גורדי האו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גורדי האו
Gordie Howe Chex card.jpg
גורדי האו, סביבות 1965
מידע כללי
שם בשפת המקור Gordie Howe
לאום Flag of Canada.svg קנדה
תאריך לידה 31 במרץ 1928
פלורל, ססקצ'ואן, קנדה
גובה 1.85 מטר
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
עמדה חלוץ אגף ימני
תקופת פעילות 1946 - 1971
1973 - 1980
משחק בודד ב-1997
מועדון אומהה נייטס (1946) (בליגת ה-USHL)
דטרויט רד וינגס (1946 - 1971)
יוסטון איירוס (1973 - 1977) (בליגת ה-WHA)
ניו אינגלנד וויילרס (1977 - 1979) (בליגת ה-WHA)
הרטפורד וויילרס (1979 - 1980)
דטרויט וייפרס (1997) (בליגת ה-IHL)
כניסה להיכל התהילה 1972

גורדון "גורדי" האו (Gordon "Gordie" Howe; נולד ב-31 במרץ 1928 בפלורל, ססקצ'ואן, קנדה) הוא שחקן הוקי קרח קנדי מקצועני לשעבר בעמדת חלוץ אגף ימני, הנחשב לאחד מגדולי השחקנים בתולדות הענף. ידוע במספר כינויים שהעיקרי בהם הוא "מר הוקי" (Mister Hockey). את מרבית הקריירה שלו עשה בדטרויט רד וינגס בליגת ה-NHL, אותה הוביל לזכייה בארבעה גביעי סטנלי.

האו התפרסם ביכולת הבקעה גבוהה מאד, שסייעה לו לשבור את שיאי ההבקעה בליגה ולקבוע שיאים שהחזיקו מעמד שנים רבות, עד הגעתו לליגה של ויין גרצקי. נודע גם בכוחו הפיזי ובקריירה הארוכה באופן מיוחד שלו, שמהווה שיא NHL עם 26 עונות. בנוסף לכך שיחק האו 6 עונות בליגת ה-WHA, שהתחרתה ב-NHL בשנות ה-70 של המאה ה-20, ולמעשה השלים בכך 32 עונות של הוקי קרח מקצועני ברמות הגבוהות ביותר. הוא השחקן היחיד בהיסטוריה ששיחק ב-NHL כשהוא בן 50 ויותר.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו נולד למשפחה בת 9 ילדים בפלורל, כפר קטן בפאתי ססקטון, שבפרובינציית ססקצ'ואן. בגיל 8 החל לשחק הוקי קרח, ובלט כבר כילד במידותיו הפיזיות. כשהיה בן 9 עברה משפחתו לססקטון.

בגיל 15 נבחן האו בניו יורק ריינג'רס, אולם לא הגיע לסגל הקבוצה לאחר שעזב את מחנה האימונים של הקבוצה בשל געגועיו לביתו בססקצ'ואן. שנה לאחר מכן הוחתם על ידי דטרויט רד וינגס והועבר לקבוצת צעירים שקיבלה חסות מהמועדון.

דטרויט רד וינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945, בהיותו בן 17, העבירו הרד וינגס את האו לראשונה מקבוצת הצעירים שלה לקבוצת בוגרים מקצוענית - אומהה נייטס, שהייתה קבוצה-בת של רד וינגס בליגה מקצוענית משנית. האו בלט בנייטס עם 22 שערים ו-26 אסיסטים ב-51 משחקים, ועונה אחת לאחר מכן הועלה לסגל הרד וינגס.

כבר בעונותיו הראשונות בקבוצה הראה האו יכולת הבקעה וניהול משחק ברמה שהלכה ועלתה. האו היה אמבידקסטרי, ומקלות ההוקי של אותה תקופה שהיו סימטריים, בעלי להב ישר - בניגוד למקלות המודרניים בעלי הלהב המעוקל - איפשרו לו לנצל את תכונתו זו ולשחק הן כשהמקל מימין לגופו והן כשהוא לשמאלו, תוך הפיכת האחיזה במקל, ברמה זהה.

כוחו הפיזי ומזגו הסוער ביססו אותו גם כשחקן קשוח מאד שלא נרתע מקטטות, ולעתים נראה אף כשש אליהן. במקרה מפורסם בעונתו הראשונה בליגה, שתרם רבות לשמו של האו כמתקוטט חסר מעצורים, הכה האו את גדול כוכבי הליגה, מוריס רישאר ממונטריאול קנדיאנס, והפיל אותו אל הקרח במכת אגרוף לפניו. מעבר להבדל המעמדות בין הכוכב הגדול של הליגה לרוקי העושה בה את צעדיו הראשונים, הרי שרישאר עצמו היה אדם מהיר חימה שעסק בצעירותו באיגרוף, ומרבית שחקני הליגה חששו להתעמת איתו. הנטייה של האו לקטטות הביאה עם הזמן ביטוי חדש לליגה, על בסיס הביטוי hat trick ("שלושער"): "hat trick של גורדי האו" - שער, אסיסט וקטטה במשחק אחד.

ככוכב על ב-NHL[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1948/49, עונתו השלישית בליגה, כבר הפך האו לאחד המבקיעים הטובים ביותר בה, כשסיים את העונה הרגילה עם 37 נקודות ב-40 משחקים והוסיף 8 שערים ו-3 אסיסטים ב-11 משחקים בפלייאוף.

יחד עם שני כוכבים אחרים, סיד אייבל וטד לינדזי, ביססו הרד וינגס קו התקפה ראשון שנחשב לאחד הטובים בליגה, והפך לטוב ביותר בה בעונת 1949/50 כאשר השלושה סיימו בשלושת המקומות הראשונים בטבלת המבקיעים של הליגה - האו, שהגיע ל-68 נקודות ב-70 משחקים בעונה הרגילה, סיים שלישי בדירוג המבקיעים אחרי שני חבריו. הקו של האו, אייבל ולינדזי כונה "קו הייצור".

הרד וינגס זכו בגביע סטנלי בסיום אותה עונה, אולם את מסע הפלייאוף עשו ללא האו - במשחק הראשון בפלייאוף של אותה עונה, מול טורונטו מייפל ליפס, ספג האו פגיעת ראש קשה שגרמה לו לאבד את הכרתו ולדמם מראשו. כשפונה לבית החולים התברר שהוא סובל מזעזוע מוח ודימום תוך-גולגולתי, ועבר ניתוח חירום לניקוז הדם מראשו.

למרות הפציעה הקשה, הוכיח האו את כוחו ויכולת העמידה שלו כאשר חזר לשחק כבר במשחק הראשון של העונה הבאה, 1950/51, שהפכה לעונה הטובה ביותר שלו עד אז. האו סיים את העונה הרגילה כמבקיע המצטיין של הליגה עם 86 נקודות ב-70 משחקים, בהפרש ניכר מהבא אחריו, וזכה בגביע ארט רוס בפעם הראשונה.

האו היה המבקיע המצטיין של הליגה גם בשלוש העונות הבאות, מתוכן זכו הרד וינגס בשני גביעי סטנלי נוספים. ארבע הזכיות הרצופות שלו בגביע ארט רוס פתחו רצף נדיר בו היה האו אחד מחמשת המבקיעים המצטיינים של הליגה במשך 20 עונות רצופות, כשב-1954/55 זכה עם הרד וינגס בגביע סטנלי בפעם הרביעית, והשנייה ברציפות. במשך כל אותה תקופה הרד וינגס היו באופן קבוע בצמרת הליגה ומועמדים לזכייה בגביע סטנלי, הגיעו מספר פעמים לסדרת הגמר על הגביע (כולל ארבע רצופות בשנות ה-60), אולם לאחר 1955 לא זכו בו שוב. האו זכה בגביע ארט רוס עוד פעמיים באותה תקופה, ובגביע הארט כ-MVP של הליגה שש פעמים. בכל אותה תקופה שמר האו על מקומו בקו ההתקפה הראשון של הרד וינגס, כשלידו מתחלפים דורות של כוכבים. במקביל, הלך האו וריסן את מזגו, ונגרר לפחות ופחות קטטות.

עונת 1968/69 הייתה עונה מיוחדת עבור האו. עונה אחת קודם לכן הכפילה הליגה את גודלה ל-12 קבוצות, לאחר שהורכבה מ-6 קבוצות קבועות שכונו "שש המקוריות" במשך 25 שנה. לוח המשחקים של הליגה התרחב, והאו, שכבר חצה את גיל 40, המשיך להוכיח את יכולתו כשסיים את העונה עם המאזן הטוב בקריירה שלו - 103 נקודות (44 שערים ו-59 אסיסטים).

האו המשיך לשחק ברד וינגס שתי עונות נוספות, אולם פציעה מתמשכת במפרק כף ידו בצוותא עם סכסוך חוזי עם בעלי הרד וינגס גרמו לו לפרוש ממשחק אחרי עונת 1970/71. הוא סירב להצעה לאמן את ניו יורק איילנדרס עונה לאחר מכן.

החזרה מפרישה והשנים ב-WHA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1972/73 השתנה נוף ההוקי קרח המקצועני שינוי משמעותי, כאשר ליגה מקצוענית ראשית חדשה, מתחרה ל-NHL, החלה לפעול. ה-World Hockey Association, או ה-WHA, שמה לה למטרה ראשונה במעלה להעביר אליה את מיטב שחקני ה-NHL. גורדי האו חזר לפעילות בעונת 1973/74, בגיל 45 ולאחר שתי עונות פרישה, וחתם באחת מקבוצות הליגה החדשה, יוסטון איירוס - מהלך שנחשב להצלחה גדולה ל-WHA ומכה ל-NHL. המניע העיקרי של האו לחזור מפרישתו ולהצטרף לאיירוס היה הזדמנות לשחק עם שני בניו, מרק ומרטי, שהצטרפו מוקדם יותר לאיירוס. לצורך החזרה מפרישה עבר האו ניתוח במפרק כף ידו הפגוע.

האו הוכיח שכוחו עדיין במותניו עם נתוני הבקעה מרשימים, שהתקרבו או עברו את 100 הנקודות באופן כמעט קבוע על פני עונה רגילה של 70 משחקים. הוא הוביל עם בניו את האיירוס לשתי אליפויות רצופות של ה-WHA ב-1974 ו-1975. בנוסף, שיחק בנבחרת קנדה שהורכבה משחקני WHA ב"סדרת פסגה" של 8 משחקים מול נבחרת ברית המועצות - סדרה שניסתה לתת תשובה לסדרת הפסגה המפורסמת של נבחרת קנדה שהורכבה על ידי ה-NHL שנתיים קודם לכן. הוא שיחק ב-7 מהמשחקים, כבש 3 שערים ומסר 4 אסיסטים.

ב-1977 עזבו האו ובניו את האיירוס והצטרפו לקבוצה אחרת ב-WHA, ניו אינגלנד וויילרס. עונת 1977/78 הייתה עונה מצוינת נוספת עבור הכוכב שכבר היה בן 50, והוא סיים אותה עם 34 שערים ו-62 אסיסטים.

העונה שלאחריה הייתה העונה האחרונה לקיומה של ה-WHA. האו ירד במספריו, אולם העונה הביאה עבורו ועבור הענף אירוע יחיד במינו - שיתוף הפעולה היחיד בין האו בן ה-51 לבין מי שנחשב כבר ליורשו המיועד, ויין גרצקי בן ה-17. האירוע המיוחד היה סדרת משחקים שקיימה נבחרת כוכבים מה-WHA מול הקבוצה הסובייטית דינמו מוסקבה. האו, עם בנו מרק ועם גרצקי, היו קו ההתקפה הראשון של כוכבי ה-WHA, והובילו את כוכבי ה-WHA לניצחונות על הקבוצה הסובייטית בכל שלושת משחקי הסדרה.

בתום אותה עונה, עם פירוק ה-WHA, שרדה ניו אינגלנד וויילרס את הפירוק והצטרפה כקבוצת התרחבות ל-NHL. אחרי 9 עונות של הפסקה, כשהוא בעשור השישי לחייו ועדיין נחשב לכוכב, חזר גורדי האו ל-NHL.

שוב ב-NHL[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו אינגלנד וויילרס, ובשמה החדש הרטפורד וויילרס, החלה לשחק ב-NHL בעונת 1979/80. דטרויט רד וינגס, שעדיין החזיקה בזכות ראשונים על האו ב-NHL, ויתרה עליה כמחווה להאו ואיפשרה לו להישאר בוויילרס. האו שיחק בוויילרס עונת NHL שלמה של 80 משחקים, ועוד שלושה משחקי פלייאוף, בהם כבש 16 שערים ומסר 27 אסיסטים. הוא שיחק גם במשחק ה"אול-סטאר" של ה-NHL, שנערך בדטרויט, העיר בה עשה את מיטב הקריירה שלו. הקהל בדטרויט הריע לו ממושכות בטקס הצגת השחקנים ולא איפשר להמשיך בטקס עד שהאו ירד אל הספסל, בנסיון להרגיע את הקהל.

בסיום אותה עונה פרש האו ממשחק. את משחקו האחרון שיחק בגיל 52 ו-11 יום - שיא NHL המחזיק מעמד עד היום. למעשה האו הוא היחיד אי פעם ששיחק ב-NHL מעבר לגיל 50.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדי האו, 2008

כשפרש האו ממשחק, הוא החזיק בכל שיאי ההבקעה ב-NHL בעונה הרגילה - שערים (801), אסיסטים (1049) ונקודות (1850). שיאי ההבקעה שלו נשברו לימים בידי ויין גרצקי.

האו עדיין מחזיק בשיא המשחקים ב-NHL, עם 1767 משחקי עונה רגילה, כשמתוכן 1687 במדי קבוצה אחת - דטרויט רד וינגס - שיא NHL נוסף. גם 26 העונות בהן שיחק ב-NHL הן שיא שעדיין שריר וקיים. בנוסף לכך כבש האו 68 שערים ומסר 92 אסיסטים (ובסך הכל 160 נקודות) ב-157 משחקי פלייאוף ב-NHL.

מעבר לכך, האו שיחק עוד 6 עונות ב-WHA, מספר המביא אותו לשיא של 32 עונות של הוקי קרח מקצועני בליגה בכירה. ב-WHA, בעונה הרגילה ובפלייאוף, שיחק האו 497 משחקים, כבש 202 שערים ומסר 377 אסיסטים (579 נקודות). 2421 המשחקים ששיחק בסך הכל בשתי הליגות הבכירות מהווים גם הם שיא.

ב-1997 חתם האו של חוזה למשחק אחד במדי דטרויט וייפרס, קבוצה ששיחקה ב-IHL - ליגה מקצוענית משנית שהייתה קיימת באותה תקופה. האו שיחק במשחק משמרת אחת בלבד על הקרח, והיא הספיקה לו כדי לרשום בקריירה משחק מקצועני נוסף, בגיל 69.

ב-1998 בחר מגזין ההוקי קרח הנחשב "The Hockey News" את 100 השחקנים הטובים ביותר בכל הזמנים. האו דורג שלישי, אחרי ויין גרצקי ובובי אור. גרצקי ואור הצהירו מצדם שהאו היה גיבור ילדותם, ומבחינתם הוא השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים.

ב-2007 נחנך פסל ארד של האו במתחם ג'ו לואיס ארינה, אולמה הביתי הנוכחי של דטרויט רד וינגס. פסל נוסף של האו מוצב באולם ההוקי קרח הגדול בעיר בה גדל, ססקטון בקנדה.

האו הוא אחד מבעלי ונקובר ג'איינטס - קבוצה לצעירים עד גיל 20 המשחקת ב-Western Hockey League, אחת הליגות העיקריות לצעירים בקנדה.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האו נישא ב-1953 לקולין ג'ופה, אמריקאית ילידת מישיגן. קולין התגלתה כמנהלת ספורט מוכשרת ורבת פעלים, שהקימה עבור דטרויט רד וינגס קבוצת צעירים בארצות הברית, יזמה הקמת אולמות הוקי קרח, וניהלה במידה רבה את הקריירה של בעלה ושני בניה, מרק ומרטי. היא הייתה הרוח החיה מאחורי שובו של בעלה מפרישה ב-1973 כדי שהוא ושני הבנים יוכלו לשחק ביחד ב-WHA. בהתאם לכינוי הרווח של גורדי, "מר הוקי", זכתה קולין לכינוי "גברת הוקי" (Mrs. Hockey). כמנהלת מוכשרת, רשמה קולין את שני הכינויים, יחד עם שמו של בעלה, כסימנים מסחריים. קולין נפטרה ב-2009.

לגורדי וקולין האו היו שלושה בנים ובת. מבין השניים ששיחקו עם אביהם ב-WHA וב-NHL גדל מרק להיות כוכב NHL של ממש. לאחר שזכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית כסף באולימפיאדת סאפורו (1972) ושיחק עם אביו ואחיו ב-WHA וב-NHL, המשיך מרק לקריירת NHL ארוכה שהקיפה 16 עונות, שיחק בנבחרת ארצות הברית בגביע קנדה ב-1981, והפך בעצמו לחבר היכל התהילה של ההוקי קרח ב-2011.

הישגים ופרסים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השחקן המבוגר ביותר במשחק NHL ‏(בן 52 ו-11 יום)
  • הכי הרבה עונות ב-NHL‏ (26)
  • הכי הרבה עונות ב-NHL וב-WHA ביחד (32)
  • הכי הרבה משחקי עונה רגילה ב-NHL‏ (1767)
  • הכי הרבה משחקי עונה רגילה ב-NHL באותה קבוצה (1687, בדטרויט רד וינגס)
  • הכי הרבה משחקי עונה רגילה ב-NHL וב-WHA ביחד (2186)
  • הכי הרבה משחקי עונה רגילה ופלייאוף ב-NHL וב-WHA ביחד (2421)
  • הכי הרבה שערים בעונה הרגילה ב-NHL וב-WHA ביחד (975)

סטטיסטיקה בקריירה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).

    עונה רגילה   פלייאוף
עונה קבוצה ליגה מש שע אס נק ד"ע מש שע אס נק ד"ע
1945/46 אומהה נייטס USHL 51 22 26 48 53 6 2 1 3 15
1946/47 דטרויט רד וינגס NHL 58 7 15 22 52 5 0 0 0 18
1947/48 דטרויט רד וינגס NHL 60 16 28 44 63 10 1 1 2 11
1948/49 דטרויט רד וינגס NHL 40 12 25 37 57 11 8 3 11 19
1949/50 דטרויט רד וינגס NHL 70 35 33 68 69 1 0 0 0 7
1950/51 דטרויט רד וינגס NHL 70 43 43 86 74 6 4 3 7 4
1951/52 דטרויט רד וינגס NHL 70 47 39 86 78 8 2 5 7 2
1952/53 דטרויט רד וינגס NHL 70 49 46 95 75 6 2 5 7 2
1953/54 דטרויט רד וינגס NHL 70 33 48 81 109 12 4 5 9 31
1954/55 דטרויט רד וינגס NHL 64 29 33 62 68 11 9 11 20 24
1955/56 דטרויט רד וינגס NHL 70 38 41 79 100 10 3 9 12 8
1956/57 דטרויט רד וינגס NHL 70 44 45 89 72 5 2 5 7 6
1957/58 דטרויט רד וינגס NHL 64 33 44 77 40 4 1 1 2 0
1958/59 דטרויט רד וינגס NHL 70 32 46 78 57 - - - - -
1959/60 דטרויט רד וינגס NHL 70 28 45 73 46 6 1 5 6 4
1960/61 דטרויט רד וינגס NHL 64 23 49 72 30 11 4 11 15 10
1961/62 דטרויט רד וינגס NHL 70 33 44 77 54 - - - - -
1962/63 דטרויט רד וינגס NHL 70 38 48 86 100 11 7 9 16 22
1963/64 דטרויט רד וינגס NHL 69 26 47 73 70 14 9 10 19 16
1964/65 דטרויט רד וינגס NHL 70 29 47 76 104 7 4 2 6 20
1965/66 דטרויט רד וינגס NHL 70 29 46 75 83 12 4 6 10 12
1966/67 דטרויט רד וינגס NHL 69 25 40 65 53 - - - - -
1967/68 דטרויט רד וינגס NHL 74 39 43 82 53 - - - - -
1968/69 דטרויט רד וינגס NHL 76 44 59 103 58 - - - - -
1969/70 דטרויט רד וינגס NHL 76 31 40 71 58 4 2 0 2 2
1970/71 דטרויט רד וינגס NHL 63 23 29 52 38 - - - - -
1973/74 יוסטון איירוס WHA 70 31 69 100 46 13 3 14 17 34
1974/75 יוסטון איירוס WHA 75 34 65 99 84 13 8 12 20 20
1975/76 יוסטון איירוס WHA 78 32 70 102 76 17 4 8 12 31
1976/77 יוסטון איירוס WHA 62 24 44 68 57 11 5 3 8 11
1977/78 ניו אינגלנד וויילרס WHA 76 34 62 96 85 14 5 5 10 15
1978/79 ניו אינגלנד וויילרס WHA 58 19 24 43 51 10 3 1 4 4
1979/80 הרטפורד וויילרס NHL 80 15 26 41 42 3 1 1 2 2
1997/98 דטרויט וייפרס IHL 1 0 0 0 0 - - - - -
סה"כ ב-NHL 1767 801 1049 1850 1685 157 68 92 160 220
סה"כ ב-WHA 419 174 334 508 399 78 28 43 71 115

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]