גרגורי פק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרגורי פק
Gregory Peck in Roman Holiday trailer cropped.jpg
גרגורי פק, 1953
תאריך לידה: 5 באפריל 1916
מקום לידה: לה הויה, קליפורניה, ארצות הברית
תאריך פטירה: 12 ביוני 2003
מקום פטירה: לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
פרסים: 2 פרסי אוסקר
3 פרסי גלובוס הזהב
פרופיל ב-IMDb
גרגורי פק בפסטיבל קאן, בשנת 2000
ספר השנה משנת 1939 של ברקלי - פק במחזה "גשם משמים"
פק בסרט "חופשה ברומא"
קברו של גרגורי פק בלוס אנג'לס

גרגורי פקאנגלית: Gregory Peck;‏ 5 באפריל 1916 - 12 ביוני 2003) היה שחקן קולנוע אמריקאי שנחשב לאחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרגורי פק נולד בשם אלדרד גרגורי פק (Eldred Gregory Peck ) בלה הויה שבקליפורניה לברניס איירס (שהגיעה לקליפורניה ממיזורי לאחר שהפכה קתולית) וגרגורי פק - קתולי ממוצא אירי (מצד אמו) ואנגלי (מצד אביו). על אף שהוריו היו קתולים, הם התגרשו כשפק היה בן חמש, והוא גדל אצל סבתו. פק למד בבית ספר צבאי קתולי בלוס אנג'לס, ובבית ספר תיכון בסן דייגו. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד באוניברסיטה המדינתית סן דייגו על מנת לשפר את ציוניו, ובשנת 1936 התקבל ללימודים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בהיותו באוניברסיטה התעניין בתיאטרון והשתתף במספר מחזות שהוצגו באוניברסיטה. הוא עבד כנהג משאית על מנת לחסוך כסף ללימודיו, ובמהלך שנת הלימודים עבד במסעדה בקמפוס האוניברסיטה כשוטף כלים.

לאחר סיום לימודיו עם תואר ראשון באנגלית החליט פק לוותר על שמו "אלדרד" ונסע לניו יורק ללמוד תיאטרון. הוא עבד בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939 כמדריך תיירים עבור NBC והתקשה למצוא תעסוקה (לעתים נאלץ לישון על ספסל בסנטרל פארק).

הופעתו הראשונה במחזה בברודוויי הייתה בשנת 1942 במחזה "כוכב הבוקר" (Morning Star) לצידה של אמילי ויליאמס. באותה שנה השתתף במחזה נוסף - "הערבה ואני" (The Willow and I). במהלך מלחמת העולם השנייה שוחרר מהצבא בשל פציעה בגבו, שקרתה בעת שלמד ריקוד אצל מרתה גרהאם.

השתתפות בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הראשון שבו השתתף פק, "ימים של תהילה", יצא לאקרנים בשנת 1944. על אף ביקורות כנגד משחקו הקר והנוקשה, היה פק מועמד לפרס אוסקר עבור השחקן הטוב ביותר חמש פעמים - ארבע מתוך מועמדויות אלה בגין חמש השנים הראשונות בהן שיחק בסרטים. הסרטים שהיה מועמד עבורם: "מפתחות הממלכה" (בשנת 1944), "The Yearling" (בשנת 1946), "הסכם ג'נטלמני" (1947), "Twelve O'Clock High" (בשנת 1949).

פק זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר רק עבור המועמדות החמישית שלו לפרס זה, עבור תפקידו בסרט המבוסס על ספרה של הרפר לי "אל תיגע בזמיר, שיצא לאקרנים בשנת 1962.

סרטים ידועים אחרים בהם השתתף כוללים את "תותחי נברון", שבו שיחק לצד דייוויד ניבן ואנתוני קווין, ו"חופשה ברומא", שבו שיחק לצד אודרי הפבורן.

ב-1947 הוא יצא כנגד פעילותו של מקרתי והרשימות השחורות של ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית. כמו כן התנגד פק למלחמת וייטנאם ואף הפיק את הסרט "המשפט של התשיעייה מקטונסוויל" המבוסס על המחזה של דניאל בריגאן הדן בתביעות שהוגשו נגד המתנגדים למלחמה.

בשנה זו הופיע בסרטו של אלפרד היצ'קוק "משפט פאראדין" לצדה של השחקנית האיטלקיה אלידה ואלי.

בתחילת 1973 שהה בישראל, בעת צילומי הסרט "בילי שני כובעים", בו כיכב.

חייו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 השתתף פק בסדרות טלוויזיה בהם הסדרה "הכחול והאפור" בה גילם את דמותו של אברהם לינקולן. כמו כן השתתף פק בסרט הטלוויזיה "הארגמן והשחור" בו גילם דמותו של כומר קתולי שהציל יהודים בתקופת השואה.

בשנת 1989 קיבל פק את הפרס עבור מפעל חיים מאת מכון הסרטים האמריקאי. בשנת 1991 פרש פק מעסקי הקולנוע. בשנת 1996 זכה בפרס גלובוס הקריסטל עבור תרומתו לעולם הקולנוע.

גרגורי פק בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פק תמך במשך שנים רבות במפלגה הדמוקרטית ואף הוצע בשנת 1970 כמועמד לנשיאות מול רונלד רייגן, שהיה באותה עת מושל מדינת קליפורניה. הנשיא לינדון ג'ונסון אף שקל להציע לו (אם ייבחר בשנית לתפקיד הנשיאות - דבר שלא אירע) את תפקיד שגריר ארצות הברית באירלנד - תפקיד שפק אמר שהיה מקבל. ב-1969 העניק לו ג'ונסון את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

תארים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 קיבל פק תואר של כבוד מהאוניברסיטה הלאומית של אירלנד והיה בין המייסדים של בית הספר לקולנוע במכללת אוניברסיטת דבלין.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פק נפטר בשנתו בגיל 87 בביתו בלוס אנג'לס והותיר אחריו את אשתו השנייה ורוניק פאסאני, שני ילדיהם, ושני ילדיו מנישואיו הראשונים. הוא נקבר במאוזולאום של קתדרלת גבירתנו של המלאכים בלוס אנג'לס. בנו הבכור, ג'ונתן, התאבד בירייה בראשו בשנת 1975.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]