גרוסולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרוסולר
Grossular.jpg
גרוסולר
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca3Al2(SiO4)3
מערך קריסטלוגרפי קובייתי
צורת הגביש צורת גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים (מפותחים היטב) היא של רומבודודקהדרון וגודלם מגיע עד 15 ס"מ, אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) ואף הקסאוקטהדרון (פאון בעל 48 פאות) נפוצות. פאות הגביש מקווקוות. קיימות גם צורות גרגריות וקומפקטיות.
צבע צהוב בהיר עד כהה עד חום אדמדם (חום-קינמון), ירוק בהיר עד כהה, אפור, שחור, לעתים ורוד שקוף עד אטום, לעתים רחוקות חסר צבע
ברק שמנוני עד זגוגי,דמוי שרף
שקיפות הגבישים שקופים עד שקופים למחצה
פצילות אין
שבירה דמוית קונכייה עד בלתי שווה
קשיות 7.5-6.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.61
שרטוט לבן חום
מינרלים נלווים אפידוט, קלציט, דיופסיד, ביוטיט, וולאסטוניט, טרמוליט, וזוביאניט, כלוריט, נציצים, סרפנטין
סוגים
הסוניט

טסבוריט
לויקו-גארנט
קסלוסטוציט

כתום-צהוב עד כתום-אדום

ירוק עז עד ירוק צהבהב
שקוף וחסר צבע
גבישי גרוסולר ורודים שקופים עד אטומים בשיש

הגוונים השונים של גרוסולר המוצגים בצורה גרפית במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בוושינגטון

גרוֹסוּלר (קרוי לעתים בטעות גרוסולריט) – מינרל נזוסיליקטי השייך לקבוצת הגארנט.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של גרוסולר היא Ca3Al2(SiO4)3.

גרוסולר כולל כמה סוגי משנה:

  • הסוניט – סוג כתום-צהוב הדומה לגבישי הזירקון, אך דרגת הקשיות שלו נמוכה יותר ולכן הוא נחשב נחות יותר, מכאן מקור כינויו "הֶסוניט" (מיוונית, נחות). "אבן קינמון" הוא שם נרדף להסוניט.
  • טסבוריט – גרוסולר ירוק נאה המצוי בקניה ובטנזניה. המינרל נתגלה בשנות ה-60 של המאה ה-20 באזור טסבו של קניה שנתן למינרל את שמו. זהו אחד מסוגי הגארנטים המבוקשים ביותר.
  • לויקו-גארנט – גרוסולר נדיר חסר צבע.
  • קסלוסטוציט או גם רוזוליט – גרסולר בעל גוון ורוד.
  • וילואיט (Viluite) – שם סוג שאיננו מוכר כסוג של מינרל.[1] צבעו ירוק זית עד חום אדמדם, כתוצאה מזיהומים בגביש. הווילואיט מצוי בסמוך לווזוביאניט ודומה לו חיצונית. קיים בלבול בטרמינולוגיה, שכן קיים גם מינרל השייך לקבוצת הווזוביאניט הקרוי גם הוא וילואיט (wiluite). שני המינרלים קרויים על שם הנהר וילואי (Вилюй) שבסיביר.

הגרוסולר מופיע בטבע בגבישים מפותחים היטב שצורתם רומבודודקהדרון (פאון בעל 12 פאות) שגודלם מגיע עד 15 ס"מ אבל גם צורת הטרפזוהדרון (פאון בעל 24 פאות) ואף הקסאוקטהדרון (פאון בעל 48 פאות) נפוצות. פאות הגבישים מקווקוות.

הגרוסולר משתתף בכמה שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכול להיות מוחלף על ידי אטום אחר מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל).

  • שורת הגרוסולר-היבשיט (Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x כאשר x הוא בין 0.2 ל-1.5)
  • שורת הגרוסולר-קאטואיט (Ca3Al2(SiO4)3-x(OH)4x כאשר x גדול מ-1.5)
  • שורת הגרוסולר-אנדרדיט (Ca3Fe+32(SiO4)3)
  • שורת הגרוסולר-אוברוביט (Ca3Cr2(SiO4)3)
  • שורת הגרוסולר-פירופ (Mg3Al2(SiO4)3)

הגרוסולר, האנדרדיט והאוברוביט ידועים באופן קיבוצי כקבוצת האוגראנדיט (אוברוביט, גרוסולר, אנדרדיט), כשברזל וכרום מחליפים את האלומיניום במבנה הגרוסולר.

אופטית המינרל הוא איזוטרופי. מקדם השבירה הממוצע של הגרוסולר הוא 1.74, והנפיצה שלו חלשה. הגרוסולר הוא פלואורסצנטי במידה מועטה, בהקרנה בקרינה אולטרה סגולה בגלים ארוכים הגרוסולר חסר הצבע עד ירוק בהיר אינו מגיב או שפולט קרינה כתומה חלשה, ובגלים קצרים הוא פולט קרינה חלשה בגוון צהוב-כתום. הגרוסולר הצהוב אינו מגיב או שפולט קרינה כתומה חלשה בשני אורכי הגל. צבעיו הנפוץ של הגרוסולר הם ירוק וצהוב-כתום.

מקור השם גרוסולר בשם הבוטני של הדומדמנית (Ribes Grossularium), בהתייחס לגארנט בגוון ירוק שנתגלה בשפך הנהר אחטראגדה באגן הנהר וילואי (Вилюй) שברפובליקת סאחה-יקוטיה שבסיביר בתחילת המאה ה-19. ב-1811 נתגלה גרוסולר באי מל (Isle of Mull) שבאיים ההברידיים הפנימיים.

לגרוסולר יש שמות נרדפים רבים וגם כמה שמות מטעים: "קולופוניט" – גרגרים גסים של גארנט [2], "ארניט", "גארנט-דומדנית" – גרוסולר שקוף בגוון ירוק בהיר[3], "קלקתונגארנט", "קנלשטיין", "אולינתוליט"/"אוליתוליט", "פצ'גארנט", "רומנזוביט", ו"טלמרקיט"[4]. שמות מטעים כוללים "ירקן דרום אפריקני", "ירקן גארנט", "ירקן טראנסוול" ו"ירקן אפריקני"[5].

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המסחרי הנפוץ ביותר הוא כאבן חן. הסוג הנפוץ ביותר למטרה זו הוא ההסוניט בעל הגוון הכתום. הסוג המבוקש ביותר הוא הטסבוריט בעל הגוון הירוק. הסוג האטום אותו כורים בדרום אפריקה (המכונה "ירקן דרום אפריקני") משמש לעתים לגילוף חפצי נוי. בנוסף, כל סוגי הגרוסולר הם מינרלים מבוקשים על ידי אספנים.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוסולר מופיע באבן גיר שעברה התמרה של מגע או התמרה אזורית יחד עם וזוביאניט, דיופסיד, וולאסטוניט וסקפוליט או בסלעים שעברו מטאסומטיזם של סידן. כמו כן ניתן למצוא גרוסולר בחלק מהשיסטים ובסרפטיניטים.

הגרוסולר הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות לדוגמה בהם מוצאים גרוסולר כוללים את הר סנט-אילר, ומכרה ג'פרי שבאזבסטוס (Asbestos) בפרובינציית ׂקוויבק שבקנדה; בשפך הנהר אחטראגדה באגן הנהר וילואי (Вилюй) שברפובליקת סאחה-יקוטיה שבסיביר שברוסיה (שם נתגלה המינרל לראשונה); בעמק אלה (Val D'Ala) בפיימונטה שבאיטליה; בצילרטל (Zillertal) שבאוסטריה; סמוך לטלמרקן (Telemarken) בנורבגיה; גבישים בודדים מושלמים מצוי בחצץ אבני החן בסרי לנקה; טסבוריט מצוי בגבעות מרלני (Merelani Hills), דרום מזרחית לארושה בטנזניה ובגבעות טאיטה (Taita Hills) סמוך לווי (Voi) בקניה; גבישים ורודים ולבנים מצויים במורלוס (Morelos) ואגם חאקו (Jaco) במדינת צ'יוואווה במקסיקו [6].

בישראל ניתן למצוא גרוסולר באזור מנחמיה. המינרל נוצר בהתמרה של מגע שבין הבזלת וחוואר הלשון, או בתצורת חתרורים שבאזור מדבר יהודה.[7] .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]