גיורא שנאן

גיורא (ז'ורה) שנאן (5 במאי 1908 - 9 בנובמבר 2001), ציוני, פעיל בארגוני המחתרות, סגנו של יצחק שדה בפלמ"ח.

נולד בשם גיורא שיננסקי בשנת 1908 בעיירה גניצ'סק שברוסיה על שפת הים השחור, הבן השלישי במשפחה בת 6 נפשות. כבר בגיל 13 וחצי נכנס למחתרת נגד הבולשביקים, במסגרת פעילותו נשלח לחבל במערכות קשר צבאיות, במוסדות שלטון ובטלפונים. בשנת 1921 הוציא הצבא האדום גזר דין מוות על אנשי המחתרת, עובדת היותו של ז'ורה נער צעיר גרמה לביטול גזר הדין נגדו וקבלת חנינה. שחרורו נעשה לאחר כיבוש חצי האי קרים. בזיכרונותיו סיפר שמתנת הבר מצווה שלו הייתה בית הסוהר שבו ישב.

בגיל 17 עלה לארץ ישראל והתיישב בחצר כנרת, במסגרת הגרעין שהקים את קיבוץ אפיקים (גרעין השומר הצעיר מברית המועצות). משנותיו הראשונות בארץ עסק בביטחון בעמק הירדן עד שהפך למפקד הגוש בשנת 1934. חמש שנים תפקד כמפקד גוש עמק הירדן עד להדחתו בשנת 1939. לאחר הדחתו עבר לתפקידים שונים ב"הגנה", סייע ליצחק שדה בהקמת הפלמ"ח ומונה לאחר מכן לסגנו.

בזמן כהונתו בפלמ"ח, בשנת 1942, היה שותף לתוכנית מצדה על הכרמל, היה אחראי על הקמת מערך ההגנה הראשון ברכס רמות מנשה.

לאחר סיום שירותו בפלמ"ח עבר לפקד על נפת הגליל העליון, במסגרת זו סייע רבות לישוב עין זיתים בעלייתו על הקרקע.

בזמן מלחמת השחרור היה מפקד הדגניות ונלחם כנגד הפולש הסורי שפלש לעמק הירדן.

לאחר המלחמה עסק בהקמת חיל הספר, והיה מג"ד בחטיבת גולני, כמו כן השתתף בקורס הקומנדו הראשון בצה"ל, והיה לחניך מצטיין בקורס.

במלחמת ההתשה ירד לעזור לכוחות הלוחמים בסיני במסגרת פלוגת הנמרים (פלוגה של מפקדים יוצאי פלמ"ח ההגנה שעברו את גיל 55) והוא בן 61.

היה פעיל בספורט העממי של עמק הירדן, הוא צלח את הכנרת מהצליחה הראשונה בשנת 1939 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20. היה לו קיאק משלו בימיה של עמק הירדן ואיתו חתר רבות מסביב לכנרת. פעילות הספורט הייתה חשובה לו והוא לא החסיר אף אירוע ספורט עממי במסגרת העמק.

נולדו לו 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות. בנו הבכור, עוזי, נהרג בעת שירותו הצבאי בשנת 1950. לזכרו של עוזי שנאן ניטעה חלקת כרם ונקראה על שמו (כיום חלקת בננות) בשדות אפיקים.

גיורא שנאן נפטר בנובמבר 2001, בגיל 93.

קישורים חיצוניים

• גיורא שנאן באתר בית יגאל אלון
• גיורא שנאן באתר הפלמ"ח