זעזוע מוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זעזוע מוח כתוצאה ממצב בו הראש נחבט

זעזוע מוח, במקור מלטינית concture ("לנער באגרסיביות")[1] היא הסוג הנפוץ ביותר של פגיעת מוח טראומטית.לעתים רבות מגדירים זעזוע מוח כפגיעת ראש המלווה באובדן זמני של פעילות מוחית. זעזוע מוח עלול לגרום לתסמינים פיזיים,קוגניטיביים או רגשיים שונים, אשר לעתים קשה לאבחן אותם במקרים של זעזוע מוח קל.

זעזוע מוח מתרחש כאשר המוח מתנגש בדפנות הגולגולת, עקב פגיעה או מכה חזקה בראש (פגיעת ראש). זעזוע מוח לא מתרחש לאחר כל פגיעה בראש, שכן בין הגולגולת לבין המוח מפריד נוזל סמיך (נוזל מוחי שדרתי CSF Cerebro-Spinal Fluid), אשר משמש בדרך-כלל כבולם הזעזועים של המוח. ניתן לסווג את הפגיעה בראש למכות מסוג coup ו-contre coup.

בזמן זעזוע מוח, הגולגולת פוצעת את רקמת המוח או את כלי הדם שבו. הנזק מהפציעה עלול לגרום לבעיות כמו: חוסר הכרה רגעי שאחריו אמנזיה (שיכחה) קלה או ארוכת טווח, חוסר הכרה רגעי שאחריו יש חזרה לתפקוד שלפעמים מלווה בהתדרדרות תפקודית איטית עד לחוסר הכרה ממושך, או לחוסר הכרה ממושך ומיידי. קיימים סיבוכים נוספים העלולים להיגרם מחבלה קהה בראש. ה-Differential diagnosis]]) DD]]) כולל:

הפציעה מתאפיינת בפגיעה שאינה נצפת ב-CT או בבדיקה היסטולוגית. אנו לא נצפה לראות סימנים נוירולוגים מתמשכים או הופעה של משולש קושינג בזעזוע מוח.

בבתי חולים נהוג לבצע בדיקת CT ראש לשלילת דימום תוך גולגולתי ושלילת לחץ תוך גולגלתי מוגבר (EICP), במידה ושללו פגיעת ראש חמורה נהוג לעכב את הפצוע להשגחה בחדר המיון ל-8 עד 24 שעות.

ככלל, אם לאחר מכה בראש יש איבוד הכרה ולו זמני או הקאות, זהו סימן כי מרבית הסיכויים שיש זעזוע מוחי ובמקרה כזה יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי.

סימנים נפוצים המופיעים לאחר קבלת המכה הינם: בחילות, סחרחורות, בלבול וחוסר זיכרון (אמנזיה רטרוגרדית או אמנזיה אנטרוגרדית) וכן רצון לישון. אלו יכולים להוות סימן לזעזוע מוחי קל, אולם בדיקה על ידי נוירולוג בבית חולים יכולה לקבוע האם התרחש זעזוע מוחי או לא. תסמינים אלו יכולים להמשך ימים ואף שבועות וחודשים מתום המכה והטיפול המומלץ הוא מנוחה. זעזוע מוחי המהווה סכנה מוגדר ככזה שבו התרחש איבוד הכרה כלשהו. זעזוע מוחי קל מתרחש פעמים רבות במהלך חיינו ובעיקר בגיל הילדות והגוף מחלים ממנו לבד ורובנו לא שמים לב שזה התרחש.

הגדרה וסיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום אין הגדרה עולמית אחידה לזעזוע מוח[2]. נהוג להתייחס לתופעה כאל פגיעת ראש קלה או טראומה מוחית קלה[3]. כמו כן, כיום יש לפחות 41 שיטות שונות למדוד את החומרה של זעזוע מוח ואין הסכמה עולמית גורפת איזה שיטה הינה העדיפה ביותר[4].

בכדי לפשט את האבחון ואת מדידת החומרה של זעזוע מוח, במהלך כנס רפואי אשר התקיים בפראג בשנת 2004, נקבע כי יש להתייחס ל'זעזוע מוח' במונחים של 'זעזוע מוח פשוט' ו'זעזוע מוח מורכב' בלבד. במהלך כנס רפואי שהתקיים בעיר ציריך בשנת 2008, נקבע כי יש לזנוח את החלוקה ל'זעזוע מוח פשוט' ו'לזעזוע מוח מורכב'[5]. עם זאת, הוסכם בכנס כי מרבית המקרים של זעזוע מוח (בין 80% ל-90%) חולפים מספר ימים אחרי הפגיעה (בין 7 ל-10 ימים). כמוכן, הוסכם כי זמן ההתאוששות מ'זעזוע מוח' עלול להיות ארוך יותר אצל ילדים ובני נוער.

בעבר היה נהוג לאפשר לאתלטים וספורטאים לחזור לפעילות ספורטיבית לפי דרגת החומרה של זעזוע המוח, אולם, כיום, נהוג למנוע מספורטאים לשוב לפעילות ספורטיבית כל עוד קיימים אצלם תסמינים של 'זעזוע מוח', הן במנוחה והן בזמן פעילות גופנית.

תסמינים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם תסמינים רבים לזעזוע מוח אשר מופיעים מיד לאחר הפגיעה[6]. התסמינים בדרך כלל חולפים מספר ימים או שבועות לאחר הפגיעה. מספר התסמינים מהם סובל אדם אשר נפגע בזעזוע מוח משתנה ואינו קבוע[3].


תסמינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב ראש הוא התסמין הנפוץ ביותר לזעזוע מוח[7]. תסמינים נפוצים נוספים הינם סחרחורת,הקאה,בחילה, אובדן קואורדינציה, בעיות שיווי משקל או בעיות תנועה אחרות[7]. תסמינים הקשורים ליכולת הראייה הינם רגישות לאור, הופעה של אור בהיר, ראייה מעורפלת וראייה כפולה. צלצולים באוזניים הן תסמין נפוץ נוסף של זעזוע מוח[8].

באחד מתוך 70 מקרים מדווחים של זעזוע מוח, זעזוע המוח מלווה בפרכוסים. התקפים אלו מתרחשים במהלך הפגיעה או מיד אחריה ואינם זהים להתקפי פרכוסים פוסט טראומתיים היכולים להעיד על חשש לאפילפסיה. פרכוסים אלו ככל הנראה נגרמים כתוצאה מאובדן זמני או עיכוב של תפקוד מוטורי, ואינם קשורים למחלת האפילפסיה או לנזק מבני חמור יותר למוח[9].

תסמינים קוגניטיביים ורגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים הקוגניטיביים האופייניים לזעזוע מוח הינם בלבול, חוסר התמצאות במרחב ובעיות קשב וריכוז. לעתים הסובלים מזעזוע מוח עלולים לאבד את ההכרה אולם אובדן ההכרה לא בהכרח מעיד על חומרת זעזוע המוח. תסמין אפשרי נוסף הוא אובדן זיכרון של אירועים והתרחשויות הסמוכים לזמן הפציעה[7]. כמו כן, אדם הסובל מזעזוע מוח עלול לחזור שוב ושוב על אותן השאלות, להיות בעל זמן תגובה ארוך מהרגיל או להיות בעל מבט חלול.


זעזוע מוח עלול לגרום גם לשנויים במצב הרוח ולהתנהגות המתאפיינת בעצבנות וחוסר סבלנות. לעתים עלול אדם הסובל מזעזוע מוח להביע רגשות אשר אינם הולמים את הסיטואציה. אצל ילדים זעזוע מוח עלול להתאפיין בחוסר מנוחה, עצבנות ועייפות.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחון של זעזוע מוח מבוסס על בדיקות פיזיות ונוירולוגיות ומשך הזמן בו שהה המטופל במצב של חוסר הכרה (ברוב המקרים עד כחצי שעה).

הבדיקות הנוירולוגיות בודקות את התפקוד הקוגניטיבי של המטופל וחלקן אף יכולות להתבצע אף מספר שבועות לאחר הפציעה כדי לאתר תופעות ובעיות קוגניטיביות חוזרות. בשנים האחרונות, ספורטאים מבצעים את הבדיקות הנוירולוגיות הללו גם בשגרה כדי שיוכלו להוות בסיס להשוואה עבור בדיקות מאוחרות יותר אשר יתבצעו במקרה של פציעה או חבלה בראש.

בנוסף, נהוג לבצע בדיקת CT כדי לשלול חבלה חמורה יותר בראש ודימום פנימי במוח. ברוב המקרים לא ניתן לזהות זעזוע מוח באמצעות בדיקות MRI ו-CT.

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לצמצם את הסיכוי לסבול מזעזוע מוח על ידי נקיטת אמצעי בטיחות כגון חגירת חגורת בטיחות או שימוש בכריות אוויר[7]. כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה מוחית קלה מומלץ לאנשים מבוגרים לצמצם את הסיכוי לנפילה על ידי לבישת נעלים נוחות עם סוליות קשיחות[10].

עבור ספורטאים ואתלטיים הוכח כי השימוש בציוד מגן כגון קסדה מפחית משמעותית את הסיכוי לסבול מזעזוע מוח במקרה של חבלה בראש[11]. ידוע כי ספורטאים העוסקים בפוטבול אמריקאי הינם בעלי סיכון גבוה לסבול מזעזוע מוח, לכן החוקים של המשחק הינם דינמיים ומשתנים כל הזמן כדי לשמור על מצבם הבריאותי של השחקנים. כמו כן, טכנולוגיות חדשות מיושמות כל הזמן בקסדות של השחקנים כדי להפחית את הסיכוי לזעזוע מוח[12].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם אשר סובל מזעזוע מוח צריך להיות בהשגחה כמספר שעות לאחר הפציעה. אם האדם מפתח את אחד התסמינים הבאים: הקאות חוזרות ונשנות, החמרה בכאב הראש, סחרחורות, ראייה כפולה, פרכוסים, נמנום מופרז, דיבור לא ברור, הליכה לא יציבה, חולשה או חוסר תחושה בידיים או רגליים עליו להגיע באופן מיידי למחלקת טיפול נמרץ כדי לבצע בדיקות נוספות[13].

באופן מסורתי נהגו להעיר את האדם הסובל מזעזוע מוח מספר פעמים בלילה הראשון לאחר הפציעה. עם זאת, לאחרונה קיים ויכוח האם הפעולה הזו אכן הכרחית והאם יש יתרון בשינה רציפה לאחר חבלה ראשית.


המפתח לטיפול בזעזוע מוח הוא הן מנוחה פיזית והן מנוחה קוגניטיבית עד שכל התסמינים הרלוונטיים לזעזוע מוח חולפים[13]. מרבית המקרים של זעזוע מוח חולפים כשבוע לאחר הפציעה. המנוחה צריכה לכלול הפחתה של סוגי פעילות המצריכות ריכוז כגון לימודים, משחקי וידאו ושליחת מסרונים[13].


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pearce JM (2007). "Observations on concussion. A review". European Neurology 59 (3–4): 113–9. doi:10.1159/000111872. PMID 18057896. 
  2. ^ Satz P, Zaucha K, McCleary C, Light R, Asarnow R, Becker D (1997). "Mild head injury in children and adolescents: A review of studies (1970–1995)". Psychological Bulletin 122 (2): 107–131. doi:10.1037/0033-2909.122.2.107. PMID 9283296. 
  3. ^ 3.0 3.1 Comper P, Bisschop SM, Carnide N, Tricco A (2005). "A systematic review of treatments for mild traumatic brain injury". Brain Injury 19 (11): 863–880. doi:10.1080/02699050400025042. ISSN 0269-9052. PMID 16296570. 
  4. ^ Cantu RC (2001). "Posttraumatic Retrograde and Anterograde Amnesia: Pathophysiology and Implications in Grading and Safe Return to Play". Journal of Athletic Training 36 (3): 244–8. PMID 12937491. 
  5. ^ McCrory P, Johnston K, Meeuwisse W, Aubry M, Cantu R, Dvorak J, Graf-Baumann T, Kelly J, Lovell M, Schamasch P (2005 Apr). "Summary and agreement statement of the 2nd International Conference on Concussion in Sport, Prague 2004". Br J Sports Med 39(4) (4): 196–204. doi:10.1136/bjsm.2005.018614. PMID 15793085. 
  6. ^ Aubry M, Cantu R, Dvorak J, Graf-Baumann T, Johnston K, Kelly J, Lovell M, McCrory P, Meeuwisse W, Schamasch P; Concussion in Sport Group. (2002). "Summary and agreement statement of the first International Conference on Concussion in Sport, Vienna 2001*". British Journal of Sports Medicine 36 (1): 6–10. PMID 11867482. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Kushner D (1998). "Mild Traumatic brain injury: Toward understanding manifestations and treatment". Archives of Internal Medicine 158 (15): 1617–1624. doi:10.1001/archinte.158.15.1617. PMID 9701095. 
  8. ^ Bowen AP (2003). "Second impact syndrome: A rare, catastrophic, preventable complication of concussion in young athletes". Journal of Emergency Nursing 29 (3): 287–9. doi:10.1067/men.2003.90. PMID 12776088. 
  9. ^ McCrory PR, Berkovic SF (1998). "Concussive convulsions. Incidence in sport and treatment recommendations". Sports Medicine 25 (2): 131–6. PMID 9519401. 
  10. ^ Mayo Clinic Staff (2007). Concussio. Mayo Clinic. אוחזר ב־2008-01-10.
  11. ^ Levy ML, Ozgur BM, Berry C, Aryan HE, Apuzzo ML (2004). "Birth and evolution of the football helmet". Neurosurgery 55 (3): 656–61; discussion 661–2. doi:10.1227/01.NEU.0000134599.01917.AA. PMID 15335433. 
  12. ^ Pellman EJ, Viano DC (2006). "Concussion in professional football: Summary of the research conducted by the National Football League's Committee on Mild Traumatic Brain Injury" (PDF). Neurosurgical Focus 21 (4): E12. PMID 17112190. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 McCrory, P; Meeuwisse, W; Johnston, K; Dvorak, J; Aubry, M; Molloy, M; Cantu, R (2009 Jul-Aug). "Consensus statement on concussion in sport: the 3rd International Conference on Concussion in Sport held in Zurich, November 2008.". Journal of athletic training 44 (4): 434–48. doi:10.4085/1062-6050-44.4.434. PMID 19593427. 


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.