הפסקת אש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפסקת אש הוא שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות הלחימה ביניהם, כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות. הפסקת האש פחותה בדרגתה משביתת נשק שהיא הפסקה מוחלטת של הלחימה, וגדולה יותר בדרגתה ממצב הפוגה. הפסקת אש יכולה להיכלל באמנה רשמית אך עשויה להיחשב גם חלק מהבנות בלתי-רשמיות בין שני הצדדים הלוחמים.
הפסקת אש נוצרת בהסכמת הצדדים הלוחמים, ולעתים היא נכפית עליהם על ידי גורמים בינלאומיים כמו מועצת הביטחון של האו"ם או מעצמות על.
לעתים נדרש זמן מה לייצובה של הפסקת האש, משום שהצדדים עדיין מנסים להגיע לשיפור עמדות של הרגע האחרון.
תוכן עניינים |
[עריכה] דוגמאות מההיסטוריה
[עריכה] מלחמת העולם הראשונה
ב-24 בדצמבר 1914 במהלך מלחמת העולם הראשונה הפסקת אש בלתי רשמית התקיימה בין הכוחות הלוחמים של בריטניה וצרפת לבין גרמניה בגלל שהיה זה ערב חג המולד. היא ידועה בשם "הפסקת האש של חג המולד". שום הסכם לא נחתם במהלכה ואחרי כמה ימים התחדשה הלחימה.
[עריכה] מלחמת קוריאה
הפסקת אש הושגה ב-27 ביולי 1953 ומטרתה הייתה לעצור את הקונפליקט שבמלחמת קוריאה וליצור שטח בגבול בין שתי המדינות בו לא ישהו כוחות צבא. למרות שבאופן רשמי הפסקת האש נשמרה עד היום שום הסכם לא נחתם בין הצדדים. במצב הקיים, טכנית, צפון ודרום קוריאה עדיין נמצאות במצב של מלחמה.
[עריכה] מלחמת יום הכיפורים
ב-24 באוקטובר 1973 הוכרזה הפסקת אש בין ישראל לסוריה ומצרים שסיימה טכנית את מלחמת יום הכיפורים. למרות זאת קרבות התשה נערכו בכל אחת מהחזיתות עד לחתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ב-18 בינואר 1974, והסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה שנחתם ב-31 במאי 1974 בהמשך ליותר מ-1000 תקריות בין הכוחות הישראלים לסורים אחרי הפסקת האש.
[עריכה] מלחמת לבנון השנייה
מלחמה אשר התרחשה בין מדינת ישראל לבין ארגון החזבאללה בקיץ 2006. לאחר 81 ימי לחימה הוכרזה הפסקת אש. בעקבות החלטה 1701, שאושרה במועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-12 באוגוסט 2006, אשר קראה להפסקת אש בין ישראל לחזבאללה במלחמת לבנון השנייה, תוך פריסת כוח או"ם חמוש וצבא לבנון בדרום לבנון, על מנת למנוע מארגון החזבאללה להמשיך לפעול בשטח הנמצא דרומית לנהר הליטאני בלבנון.
