יהדות קונסרבטיבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות קונסרבטיבית (או יהדות מסורתית) היא זרם דתי ביהדות, שראשיתו באירופה במאה ה-19. חבריו נקראים קונסרבטיבים, ומרכזו הגדול כיום נמצא בארצות הברית.
הקונסרבטיבים סוברים כי על ההלכה להיות גמישה ומותאמת לדרישות הזמן, אך מתנגדים לסטיות קיצוניות מעיקרי ההלכה ולהתרחקות מן המסורת, כפי שהם מתבטאים בתנועה הרפורמית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מרכזיה של התנועה באירופה היו בתי המדרש לרבנים בברסלאו שבגרמניה, בפדובה שבאיטליה ובבודפשט שבהונגריה. חלק מחברי התנועה הגיעו לארצות הברית והקימו שם מרכז חדש, שהוא כיום המרכז העולמי.
תחילה ניסו הקונסרבטיבים לפעול במסגרת התנועה רפורמית ולהשפיע עליה מבפנים, אך משלא עלה הדבר בידם החליטו בשנת 1886 להתנתק ולייסד מערך ארגוני משלהם. בשנת 1976 הצטרפו הקונסרבטיבים לתנועה הציונית.
התנועה מונה כיום יותר ממיליון חברים והיא התנועה היהודית הדתית השלישית בגודלה.
שיטת הפסיקה אצל הקונסרבטיבים היא תנועתית ואינה מחייבת כל יחיד החבר בה. המוסד המרכזי שמשויך לתנועה זו הוא בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS).
[עריכה] מאפייני היהדות הקונסרבטיבית
ההבדל העיקרי בין הזרמים הוא בגישתם למחויבותו של יהודי להלכה. על פי התנועה הקונסרבטיבית, האורתודוקסים רואים את עצמם כמחויבים להלכה כפי שהיא נכתבה בעבר, אך הם מאפשרים הכנסת הלכות חדשות שעומדות בקריטריונים של ההלכות הקודמות ומאפשרות לאדם לקיים את המצוות כפי שהיו בעבר גם בעידן המודרני. הרפורמים מאידך, אינם רואים עצמם נאמנים כלל להלכה, ובוחרים רק במה שנבחר בעיניהם כרלוונטי להיום. הקונסרבטיבים אימצו את גישת הביניים בין אלו - הם רואים את ההלכה כתשתית החיים היהודיים, אך מאמינים כי היא צריכה להשאר גמישה ולתפוס צורה בהתאם לאתגרים של ימינו. בהתאם לכך ישנו דמיון מסוים בין הקונסרבטיבים לבין האגף הליברלי של הציבור הדתי לאומי בישראל.
דוגמה עיקרית ומהותית להבדלים שבין האורתודוקסים לקונסרבטיבים הוא נושא מעמד האישה. הקונסרבטיבים מביאים פסיקות כפסיקתו של הרמב"ם בהלכות ספר תורה ש"אין דברי קדושה מקבלין טומאה", בעוד הוא מזכיר את ה"אישה והנידה" בהלכה זו. במקורות קודמים ומאוחרים יותר ניתן לראות כי הסיבה העיקרית לכך שנשים לא עולות וקוראות בתורה הוא מפני "כבוד הציבור". הרבנים הקונסרבטיבים טוענים כי מושג "כבוד הציבור" הוא סמן למוסכמות החברתיות שהיו קיימות בזמן כתיבת הלכה זו, זמן בו הנשים לא יכלו לכהן בתפקידים ציבוריים. לטענתם, במציאות של היום כשנשים מכהנות בכל תפקיד אפשרי, אין כל פגיעה בכבוד הציבור בכך שאישה תהיה מעורבת ומובילה גם בחיים הדתיים של הקהילה היהודית.
[עריכה] יהדות קונסרבטיבית בישראל
התנועה המסורתית, היא התנועה הקונסרבטיבית בישראל, הינה תנועה ציונית, דתית, חברתית ובעלת מינהל ריכוזי שהוקמה ב-1979 ומרכזה בירושלים. ראשונת הקהילות המסורתיות בארץ הייתה "אמת ואמונה", נוסדה ב-1936 בירושלים. ב-1972 היו בארץ ארבע קהילות והיום - כחמישים קהילות הפזורות מצפת בצפון עד אילת בדרום. קיבוץ חנתון שנמצא בגליל התחתון הוא הקיבוץ הקונסרבטיבי היחיד בארץ. רבני התנועה המסורתית מוסמכים לרבנות, גברים ונשים בבית המדרש לרבנות ע"ש שכטר בירושלים.
לתנועה הקונסרבטיבית בישראל יש תנועת נוער הנקראת נוע"ם (ראשי תיבות נוער מסורתי), שלה 17 סניפים ברחבי הארץ, המקימה גם גרעיני נח"ל. כמו כן פועלת גם תנועת הסטודנטים מרו"ם באוניברסיטאות בירושלים, תל אביב, באר שבע, חיפה ובמכללת תל חי.
מדי שנה, לאחר שנת שירות בעיירת פיתוח או בקיבוץ קטורה בערבה, יוצאים גרעיני הנח"ל של "נוע"ם" למסלול בן שנה וחצי ביחידות הצבאיות השונות שמציע הנח"ל. עם סיום המסלול הם יוצאים לפרק המשימה הלאומית בחיפה, שם כחלק משירותם הצבאי חלקם הופכים להיות חלק מהצוות הבכיר של עמותת "על"ם" בעיר בעוד שחלקם משתלבים במסגרות של מתנ"ס נווה יוסף בעיר. הבנות משתחררות לאחר מכן והבנים חוזרים לשירות קרבי.
התנועה המסורתית מספקת שירותי דת לציבור הרחב הכולל: טקסי נישואין, גיור, בריתות, שמחות בת, ליווי רוחני, בר ובת מצווה.התנועה המסורתית פועלת למאבק בהכרה ברבניה ובטקסי הנישואין ובגיורים שהם עורכים בארץ ובחו"ל.
בנוסף לקהילות ולפעילות העניפה, לתנועה המסורתית מפעלים חינוכיים שונים:
- התנועה יזמה ויסדה בשיתוף עם משרד החינוך את רשת בתי הספר תל"י (תוכנית לתגבור לימודי היהדות בבתי ספר ממלכתיים).
- התנועה מפעילה זה כעשור פרויקט בר/בת מצווה לילד המיוחד, בו עולים לתורה וחוגגים בר/בת מצווה מאות ילדים מהחינוך המיוחד בכל הארץ עד כה השתתפו בפרויקט כ-2000 ילדים והפרויקט ממשיך לעבוד בכ-36 בתי ספר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
אורתודוקסים · רפורמים · קונסרבטיבים · רקונסטרוקטיבים · קראים |
|

