דגם סדברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מהלל ומשבח את הדגם מעל לגבול הסביר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דגם סדברי הוא מודל חינוכי בזרם החינוך הדמוקרטי שנקרא על שם בית הספר סדברי ואלי שבארצות הברית. אותו בית הספר, שנוסד ב- 1968, היווה מקור השראה לבתי ספר ומוסדות חינוכיים רבים וכיום ישנם למעלה מ- 40 בתי ספר בדגם סדברי ברחבי העולם. שניים פועלים בישראל: סאדברי ירושלים ובית הספר כנף ברמת הגולן.

בתי ספר בדגם סדברי פועלים על פי הנחות יסוד שונות בבסיסן מבתי הספר הקונבנציונליים של מערכת החינוך הממלכתית. למרות שקיים דמיון רב בין בתי ספר בדגם סדברי ובין בתי ספר דמוקרטיים אחרים, ישנם פנים של הדגם שמפרידים את בתי הספר הללו מבתי ספר דמוקרטיים אחרים ובתי ספר פתוחים. ההבדלים הבולטים ביותר הינם: ראשית, כיבוד, מה שמכונה זכויות שלא ניתנות להעבירן לאחר, או לוותר עליהן, או למכרן באופן חוקי (inalienable rights): החיים, החופש, הרדיפה אחרי האושר, וההתייחסות לכל בן אנוש באמון ובכבוד גמורים. מידת החופש החינוכי של הדגם, בו שיעורים אינם מקבלים מקום מיוחד במסגרת בית הספר ואין ניסיון למעקב מבוקר אחרי התקדמות התלמידים. שנית בניגוד לבתי ספר דמוקרטים אחרים, בתי ספר בדגם סדברי מנוהלים בדרך־כלל ללא כל התערבות ישירה מצד הורי התלמידים (דבר שמתבטא בעיקר בכך שלהורים אין קול באספה הדמוקרטית שמנהלת את בית הספר, בה משתתף הצוות החינוכי יחד עם תלמידי בית הספר -- למעט ב"אספת" העמותה שמתכנסת פעם בשנה והקובעת את המדיניות הכללית של בית הספר, לרבות המסגרת התקציבית ובה משתתפים גם ההורים). לבסוף כדאי גם להוסיף שבבתי ספר בדגם סדברי אין כל הפרדה בין קבוצות גיל שונות.[1][2]

למרות שאין דוקטרינה או איגוד השולטים בבתי ספר בדגם סדברי או קובעים אם בית ספר פועל על־פי הדגם, בתי ספר רבים בחרו בחופשיות להגדיר את עצמם כבתי ספר בדגם סדברי. רוב בתי הספר האלה שומרים על קשרים טובים אחד עם השני, ומכירים באחווה כל־שהיא ביניהם.

אספת בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בית ספר בדגם סדברי מנוהל על ידי אספת בית ספר, בדרך כלל על בסיס שבועי. אסיפות אלה מבוססות במקור על אסיפות העיירה המסורתיות של ניו-אינגלנד, האזור בו נוסד הדגם. רוב בתי הספר מנהלים את אספה זו באמצעות כללי הסדר של רוברט, עם יושב ראש המנהיג את האספה ומזכיר שאחראי לרשום פרוטוקול.

כל ניהולו של בית ספר סדברי נופל בסופו של דבר תחת סמכותה של אספת בית הספר. סדר היום השבועי יכול לכלול בין השאר שינויים לחוקי בית הספר, ענייני תקציב ושימוש בכספי בית הספר והעסקה ופיטורין של אנשי צוות. כל חברי האספה הנוכחים מקבלים קול שווה וכמעט כל החלטה נעשית בהצבעת רוב פשוטה.

כדי להימנע מעומס מיותר של פרטים קטנים באסיפות, אספקטים מסוימים של ניהול בית ספר סדברי מועברים לטיפול של גופים אחרים. בין גופים אלה נמצאים פקידים מנהלתיים (שנבחרים לתפקיד מתוך כלל חברי אספת בית הספר), ועדות בהן לוקחים חלק חברי אספה המתנדבים לתפקיד ותאגידים שמוסמכים על ידי אספת בית הספר לטיפול בתחומי עניין מוגדרים (כגון מחשבים, חיות, אומנות, מדע, ועוד).

חברות והשתתפות באסיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסיפת בית הספר חברים כל התלמידים ללא יוצא מן הכלל וללא הבדל גיל, כמו גם כל חברי הצוות המועסקים על ידי בית הספר, שהינם מבוגרים. בבתי ספר בדגם סדברי , ההשתתפות בניהול בית הספר נחשבת לזכות בסיסית של כל חברי הקהילה, אך איננה חובה. ההנחה היא שמי שיש לו עניין להשתתף בניהול בית הספר, מכל סיבה, יקח חלק מרצונו החופשי באסיפה ובגופים הנגזרים ממנה.

ועדה שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצבים שבהם חבר אספה מבצע עבירה כנגד חוקי ונהלי בית הספר, לרוב בתי הספר במודל סדברי יש ועדה שמטפלת בתלונות בדבר העבירה, אם כי ישנם בתי ספר קטנים וצעירים בהם אסיפת בית הספר מטפלת במקרים שכאלה באופן ישיר. עבירה מתרחשת לדוגמה כאשר חבר אסיפה מציק למישהו או עוסק בפעילות מסוכנת או כשאיננו ממלא באופן מלא ונכון תפקיד שהואצל אליו על ידי חברי האסיפה. כאשר ישנה ועדה שיפוטית, לרוב מדובר בוועדה שנפגשת כל יום או כמעט כל יום. הוועדה מורכבת על ידי תלמידים וצוות, כאשר לרוב ישנם מספר תלמידים ואיש צוות אחד או שניים בלבד.

בשני בתי הספר בדגם סדברי בישראל, פועלת ועדה שיפוטית הנקראת "הוועדה לזכויות הפרט" (ר"ת: וזה"פ).

בדרך כלל, יש פרוצדורה קבועה לטיפול בתלונות, ורוב בתי הספר מתבססים על כללים שמכבדים את רעיון ההליך ההוגן בחוק. לרוב ישנה דרישה חוקית מהוועדה שתבצע חקירה, שימוע, משפט וגזר דין וקיימת אפשרות לערעור.

רוב בתי הספר במודל סדברי פיתחו במרוצת השנים ספרי חוקים המתארים את מדיניות בית הספר ומתייחסים בעיקר לכללי בטיחות והתנהגות ולהתנהלות מוסדות בית הספר. כל החוקים האלה נתונים לביקורת מצד אספת בית הספר וכל תלמיד או חבר צוות יכול להגיש הצעה לאספה לשנות את תוכנם.

לבתי ספר רבים יש לצד הוועדה השיפוטית גם פקיד האחראי לטפל בתלונות לגבי תפקודם של חברי צוות ובעלי תפקיד.

עירוב גילאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר בדגם סדברי בדרך כלל מקבלים כתלמידים ילדים ונוער החל בגיל 4 או 5 ועד גיל 18 או 19, למרות שלעתים קרובות קבלת תלמידים צעירים היא גמישה ולרוב בית הספר איננו מציב גיל מרבי בו מותר להישאר בבית הספר. אין בדגם סדברי הפרדה בין התלמידים על פי גיל בשום אופן, וכך תלמידים בכל הגילאים חופשיים לפעול, ללמוד, לשחק ולדבר עם תלמידים בגילאים אחרים, כמו גם עם המבוגרים המרכיבים את הצוות החינוכי. כך למשל באספות בית הספר יכול לקחת ילד בן שבע את תפקיד היושב ראש, ושיעורים מאורגנים יחד עם קבוצותיהם בהתאם לתחומי העניין והיכולות של תלמידים, בניגוד למקובל בבתי ספר קונבנציונליים בהם הרכב השיעורים מבוסס על הגיל ותו לא.

עירוב הגילאים החופשי נובע מהתפיסות של הדגם לגבי שלמותו ועצמאותו של הילד בכל גיל, והראייה שהגיל איננו משקף בהכרח את כל תחומי העניין והיכולות של הילד. בנוסף רואים תומכי הדגם את המצב בו אין הפרדת הגילאים כמצב טבעי, המועיל ביותר ללמידה, והניסיון מראה שבמצב זה כל אדם יכול ללמוד רבות מהאינטראקציה עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים ברמות הבנה שונות משלו.

בתי ספר בדגם סדברי טוענים שעירוב הגילאים החופשי הוא "הנשק הסודי" שלהם. הם מצהירים שהוא מגדיל בצורה ניכרת את כוח הלמידה וכוח ההוראה בבית הספר והוא יוצר סביבה אנושית אמתית חיה ונושמת. פעמים רבות השוו את בתי הספר לכפר, בו כולם מתערבבים, כולם לומדים ומלמדים ומשמשים כדגמים ועוזרים ונוזפים -- ומתחלקים בחיים.[3]

למידה על ידי הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה: למידה על ידי הוראה (LdL)

תוצאה אחת מעירוב הגילאים האמור היא, שכמות גדולה של ההוראה בבית הספר נעשית על ידי התלמידים. להלן מספר אמירות על למידה על ידי הוראה בבתי ספר סדברי [4]

"ילדים אוהבים ללמוד מילדים אחרים. ראשית, לעתים זה קל יותר, המורה-הילד קרוב לקשיי התלמיד יותר מאשר המבוגר, משום שחווה את אותם הקשיים לא מזמן. ההסברים הם בדרך כלל פשוטים יותר, טובים יותר. יש פחות לחץ, פחות ביקורת. ויש מוטיבציה עצומה ללמוד מהר וטוב, על מנת להשיג את המורה.
ילדים גם אוהבים ללמד. זה נותן להם תחושה של חשיבות, של הישג. ויותר מכך, זה עוזר להם לתפוש יותר טוב את החומר בזמן שהם מלמדים; עליהם למיין אותו, להבין אותו, אז הם נאבקים עם החומר עד שהוא ברור בראשיהם, עד שהוא ברור מספיק כדי שתלמידיהם יבינו.

חירות הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד תווך מרכזי של דגם סדברי הוא ההכרח שלכל תלמיד תהיה חירות ואחריות חינוכית מלאה. הדגם כופר באמונה הנפוצה והמקובלת (או שמא מיתוס) שיש סדרה קבועה וידועה של דברים שכל אדם חייב ללמוד במטרה להפוך למבוגר מוצלח. התלמידים חופשיים לעצב לעצמם את היום שלהם מתוך האמונה שיש דרכים רבות בהן ניתן ללמוד ולמעשה מתוך התפישה שלמידה נעשית כל הזמן בלי תלות בפעילות כזו או אחרת, ללא קביעה פרטנית של ערך לחומר כזה או אחר.

שיעורים ופעילויות בבתי ספר בדגם סדברי הם תמיד עניין של בחירה ורשות, ויכולים להעביר אותם תלמידים, חברי צוות, ובחלק מבתי הספר גם מתנדבים או מורים שכירים שאינם חברי קהילה סדירים ומובאים במיוחד מבחוץ. לעתים קרובות, ישנם אזורים בבית הספר המוקצים לפעילות מסוימת. לדוגמה, יכול להיות חדר אומנות או מלאכה, חדר מוזיקה, חדר מחשבים או ספרייה. למרות שרוב האזורים בדרך כלל חופשיים לשימוש של התלמידים כולם, יש ציוד ופעילויות שעבורם יש לעבור תהליך הסמכה רשמי כדי לוודא שהאדם יכול להשתמש בציוד או להשתתף בפעילות בצורה בטוחה. לרוב בתי הספר בדגם יש מספר הסמכות, כמו הסמכה לשימוש במכונת תפירה או ציוד לעבודה בעץ. הסמכות אלה נופלות בכלליות תחת אחריותם של תאגידי בית הספר להם שייך הציוד היעודי (ראה דלעיל.)

משמעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי טוענים שסמכות בעלת בסיס עממי יכולה לשמור על הסדר יותר ביעילות מאשר סמכות דיקטטורית, הן לממשלים והן לבתי ספר כאחד. כן הם טוענים שבבתי ספר אלו השמירה על הסדר הציבורי היא קלה יותר ויעילה יותר מאשר בכל מקום אחר, בעיקר כיוון שהתקנות והכללים השונים נקבעים על ידי הקהילה בכללותה. האווירה כולה היא של שכנוע ושל משא ומתן במקום עימות היות שפשוט אין עם מי להתעמת. הניסיון של בתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי מראה שבית ספר בעל חוקים ברורים, המאושרים באופן דמוקרטי וצודק על ידי קהילת בית הספר כולה, ובעל מערכת שיפוט טובה לאכיפתם של חוקים אלה, הוא בית ספר בו שוררת משמעת קהילתית, ובו מתפתח בצורה נבונה, שגדלה והולכת, המושג של חוק וסדר בניגוד לבתי ספר אחרים היום, בהם הכללים הם שרירותיים, הסמכות היא מוחלטת, הענישה היא גחמנית, ותהליכי חוק ראויים אינם מוכרים.

מודגש שיותר חשובה מההיבטים החיצוניים של הסדר היא השאלה מה הם המקורות של המשמעת העצמית הפנימית: כיצד בן אדם מצליח לפתח את הכוח הפנימי שלו ואת אופיו שמעניקים סדר והגיון לחייו, אדם עצמאי המתאים לקהילה חופשית של אזרחים שווים ביחסי הגומלין שביניהם, אדם המסוגל לקבל החלטות בתוך מסגרת הגיונית ועקבית עם עקרונותיה — אדם המסוגל להתייחס, ושיתייחסו אליו, בכבוד.

בתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי טוענים שסימן ההיכר של האדם העצמאי הוא יכולתו לשאת באחריות והיות ואין דרך ללמד או להכשיר אדם אחר לעצמאות, אין טכניקה כדי להשיג או להעביר תכונות אלו. לכן, הדרך היחידה שבן אדם הופך אחראי על עצמו היא להיות אחראי על עצמו בעצמו, ללא סייגים או תנאים.

עקב כך, בתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי בנויים כך ש"מלכודות" שונות כגון: תמיכה חיצונית אשר מהווה מקום מבטחים לחלש, סמכות חיצונית אשר מהווה תחליף להכוונה העצמית הפנימית, לחץ מוסרי חיצוני אשר מהווה תחליף להתפתחות המוסרית הפנימית וכל הכוונות הטובות של האביזרים אשר מחלישים ולעתים משתקים את הרצון האינדיבידואלי של תלמידים ומורים כאחד, נעדרים לגמרי. בתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי טוענים שאצלם יחידת הבניה הבסיסית היא האדם האחראי, אשר תחושת החיים שלו נגזרת מהעובדה שהוא התגבר בכוחות עצמו על המכשולים, הטעויות והפיתויים אשר זרועים בדרכו, ואשר קיומו מקבל צורה כתוצאה ממאמציו היצירתיים.[5]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי ספר דמוקרטיים בדגם סדברי המשחק הוא חלק חשוב מחיי בית הספר ומתייחסים אליו ברצינות. תומכי בתי ספר בדגם סדברי טוענים שהמשחק הוא תמיד רציני עבור ילדים, באותה מידה כמו עבור מבוגרים אשר טרם שכחו כיצד לשחק. כמו כן, הם טוענים שחלק הארי מהלמידה המתרחשת בבתי ספר אלה נעשה דרך המשחק. לכן, לא מפריעים לו. כתוצאה מכך המשחק פורח בכל הגילים, ובוגרים המסיימים את בית הספר יוצאים לעולם עם היכולת לתת את כל כולם לכל דבר שבו הם עוסקים. ובד בבד לצחוק וליהנות מהחיים.[6]

מאפיינים של בית ספר דמוקרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיינים מסוימים עלו תוך כדי הפעלתם של בתי ספר סדברי במשך שנות קיומם:[7]

  • ניטראליות פוליטית
בתי ספר סדברי הם בדרך כלל א-פוליטיים. הם בתי ספר בהם הם במודע אינם מקדישים תשומת לב להשקפות הפוליטיות של האנשים אשר מבקשים להיות חברי קהילת בית הספר: לחברות מפלגתית, לפילוסופיה, למעמד, למאפיינים כלשהם אשר מפרידים בין פלוגות פוליטיות בחברה. הם אינם מאפשרים קיום פעילות פוליטית בקמפוס של בית הספר. בזמן שבתי ספר אלטרנטיביים הם למעשה כולם מזוהים עם תנועה פוליטית מסוימת[דרוש מקור]. הסיבה לכך הוא הרעיון, המיושם בבית הספר הציבורי בארצות הברית, שאנשים בעלי דעות פוליטיות וחברתיות אשר לא נפגשות, מסוגלים לעבוד במפעל משותף בו יש להם יעדים משותפים אחרים מהיעדים הפוליטיים, שבמפעל אצילי כזה של חיפוש אחרי ידע, אמת והשכלה, כולם יכולים לעבוד ביחד.
  • קיומם של כללי סדר
מפגשים רשמיים של קבוצה כלשהי בבית הספר פועלים על פי איזו שהיא ערכת נהלים ברורה ופורמלית. התפקיד העיקרי של כללי הסדר הוא להגן על כל ההשקפות ולאפשר להן חופש ביטוי באופן בלתי תלוי ובצורה ממצה עד כמה שאפשר לקבלת החלטות, בניגוד לדגמים לקבלת החלטות הנפוצים ביותר בבתי הספר, הדגם הסמכותי והדגם שמופעל כדינמיקה קבוצתית מתמדת. כללים מהווים את ההגנה העיקרית על ההיגיון, השכל, האובייקטיביות, ואי התלות בהקשר של הקבוצה, בניגוד לרגש ולהתרגשות. זה קיומו של נוהל ברור ומפורש שמגן ומעודד אנשים להציע הצעות לסדר היום וכך להרגיש שיש גישה לתהליך המדיני לכל.
  • שלטון החוק
שלטון החוק מוכר בדרך כלל כאבן הפינה של חברה מאורגנת בצורה מסודרת. בבתי ספר אלה, חוקים מחוקקים תמיד בכתב, ונשמרים רישומים קפדניים של גוף התקדימים אשר מסביב לכל כלל. ישנו תהליך פשוט לאימוץ חוקים חדשים ודחיית חוקים ישנים ומיושנים -- התהליך הדמוקרטי פתוח לכל חברי הקהילה. אין פתח, ולו קטן, לדריסת רגל של סמכות שרירותית או של קפריזה.[8]
בתי-הספר הציבוריים נותרים כאחד המבצרים האחרונים של שלטון אוטוקרטי (שלטון יחיד) בחברתנו. לא קיים למעשה שלטון החוק, באופן כללי אותו הדבר כמו בבתי הספר האלטרנטיביים בהם הכוח שוכן בגחמה של הרוב ברגע מסוים. הם מאמינים באחדותה של הקהילה כערך עליון ובעל קדימות ראשונה מעל לכל דבר אחר. לכן הם בדרך כלל יטרפדו כל ניסיון להנהיג את שלטון החוק, כי הדבר היה נוטה להביא את היחיד להרגיש בטוח והיה מגן עליו כאשר הוא היה בוחר לנקוט בעמדה שונה.
  • זכות הצבעה אוניברסלית
הרעיון שלכל אחד מחברי בית הספר, תלמיד ואיש צוות, יש קול אחד. הינו רעיון פשוט, בניגוד לרעיון הדמוקרטיה כפי שנלמד באקדמיה, לב ליבה של מערכת החינוך שלנו, שהוא רעיון יווני: דמוקרטיה היא עבור המיוחסים. כך מבלבלים את סוגיית המקצוע עם סוגיית כוח הפוליטי.
  • הגנה על זכויות הפרט
לבתי ספר אלה מסורת חזקה, והיא קיום זכויות השייכות לכל יחיד כחבר בקהילת בית הספר, ויש להגן עליהן בכל דרך אפשרית. למשל, הזכות לפרטיות. בגלל זכות זו אין הם מתערבים בדרך כלשהי בעניינים הפרטיים של התלמידים -- התערבות אשר מאפיינת בתי-ספר אחרים.
ההגנה על זכויות הפרט איננה מושג מוחלט; הוא מושג הרבה יותר דק, אשר כרוכה בו מנה גדושה של שיפוט. איזה זכויות, היכן הגבול, היכן מותחים את הקו בין פרט וקהילה. רעיון זכויות הפרט נעדר מבתי הספר, כי בתי הספר אינם מכבדים את זכויותיהם של אנשים, אפילו שלפעמים משלמים מס שפתיים עבור זה.

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר סדברי ואלי פרסם במרוצת ארבעים השנים האחרונות שני מחקרים על בוגריו. המחקרים הראו בין השאר שכ- 80% מתלמידי בית הספר השלימו לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, וצלחו בתחומים רבים בחייהם. למרות שלא היו עד כה מחקרים פורמליים של בתי ספר אחרים בדגם סדברי , משתמע מאנקדוטות שהתוצאות בבתי ספר אחרים דומות.

בתי ספר דגם סדברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדנמרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרכז החינוכי הדמוקרטי בורובין - בית ספר דמוקרטי על פי דגם סדברי בקווינסלנד, אוסטרליה. בית הספר היה היחיד בדגם סדברי באוסטרליה והוא ניהל מאבקים עם הממשלה במשך שנים על זכות קיומו אל מול התנגדות ממשלתית לבתי ספר פתוחים. בית הספר נוסד ב-1996, למדו בו בשיאו 25 תלמידים, וב-2006 הפסיק לפעול, בעצת עורכי הדין של עמותת בית הספר, בעקבות איומים בתביעה פלילית כנגד חברי העמותה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הראשון בדגם סדברי בישראל, כנף שברמת הגולן, הוקם ב-1994 ביישוב כנף, ומאוחר יותר עבר ליישוב אליעד. בבית הספר כ-80 תלמידים, רובם מיישובי האזור,בגילאי 4-18, ושישה אנשי צוות. לבית הספר כמאה בוגרים.[9]

בית ספר סאדברי ירושלים הוקם ב-2002 ולומדים בו כ-80 תלמידים.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mimsy Sadofsky (2009), "What it Takes to Create a Democratic School (What Does That Mean Anyway?)"v
  2. ^ Greenberg D. (1987), "Parents", Free at Last — The Sudbury Valley School
  3. ^ Greenberg D. (1995), "Age Mixing", Free at Last — The Sudbury Valley School. 1995, ISBN 1888947004, pg. 75-80
  4. ^ כנ"ל.
  5. ^ The Sudbury Valley School (1970), "Law and Order: Foundations of Discipline", The Crisis in American Education — An Analysis and a Proposal, pg. 49-55
  6. ^ Greenberg, D. (1987) "Play", Free at Last — The Sudbury Valley School, pg. 81-84
  7. ^ גרינברג דניאל (1987), "דקויות של בית ספר דמוקרטי", הניסיון של בית הספר סדברי ואלי.
  8. ^ Gray, Scott D. (2001) JC Etcetera
  9. ^ בית הספר הדמוקרטי "כנף" רמת הגולן, מושב אליעד.
  10. ^ "הצהרת כוונות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P Education.png

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]