אפיקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


אפיקים
Afikim 6817.jpg
מגדל המים של אפיקים
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-203‏ מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 1,443 תושבים
מיקום אפיקים
אפיקים
אפיקים

אפיקים הוא קיבוץ בעמק הירדןכביש 90 בין אשדות יעקב לבית זרע) המשתייך לתק"ם. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. מקור השם נובע מהמיקום שבין שני אפיקי מים שעוברים בסביבתו - נהר הירדן ונחל הירמוך שבסביבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד בשנת 1932 על ידי חברי גרעין חניכי השומר הצעיר ברוסיה ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר". הקיבוץ התארגן בשנת 1924 וחברי הגרעין עבדו כפועלי בניין בעפולה, אחר כך התארגנו להתיישבות ברפת שבכנרת ואחר כך בחצר כנרת, שם שינה הקיבוץ את שמו ל"נצ"ח" - נוער צופי חלוצי. מקום ההתיישבות הראשון של הקיבוץ היה באדמות ווזיה שבגליל העליון. בשנת 1932 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חופש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באסיפת הקיבוץ[1]. באותה שנה הגיעה קבוצת חלוצות מלטביה כנציגות למכבייה הראשונה בתל אביב ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ גרעינים נוספים, רובם עולים מאירופה ומקצתם ילידי הארץ.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים לגדודים העבריים.

בזמן מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ לבסיס של הפלמ"ח, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימש כבסיס נח"ל. הקיבוץ השתייך בעבר לקיבוץ המאוחד. עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, לא התפלג כרבים מהקיבוצים, עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט בקיבוץ המאוחד, אשר הקימה את איחוד הקיבוצים המזוהה עם מפא"י (לאחר מכן: איחוד הקבוצות והקיבוצים).

אפיקים הוא מגדולי הקיבוצים ומראשוני התעשייה הקיבוצית שנהנה עשרות שנים מחסותו של בן-גוריון. אך מוקדם מאד גם השתלטה עליו הנהגה שעיקרה במידה רבה את הדמוקרטיה שלו. ספרו של אסף ענברי "הביתה" מספק קריאה מהנה בתולדות הקיבוץ אבל ניתוח סוציולוגי מפורט המשתמש בנתונים נוספים מלמד כי שליטה בלתי-דמוקרטית של שלושת מנהיגיו ונאמניהם אומנם תרמה לצמיחתו המהירה אבל לא תמיד שרתה את טובת החברים כפי ששירתה את המנהיגים.[2]

שנים רבות פעל באפיקים מפעל הלבידים "קלת". בין פעיליות הקיבוץ היו סדר פסח רב-משתתפים עם מקהלה מקומית גדולה; מגרש שעשועים עם שפע של מתקנים בחג העצמאות; טקס חקלאי בחג השבועות; חגיגות פורים למבוגרים וילדים. באפיקים קיימת פעילות ספורט כגון כדורגל, התעמלות, כדורמים, כדורעף, ועוד. ספריהם של אריה אופיר ("אפיקים דרכו של קיבוץ") ושל אסף ענברי ("הביתה"), ועוד - מספרים את תולדות הקיבוץ.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה אופיר (עורך), אפיקים במחצית יובלה, קובץ דברי חברים. הוצאת קיבוץ אפיקים, 1951.
  • מוריס פוליטי, גדרות-המלך, הוצאת עם עובד, 1963, רומן מתורגם מצרפתית על המאבקים האישיים והאידאולוגיים בחברה הקיבוצית בשנות החמישים מנקודת מבטו של עולה המתקשה להסתגל לחיי שיתוף. המחבר, יליד אתונה שכתב בצרפתית, ישב בשנים אלה בקיבוץ אפיקים וכתב שם את המחזה על חיי קיבוץ, "מעיינה" ("הבימה", 1956).
  • אריה אופיר, אפיקים: דרכו של קיבוץ. הוצאת עם עובד, 1986.
  • אסף ענברי, הביתה, ידיעות ספרים, 2009, ספר עלילתי המבוסס על קורותיו האמיתיות של קיבוץ אפיקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפיקים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי משגב, 37,960 ימי חופש, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 באפריל 2010
  2. ^ ר. שפירא האמת על הקיבוץ, פרדס, חיפה, עמ' 191-195, 204-205.