חינוך דמוקרטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי שמתקיים במסגרת החינוך הפורמלי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו, ועל כן כזכאי לזכויות אדם בסיסיות המתרגמות בעשייה החינוכית למתן חופש בחירה, חופש למידה, ושוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לניהול בית הספר.

בין הזרמים בחינוך ההומניסטי אשר השפיעו על החינוך הדמוקרטי ותרמו להתפתחותו, ניתן למצוא שני מודלים מעשיים מרכזיים: החינוך הפרוגרסיבי - אשר התמקד בלומד ובהתנסות הבלתי אמצעית בתהליך הלמידה, והחינוך הפתוח הקשור בזרם הרדיקלי אשר הדגיש את חופש הבחירה ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן הזכות לכבוד, חופש הבחירה, חופש הביטוי, חופש התנועה וכדומה. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של הילדים, תוך מתן כבוד לכל חברי הקהילה. למרות ההבדלים, ישנם כמה מאפיינים משותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים:

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הדמוקרטי הדו-לשוני "גשר על הואדי" בכפר קרע, 11/11

יתרונותיו של בית הספר הדמוקרטי מול חסרונותיו היא שאלה שמלווה את החינוך הדמוקרטי מאז הקמתו. חלק מהיתרונות האפשריים הם:

  • החינוך הדמוקרטי מתמקד בחיזוק הדימוי העצמי, במטרה לסייע לתלמיד להגשים את מטרותיו עכשוויות ועתידיות.
  • הנחת המוצא לעבודה עם התלמיד היא: נקודות החוזק האישיות של כל תלמיד ולא התמקדות ב"חסר".
  • מושם דגש הוא על יחס אישי דיאלוגי (חונך/ת לכל תלמיד).
  • שיתוף כל קהילת ביה"ס בבניית המודל הבית ספרי המתאים.
  • פדגוגיה ביקורתית שתעמיד את התלמידים על הצורך בשינויים חברתיים.
  • התאמה טובה יותר לשוק העבודה העכשווי והעתידי הצורך עובדים יוזמים,יצירתיים וסקרנים, בעלי יכולות למידה גבוהות וראייה כוללת.
  • בית ספר הדמוקרטי משמש פלטפורמה טובה יותר לאינטגרציה חברתית כללית וזאת משום שהוא מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת בית הספר.
  • שיתוף של הורים, מורים והתלמידים בהחלטות לימודיות ובשאלות חברתיות משמעותיות בבית הספר נועד לפתח שיח קשוב ופתוח יותר בין כל המשתתפים בתהליך הלימודי ומאפשרת לתלמידים להרגיש חלק משמעותי בבית הספר.
  • הורים השותפים באופן פעיל בתהליכים החינוכיים והחברתיים בבתי הספר מפתחים אמונה גדולה יותר ביכולתם לסייע בחינוך ילדיהם.
  • החינוך הדמוקרטי מוביל לפיתוח היכולת לראות את המציאות העכשווית כמציאות רבגונית ורב כיוונית.
  • קיים דגש על פיתוח כוח בחירה ויצירה בתלמידים, המאפשרים להם לעצב את המציאות בה הם מעוניינים לחיות תוך משא ומתן הוגן, מושכל, מתחשב, פלורליסטי וסובלני עם האחרים .
  • בחינוך הדמוקרטי, התלמידים מוסטים מהמקום הפסיבי אל מקום אקטיבי ופעיל, שבו ביה"ס משמש כשדה התנסות והכשרה עבורם ליצירה ועיצוב של חייהם, חברתם וסביבתם.‏[1].

מנגד, הטענות השוללות את השיטה מניחות כי:

  • היא עלולה ליצור חוסר ההתמודדות עם המציאות שלשמה הוקמה ושמאחורי אופן הניהול מתעורר מסר המטפח התבדלות של התלמיד מן החברה הקיימת.
  • בית הספר הדמוקרטי עלול להתפס כ"ממיין", כראיה לשכר הלימוד הגבוה, מבחני קבלה הנערכים בו, בפועל האוכלוסייה המתחנכת בו שייכת למעמד הבינוני- גבוה וחוסמת כל אפשרות לתלמידים מרקע סוציו אקונומי נמוך להשתלב בו. התוצאה יוצרת בית ספר המנותק מן המציאות הרווחת‏[2].

בימים אלו מתקיים שיח בין בתי הספר הדמוקרטים בארץ ובראשם קהילת בתי הספר הדמוקרטים, לבין משרד החינוך להסדרת כניסתם של כל בתי הספר הדמוקרטים למשרד החינוך דבר שיצור הורדה משמעותית בשכר הלימוד ויבטל את המיון על סמך מצב כלכלי.

בחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הביטויים לשמירה על זכויות הילדים הוא זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך חירותם של הילדים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים (בעיקר בדגם סדברי) בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. יש בתי ספר דמוקרטיים, שבהם חברי קהילה קובעים בפרלמנט את תוכנית הלימודים המוצעת ללמידה, ובכך, הם משפיעים על ההיקף והמהות של ההיצע העומד לרשות הילדים לבחירה. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין הילדים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם.

עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.

רב גילאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובה, תנועת החינוך הדמוקרטי איננה מאמינה בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כרצונם. הסיבה לכך היא התפישה לפיה כל אדם מתפתח בקצב שונה: ישנם ילדים שבשלותם השכלית מקדימה את הבשלות הרגשית שלהם, וכיתת אם גילית כופה עליהם חברה שאינה בהכרח מתאימה להם. למידה רב גילאית מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם ילדים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.

יש הטוענים כי המפגש עם ילדים בגילאים שונים מעודד סובלנות בין הילדים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את האלימות האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של הילדים.

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת זו תפקיד המורה הוא לטפח את הדימוי העצמי של התלמיד במטרה להגשים את המטרות שבחר ומניח באמצעותן יסודות עתידיות. המורה מתמקד בנקודות החוזק של התלמיד ומבסס אותן באמצעות כלים שיהפכו את התלמיד למוביל חברתי בתחומו ומאפשר לו יכולת לעצב את המציאות דרך עיניו, תוך ליווי כנה ומתמיד.

מאפיין המשותף לרוב החינוך הדמוקרטי (להוציא דגם סדברי) הוא מוסד החונכות. כל ילד בוחר אדם מבוגר מצוות בית הספר, עמו הוא נפגש בקביעות ומשוחח איתו על עניינים אישיים ולימודיים, משתף אותו בחוויות ומתייעץ עמו.

מבנה ארגוני בבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמצעי לשמירה על זכויות האדם בבתי הספר הוא המוסדות הדמוקרטיים. לרוב פועלים בתי הספר על פי עקרון הפרדת הרשויות, על פיה יש להפריד בין הרשויות השונות וליצור מערכת של איזונים ובלמים. בין הרשויות שעשויות לפעול בבית הספר דמוקרטי ניתן למצוא:

רשות מחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת של בית הספר, הפרלמנט (או האספה), קובעת את חוקי בית הספר בהצבעה דמוקרטית, שבה לכל חבר בקהילה קול שווה. בהרבה בתי ספר משתתפים ההורים בפרלמנט, יחד עם התלמידים והצוות. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה בבית הספר, וברוב בתי הספר גם ההנהלה כפופה להחלטות המתקבלות בו בהצבעה.

רשות מבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המבצעת של בית הספר מורכבת מועדות, שכל אחת מהן אחראית על ניהול תחום האחריות שלה. הרשות המבצעת מוציאה לפועל את החלטות הפרלמנט, ומקבלת החלטות שוטפות בנוגע לתחומה. בוועדות חברים ילדים ומורים, ובחלק מבתי הספר גם הורים.

ישנם בתי ספר בהן פועלים בתחום הרשות המבצעת גם תאגידים ופקידים. תאגידים אחראים בדרך כלל לעניין של קבוצות עניין ספציפיות, ופקידים אחראים על ניהול אדמיניסטראטיבי של תחומים שונים בבית הספר.

רשות שופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות השופטת של בית הספר היא בדרך כלל ועדת המשמעת, שבה יכולים חברי הקהילה לתבוע את מי שהפר את חוקי בית הספר. לאיש בבית הספר אין זכות להעניש מישהו אחר, אלא דרך ועדת המשמעת.

חלק מבתי הספר הדמוקרטיים משתמשים בגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים בין חברי הקהילה. הליך הגישור מאפשר להבין את מקור העימות וליישב אותו בהסכמה בין הצדדים, בלי סנקציות חיצוניות.

רשות מבקרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המבקרת הפועלת בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים בוחנת את תפקודם של הגופים האחרים ודואגת לשמירה על ההתנהלות הדמוקרטית של כל הרשויות ויישום חוקי בית הספר.

החינוך הדמוקרטי בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות רבות קיימים כיום והתקיימו בעבר בתי ספר שמנוהלים בשיתוף התלמידים. אחד מבתי החינוך הידועים שנוהלו כך היה פנימיית היתומים של המחנך ינוש קורצ'ק. בית ספר ידוע נוסף הוא הפנימייה "סאמרהיל" שבלייסטון, באנגליה. סאמרהיל הוקם על ידי הפסיכולוג א.ס ניל ומנוהל היום על ידי בתו, זואי רדהד. סאמרהיל הוא המוסד החינוכי הדמוקרטי הוותיק ביותר הפועל ברצף מאז הקמתו ועד היום. יש הרואים בסמאמרהיל כבית ספר המושתת על העקרון בו הילד במרכז אך המרכז אינו הבחירה או החיים הדמוקרטים אלא האושר של הילד.

סדברי ואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית פועל מאז 1968 בית הספר סדברי ואלי. את בית הספר הקימה קבוצה, המורכבת ברובה מאנשי אקדמיה, הבולטים ביניהם דניאל גרינברג, חנה גרינברג, ומימסי סדובסקי. בהשראת המודל שלו קמו בתי ספר אחרים בעולם, בהם שני בתי ספר בישראל בית הספר כנף שבגולן ובית הספר בירושלים, כיום נעשים ניסיונות נוספים להקמת בית ספר ברוח זו בדרום הארץ. לבתי ספר במודל סדברי מבנה ארגוני שונה: הילדים אינם בוחרים בשיעורים מתוך מערכת, אלא עושים מגוון של דברים, ככל העולה על רוחם (במסגרת חוקי התנהגות שנקבעים בצורה דמוקרטית באספת בית הספר.) לרוב, ילדים המעוניינים ללמוד בקביעות נושא מסוים קובעים באופן אישי עם אדם שיוכל לעזור להם ללמוד, שיכול להיות איש צוות, תלמיד אחר, או (בחלק מבתי הספר בדגם זה) מתנדב מחוץ לבית הספר. בבתי ספר במודל זה גם אין לילדים ליווי של חונכים אישיים, ולא נעשה שום ניסיון למעקב מאורגן אחרי פעילותם והתקדמותם של התלמידים.

החינוך הדמוקרטי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת החינוך הדמוקרטי בישראל, תנועה שקיימת מאז שנות השמונים, היא בין החזקות בעולם. בישראל קיימים, בספירה גסה, מעל לשלושים בתי ספר דמוקרטיים. מזה שנים קיימות בארץ בכל רגע נתון מספר קבוצות הפועלות להקים בתי ספר נוספים. ביחס לגודל האוכלוסייה, תנועה זו היא אחת מהגדולות ביותר בעולם. ניתן היה להשוות אותה לתנועת אידרווייס (Iederwijs) בהולנד, אך זו נחלשה החל מ- 2006 לאחר מספר שנים של פריחה עצומה. קבוצות הלומדות הוראה במסגרות אלטרנטיביות בחוץ לארץ בוחרות לעתים לבוא לארץ בשביל לראות בתי ספר דמוקרטים.

מדינת ישראל שינתה את יחסה לחינוך הדמוקרטי במשך השנים. בשנות התשעים ניתנה הכרה לכמה בתי ספר, והם הצטרפו לחינוך הממלכתי. החל מאמצע אותו העשור, בעיקר בעקבות רצח יצחק רבין, הוחלט במשרד החינוך על תוכנית חינוך לדמוקרטיה ולדמוקרטיזציה של בתי ספר. בתחילת שנות ה-2000 השתנתה מדיניות הממשלה, ומשרד החינוך התנגד להכרה בבתי ספר ייחודיים, ובהם בתי הספר הדמוקרטיים. ב-2006, הכיר משרד החינוך בבית החינוך הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה כדגם של בית ספר דמוקרטי אשר גם ממומן על ידי משרד החינוך ומדיניות מקבלת זו נמשכת גם כלפי בתי ספר נוספים. עם כניסתו של שי פירון לתפקיד שר החינוך נעשים מאמצים רבים לשלב את החינוך הדמוקרטי בתוך מערכת החינוך. ישנה תקוה כי בשנה הבאה בתי ספר רבים יכנסו לתוך משרד החינוך דבר זה יצריך גמישות רבה של שני הצדדים. עקרון חופש הבחירה , לימודי הליבה והכשרתם של המורים נדונים בימים אלו בוועדה מיוחדת לנושא.

המכון לחינוך דמוקרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המרכזים לפיתוח החינוך הדמוקרטי ולהכשרת העוסקים בחינוך דמוקרטי הוא "המכון לחינוך דמוקרטי" הפועל בשיתוף עם משרד החינוך. המכון פועל לדמוקרטיזציה של בתי ספר ותומך בקבוצות שפועלות להקים בתי ספר דמוקרטיים חדשים. מייסד המכון הוא יעקב הכט, אשר עמד בראשו עד שנת -2010. כיום מנוהל המכון על ידי יעל שוורצברג.

החממה ליזמות חינוכית חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון לחינוך דמוקרטי מפתח ומוביל מיזמים המקדמים את התרבות הדמוקרטית , עוסק בהקמה ושינוי מוסדות חינוך ומערכות למידה תוך מיקוד בחדשנות חינוכית, חברתית, ערכית. המכון מפעיל בשיתוף עם מכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב את התוכנית האקדמאית היחידה בעולם, המכשירה מורים בתחומי החינוך הדמוקרטי. התוכנית ששמה הוא "החממה ליזמות חינוכית חברתית", היא תוכנית לתואר B.Ed ובה לומדים הסטודנטים לתואר בחינוך עם התמחות בחינוך דמוקרטי ועושים תעודת הוראה בשתי דיסציפלינות לבחירתם. התוכנית משלבת למידה אקדמאית עם למידה בכלים מתחום החינוך הדמוקרטי והתנסות מעשית בבית ספר תיכון ממלכתי ובבית ספר דמוקרטי. בנוסף מפתח הnכון ערי חינוך - תוכנית המפתחת מרחב חינוכי עירוני הרואה בעיר כולה בי"ס אחד גדול. תוכנית חלוץ חינוכי - תוכנית המאתרת ומכשירה אנשי חיוך לתפקידי מנהיגות ועתודה ניהולית.

בתי ספר דמוקרטיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצר המכון לחינוך דמוקרטי ו'עץ הדמוקרטים' בסמינר הקיבוצים

בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל הוקם ב-1987 בחדרה. זמן קצר אחריו הוקם בית ספר פתוח-דמוקרטי ביפו. מאז תחילת שנות התשעים קמו בישראל בתי ספר דמוקרטיים רבים:

  • בית החינוך הדמוקרטי הקהילתי "גבעול" בגבעת אולגה
  • בית ספר "קשת" בזכרון יעקב
  • קדם - בית הספר הדמוקרטי בערד
  • בית הספר הדמוקרטי הוד השרון
  • בית הספר הדמוקרטי "יחד" בחולון
  • יאפא - בית הספר הערבי הדמוקרטי ביפו
  • בית הספר סאדברי ירושלים
  • בית הספר הדמוקרטי "לב-השרון" בהדסים
  • בית הספר הדמוקרטי כפר סבא ע"ש יעקב חזן
  • בית הספר הדמוקרטי המתחדש בכפר קרע
  • דמוקרטי מודיעין ע"ש נדב
  • "ביה"ס הדמוקרטי כנף"
  • "דמוקרטי בעמק", בית הספר הדמוקרטי בנהלל
  • בית החינוך הדמוקרטי בפרדס חנה "שבילים"
  • "מיתר" בקיבוץ בית אורן
  • זיו כישורית בקיבוץ כישור
  • "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר
  • דמוקרטי בקעת אונו
  • דמוקרטי "השיטה" ברחובות
  • בית הספר הדמוקרטי "מרחב" רעננה
  • "שחף" בשוהם
  • בית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל אביב
  • בית הספר הפתוח הדמוקרטי בתל אביב יפו
  • דמוקרטי בתפן
  • "מקום לגדול" ברמת השרון
  • בית ספר סאדברי עמק האלה בגבעת ישעיהו

בית הספר הדמוקרטי בחדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הספר הדמוקרטי בחדרה

בית הספר הדמוקרטי הראשון שהוקם בישראל היה "בית הספר הדמוקרטי" בחדרה אשר הוקם על ידי יעקב הכט בשנת 1987. בית ספר הוקם לראשונה בתור בית ספר ניסויי-פתוח ולאחר שנתיים הוסב לבית ספר דמוקרטי. בית הספר מונה כ-500 תלמידים מגילאים 4 עד 19. כיום הוא בין בתי הספר הדמוקרטיים הגדולים והוותיקים בעולם.

בית הספר מנוהל באופן דמוקרטי, תוך שמירה על עיקרון הפרדת הרשויות.

לכל חברי בית הספר:

  • הזכות להשתתף באופן שווה בחקיקת חוקי בית הספר.
  • נשמרת הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות בית הספר.
  • מובטחת זכות הפנייה לרשות שופטת בלתי תלויה, שתפקידה לסייע לחברי בית הספר לשמור על זכויותיהם.

ביקורת על התנהלות בתי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניהול בית הספר מתבצע על ידי עמותות הורים. דבר זה מאפשר בפועל להורים להטיל וטו על ההחלטות הדמוקרטיות של התלמידים, בניגוד לעקרונות הרשמיים של בתי-ספר אלה. למעט בתי ספר בדגם סדברי, בית ספר כנף ובית הספר סאדברי ירושלים, בהם עקרונות הדגם נשמרים ומכובדים.
  • רבות מהביקורות על החינוך הדמוקרטי מתבססות על האופי הסוציו-אקונומי של התלמידים ברוב בתי הספר אשר ממוקמים באזורים חזקים (לדוגמה מודיעין, שוהם, רעננה ועד). התנהלות בתי הספר כבתי ספר פרטיים אשר אינם מקבלים תקצוב מהרשויות המקומיות כבתי ספר אחרים, גורמת למצב בו רבים המעוניינים בחינוך מסוג זה אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי ההורים הגבוהים יחסית והם נותרים תלויים במלגות של בתי הספר. בשנת 2006 הוקם בשכונת גבעת אולגה שבחדרה בית ספר דמוקרטי ציבורי בתמיכת העירייה, אשר איננו גובה תשלומי הורים. בית הספר הוקם על ידי סטודנטים מהחממה ליזמות חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים, וכיום לומדים בו כ-250 תלמידים. נכון לשנת 2008 ישנם 3 בתי ספר דומים בתהליכי הקמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P Education.png

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת בתי הספר הדמוקרטים http://www.kbsd.org.il/

כתבה על כניסת בתי הספר הדמוקרטים למשרד החינוך http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-f0dde49442cd441004.htm

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]