גבעת הדמים
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | ספר של ס.ל.א מרשל |
|---|---|
| בימוי | לואיס מיילסטון |
| הופק בידי | דייוויד לואיס |
| תסריט | ג'יימס ווב |
| עריכה | ג'ורג' בומלר |
| שחקנים ראשיים | גרגורי פק |
| מוזיקה | לאונרד רוזנמן |
| צילום | סאם לוויט |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר, פאתה  |
| חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 29 במאי 1959 |
| משך הקרנה | 97 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט מלחמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| תקציב | 3,000,000 |
| הכנסות | 2,100,000 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
גבעת הדמים (באנגלית: Pork Chop Hill) הוא סרט מלחמה אמריקאי בשחור-לבן משנת 1959 בבימויו של לואיס מיילסטון, עם גרגורי פק בתפקיד הראשי.
התסריט מבוסס על הספר "גבעת קדל החזיר" של ההיסטוריון הצבאי בריגדיר גנרל ס.ל.א מרשל[1].
הסרט מתאר את הסיפור האמיתי של "קרב גבעת קדל החזיר" (אנ') שהתרחש בשלהי מלחמת קוריאה בשעה שהשיחות להפסקת אש מתקיימות בפנמונג'ום.
שני קרבות היו על גבעת הדמים הזאת. הקרב הראשון המתואר בספר ובסרט התרחש באפריל 1953 והסתיים בניצחון כוחות האו"ם (בעיקר צבא ארצות הברית). הקרב השני התרחש ביולי 1953 והסתיים בניצחון כוחות הרפובליקה העממית של סין וצפון קוריאה.
לגבעה לא היה שום חשיבות אסטרטגית אלא קלף מיקוח בשיחות להפסקת הנשק. בשני הקרבות נהרגו מאות משני הצדדים והגבעה נשארה בשטח קוריאה הצפונית.
שם הגבעה ניתן בגלל צורתה שמזכירה קדל (עורף) של חזיר.
חלק מהלוחמים מופיעים בשמם האמיתי כמו לוטננט ג'ון קלמונס (אנ'), לוטננט וולטר ראסל (אנ') וגנרל טרודו (אנ').
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפריל 1953, קוריאה, שיחות שביתת הנשק מתנהלות במרץ והחיילים מקווים לסיים את המלחמה ולחזור בשלום לארצות הברית. לוטננט ג'ו קלמונס (גרגורי פק) מפקד פלוגה G בגדוד החי"ר ה-31 של דיוויזיית החי"ר ה-7, מקבל פקודה מלוטננט קולונל דייוויס (בארי אנטוואטר) לכבוש את גבעת קדל החזיר שהסינים כבשו לאחרונה. לגבעה אין כל ערך אסטרטגי אבל היא חשובה במשא ומתן על שביתת הנשק המתנהל 70 מילים משם.
החיילים מקבלים את הפקודה בחוסר רצון. קלמונס מחלק את הפלוגה לשלוש מחלקות - המחלקה בפיקודו תעלה על הגבעה ישר ומחלקה בפיקודו של לוטננט סוקי אוהאשי (ג'ורג' שיבטה) תאגף מהצד ומחלקה שלשית תהיה בכוננות ברזרבה.
הם מתקדמים בשורה כשהסינים מחכים להם למעלה וכרוז סיני מדבר על ליבם שלא כדאי להם להילחם. לפתע הם מוארים בטעות בזרקורים והסינים מתחילים לקצור בהם. האבדות כבדות ומעטים מצליחם לעלות לפסגה ולכבוש אותה ביחד עם המחלקה השנייה שגם היא סובלת אבידות כבדות.
קלמונס נאלץ להתמודד עם חוסר מוטיבציה של לוחמיו ובעיקר של טוראי פרנקלין (וודי סטרוד) שמסרב ללחום וליהרג בקרב הזה.
קלמונס מתחנן לתגבורת כי הוא יודע שהסינים והצפון קוריאנים נחושים לכבוש את הגבעה. מגיעה אליו פלוגה L לאחר שעלו על מארב ורק 12 בפיקודו של לוטננט מרשל (מרטין לנדאו) הצליחו להגיע. מגיע גם כתב חדשות עם צלם שרוצה לעשות כתבה. קלמונס מסלק אותו ושולח אותו למפקדה בבקשה לעזרה בכוח אדם, נשק וציוד רפואי.
מגיעה אליהם פלוגה G בפיקודו של לוטננט ולטר ראסל שהוא גיסו של קלמונס. הם מתחבקים ומעלים זכרונות אך ראסל מקבל פקודה לצאת למשימה נוספת. הוא מפנה את הפצועים ומשאיר תחמושת.
קלמונס נשאר לבד עם קומץ לוחמים כשהכרוז הסיני נותן להם 45 דקות להיכנע אחרת יחוסלו.
בשיחות שביתת הנשק מתרשמים שהסינים רוצים לבחון את נחישות צבא האו"ם באחיזה בגבעת קדל החזיר. מייג'ור גנרל טרודו מחליט לשלוח כוח גדול לעבר הגבעה.
עברו 45 דקות ואלפי סינים תוקפים את הגבעה ברובים, מקלעים, רימונים ולהביורים. המצב אבוד אבל ברגע האחרון מגיעה התגבורת, מסלקת את הסינים וקלמונס ולוחמיו ניצלים ויורדים מהגבעה.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| גרגורי פק | לוטננט ג'ו קלמונס | מפקד פלוגה |
| ריפ תורן | לוטננט וולטר ראסל | |
| ג'ורג' שיבטה | לוטננט סוקי אוהאשי | |
| וודי סטרוד | טוראי פרנקלין | |
| ג'ורג' פפארד | קורפורל צ'אק פקרסון | |
| נורמן פל | סרג'נט קולמן | קשר |
| מרטין לנדאו | לוטננט מרשל | |
| בארי אנטוואטר | לוטננט קולונל דייוויס | |
| קן לינץ' | מייג'ור גנרל טרודו |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"גבעת הדמים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גבעת הדמים", באתר נטפליקס
"גבעת הדמים", באתר AllMovie (באנגלית)
"גבעת הדמים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לגבעת הדמים, באתר יוטיוב
- העלייה לגבעת הדמים, באתר יוטיוב
- גבעת הדמים, באתר TCM
