 הכלית בדראפט. בשנת 1972 בחרה הקבוצה את לארו מרטין כבחירה הראשונה הכללית, ובשנת 1974 בחרה הקבוצה א ביל וולטון מאוניברסיטת UCLA.

אליפות 1977 ותוצאותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל וולטון (במדי הבוסטון סלטיקס) אחד מכוכבי עונת האליפות של הבלייזרס.

בשנת 1976, ראה מיזוג ה-ABA-NBA את מיזוגן של שתי הליגות היריבות. ארבע קבוצות ABA הצטרפו לליגת ה-NBA; שאר קבוצות ליגת ה-ABA התפרקו ושחקנייהם התפזרו בין קבוצות ליגת ה-NBA בדראפט פיזור. הבלייזרס בחרו את מוריס לוקאס בדראפט פיזור‏[8]. באותו הקיץ שכרו הבלייזרס את ג'ק רמזי לתפקיד המאמן הראשי.

שני המהלכים, יחד עם משחק קבוצתי מצוין, הובילו את הבלייזרס לכמה הישגים ראשוניים: מאזן חיובי ראשון בסיומה של העונה הסדירה (49-33), הופעת פלייאוף ראשונה, ואליפות ה-NBA לשנת 1977‏‏[9]. החל מה-5 באפריל אותה שנה, החל המועדון ברצף של 814 משחקים בהם היה אולמם הבייתי של הבלייזרס בתפוסה מלאה—הרצף אחרוך ביותר בהיסטוריה של הספורט—רצף שלא הסתיים עד לשנת 1995, לאחר שהמועדון עבר לאולם הרוז גארדן שהיה בעל תפוסה גדולה יותר‏[10].

כאמור, את עונת 1976-77 סיימו הבלייזרס במאזן החיובי הראשון בתולדות המועדון, 49-33. בעוד שהגעתה של יריבתה לסדרת הגמר, הפילדלפיה 76 לא היוותה הפתעה לאחר שסיימה את העונה כמדורגת ראשונה באזור המזרח במאזן 50-32. הופעתם של הבלייזרס היוותה הפתעה מסוימת. פורטלנד קבוצה שנוסדה רק 7 שנים קודם לכן, לא רק עשתה היסטוריה בהגתה מאזן החיובי הראשון בתולדות המועדון בתום העונה הסדירה, אלא גם ערכה את הופעת הפלייאוף הראשונה בתולדות המועדון. אך, למרות כל האמור, הפתיעו הבלייזרס והגיעו לגמר המערב לאחר שבדרך הדיחו את הגולדן סטייט ווריורס (2-1) ואת הדנוור נאגטס (3-2). בגמר פגשו הבלייזרס את הלוס אנג'לס לייקרס, בהנהגתו של כרים עבדול ג'באר, שהחזיקו את המאזן הטוב בליגת ה-NBA לעונת 1976-77‏ (53-29). אף על פי שלא החזיקו ביתרון הבייתיות לסדרת גמר המערב הפתיעו הבלייזרס כשהביסו את הלייקרס בסוויפ, 4-0. ארבעת המפגשים בין הבלייזרס לפילדלפיה 76 במהלך העונה הסדירה התחלקו בשוויון 2-2 כשאף קבוצה אינה מצליחה לנצח את רעותה בחוץ. סדרת הגמר שוחקה תחת שיטת הטוב מ-7 משחקים. פילדלפיה הצליחה לשמור יתרון הבייתיות בשני המשחקים הראשונים שנערכו בפילדלפיה ועלתה במהירות ליתרון של 2-0, אך, הבלייזרס התאוששו והצליחו לנצח את ארבעת המשחקים הבאים בסדרה, כולל ניצחון חוץ, 110-104 בפילדלפיה, שהעביר את ההכרעה לפורטלנד במשחק השישי, בו הצליחו הבלייזרס לגבור על הפילדלפיה 76, 109-107, ולזכות באליפות ליגת ה-NBA לעונת 1976-77.

הקבוצה החלה את עונת 1977-78 במאזן של 50-10, ורבים‏[11] החזו כי כי שושלת אליפויות תוקם בפורטלנד, אך תחזיות אלה לא התממשו, כאשר כוכבם של הבלייזרס, ביל וולטון פצע ברגלו שסיימה עבורו את העונה ותמשיך ותטרידו לאורך שארית הקריירה שלו. ללא וולטון נחלשו הבלייזרס משמעותית ונצחו רק 8 מ-22 המשחקים האחרונים של העונה, מסיימים את העונה הסדירה במאזן 58-24.

בפלייאוף, הפסידו הבלייזרס לסיאטל סופרסוניקס בחצי גמר המערב, 4-2. בקיץ שלאחר סיומה של העונה דרש וולטון לעזוב את הבלייזרס בטריד לקבוצה שיבחר (הלוס אנג'לס קליפרס, הניו יורק ניקס, הגולדן סטייט ווריורס, או הפילדלפיה 76) כיוון שלא היה מרוצה מהטיפול הרפואי שקיבל בפורטלנד ברגלו הפגועה‏[12]. וולטון מעולם לא קיבל את דרישתו, והוא ישב מחוץ לקווים לכל אורך עונת 1978-79 ועב את המועדון כשחקן חופשי. לאחר כן, מוריס לוקס עזב את הקבוצה בשנת 1980, וה"שושלת" של הבלייזרס הגיעה לכלל סיום.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלייזרס בחרו את קלייד דרקסלר כבחירה ה-14 הכללית בדראפט 1983.

במהלך שנות ה-80, הבלייזרס היו נוכחים באופן קבוע במשחקי הפלייאוף, נכשלים להעפיל את הפלייאוף רק בשנת 1982. אך, הבלייזרס לא הצליחו להתקדם מעבר לחצי גמר המערב עזור זה‏[13]. הבית הפאסיפי (בו שהו הבלייזרס בשנת 2004) היה נתון לשליטת הלוס אנג'לס לייקרס לכל אורך העשור, ורק הלוס אנג'לס לייקרס והיוסטון רוקטס ייצגו את אזור המערב בגמר ה-NBA בעשות שנות ה-80. שחקני מפתח של הסלייזרס בתחילת שנות ה-80 כללו את מישל תומפסון, בילי ריי באטס, פאטליבר, דארנל ולנטיין, ויין קופר, ג'ים פאקסון, וקלווין נאט.

בשנת 1983, בחרו הבלייזרס את כוכבה של אוניברסיטת יסטון קלייד דרקסלר כבחירה ה-14 הכללית;‏[14] "קלייד דה גלייד" ("קלייד הדואה" באנגלית: "Clyde the Glide") הפך לפנים של המועדון לאורך יותר מעשור, והשחקן המדורג שני בכמות העיטורים בהם זכה לאחר וולטון)‏[15]. שנה לאחר מכן, זכו הבלייזרס בבחירה ה-2 הכללית בדראפט. לאחר שהיוסטון רוקטס בחרו את חברו של דרקסלר מאוניברסיטת יוסטון, האקים אולאג'ואן, בחרו הבלייזרס את סאם בואי המתנשא לגובה 2.16 מטר. במקום ה-3 באותו הדראפט, בחרו השיקגו בולס את מייקל ג'ורדן. כתבי ספורט ופרשנים רבים מתחו ביקורת קשה על בחירתו של בואי, מוכה הפציעות והעדפתו על ג'ורדן, כבחירה הגרועה ביותר בדראפט בתולדות הספורט האמריקני‏[16][17]. באותו הקיץ, ביצעו הבלייזרס טרייד שנוי במחלוקת, כשהם שולחים את ליבר, קופר, ונאט לדנוור נאגטס תמורת הקלעי קיקי וונדווי[18]. בדראפט 1985, בחרו הבלייזרס את הרכז טרי פורטר כבחירה האחרונה של הסיבוב הראשון. פורטר התגלה כאחד מהפויינט גארדים הטובים בליגה, והמדורג ראשון ברשימת מוסרי האסיסטים בכל הזמנים של המועדון.

אך, הבלייזרס המשיכו להכשל במשחקי הפלייאוף, ובשנת 1986, פוטר ראמזי והוחלף בידי מיק שולר. בפגרת אותה עונה בחרו הבלייזרס שני שחקנים מאחורי מסך הברזל ארבידאס סאבוניס ודראז'ן פטרוביץ'[19], ושלחו את תומפסון לסן אנטוניו ספרס תמורת שחקנה לשעבר של אוניברסיטת אורגון סטיב ג'ונסון. ג'ונסון היה קלעי בעמדת הפורוורד-סנטר אותו קיוו במועדון לצוות יחד עם בואי בקו הקידמי של הקבוצה. אך תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, סאם בואי שבר את רגלו חמישה משחקים מתחילת עונת 1986-87, כשהוא מחמיץ בעקבות פציעה זו את שתיים וחצי העונות הבאות‏[20]. במהלך תקופת כהונתו הקצרה של שולר, נכשלו הבלייזרס להתקדם מעבר לסיבוב הראשון של הפלייאוף.

פול אלן קונה את המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הבלייזרס בשנים: 1991-2002.

בשנת 1988, רכש הביליונר פול אלן את הפורטלנד טרייל בלייזרס‏[21]. עונתו הראשונה כבעלי המועדון התאפיינה במהומה, כאשר מחלוקות פרצו סביב לגבי ההרכב הפותח בכמה עמדות. גם וונדווי וגם ג'ונסון סבלו מפציעות; הם הוחלפו בהרכב הפותח בידי ג'רום קרסי וקווין דוקוורת'. כמה שחקנים, הידוע מבינייהם, דרקסלר, הואשמו בחתירת תחת מעמדו של שולר. הבלייזרס פתחו את עונת 1988-89 במאזן 25-22, ושולר פוטר מתפקידו. הוא הוחלף על בסיס זמני בידי עוזרו ריק אדלמן[22],, וקיקי וודווי הועבר לניו יורק ניקס[23]. תחת ניהולו של אדלמן, ניצחו הבלייזרס 14 מ-35 המשחקים האחרונים לעונה וזאת כדי לסיימה במאזן 39-43, ובקושי להעפיל למשחקי הפלייאוף. בפגרה שלאחר העונה העבירו הבלייזרס בטרייד את סאם בואי (שחזר לסגל לקראת סיומה של העונה) לניו ג'רזי נטס תמורת הפורווד באק ויליאמס, ואדלמן קיבל את משרת המאמן הראשי באופן קבוע‏[24].

בנוסף לויליאמס, והחלפתו של וודווי הלוקה במשחק ההגנה בקרסי הידוע ביכולותיו ההגנתיות, הביאו לשינוי ביכולות ההגנה העלובות של הקבוצה‏[25]. בהנהגתו של דרקסלר הכריזמטי, הצליחו הבלייזרס להעפיל לסדרות הגמר של ה-NBA בשנים 1990 ו-1992, כשהם מנוצחים בהן בידי הדטרויט פיסטונס והשיקגו בולס, בהתאמה. בשנה בין שתי העפלות לגמר ה-NBA‏ (1991), השיגו הבלייזרס את המאזן הטוב בתולדותיהם בתום העונה הסדירה, 63-19, אך נוצחו בידי הלוס אנג'לס לייקרס בגמר המערב. אך המועדון נכשל בניסיונו לזכות בתואר האליפות, ונכשל להתקדם מעבר לסיבוב הראשון של הפלייאוף בשנים 993, 1994. אדלמן פוטר מתפקידו בתום עונת 1993-94‏‏[26], והוחלף בידי פי. ג'יי. קרליסימו[27], שהוביל להתפטרותו של סגן נשיא המועדון, ג'וף פטרי, ידידו הקרוב של אדלמן‏[28].

אמצע שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 1994, הודיעו הבלייזרס על מינויו של הג'נרל מנג'ר לשעבר של הסיאטל סופרסוניקס, בוב וויטסיט לתפקיד נשיא המועדון‏[29].וויטסיט החל מייד לשקם את סגל השחקנים של הקבוצה; הוא חל לפרק את הקבוצה בהנהגתו של דרקסלר המזדקן הגיעה פעמיים אל משחקי גמר ה-NBA‏[30].

כמה שחקני מפתח הורשו לעזוב כשחקנים חופשיים, כולל בא ויליאמס (1996), טרי פורטר (1996), וקליף רובינסון (1997)‏[31], מה שהותיר את ג'רום קרסי חסר הגנה בדראפט ההתרחבות שנערך בשנת 1996.‏[32] קליד דרקסל ביקש לעבור בטרייד לקבוצה המועמדת לאליפות והמועדון נענה לבקשתו והעבירו ליוסטון רוקטס. בסתיו שנת 1995, עזבו הבלייזרס את אולם הממוריאל קולסאום ועברו לביתם החדש, אולם הרוז גארדן המכיל 20,000 מושבים‏[33]. רצף המשחקים בתפוסה מלאה הגיע לקיצו במעבר לאולם החדש והגדול.

במאמץ להבנות מחדש, רש המועדון מספר שחקנים שנחשבו לכשרונות, אך סבלו ממוניטין בעייתי מחוץ למגרש. אייזיאה ריידר, שהועבר בטרייד מהמינסוטה טימברוולבס תמורת בחירת דראפט בלבד, עקב המעצריו התכופים וחוסר הדיוק ממנו סבל, נעצר על החזקת קנביס יומיים לפני הופעת הבכורה שלו במדי הבלייזרס‏[34]. ראשיד ואלאס, שנוגע כחם מזג עוד מימיו בקולג'‏[35], נרכש גם הוא בטרייד עם הוושינגטון בולטס, קני אנדרסון הוחתם כשחקן חופשי‏[36], והועבר מיידית תמורת דמון סטודמאייר. בסופו של דבר, גישה זו עבדה, כאשר הקבוצה הצליחה לחזור לגמר המערב בשנת 1999 תחת המאמן הראשי מייק דנאלבי. לאחר שהודחה בסוויפ בידי מיש שזכתה בסופו של דבר בתואר האליפות, הסן אנטוניו ספרס, שלח וויטסיט את אייזיאה ריידר והגארד ג'ים ג'קסון לאטלנטה הוקס תמורת הגארד סטיב סמית' ורכש את שחקן האולסטאר לשעבר וכוכב השיקגו בולס סקוטי פיפן מהיוסטון רוקטס. גם סגל שחקנים זה הצליח להגיע עד לגמר המערב, שם פגשו את הלוס אנג'לס לייקרס בהובלתם של שאקיל אוניל וקובי בראיינט. בסדרת זו, הפסידו הבלייזרס שלושה מארבעת המשחקים הראשונים לפני שנצחו את שני המשחקים הבאים, כופים על הלייקרס משחק שביעי ומכריע. במשחק השביעי בסדרת גמר המערב של שנת 2000 הובילו הבלייזרס ביתרון 15 נקודות בתוך הרבע הרביעי, אך לבסוף הפסידו את המשחק והסדרה כולה ללייקרס, שהמשיכו וזכו באליפות הראשונה מתוך שלוש רצופות‏[37].

תקופת "ג'ייל בלייזרס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הבלייזרס מאז עונת 2002-03.

בשנים 200 ו-2001, ביצעו הבלייזרס שינויים פרסונליים במהלך הפגרה שהכשלו מלהביא את התוצאות הרצויותץ הפורוורד ג'רמיין אוניל הועבר לאינדיאנה פייסרס תמורת דייל דיוויס. בריאן גרנט חתם במיאמי היט, והוחלף בידי כוכבה לשעבר של הסיאטל סופרסוניקס שון קמפ[38]. הקבוצה החלה היטב, והחזיקה במאזן הטוב ביותר במערב במהלך חודש מרץ 2001, ואז החתימה את הגארד רוד סטריקלנד כדי להרחיב את שורות עמדת הפויינט גארד בקבוצה‏[39]. התעד קיבל תוצא לא רצוייה כאשר הבלייזרס הפסידו 17 מ-25 המשחקים הנותרים בעונה, והקבוצה הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף בסוויפ בידי הלוס אנג'לס לייקרס. חלק מאמצעי התקשורת החלו לבקר את הבלייזרס‏[40], וייטליטף שקודם לכן הוכתר כגאון על עבודתו עם סיאטל ועם הבלייזרס, ספג ביקורות. עיקר הביקורת הייתה כי וויטסיט מנסה לזכות אליפות על ידי בניית סגל של כוכבים, מלי לתת תשומת לב לכימיה בתוך הקבוצה. המאמן הוותיק והפרשן דאג קולינס, התייחס לוייטסיט כמאמן "ליגת פנטזיה"‏[41]. אוהד הוצא מאולם הרוז גארדן לאחר שהניף שלט בו נכתב "בצעו טרייד על וייטסיט"‏[42], ורבים התקשורת הארצית החלו לפנות לקבוצה בכינוי "ג'ייל בלייזרס" (תרגום: כלא בלייזרס) כחרוז לטרייל בלייזרס, וזאת עקב הבעיות הרבות של השחקנים מחוץ למגרש‏[43]. במהלך הפגרה נמשכה התסיסה; דנאלבי פוטר, והוחלף בידי מוריס צ'יקס, כ"מאמן-שחקן" שהיו שחשבו כי יתקשר טוב יותר עם השחקנים מאשר דנאלבי‏[44]. עסקאות טרייד נוספות נרקחו כאשר הבלייזרס העבירו את סטיב סמית' לסן אנטוניו ספרס תמורת דרק אנדרסון. באחד מהצעדים מעוררי המחלוקת ביותר באותה תקופה, וייטסיט החתים את השחקן החופשי, רובן פטרסון, שבעבר סירב להודות או לטעון לחפות בתביעה על עברה של תקיפה מינית, ונאלץ להרשם כעבריין מין‏[45]. הסנטר הנערץ, ארבידאס סאבוניס, שמגבת הושלכה לפניו על ידי ראשיד ואלאס במהלך משחקי הפלייאוף‏[46], החליט לעזוב את הקבוצה‏[47].

שתי העונות הבאות היו הרסניות כמוניטין שיצא למועדון. מספר שחקנים, כולל ואלאס, סטודמאייר, וקווינטל וודס, זומנו לבית המשפט בהאשמה של אחזקת מירחואנה[48]. וודס הודה באשמת התעללות בבעלי חיים מדרגה ראשונה לאחר שביים קרבות כלבים בביתו, בחלקן במוערבות כל הפיט בול שלו הוליווד. הוליווד ופיט בול נוסף של וודס, שוגר, הוחרמו, ועל וודס נגזרו 80 שעות עבודה למען הקהילה. כמו כן הוא הסכים לתרום 10,000 דולר לאגודה הומנית באורגון‏[49]. ואלאס הושעה לשבעה משחקים לאחר שאיים על שופט‏[50]. ז'אק רנדולף ופטרסון התקוטטו ביניהם במהלך אימון, כאשר רנדולף חובט בעינו של חברו לקבוצה, פציעה שמנעה מפטרסון לתרום משמעותית במהלך הפלייאוף‏[51]. כאשר הגיעה המשטר במענה לאזעקת פריצה, הם הבחינו בריח של מריחואנה במקום, בחיפוש שנערך במקום נמצא פאונד של מריחואנה‏[52]. לאחר מכן הוגדר החיפוש כלא חוקי והאשמות בנושא בוטלו‏[53]. בראיון מפורסם שנתן הגארד בונזי וולס למגזין ספורט אילוסטרייטד בשנת 2002:

"הם, (האוהדים) באמת לא חשובים לנו. הם יכולים לצעוק בוז כל יום, והם עדיין ימשיכו לבקש מאיתנו חתימות כאשר הם יראו אותנו ברחוב".

חוסר שביעות הרצון של האוהדים הרקיע שחקים; למרות כי הבלייזרס המשיכו להשיג מאזן חיובי, כמות הצופים ברוז גארדן החלה לרדת‏[54]. בקיץ 2003, עם ירידה בכמות הצופים, וקבוצה ההולכת לשום מקום על המגרש, וסך מקבלי משכורות מוגזם, הודיע וייטסיט כי הוא עוזב את המועדון כדי להתרכז במועדון אחר של פול אלן, הסיאטל סיהוקס[55].

נפילה: פשיטת הרגל של הרוז גארדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להחליף את וייטסיט, שכר המועדון שני אנשים בתפקידים חדשים. ג'ון נאש נשכר לתפקיד הג'נרל מנג'ר‏[56], וסטיב פטרסון כנשיא המועדון‏[57]. ההנהלה החדשה הבטיחה לשמור על ציוויון הקבוצה בעוד שהקבוצה תשאר מועמדת לפלייאוף; לא עבר זמן רב והמועדון פרסם "25 נקודות התחייבות" לאוהדים‏[58]. שחקנים בעייתיים כמו וולס, ואלאס, וג'ף מקלניס הועברו בטרייד. אך, הבלייזרס נכשלו בניסיונם להעפיל לפלייאוף 2004, מסיימים רצף של 21 עונות בהן העפילו ברציפות לפלייאוף.

שנה לאחר מכן בעיות נוספות צנחו על המועדון ומאזן הבלייזרס ירד ועמד על 27-55. פשיטת הרגל של חברת האורגון ארינה קואופרישיון, שכתוצאה ממנה אולם הרוז גארדן עבר לבעלו שלכ מה חברות משקיעים, שהרחיק יותר בסיס האוהדים, כמו גם התקרית בה דאריוס מיילס (שהוא בעצמו אפרו-אמריקני) כינה את המאמן מוריס צ'יקס בכינוי הגנאי "ניגר" (שחור). התקרית האחרונה הצטרפה למה שרבים הגדירו כהתנהגות משמעת בלתי הולמת של מיילס, שבעקבותיה נערך הסכם סודי בין המועדון לבין מיילס כדי להחזיר לו את גובה הקנס‏[59]. צ'יקס פוטר באותה עונה והוחלף באופן זמני בידי קווין פריצ'רד‏[60]. באותו הקיץ החתימו הבלייזרס את נאט מקמילאן, שימש כמאמן ראשי של הסיאטל סופרסוניקס בעונה הקודמת‏[61], ואילו פריצ'רד חזר לתפקידו הקודם במשרד ההנהלה הראשי של המועדון.

העונה הבאה, 2005-06, לא הייתה טובה יותר, כאשר הבלייזרס שיגים את המאזן הגרוע בליגה, 21-61‏. כמות הצופים שהגיע למשחקים הייתה נמוכה, והעונה חא הייתה נקייה מתקריות של שחקנים. שחקנים כמו מיילס, פטרסון, ראנדולף, וסבאסטיאן טלפייר היו מעורבים או בתקריות וקטטות על הפרקט או באירועים בלתי חוקיים מחוץ לתחומי המגרש. נאש פוטר בסופה של העונה, כאשר סטיב פטרסון לוקח על עצמו את תפקי' הג'נרל מנג'ר בנוסף לתפקידו כנשיא המועדון. בנוסף, סבל המועדון מיחסים גרועים עם הנהלת הרוז גארדן, כשעיתים תכופות הם מתלוננים על "מודל כלכלי שבור". שמועות רבות הופצו בסופה של העונה כי פול אלן מתעתד למכור את המועדון; והקבוצה הועמדה למכירה במהלך הקיץ, כאשר כמה קבוצות משקיעים מגלות התעניינות‏[62]. אך למרות זאת, אלן היה מוכן להוציא כסף והאיץ בפריצ'רד לבצע עסקאות ביום הדראפט. וכתוצאה מכך הוא הוציא את הקבוצה משוק המכירות‏[63].

2007: לידה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב שנת 2007, התפר סטיב פטרסון מתפקיד נשיא המועדון, ופול אלן נכנס להסכם לקנייה מחדש של הרוז גארדןץ על המגרש, סיימו הבלייזרס את העונה במאזן 32-50, שיפור של 11 ניצחונות, והרוקי ברנדון רוי נבחר לרוקי השנה לעונת 2006-07. באותו הקיץ פריטצ'ארד קודם לתפקיד הג'נרל מנג'ר, ומנהל חברת נייקי לארי מילר מונה לנשיא המועדון. הבלייזרס זכו במקום ה-1 הכללי בהגרלת הלוטרי לדראפט 2007 ובחרו את גרג אודן. כמה פרשנים חזו כי הבלייזרס יבחרו בקווין דוראנט במקום;‏[64] דוראנט נבחר בבחירה ה-2 הכללית על ידי יריבתם האזורית הסיאטל סופרסוניקס. אודן נפצע בברכו לפני תחילת העונה ונאלץ לעבור ניתוח שהותיר אותו מחוץ לפרקט למשך כל עונת 2007-08.

למרות זאת, הצליחו הבלייזרס להשיג 13 ניצחונות רצופים החל מתחילת חודש דצמבר, שהסתכמו למאזן של 13-2, שהיה הטוב ביותר בליגה לחודש דצמבר. מקמילאן זכה בתואר מאמן החודש, וברנדון רוי קיבל את תואר שחקן השבוע של אזור המערב שני שבועות ברציפות (השחקן הראשון מהבלייזרס המשיג זאת מאז קליד דרקסלר בעונת 1990-91). רוי גם זומן כשחקן מחליף למשחק האולסטאר, השחקן הראשון שנבחר למשחק האולסטאר מאז ראשיד ואלאס בשנת 2001. הבלייזרס סיימו את העונה במאזן 41-41, הממאזן הטוב ביותר מאז עונת 2003-04.

עונת 2008-09 הביאה את העלייה והתרגשות לה ציפו האוהדים. לאחר ציפייה ארוכה, ערך גרג אודן את הופעת הבכורה שלו במדי הבלייזרס, כשהוא משחק 61 משחקים. פורטלנד גם הוסיפה ניחוח בינלאומי לסגל הקבוצה עם הגעתו של רודי פרננדז מספרד, החברת בנבחרת ספרד בכדורסל. ניקולא באטום, יליד צרפת עלה כפורוורד הגנתי מוכשר כשהוא מתברג בחמישייה הפותחת בעונת הרוקי שלו. ברנדון רוי הופיע במחשק האולסטאר השני שלו (ברציפות), ורודי פרננדז התחרה בתחרות ההטבעות במהלך סוף שבוע האולסטאר. רוי השיג שיא קריירה של 52 נקודות במהלך משחק מול הפיניקס סאנס וקליעות ניצחון נגד היוסטון רוקטס והניו יורק ניקס. הבלייזרס הצליחו להעפיל למשחקי הפלייאוף לראשונה מאז שנת 2003 וסיימו את העונה הסדירה במאזן 54-28. המאזן החיובי הראשון של הקבוצה מאז עונת 2002-03. כמדורגים במקום הרביעי במערב ומחזיקים ביתרון הבייתיות לסיבוב הראשון של הפלייאוף פגשו הבלייזרס את המדורגת חמישית היוסטון רוקטס בפלייאוף 2009, אך הבלייזרס הפסידו את הסדרה לאחר שישה משחקים, 4-2. רבים תלו את הפסד של הבלייזרס בסדרהמול יוסטון בגילם הצעיר של השחקנים ובחוסר ניסיון. אך, עונת 2008-09 נכרה בעיקר בכימיה הקבוצתית מעוררת ההשראה על הפרקט ומחוצה לו, הפונטציאל לקבוצה צעירה, אנרגטית בעונות הקרובות, ובהבאת כבוד חזרה למועדון – תשורה שהייתה חסרה לאוהדי הקבוצה למעלה מעשור.

במהלך פגרת 2009, העבירו הבלייזרס ברייד את הבחירה ה-24 הכללית לדאלאס מאבריקס תמרת הבחירה ה-22 הכללית ובחרו את ויקטור קלאבר מספרד, כמו כן בחרו הבלייזרס בבחירה ה-33 הכלית את הפורוורד מאוניברסיטת וילאנובה דאנטה קנינגהאם, ג'ון ברוקמן והגארד פאטריק מילס. ברוקמן הועבר לסקרמנטו קינגס תמורת הבחירה ה-31 הכללית ג'ף פנדגראף. השחקן החופשי צ'אנינג פריי חתם בפיניקס סאנס וסרג'יו רודריגז הועבר בטרייד לסקרמנטו קינגס. הבלייזרס ניסו להחתים את הידו טורקוגלו, שהוביל את האורלנדו מג'יק לגמר ה-NBA‏ 2009, אך לאחר סיכום שהושג בעל פה העדיף טורקוגלו לחתום בטורונטו ראפטורס. הבלייזרס ניסו אז להחתים את השחקן החופשי המוגבל פול מילסאפ; אך, הצעתם הושוותה בידי היוטה ג'אז. ב-24 ביולי 2009, החתימו הבלייזרס את הפויינט גארד אנדרה מילר.

אך, עונת 2009-10 הייתה כואבת. למרות כי השיגו מאזן חיובי, פציעות חיבלו בקבוצה. המחליפים ניקולא באטום ורודי פרננדז החלו את העונה ברשימת הפצועים והפורוורד טרוויס אאוטלאו הלך במהרה בעקבותיהם לאחר סדרה של פציעות ברגליו בשלב מוקדם של העונה. אך בעיקר, גרג אודן וג'ואל פרזיבילה סבלו מפציעות ברכיים שסיימו עבורם את העונה, בעוד ברנדון רוי ולמרכוס אולדריג' סבלו מפציעות, כתף, ברכיים, וקרסול, בהתאמה. המאמן הראשי נאט מקמילאן לא היה יוצא דופן וסבל מפציעה בגיד אכילס במהלך אחד מאימוני הקבוצהץ עקב החלל בעמדת הסנטר, רקח הג'נרל מנג'ר קוויןפריצ'רד עסקה עם הלוס אנג'לס קליפרס בהביא לקבוצה את מרכוס קמבי בתמורה לסטיב בלאק וטרוויס אאוטלאו. למרות כי ניצחונות לא הגיעו בקלות כמו בעונה הקודמת, סיימו הבלייזרס את העונה הסדירה במאזן 50-32, וסיימו במקום השישי באזור המערב. ברנדון רוי נאלץ לעבור ניתח לאחר פציעה בברכו הימנית, אך חזר למשחק הרביעי בסיבוב הראשון של הפלייאוף נול הפיניקס סאנס. אך, מצבור הפציעות היה יותר ממה שהקבוצה יכולה הייתה לשאת, והבלייזרס קצרי הסגל הפסידו את הדרה לאחר שישה משחקים, 4-2.

2010-2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פגרת שנת 2010, ערך המשרד הראשי של המועדון שינויים מרחקי לכת, תחילה, ב-19 ביולי 2010, הוכרז על מינויו של ג'נרל מנג'ר חחדש למועדון, ריץ' צ'או, שהחליף את קווין פריצ'רד, ששוחרר מתפקידו לאחר דראפט 2010. צ'או הפך לג'נרל מנג'ר הראשון ב-NBA ממוצא אסייתי.

ב-12 באוגוסט, החתימו הבלייזרס שני עוזרי ג'נרל מנג'ר חדשים, ביל בראנץ' וסטיב רוזנברי והחליפו את קודמם בתפקיד, טות פן, ששוחרר מתפקיד במהלך חודש מרץ של השנה הקודמת. כמו כן שונה הצוות העוזר של המאמן הראשי נאט מקמילאן, כאשר ברני בייקרסטאף, בוב אוקיפקה, ובאק ויליאמס נשכרו תפקידי עוזר המאמן, כאשר בייקרסטאף מקבל את תפקיד העוזר הראשי עקב עזיבתו של מונטי ויליאמס.

הבלייזרס החתימו את הרוקיז, ארמוןג'ונסון, לוק באביט, אליוט ויליאמס כבחירות מדראפט 2010 וטריידים שנעשו במהלך הפגרה. ב-21 ביולי, ווסלי מאת'יו חתם על חוזה לחמש שנים עם הבלייזרס לאחר שקבוצתו הקודמת, היוטה ג'אז לא השכילה להשוות אתההצעה הכספית.

ב-31 באוקטובר 2010, נפטר שחקנה לשעבר של הבלייזרס, מוריס לוקאס ממחלת הסרטן. קבוצת הבלייזרס של עונת 2010-1 כיבדה את זכרו כשענדה טלאי עם הספרה 20 במהלך כל העונה.

באופן דומה לעונה הקודמת, סבלו הבלייזרס ממכת פציעות מתחילת עונת 2010-11, ג'ף פנדגראף והרוקי אליוט ויליאמס סבלו מפציעות ברך שהשביתו אותם לאורך כל העונה; הבלייזרס ניפו בשלב מאוחר יותר את פנדגראף. ב-17 באוקטובר 2010, הודיע הנהלת הקבוצה כי גרג אודן יעבור ניתוח בברכו השמאלית, ניתוח שסיים עבורו את עונת 2010-11. עונה זו הייתה הלשישית אותה החסיר אודן עקב פציעות בברכו. ברנדון רוי עבר ניתוח כפול ב-17 בינואר 2011, כדי לתקן את שתי ברכיו לארח שנאק פפציעות חוזרות ונשנות, שהותירו את עתידו במעורפל. כמה ימים לאחר מכן, מרכוס קמבי, עבר גם הוא ניתוח לתיקון ברכו השמאלית הפגועה.

למרות המאבק בפציעות המרובות, הצליחו הבלייזרס לעלות שלב במשחקי הפלייאוף. למרכוס אולדריג' פרץ והשיג מספרי שיא לעונה, כמו גם זכה בהוקרה ובפרסי שחקן השבוע ושחקן החודש באזור המערב. וסלי מאת'יו פרץ גם הוא בהיעדרו של ברנדון רוי, והוכיח כי הוא היה ראוי למאמץ שהושקע ברכישתו במהלך הפגרה. בהאמינו כי הקבוצה מסוגלת לרוץ רחוק בפלייאוף, ביצע ריץ' צ'או את הטרייד המשמעותי הראשון שלו כאשר ב-24 בפברואר 2011, כאשר נותרו רק 7 דקות לסיום מועד ההעברות. שלחו הבלייזרס את הפורוור דנטה קנינגהאם, הסנטר ג'ואל פריזבילה, ואת הסנטר שון מרקס לשארלוט בובקאטס תמורת שחקן האולסטאר לשעבר ג'ראלד וולאס. עלייתם של אולדריג' ומשחקו מעורר השראה של מאת'יו החזיקו את הבלייזרס תחרותיים, כשהם מעפילים שוב למשחקי הפלייאוף לאחר שסיימו את העונה הסדירה במאזן, 48-34. אך, כמו בעונות הקודמות, הודחו הבלייזרס בשישה משחקים בסיבוב הראשון, הפעם מול מי שהפכו לאלופי ה-NBA, הדאלאס מאבריקס.

במהלך פגרת 2011, שיחררו הבלייזרס את הג'נרל מנג'ר ריץ' צ'או, כביכול עקב בעיות תקשורת "ונושאי כימיה" עם הבעלים פול אלן. מנהל הסקאוטינג של המועדון, צ'אד ביוקאנן לקח על עצמו באופן זמני את תפקיד הג'נרל מנג'ר. שחרורו של צ'אד ספג ביקורת קשה בידי המגזין ספורט אילוסטייטד שטען כי צעד זה "אינו הגיוני", למרות כי ציינו שאלן עשה צעדים מעוררי תהייה רבים בתקופת בעלותו על המועדון‏[65].

ב-23 ביוני 2011, ביום הדראפט, בחרו הבלייזרס את הגארד נולן סמית' מאוניברסיטת דיוק, כבחירה ה-21 הכללית ואת ג'ון דיבלר מאוניברסיטת אוהיו סטייט כבחירה ה-51 הכללית. באותו היום ערכו הבלייזרס טרייד ששולש שכלל את הקבוצות דנוור נאגטס והדאלאס מאבריקס. הטרייד שלח את הגארד אנדרה מילר מהבלייזרס ולדנוור ואת רודי פרננדז לדאלאס יחד עם פטרי קופונן עליו היו לבלייזרס זכויות והוא עדיין לא ערך הופעה אחת במדי הבלייזרס. בתומרה קיבלו הבלייזרס את הגארד ריימונד פלטון מהנאגטס, בנוסף קיבלו הנאגטס את הרוקי ג'ורדן המילטון מהמאבריקס ובחירת סיבוב שני עתידית מהבלייזרס.

2011-הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב שביתת השחקנים שנערכה בשנת 2011,כל עסקאות המועדון הושמו בהמתנה עד תחילת חודש דצמבר כאשר נוצר לוח מקוצר של 66 משחקים. ב-9 בדצמבר 2011, החל מחנה טרום העונה, יחד עם שוק השחקנים החופשיים, באותו הבוקר נודע רשמית כי הגארד ברנדון רוי נאלץ לפרוש ממשחק פעיל עקב בעיות ברכיים. בנוסף, הסנטר גרג אודן סבל מעיכוב בחזרתו למגרשים עקב סיבוכים בפציעות הברכיים מהן סבל לאורך העונות הקודמות. הפורוורד לוקאס אולדריג' שהתגלה כסובל מחוסר סדירות בקצב פעולת הלב במהלך שנת 2007, עבר תהליך רפואי שהיה אמור לסדר את הבעיה. הג'נרל מנג'ר הזמני של המועדון, צ'אד ביוקאנן, החתים שלושה שחקנים חופשיים שבוע לפני שמחק טרום העונה הראשון. ב-11 בדצמבר סיכמו הבלייזס את התנאים עם השחקן הוותיק קורט תומאס מתוך ניסיון למלא את החלל שנוצר בקו הקידמו של הקבוצה. עקב הצורך בקלעי לאחר עזיבתו של רוי ופרננדז, החתימו הבלייזרס ב- 15 בדצמבר את השחקן השישי לשנת 2010 ג'מאל קרופורד תוך כדי שהבלייזרס מנצלים את הסעיף החדש בחוקת ה-NBA, סעיף אמנסטי על ברנדון רוי. מאורחר יותר באותו היום, החתימו הבלייזרס את החקן החופשי קרייג' סמית'.

מספרים שהוצאו לגמלאות, חברי היכל התהילה, ופרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים שהוצאו לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי היכל התהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי היכל התהילה של פיב"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של העונה הסדירה

רוקי השנה

השחקן המשתפר של העונה

השחקן השישי של העונה

מנהל השנה

  • בוקי באקוולטר - 1991

חמישיית העונה

החמישייה השנייה של העונה

החמישייה השלישית של העונה

חמישיית ההגנה של העונה

חמישיית ההגנה השנייה של העונה

חמישיית הרוקיז של העונה

חמישיית הרוקיז השנייה של העונה

תמיכת האוהדים וה"בלייזרמאניה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשרים בין המועדון לאוהדים, הידועים בכינויים ה"בליזרמאניה", מתועדים הייטב. הבלייזרס הינם אחת הקבוצות מושכות הקהל ב-NBA, עם שתי תקופות יוצאות מהכלל בהיסטוריה של המועדון. בתחילת דרכם, במשף ארבע העונות הראשונות של הבלייזרס בליגת ה-NBA, כשלו הבלייזרס והצליחו להביא פחות מ-10,000 אוהדים למשחק. כמות הצופים עלתה בשנת 1974, כאשר הקבוצה בחרה את ביל וולטון[66].

התופעה המוכרת בכינוי ה"בלייזרמאניה" החלה במהלך עונת 1976-77, כאשר הקבוצה הצליחה להשיג את המאזן החיובי הראשון בתולדותיה, והעפילה לראשונה למשחקי הפלייאוף—והשיגה את אליפות ה-NBA היחידה שלה, כשהם גוברים על הפילדלפיה 76 הפייבוריטית בגמר ה-NBA; הקבוצה הפכה לפופולארית ביותר באזור פורטלנד לאחר מכן‏[67]. באותה עונה, החלה הקבוצה את רצף משחקי הבית בהם היה אולמם מלא עד לאפס מקום, רצף שהמשיך עד למעבר המועדון לאולם החדש, הרוז גארדן, בשנת 1995. המועדון המשיך למשוך 19,000 צופים בממוצע למשחקי הבית עד לעונת 2003-04, כאשר כמות הצופים החלה לאחר לאחר שהמועדון סבל מבעיות תדמית קשות, עקב מוניטין ה"ג'ייל בלייזר" שדבק במועדון, ולא הייתה תחרותית יותר על המגרש. לאחר שבחרה את ברנדון רוי שהפך לרוקי השנה ונבחר 3 פעמים למשחק האולסטאר בשנת 2006, החלה כמות הצופים לעלות במהלך עונת 2006-07 והמשיכה גם בעונת 2007-08. ב-27 משחקי הבית האחרונים של עונת 2007-08 היו בתפוסה מלאה, רצף שהמשיך לאורך עונת 2008-09 ולא נשבר עד עתה בעונת 2010-11

שחקנים בולטים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודכן לאחרונה בתאריך- 29 ביולי 2014

פורטלנד טרייל בלייזרס
סגל נוכחי
מאמן ראשי: טרי סטוטס
F/C 12 Flag of the United States.svg למרכוס אלדרידג' (אוניברסיטת טקסס באוסטין)
G/F 5 Flag of the United States.svg וויל בארטון (אוניברסיטת ממפיס)
SF 88 Flag of France.svg ניקולה באטום (צרפת)
PG 25 Flag of the United States.svg סטיב בלייק (אוניברסיטת מרילנד)
F 18 Flag of Spain.svg ויקטור קלאבר (ספרד)
SF 23 Flag of the United States.svg אלן קראב (אוניברסיטת קליפורניה)
PF 19 Flag of the United States.svg ג'ואל פרילנד (בריטניה)
C 35 Flag of Germany.svg כריס קיימן (אוניברסיטת סנטרל מישיגן)
C 11 Flag of the United States.svg מאיירס לאונרד (אוניברסיטת אילינוי)
PG 0 Flag of the United States.svg דמיאן לילארד (אוניברסיטת וובר סטייט)
C 42 Flag of the United States.svg רובין לופז (אוניברסיטת סטנפורד)
G/F 2 Flag of the United States.svg ווסלי מת'יוס (אוניברסיטת מרקט)
G 3 Flag of the United States.svg סי.ג'יי. מקולום (אוניברסיטת ליהיי)
PF 41 Flag of the United States.svg תומאס רובינסון (אוניברסיטת קנזס)
SF 1 Flag of the United States.svg דורל רייט (תיכון דרום קנט)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיסטוריה של הפורטלנד טרייל בלייזרס
  2. ^ סדרות הגמר של כל הזמנים
  3. ^ הבלייזרס מחמיצים את הפלייאוף לראשונה מזה 21 שנים
  4. ^ רשימת חברי היכל התהילה ששיחקו בפורטלנד טרייל בלייזרס
  5. ^ רשימת זוכי פרס ה-MVP
  6. ^ ההיסטוריה של הבלייזרס
  7. ^ ההיסטוריה של צבעי המועדון
  8. ^ ללמוד עוד על מוריס לוקאס
  9. ^ אלופות כל הזמנים
  10. ^ ההיסטוריה של המועדון
  11. ^ נעים כמו בלייזרס: פורטלנד לא רק מתרחקת מהליגה אלא בדרכה לספר השיאים
  12. ^ וולטון דורש טרייד מהבלייזרס
  13. ^ פרופיל הבלייזרס באתר CBS
  14. ^ היסטוריית הדראפט של הבלייזרס
  15. ^ הביוגרפיה של קליד דרקסלר
  16. ^ 100 הבחירות הגרועות בתולדות הדראפט של הספורט האמריקני
  17. ^ כשלונות הדראפט הגדולים ביותר
  18. ^ ההיסטוריה של דנוור נאגטס
  19. ^ היסטוריית הדראפט של הבלייזרס
  20. ^ שבר ברגל מוציא את בואי מחוץ לקוים
  21. ^ רכישת הבלייזרס בידי פול אלן
  22. ^ שינוי הכימייה בקבוצה מוסיף סיכון למשוואה
  23. ^ סימן שאלה מעל ראשו של וונדווי
  24. ^ ההיסטוריה של הבלייזרס
  25. ^ הבלייזרס: גברים בעבודה
  26. ^ הבלייזרס מפטרים את אדלמן
  27. ^ פי. ג'יי. קרליסימו המאמן החדש של הבלייזרס
  28. ^ שינויים בהנהלת הבלייזרס
  29. ^ ההיסטוריה של הבלייזרס
  30. ^ זה פשע מה שקרה
  31. ^ הביוגרפיה של קליף רובינסון
  32. ^ דראפט ההרחבה של שנת 1996
  33. ^ ההיסטוריה של הבלייזרס
  34. ^ ריידר מוצא צרות גם במדי הטרייל בלייזרס
  35. ^ ראשיד ואלאס: עשיר ומפורסם
  36. ^ על החתמתו של אנדרסון
  37. ^ פלייאוף 2000
  38. ^ הבלייזרס עושים את הצעד הנכון
  39. ^ למה הלייקרס לא לקחו את סטריקלנד?
  40. ^ בושה על כשלונם של הבלייזרס
  41. ^ "אני תמיד אמרתי שוייטסיט הוא מאמן ליגת פנטזיה...
  42. ^ מאבדים את האחיזה
  43. ^ כתבה בעיתון ניו יורק טיימס
  44. ^ הבלייזרס ממנים את צ'יקס במקום דנאלבי
  45. ^ רובן פטרסון יאלץ להרשם כעבריין מין גם באורגון
  46. ^ הבלייזרס משעים את ואלאס
  47. ^ סאבוניס מתכנן פרישה
  48. ^ הבלייזרס מנסים לתקן משפחה מופרעת
  49. ^ וודס מודה באשמת ביום קרבות כלבים
  50. ^ ואלאס מושעה לשבעה משחקים לאחר שאיים על שופט
  51. ^ אגרופו של רנדולף עלול לעלות לבלייזרס בעונה
  52. ^ סמים נמצאו בביתו של סטודמאייר
  53. ^ בוטלו האשמות נגד סטודמאייר
  54. ^ מאבדים את האחיזה
  55. ^ נשיא הבלייזרס עוזב ומשאיר מועדון בצרות
  56. ^ דיווח: הבליזרס שוכרים את נאש כג'נרל מנג'ר
  57. ^ הבלייזרס שוכרים את פטרסון כנשיא המועדון החדש
  58. ^ 25 נקודות התחייבות
  59. ^ הבלייזרס משעים את מיילס
  60. ^ הבלייזרס מפטרים את צ'יקס
  61. ^ מקמיליאן עוזב את סיאטל לטובת פורטלנד
  62. ^ עתה זה רשמי הבלייזרס והרוז גארדן מוצעים למכירה
  63. ^ הבלייזרס כבר לא למכירה
  64. ^ דוראנט מהמם את הבלייזרס
  65. ^ הדחתו של צ'או הינה פשוט מבישה
  66. ^ כאשר נפלנו חזק
  67. ^ הבלייזרמאניה