דוד דרוק
 | |
| לידה | 1883 |
|---|---|
| פטירה |
17 ביוני 1943 (בגיל 60 בערך)  |
| תחום כתיבה | עיתונאות ותרגום |
  | |
דוד דרוק (1883 – 17 ביוני 1943) היה עיתונאי, סופר, מתרגם והיסטוריוגרף. כתב את ההיסטוריוגרפיה הראשונה לעיתונות היהודית ברוסיה.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקרייצבורג שבאימפריה הרוסית, כיום ליטא. למד בחדר, לאחר מכן בישיבות שונות ומאוחר יותר קיבל חינוך כללי.
עבודתו הספרותית הראשונה הייתה תרגום של מאמרו של לודוויג קשיוויצקיס[2] "התהוותם של היהודים". מאמר זה נדפס בעיתון "דאס יידישע ווארט" (1904).
בשנת 1905 הגיע דרוק לוורשה ועבד כאיש מערכת בעיתון של צבי פרילוצקי ,"דער וועג", שהיה העיתון הראשון ביידיש בוורשה. כשנה מאוחר יותר, בשנת 1906 עבר לכתוב בעיתון של נחום סוקולוב, "דער טלגרף". בשנת 1907, חזר דרוק לליטא והחל לכתוב בעיתון "נציונאל צייטונג" בריגה. שנתיים אחר כך, בשנת 1909, חזר דוד דרוק לוורשה, והיה חבר מערכת העיתון "אונזער לעבן", שיצא בעריכת מרדכי ספקטור. בין השנים 1910–1920 עבד דרוק כחבר מערכת בעיתון "דער מאמענט". בשנת 1920, היגר דוד דרוק לארצות הברית, והפך לכתב האמריקאי של העיתון דער מאמענט הוורשאי. החל משנת 1921, עבד בעיתונים היהודיים באמריקה: "דער מארגען זשורנאל", ו"אמריקאנער". בשנים אלה פרסם את סדרת הכתבות על מנדל בייליס. החל משנות השלושים הדפיס מאמרים בעיתונות אמריקנית יהודית. נפטר בניו יורק. א. אלמי[3] כתב עליו: "הוא היה ידען גדול, מלא וגדוש בידע, בכל הנוגע למילים ואנין טעם בכל הנוגע לאומנות. הוא היה אדם צנוע, שחי בשקט אולם הגיע עמוק. הוא נפטר בשקט."
סדרת כתבות במארגן זורנאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההיסטוריה של מנדל בייליס,
- הברון אדמונד רוטשילד בארץ ישראל,[4]
- משה מונטיפיורי,[5]
- לימודים ומדעים יהודיים באמריקה. ורבים אחרים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צו דער געשיכטע פון דער יידישער פרעסע, דפוס הצפירה ורשה 1920, 147 עמודים,
- די מפרשים פון דער תורה, חלק ראשון, ורשה 1936, חלק שני, ורשה 1937, חלק שלישי, ניו יורק 1941,
תרגומים ליידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מבט לאחור" של אדוארד בלאמי, וורשה 1905, "הזכויות הכלליות במערכת הבחירות במערב אירופה", ורשה ,1905.
עיתונות יידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1905 הגיע לוורשה, כשצבי פרילוצקי הדפיס את העיתון הראשון בפולין: "דער וועג", שם עבד דרוק כאיש מערכת. ב־1906, עבר לעבוד בעיתונו של נחום סוקולוב, "דער טלגרף". ב-1907, חזר לריגה ועבד בעיתון היהודי הראשון בליטא, "דער נאציונאל". ב-1909 שב לוורשה, ועבד זמן קצר בעיתונו של מרדכי ספקטור : "אונדזער לעבן". בין השנים 1910 – 1920, היה חבר מערכת העיתון "דער מאמענט". ערך את העיתון "שול און דערציאונג" (בתי ספר וחינוך),יחד עם ד"ר שמואל ויינברג בוורשה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם רייזן, עפיזאדן פון מיין לעבן, וילנה 1929.
- אליהו חיים אלמי מאמענטן פון א לעבן :זכרונות, בילדער און עפיזאדן, בואיינוס איירס 1948.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זלמן רייזן, "דרוק דוד", לקסיקון של כותבים ועיתונאים יהודיים, וורשה 1914 (יידיש).
- שמואל ניגר ויעקב שאצקי (עורכים) לקסיקון לספרות עיתונאות ופילולוגיה יהודית, ניו יורק 1958 כרך ב. (יידיש).
דוד דרוק (1883-1943), דף שער בספרייה הלאומית
