דארה הורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

דארה הורן
Dara Horn
דארה הורן 2005
דארה הורן 2005
לידה 1977 (בת 47 בערך)
שורט הילס, ניו ג'רזי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
לאום אמריקאית
עיסוק סופרת, מסאית ופרופסור לספרות אמריקאית
מקום לימודים
  • מוסמך מטעם אוניברסיטת קיימברידג' בספרות עברית
  • דוקטור מטעם אוניברסיטת הרווארד בספרות השוואתית
שפות היצירה אנגלית, יידיש ועברית
תחום כתיבה
  • היסטוריה היהודית,
  • מיתוסים היהודיים,
  • זהות היהודית,
  • האתוס האמריקאי
  • החברה האמריקאית
יצירות בולטות
  • In the Image
  • The World to Come
  • All Other Nights
  • Eternal Life
  • אנשים אוהבים יהודים מתים
  • מדריך למבולבלים
תקופת הפעילות מ-לפני 1993
מספר צאצאים 4
פרסים והוקרה
  • פרס אדוארד לואיס וולנט לשנת 2002
  • פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 2003
  • פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 2006
  • הספרים הטובים ביותר של 2006 מאת San Francisco Chronicle
  • מגזין Granta, הסופרים האמריקאים הצעירים הטובים ביותר, 2007
  • פרס הרולד יו. ריבאלו לשנת 2007
  • פיינליסט, פרס קירקוס לשנת 2021 בעיון
darahorn.com

דארה הורן (נולדה ב-1977) היא סופרת, מסאית ופרופסור לספרות אמריקאית. היא כתבה חמישה רומנים ובשנת 2021, הוציאה אוסף מאמרי עיון בשם אנשים אוהבים יהודים מתים (אנ'), שהיה מועמד גמר לפרס קירקוס (אנ') לעיון לשנת 2021. היא זכתה בפרס אדוארד לואיס וולנט (אנ') ב-2002, בפרס הלאומי לספרים יהודיים ב-2003, 2006 ו-2021, ובפרס הרולד יו. ריבאלאו (אנ') ב-2007.

ילדות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביה של הורן נולדו ברוסיה והיגרו לארצות הברית בתחילת המאה, הוריה כבר נולדו באמריקה.[1]

דארה נולדה ב-1977 וגדלה במשפחה יהודית קונסרבטיבית[1] בשורט הילס, ניו ג'רזי (אנ'), עם שלושת אחיה.[2] היא למדה בבית הספר התיכון מילבורן והייתה קפטנית משותפת של קבוצת החידונאים בשם Quiz Bowl (אנ').[2] אמה סוזן, הייתה מורה לאנגלית ובעלת תואר דוקטור במדעי היהדות.[2] אביה של הורן, מתיו, עוסק ברופאת שיניים.[2] במהלך ילדותה, הוריה עודדו אותה ואת אחיה לכתוב יומנים על הטיולים שלהם ברחבי העולם. [3] בגיל 14, הורן זכתה למסע לפולין ולישראל במסגרת תחרות חידונים אודות ההיסטוריה של ארץ ישראל. בעקבות המסע היא כתבה חיבור על נסיעתה עבור כתב העת "הדסה מגזין" שהיה מועמד לפרס המגזין הלאומי האמריקאי (אנ') בשנת 1993.[2]

בשנת 1999, היא השלימה את תואר בוגר האוניברסיטה בספרות השוואתית, בהצטיינות יתרה. בשנת 2006, היא השלימה את תואר הדוקטור שלה, בספרות השוואתית בעברית וביידיש שניהם מאוניברסיטת הרווארד. [4] היא סיימה את התואר מוסמך האוניברסיטה בספרות עברית באוניברסיטת קיימברידג'. [5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורן לימדה במכללת שרה לורנס ובאוניברסיטת העיר ניו יורק את המקצועות ספרות יהודית והיסטוריה של עם ישראל. היא בעלת תואר פרופסור אורח בקטדרת וינשטוק למדעי היהדות בהרווארד, [6] בה לימדה יידיש וספרות עברית. הורן שימשה מרצה אורחת בישיבה יוניברסיטי במהלך שנת הלימודים 2019–2020. היא גם תרמה מכתיבתה לניו יורק טיימס ולכתב העת אטלנטיק. [7]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן הראשון של הורן, In the Image, ("בצלם אלוהים" על פי הורן [1]) שיצא לאור על ידי WW Norton (אנ') כשהייתה בת 25, היא קבלה על כתיבת הרומן את הפרס הלאומי לספרים יהודיים לשנת 2003, [8] כמוכן היא זכתה בזכותו בפרס אדוארד לואיס וולנט לשנת 2002.[9]

הרומן השני שלה, The World to Come, שיצא לאור גם הוא על ידי WW Norton בינואר 2006, קיבל את הפרס הלאומי לספרים יהודיים, בספרות לשנת 2006[10] ולפרס הרולד יו. ריבאלאו לשנת 2007, בנוסף הרומן נבחר כבחירת העורכים The New York Times Book Review וכאחד מהספרים הטובים ביותר של 2006 מאת San Francisco Chronicle, [11] ותורגם לאחת עשרה שפות.

הרומן השלישי של הורן, All Other Nights ("מכל הלילות" כמו בהגדה של פסח על פי הורן [1]) , יצא לאור באפריל 2009 על ידי WW Norton ונבחר כבחירת העורכים ב- New York Times Book Review. [12]

הרומן הרביעי של דארה, "The Guide for the Perplexed" ("מורה נבוכים" על פי הורן [13]), יצא לאור בספטמבר 2013. בסקירה בניו יורק טיימס נכתב: "הורן לימדה ספרות והיסטוריה יהודית, כתיבתה מגיעה ממקום של ידע ומחקר מעמיקים... הערצתי את האינטנסיביות והיושרה של הורן, באותה מידה שהערצתי את אותן תכונות בדמויות שלה..." [14]

הרומן החמישי של הורן, Eternal Life, יצא לאור בינואר 2018 על ידי WW Norton[15] ונבחר לאחד מ-100 הספרים הבולטים של הניו יורק טיימס לשנת 2018. [16]

הורן הוציאה את ספר העיון הראשון שלה, אנשים אוהבים יהודים מתים (אנ'), בשנת 2021.[17] הכותרת מבוססת על מאמר בכתב העת Smithsonian (אנ') משנת 2018 שהורן כתבה, שהתחיל במשפט "אנשים אוהבים יהודים מתים. יהודים חיים, לא כל כך". [18] המאמר הודפס בשנית כספר שכותרתו "היהודי המת האהוב על כולם". [19] לפי יניב איצ'קוביץ הכותב בניו יורק טיימס, אומר שאוסף שנים עשר המסות "חושף את הדרכים השונות שבהן אנו מנציחים את הטרגדיה היהודית, כיצד אנו כותבים על השואה, כיצד התקשורת מציגה אירועים אנטישמיים, כיצד אנו מקימים מוזיאונים לכבוד יהודים. מורשת, איך אנחנו קוראים ספרות אודות גיבורים יהודים ואפילו איך אנחנו משבחים את "חסידי העמים" (אלה שהצילו יהודים במלחמה), כולם הסחות דעת מהנושא המרכזי, שהוא המוות הקונקרטי והספציפי של יהודים."[20] מרטין פרץ כתב ב"וול סטריט ג'ורנל", "זהו ספר, הכתוב בז'אנר המסוים שלו, אלה מדיטציות עיון על רצח יהודים, במיוחד בשואה, ועל מקומם של המתים בדמיון האמריקאי. יכול להיות שיש לו מעט יריבים. למעשה, אני לא יכול לחשוב על אף אחד". [21] הספר אנשים אוהבים יהודים מתים היה פיינליסט לפרס קירקוס כספר עיון לשנת 2021. [22] הניו יורק טיימס רשם אותו כאחד מ-100 הספרים הבולטים של 2021, [23] וה- Publisher's Weekly (אנ') רשם אותו בין 20 הספרים המובילים של השנה. [24]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אדוארד לואיס וולנט לשנת 2002
  • פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 2003
  • פרס הספר היהודי הלאומי לשנת 2006
  • הספרים הטובים ביותר של 2006 מאת San Francisco Chronicle
  • מגזין Granta, הסופרים האמריקאים הצעירים הטובים ביותר, 2007 [25]
  • פרס הרולד יו. ריבאלו לשנת 2007
  • פיינליסט, פרס קירקוס לשנת 2021 בעיון

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דארה הורן חיה בניו ג'רזי עם בעלה, בתה ושלושת בניה. להורן אח אחד ושתי אחיות.[26]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Horn, Dara (2002). In the Image. New York: W. W. Norton. ISBN 0-393-05106-4.[27]
  • Horn, Dara (2006). The World to Come. New York: W. W. Norton. ISBN 0-393-05107-2.[28]
  • Horn, Dara (2009). All Other Nights. New York: W. W. Norton. ISBN 978-0-393-06492-6.[29]
  • Horn, Dara (2013). A Guide for the Perplexed. New York: W. W. Norton. ISBN 978-0-393-06489-6.[30]
  • Horn, Dara (2018). Eternal Life. New York: W. W. Norton. ISBN 978-0-393-60853-3.[31]
  • Horn, Dara (2021). People Love Dead Jews. New York: W. W. Norton. ISBN 978-0-393-53157-2.[32]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דארה הורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 שירי לב-ארי, נפש יהודיה הומיה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2009
  2. ^ 1 2 3 4 5 New Jersey Monthly, Horn of Plenty: Short Hills Writer Dara Horn Explores Jewish Culture, New Jersey Monthly, ‏2013-08-14
  3. ^ Saperstein, Ariella (1 בדצמבר 2006). "Portrait of a Writer: Interview with Dara Horn". PresenTense Magazine. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2009. נבדק ב-27 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Bolotnikova, Marina N. (2017-12-08). "A Novel Take on Eternal Life". Harvard Magazine (באנגלית). נבדק ב-2020-03-01.
  5. ^ Wallant Worthies Are Instantly Recognizable, The Forward, ‏2003-03-21 (באנגלית)
  6. ^ mbolot@harvardmag.com, Dara Horn, author of "Eternal Life," profiled | Harvard Magazine, www.harvardmagazine.com, ‏2017-12-08 (באנגלית)
  7. ^ "Acclaimed Author Dr. Dara Horn Comes to Straus Center – Yeshiva University News" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-03-01.
  8. ^ Past Winners | Jewish Book Council, www.jewishbookcouncil.org (באנגלית)
  9. ^ Pinsker, Sanford (21 במרץ 2003). "Wallant Worthies Are Instantly Recognizable". The Forward (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-03-01. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Past Winners - Fiction". Jewish Book Council (באנגלית). ארכיון מ-2020-05-23. נבדק ב-2020-01-20.
  11. ^ "Dara Horn's The World to Come wins Ribalow Prize". Jewish Telegraph Agency. 26 באוקטובר 2007. נבדק ב-27 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Editors' Choice". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2009-06-26. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-01.
  13. ^ Attenberg, Jami (2013-09-27). "All That We Hold Dear". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-29.
  14. ^ Attenberg, Jami (27 בספטמבר 2013). "'All That We Hold Dear '". New York Times. נבדק ב-20 במרץ 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Bolotnikova, Marina N. (2017-12-08). "A Novel Take on Eternal Life". Harvard Magazine (באנגלית). נבדק ב-2020-01-31.
  16. ^ "100 Notable Books of 2018". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2018-11-19. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-01-31.
  17. ^ Silow-Carroll, Andrew (14 בספטמבר 2021). "No one lost their Jewish last name at Ellis Island. But we gained a safe haven". The Jerusalem Post. נבדק ב-27 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ רנה גרט-זנד, העולם מעדיף יהודים מתים, ‏9 באוקטובר 2021
  19. ^ Dreifus, Erika (בספטמבר 2021). "Do Murdered Jews Speak Louder?". Moment. נבדק ב-27 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Iczkovits, Yaniv (8 בספטמבר 2021). "A Writer Reckons With the Fact That 'People Love Dead Jews'". The New York Times. נבדק ב-26 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Peretz, Martin (4 באוקטובר 2021). "People Love Dead Jews' Review: Lessons in Remembering'". Wall Street Journal. נבדק ב-20 במרץ 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Ghert-Zand, Renee (17 בספטמבר 2021). "'People Love Dead Jews'". Times of Israel. נבדק ב-20 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "'100 Notable Books of 2021'". New York Times. 22 בנובמבר 2021. נבדק ב-20 במרץ 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "'Best 20 Books of 2021'". Publisher's Weekly. 22 בנובמבר 2021. נבדק ב-20 במרץ 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Dara Horn: The Theological Art of Storytelling – Global Day of Jewish Learning". theglobalday.org. נבדק ב-2020-03-01.
  26. ^ "Horn of Plenty: Short Hills Writer Dara Horn Explores Jewish Culture". New Jersey Monthly. 2013-08-14. נבדק ב-2020-03-01.
  27. ^ Reviews for In the Image
  28. ^ Reviews for The World to Come
  29. ^ Reviews of All Other Nights
  30. ^ Reviews for A Guide for the Perplexed
  31. ^ Reviews for Eternal Life
  32. ^ Reviews for People Love Dead Jews