חינוך דמוקרטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חינוך דמוקרטי הינו זרם בחינוך ההומניסטי שמתקיים במסגרת החינוך הפורמלי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו, ועל כן כזכאי לזכויות אדם בסיסיות המתרגמות בעשייה החינוכית למתן חופש בחירה, חופש למידה, ושוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לניהול בית הספר.

בין הזרמים בחינוך ההומניסטי אשר השפיעו על החינוך הדמוקרטי ותרמו להתפתחותו, ניתן למצוא שני מודלים מעשיים מרכזיים: החינוך הפרוגרסיבי - אשר התמקד בלומד ובהתנסות הבלתי אמצעית בתהליך הלמידה, והחינוך הפתוח הקשור בזרם הרדיקלי אשר הדגיש את חופש הבחירה ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה.

תוכן עניינים

[עריכה] עקרונות

החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן הזכות לכבוד, חופש הבחירה, חופש הדיבור, חופש התנועה וכדומה. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של הילדים, תוך מתן כבוד לכל חברי הקהילה. למרות ההבדלים, ישנם כמה מאפיינים משותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים:

[עריכה] הבחירה

אחד הביטויים לשמירה על זכויות הילדים הוא זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך חירותם של הילדים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים (בעיקר בדגם סאדברי) בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. יש בתי ספר דמוקרטיים, שבהם חברי קהילה קובעים בפרלמנט את תוכנית הלימודים המוצעת ללמידה, ובכך, הם משפיעים על ההיקף והמהות של ההיצע העומד לרשות הילדים לבחירה. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין הילדים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם.

עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.

[עריכה] רב גילאיות

ברובה, תנועת החינוך הדמוקרטי איננה מאמינה בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כרצונם. הסיבה לכך היא התפישה לפיה כל אדם מתפתח בקצב שונה: ישנם ילדים שבשלותם השכלית מקדימה את הבשלות הרגשית שלהם, וכיתת אם גילית כופה עליהם חברה שאינה בהכרח מתאימה להם. למידה רב גילאית מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם ילדים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.

יש הטוענים כי המפגש עם ילדים בגילאים שונים מעודד סובלנות בין הילדים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את האלימות האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של הילדים.

[עריכה] מבנה ארגוני בבית הספר הדמוקרטי

האמצעי לשמירה על זכויות האדם בבתי הספר הוא המוסדות הדמוקרטיים. לרוב פועלים בתי הספר על פי עקרון הפרדת הרשויות, על פיה יש להפריד בין הרשויות השונות וליצור מערכת של איזונים ובלמים. בין הרשויות שעשויות לפעול בבית הספר דמוקרטי ניתן למצוא:

[עריכה] רשות מחוקקת

הרשות המחוקקת של בית הספר, הפרלמנט (או האספה), קובעת את חוקי בית הספר בהצבעה דמוקרטית, שבה לכל חבר בקהילה קול שווה. בהרבה בתי ספר משתתפים ההורים בפרלמנט, יחד עם התלמידים והצוות. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה בבית הספר, וברוב בתי הספר גם ההנהלה כפופה להחלטות המתקבלות בו בהצבעה.

[עריכה] רשות מבצעת

הרשות המבצעת של בית הספר מורכבת מועדות, שכל אחת מהן אחראית על ניהול תחום האחריות שלה. הרשות המבצעת מוציאה לפועל את החלטות הפרלמנט, ומקבלת החלטות שוטפות בנוגע לתחומה. בוועדות חברים ילדים ומורים, ובחלק מבתי הספר גם הורים.

ישנם בתי ספר בהן פועלים בתחום הרשות המבצעת גם תאגידים ופקידים. תאגידים אחראים בדרך כלל לעניין של קבוצות עניין ספציפיות, ופקידים אחראים על ניהול אדמיניסטראטיבי של תחומים שונים בבית הספר.

[עריכה] רשות שופטת

הרשות השופטת של בית הספר היא בדרך כלל ועדת המשמעת, שבה יכולים חברי הקהילה לתבוע את מי שהפר את חוקי בית הספר. לאיש בבית הספר אין זכות להעניש מישהו אחר, אלא דרך ועדת המשמעת.

חלק מבתי הספר הדמוקרטיים משתמשים בגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים בין חברי הקהילה. הליך הגישור מאפשר להבין את מקור העימות וליישב אותו בהסכמה בין הצדדים, בלי סנקציות חיצוניות.

[עריכה] רשות מבקרת

הרשות המבקרת הפועלת בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים בוחנת את תפקודם של הגופים האחרים ודואגת לשמירה על ההתנהלות הדמוקרטית של כל הרשויות ויישום חוקי בית הספר.

[עריכה] חונכות

מאפיין המשותף לרוב החינוך הדמוקרטי (להוציא דגם סאדברי) הוא מוסד החונכות. כל ילד בוחר אדם מבוגר מצוות בית הספר, עמו הוא נפגש בקביעות ומשוחח איתו על עניינים אישיים ולימודיים, משתף אותו בחוויות ומתייעץ עמו.

[עריכה] החינוך הדמוקרטי בחו"ל

בארצות רבות קיימים כיום והתקיימו בעבר בתי ספר שמנוהלים בשיתוף התלמידים. אחד מבתי החינוך הידועים שנוהלו כך היה פנימיית היתומים של המחנך ינוש קורצ'ק. בית ספר ידוע נוסף הוא הפנימייה "סאמרהיל" שבלייסטון, באנגליה. סאמרהיל הוקם על ידי הפסיכולוג א.ס ניל ומנוהל היום על ידי בתו, זואי רדהד. סאמרהיל הוא המוסד החינוכי הדמוקרטי הוותיק ביותר הפועל ברצף מאז הקמתו ועד היום.

[עריכה] סאדברי ואלי

בארצות הברית פועל מאז 1968 בית הספר סאדברי ואלי. את בית הספר הקימה קבוצה, המורכבת ברובה מאנשי אקדמיה, הבולטים ביניהם דניאל גרינברג, חנה גרינברג, ומימסי סדובסקי. בהשראת המודל שלו קמו בתי ספר אחרים בעולם, בהם שני בתי ספר בישראל. לבתי ספר במודל סאדברי מבנה ארגוני שונה: הילדים אינם בוחרים בשיעורים מתוך מערכת, אלא עושים מגוון של דברים, ככל העולה על רוחם (במסגרת חוקי התנהגות שנקבעים בצורה דמוקרטית באספת בית הספר.) לרוב, ילדים המעוניינים ללמוד בקביעות נושא מסוים קובעים באופן אישי עם אדם שיוכל לעזור להם ללמוד, שיכול להיות איש צוות, תלמיד אחר, או (בחלק מבתי הספר בדגם זה) מתנדב מחוץ לבית הספר. בבתי ספר במודל זה גם אין לילדים ליווי של חונכים אישיים, ולא נעשה שום נסיון למעקב מאורגן אחרי פעילותם והתקדמותם של התלמידים.

[עריכה] החינוך הדמוקרטי במדינת ישראל

תנועת החינוך הדמוקרטי בישראל, תנועה שקיימת מאז שנות השמונים, היא בין החזקות בעולם. בישראל קיימים, בספירה גסה, מעל לשלושים בתי ספר דמוקרטיים. מזה שנים קיימות בארץ בכל רגע נתון מספר קבוצות הפועלות להקים בתי ספר נוספים. ביחס לגודל האוכלוסייה, תנועה זו היא אחת מהגדולות ביותר בעולם. ניתן היה להשוות אותה לתנועת אידרווייס (Iederwijs) בהולנד, אך זו נחלשה החל מ- 2006 לאחר מספר שנים של פריחה עצומה. קבוצות הלומדות הוראה במסגרות אלטרנטיביות בחוץ לארץ בוחרות לעתים לבוא לארץ בשביל לראות בתי ספר דמוקרטים.

מדינת ישראל שינתה את יחסה לחינוך הדמוקרטי במשך השנים. בשנות התשעים ניתנה הכרה לכמה בתי ספר, והם הצטרפו לחינוך הממלכתי. החל מאמצע אותו העשור, בעיקר בעקבות רצח יצחק רבין, הוחלט במשרד החינוך על תוכנית חינוך לדמוקרטיה ולדמוקרטיזציה של בתי ספר. בתחילת שנות ה-2000 השתנתה מדיניות הממשלה, ומשרד החינוך התנגד להכרה בבתי ספר ייחודיים, ובהם בתי הספר הדמוקרטיים. ב-2006, הכיר משרד החינוך בבית החינוך הדמוקרטי "גבעול בגבעת אולגה כדגם של בית ספר דמוקרטי אשר גם ממומן על ידי משרד החינוך ומדיניות מקבלת זו נמשכת גם כלפי בתי ספר נוספים.

[עריכה] המכון לחינוך דמוקרטי

אחד המרכזים לפיתוח החינוך הדמוקרטי ולהכשרת העוסקים בחינוך דמוקרטי הוא "המכון לחינוך דמוקרטי" הפועל במימון של משרד החינוך. המכון פועל לדמוקרטיזציה של בתי ספר ותומך בקבוצות שפועלות להקים בתי ספר דמוקרטיים חדשים. בראשות המכון עומד יעקב הכט המשמש כנשיא והוא מנוהל על ידי יעל שוורצברג.

[עריכה] החממה ליזמות חינוכית חברתית-תוכנית להכשרת מורים

המכון לחינוך דמוקרטי מפעיל בשיתוף עם מכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב את התוכנית האקדמאית היחידה בעולם, המכשירה מורים בתחומי החינוך הדמוקרטי. התוכנית ששמה הוא "החממה ליזמות חינוכית חברתית", היא תוכנית לתואר B.E.D ובה לומדים הסטודנטים לתואר בחינוך עם התמחות בחינוך דמוקרטי וושים תעודת הוראה בשתי דיסיפלינות לבחירתם. התוכנית משלבת למידה אקדמאית עם למידה בכלים מתחום החינוך הדמוקרטי והתנסות מעשית בבית ספר תיכון ממלכתי ובבית ספר דמוקרטי.

[עריכה] בתי ספר דמוקרטיים בישראל

בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל הוקם ב- 1987 בחדרה. זמן קצר אחריו הוקם בית ספר פתוח-דמוקרטי ביפו. מאז תחילת שנות התשעים קמו בתי ספר דמוקרטיים בין השאר ברמת הגולן, בכפר סבא, במודיעין, בירושלים,בשוהם, בקריית אונו, בזכרון יעקב, בערד, ברעננה, בהוד השרון בגבעת אולגה , ברמת השרון, בפרדס חנה, בחולון ובתל אביב.

[עריכה] בית הספר הדמוקרטי בחדרה

עמוד ראשי
ערך מורחב – בית הספר הדמוקרטי בחדרה

בית הספר הדמוקרטי הראשון שהוקם בישראל היה "בית הספר הדמוקרטי" בחדרה אשר הוקם על ידי יעקב הכט בשנת 1987. בית ספר הוקם לראשונה בתור בית ספר ניסויי-פתוח ולאחר שנתיים הוסב לבית ספר דמוקרטי. בית הספר מונה כ-365 תלמידים מגילאים 4 עד 19. כיום הוא בין בתי הספר הדמוקרטיים הגדולים והוותיקים בעולם.

בית הספר מנוהל באופן דמוקרטי, תוך שמירה על עיקרון הפרדת הרשויות: לכל חברי בית הספר:

  • הזכות להשתתף באופן שווה בחקיקת חוקי בית הספר.
  • נשמרת הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות בית הספר.
  • מובטחת זכות הפנייה לרשות שופטת בלתי תלויה, שתפקידה לסייע לחברי בית הספר לשמור על זכויותיהם.

[עריכה] ביקורת על ההתנהלות הדמוקרטית בבתי הספר

במערכת החינוך הדמוקרטית עובדים, בין השאר, מורים שאינם מאוגדים, המועסקים על ידי עמותות. מצב זה יוצר מערכת שכר דיפרנציאלית העומדת בסתירה לעקרונות הדמוקרטיים של חופש ההתאגדות. מצב זה מוביל, לא פעם, לחיכוכים פנימיים בבתי הספר ולתחלופה גבוהה של מורים שאינם מאוגדים. בנוסף, הניהול המתבצע על ידי העמותות מכניס רבים מבתי הספר לדילמות חינוכיות כאשר התלמידים עושים החלטה דמוקרטית אך ההורים מפעילים לחץ על העמותה אשר מטילה לבסוף וטו או מגבילה את קבלת ההחלטות של התלמידים.

[עריכה] ביקורת על החינוך הדמוקרטי

רבות מהביקורות על החינוך הדמוקרטי מתבססות על האופי הסוציו-אקונומי של התלמידים ברוב בתי הספר אשר ממוקמים באזורים חזקים (לדוג' מודיעין, שוהם, רעננה ועד). התנהלות בתי הספר כבתי ספר פרטיים והעובדה שרובם המכריע אינם נתמכים על ידי משרד החינוך גורמת למצב בו רבים אחרים המעוניינים בחינוך מסוג זה אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי ההורים הגבוהים יחסית.

לפני כשנתיים הוקם בשכונת גבעת אולגה שבחדרה בית ספר דמוקרטי ציבורי, אשר איננו גובה תשלומי הורים. בית הספר הוקם על ידי סטודנטים מהחממה ליזמות חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים, וכיום לומדים בו כ250 תלמידים. בית ספר זה היווה קרש קפיצה להורים ואנשי חינוך ברחבי הארץ וכיום ישנם 3 בתי ספר דומים בתהליכי הקמה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

ביקורת על החינוך הדמוקרטי

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99
כלים אישיים