גי דה שוליאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גי דה שוליאק

גי דה שוליאק (Guy de Chauliac;‏ [?] 130023 ביולי 1368), רופא צרפתי בן המאה ה-14, הנחשב לאבי הכירורגיה הרפואית.

גי דה שוליאק נולד בהרי מרז'ריד שבאזור שוליאק בצרפת למשפחה צנועה. שנת הולדתו המדויקת אינה ידועה, ומקובל לסבור כי נולד באחת השנים האחרונות של המאה ה-13, ולכל המאוחר בשנת 1300. בגיל צעיר למד לטינית מפי כומר הקהילה המקומית, שזיהה אותו כנער נבון ובעל כושר התבוננות, ובהמשך שלחו ללימודי רפואה בטולוז ובמונפלייה. דה שוליאק הוסמך ברפואה ב-1325, והמשיך את לימודיו והתמחותו בבולוניה שבאיטליה ובפריז. בלימודיו למד להפריד בין העיסוק הקליני ברפואה לבין מיסטיקה ואסטרולוגיה, דבר שלא היה מובן מאליו באותה עת. בפריז נתגלגלו לידיו מחקרים ישנים באנטומיה, נושא שריתק אותו.

בשנת 1340 התיר האפיפיור קלמנס השישי לבצע ניתוחים שלאחר המוות בגופות חללי מגפת הדבר שהחלה להתפרץ באותה עת, במטרה לנסות ולעצור את התפשטות המגפה. זאת לאחר דורות ארוכים שבהם אסרה הכנסייה נחרצות ניתוחים מסוג זה. בעקבות היתר זה היה דה שוליאק מחלוצי הדיסקציה של גופות אנושיות למטרות רפואיות. בסביבות 1344 עבר לליון, שם הצטרף לסגל מנזר סן ז'וסט ועבד כרופא במרפאת המנזר.

ב-1348 עבר לאביניון, שם שימש רופאם של האפיפיורים קלמנס השישי (1342-1352), אינוקנטיוס השישי (1352-1362) ואורבנוס החמישי (1362-1370). הוא הגיע לאביניון בזמן שבו החלה להשתולל שם מגפת הדבר שנודעה בשם "המוות השחור", ואף נפל עצמו קורבן למחלה במהלך טיפולו בחולים, אך בדרך נס החלים מקץ ששה שבועות. במשך תקופת מחלתו תיאר ותיעד ביומנו את שלבי התפתחותה.

בשנת 1363 פרסם את חיבורו החשוב – כירורגיקה מאגנה (בלטינית: Chirurgica Magna - "כירורגיה גדולה"), שהתבסס על הרחבה של חיבור קודם שלו בנושא משנת 1340 בתוספת הניסיון הקליני שצבר מאז. ה"כירורגיקה מאגנה" היה הפרסום המקצועי הראשון בתחום הכירורגיה, והוא תורגם לשפות רבות נוספות. הספר שימש מקור ראשון במעלה לרופאים ומנתחים ברחבי אירופה במשך 300 השנים הבאות, ובלט בכך שהתבסס לא על אסטרולוגיה כי אם על אבחנותיו האישיות של הכותב וניסיונו הקליני והכירורגי. בין היתר כולל החיבור פירוט טיפול בפציעות ושברים, תיאור מפורט של הפרוצדורה לניתוחי הרניה (בקע) וקטרקט, וכן עוסק במתן חומרים נרקוטיים באינהלציה לצורך הרדמה ושיכוך הכאב בעת הניתוח. שוליאק הגדיר גם את תכונות האישיות הנדרשות ממנתח, עסק באתיקה הנדרשת ממנו, והגדיר קריטריונים לרווחת החולה המטופל ונוחותו.

גי דה שוליאק מת באביניון ב-1368. בזכות ניסיונו הקליני העשיר, מחקרו, וחיבורו המפורסם הוא נחשב עד היום כ"אבי הכירורגיה המודרנית".