דז'ה וו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דֵזַ'ה ווצרפתית: Déjà-vu, בתרגום לעברית: "כבר נראה") היא תופעה שבה אדם מרגיש כאילו התנסה כבר בעבר במצב המתקיים בהווה. הדז'ה וו היא חוויה רגעית ובלתי צפויה, ועל אף שזוהי חוויה נפוצה, הידע עליה מועט יחסית. המונח דז'ה וו נטבע על ידי החוקר הצרפתי אמיל בוליק, בספרו L'Avenir des Sciences Psychiques, כאשר היה סטודנט במרכז הצרפתי של אוניברסיטת שיקגו.

שמה המדעי של תופעת הדז'ה וו הוא פרומנזיהלטינית: "לפני הזיכרון"). תופעה זאת נפוצה יותר אצל אנשים צעירים, אצל חולי סכיזופרניה ואצל אנשים הסובלים מאפילפסיה (מחלת הנפילה)‏[1][2][3]. תופעות דומות במקצת מכונות ז'מה וו ופרסק וו. אדם החווה זָ'מֵה ווּ (צרפתית Jamais vu - "לא נראה מעולם") חש כאילו הוא נתקל לראשונה במילה, מקום או אדם שלמעשה מוכרים לו היטב. אדם החווה פּרֶסק ווּ (צרפתית Presque vu - "כמעט ונראה") חש כאילו הוא נמצא ממש על סיפה של הבנה גדולה ומעמיקה, אך היא חומקת מתודעתו.

מקור הדז'ה וו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב החוקרים משערים שהגורם לתופעת הדז'ה וו הוא כשל מוחי הממוקד באונה הרקתית הגורמת לחוויה המתרחשת (וכתוצאה מכך גם נתפסת) בהווה להתפרש בתודעה כזיכרון מן העבר.

השערה אחת היא שהמוח שלנו מעביר את החוויה ישירות לזיכרון לטווח-ארוך וכתוצאה מכך נוצרת כפילות של מידע המלווה בהרגשה המוזרה. השערה אחרת היא שהתופעה נגרמת כתוצאה מ"שבר בזיכרון" של הדקות האחרונות שפרט אחד בו תואם את החוויה הנוכחית והדז'ה וו הוא בעצם ניסיון של המוח להשלים את הזיכרון החסר הזה בחוויה מן ההווה.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הדז'ה וו שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה ומחקרים מראים כי יותר משני שליש מהאוכלוסייה חוו אותה לפחות פעם אחת בחייהם. לתופעה הוצעו הסברים אפשריים רבים בתקופות שונות, וניתן היה לראות כי כולם מתבססים על אותו עיקרון בו הגדירו את התופעה כתחושת מוכרות עם סיטואציה חדשה.

ההסבר המקובל כיום ניתן על ידי Neppe בשנת 1985, לפיו: "דז'ה וו זוהי חוויה סובייקטיבית הכוללת התרשמות ממוכרות לא נכונה בזמן ההווה, כאשר אין שום קשר לעבר". Neppe ממשיך ומסביר כי הסיטואציה אותה חווה האדם חדשה לגמרי, אך הסצנה נתפסת כמוכרת ומלווה בהרגשה חזקה של מוכרות. אפילו ההסבר שניתן על ידי James בשנת 1890 מראה כי התבססו על אותו עיקרון לפיו: "זוהי חוויה מוזרה שנראה כי כל אחד חווה אותה, ההרגשה שסיטואציה בהווה נחוותה כבר בעבר, כשאנו אומרים את אותם הדברים, נמצאים בדיוק באותו מקום, ומדברים עם אותם אנשים".

הפער בין החוויה להסברים השונים שניתנו לה מעלה את השאלה האם הדז'ה וו הוא זיכרון שווא או שמא האדם אכן מכיר את הסיטואציה. אם אכן מדובר בזיכרון שווא, כיצד הוא נוצר? תופעת הדז'ה וו מתרחשת בדרך-כלל מספר שניות, ומלווה בהרגשה כי האדם יודע מה הולך לקרות או כי כבר חווה סיטואציה זו בעבר.

ממצאים מראים כי תופעת הדז'ה וו נמצאה במתאם חיובי עם משתנים שונים כמו חינוך, מעמד סוציו אקונומי, השכלה וכישורי עיסוק. הסיטואציות בהן שכיחה התופעה הן בדרך כלל בערב, בזמן האזנה למשהו, בחברת אנשים, במצבי עייפות ולחץ ואף תחת סמי הזיה (Sno & Linsezn, 1990), לא נמצא שום קשר בין מגדר לבין חווית הדז'ה וו (Alan S.Brown, 2003).

בשנת 1900 נערך מחקר על ידי Kohr ונמצא כי 14% מהמשתתפים במחקר חוו את תופעת הדז'ה וו לפחות פעם או פעמיים בחיים, 19% חוו שלוש עד ארבע פעמים, 23% חוו חמש עד שמונה פעמים ו-44% חוו דז'ה וו תשע פעמים ויותר. מאותו מחקר הוסק כי שני שליש מהאוכלוסייה חוו לפחות פעם אחת את תופעת הדז'ה וו בחייהם, ונמצא כי 98% מהאנשים שהעידו על כך שחוו דז'ה וו עברו את החוויה יותר מפעם אחת.

מחקר שנערך על ידי Chapman & Mensh בשנת 1951 הראה כי בגיל ההתבגרות חלה עליה ניכרת בשכיחות התופעה, והחל ממנו השכיחות הולכת ופוחתת עם הגיל, כאשר בסביבות גיל שבעים התופעה מופיעה במקרים נדירים אם בכלל.

ישנה עלייה בשכיחות התופעה בקרב אנשים שמטיילים לעומת כאלה שלא מטיילים. שוני זה נובע כנראה מהעובדה שאנשים שמטיילים מתנסים ביותר סיטואציות ויותר חוויות לעומת כאלה שלא, כמו כן נמצא קשר חיובי בין זכירת חלומות לבין שכיחות התופעה (CF.Bladwin 1889).

הסברים לתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דז'ה וו כתופעה פסיכולוגית-פסיכיאטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים תיארו את תופעת הדז'ה וו כתופעה פתולוגית, שנפלה תחת ההגדרה כמחלה פסיכיאטרית והפרעות במערכת העצבים מה שנבע מהמחקרים על חולי אפילפסיה של האונה הרקתית, שאצלם תופעת הדז'ה וו שכיחה במיוחד מכיוון שהחלק האחראי על הכרות עם סיטואציות ותחושות מוכרות (האונה הטמפורלית) נפגע אצלם.

Hughlings-Jackson טען כי במידה והדז'ה וו הוא אכן סימפטום הנובע מאפילפסיה של האונה הרקתית שבדרך כלל מלווה בחלומות בהקיץ, הזיות שמיעתיות וויזואליות ואף תחושות ניתוק מהגוף ניתן להגדירו כמחלה פסיכיאטרית או כהפרעה של מערכת העצבים.

לדז'ה וו ניתנו הרבה הגדרות פסיכיאטריות שכולם איבחנו כי הדז'ה וו מתרחש בצורה בולטת במחלות פסיכיאטריות שכוללות חרדה, דיכאון, הפרעות ניתוק וסכיזופרניה.

ג'וזף ספאט הציג במאמרו הסבר ביולוגי לתופעת הדז'ה וו אשר קשורה בתפקוד ה-parahippocampal (חלק במוח העוטף את ההיפוקמפוס והוא חלק מהקורטקס המוחי). הוא טוען כי תופעת הדז'ה וו נובעת מפעולה שגויה של קשרים בין שני מבנים במוח הקשורים בתחושות מוכרות ושימור זיכרונות אשר מעורבים בצורה ישירה בתפיסתה של הסביבה הכוללת מערכים ויזואליים, וכתוצאה מאותם פעולות שגויות אנו חשים את אותו רגע מוכרות. בנוסף, טוען ספאט כי בחוויית הדז'ה וו אותן פעולות בין שני אזורים אלו נשארות מבודדות ומכאן ניתן להסיק כי חוויית הדז'ה וו משקפת מערכת זיהוי זיכרון שאחראית על תחושות מוכרות (parahippocampal) לא גמישה.

הסבריו של בראון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן ס. בראון הציג במאמרו שלוש תאוריות שונות לגבי היווצרות הדז'ה וו שכיום מוכרים כהסברים מקובלים בקרב חוקרים רבים. בראון טען כי אלו ההסברים המבטיחים ביותר באשר להיווצרות תופעת הדז'ה וו:

  • תפקוד לקוי ביולוגי: תופעת הדז'ה וו מתרחשת עקב תפקוד לקוי מינימאלי בנתיבים נוירונליים שמעורבים בהעברת מידע תפישתי למקומות העיבוד הגבוהיים במוח. החומרים הנוירוכימיים אשר עוברים באותם הנתיבים הנוירונליים חווים שינוי קל במהירותם בעוד שהמוח באופן שגרתי משלב מידע שמתקבלת מנתיבים שונים לתוך חוויה אחת, בעת האיחור של החומר, המוח תופס את אותו מידע שמגיע מאותו נתיב כעצמאי ונפרד ויוצר את אותה החוויה שוב מה שגורם לאותה תחושת המוכרות וכחלק מחווית הדז'ה וו.
  • תיאורית ה-"תפישה חצויה": הסבר זה מציע כי הדז'ה וו יכול להיות תוצאה של התחלקות סובייקטיבית של חווית תפיסה. אחד ההסברים לתאוריה הזו הוא שחווית תפיסה שמעובדת באופן מלא מתאימה באופן המינימאלי ביותר להתרשמות שחלה רגע לפני אותו החוויה יכולה להתבטא באותה תחושת מוכרות חזקה. הסבר זה הוא אחד ההסברים היותר מקובלים בקרב חוקרים שונים ונסקר ברוב המאמרים על דז'ה וו.
  • תאוריה השלישית: הדז'ה וו יכול להיגרם כאשר תהליך העיבוד הראשוני של סצנה נעשה באופן חיצוני בלבד ומיד לאחר מכן נעשה עיבוד מלא של הסיטואציה, מה שגורם לכפילות מידע שמביאה לתחושת מוכרות.

הכרות מוחלטת מבלי זכירה ברורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הכרות מוחלטת מבלי זכירה ברורה" זהו עוד אחד מהמודלים אותם מציג בראון במאמרו. הסבר זה לא טוען באופן חד משמעי כי דז'ה וו זה תחושת מוכרות מוטעית אלא אומר כי יש בה מן האמת. על פי הסבר זה בו תופעת הדז'ה וו נגרמת כתוצאה מתאימות חוויה בהווה לחלק מחוויה שנחוותה בעבר, כאשר אל החוויה שנחוותה בעבר לא הופנה קשב מלא אך היא נשמרה בזיכרון. מכאן כי תחושת המוכרות שהורגשה על ידי הפרט אכן אמיתית ועלתה במרומז לסיטואציה החדשה, הסבר שסותר תאוריות שונות לגבי הדז'ה וו שטוענים כי זוהי תחושת מוכרות שגויה.

מטיעון זה ניתן להסיק כי אצל מבוגרים השכיחות של תופעת הדז'ה וו תעלה עקב העובדה שחוו יותר ניסיון והרבה יותר סיטואציות בחייהם לעומת צעירים יותר, מה שסותר את העובדות שהוסקו ממחקריהם של Chapman & Mensh בשנת 1951 שערכו מחקרים לגבי שכיחות התופעה אצל מבוגרים וגילו נסיגה משמעותית בשכיחות התופעה.

בספר הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה זו מוזכרת בספר הזוהר בה מתוארת התופעה כתהליך שעובר הבבואה (בקבלה) של האדם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alan S.Brown, A Review of the Déjà vu Experience, Southern Methodist University, Psychological culletin 2003, Vol.129 No.3 ,394-413.
  • Alan S.Brown, The Déjà vu Illusion, Southern Methodist Universiry, American psychological society 2004, Volume 13-number 6.
  • Charlotte Warren – Gash and Adam Zeman, Déjà vu , Department of Clinical Neurosciences, Practical Neurology, 2003 3, 106-109.
  • Josef Spatt, M.D., Déjà vu : possible Parahippocampal mechanisms, J Neuropsychiatry clin neurosic 14:1 ,winter 2002.
  • Nicholas V.Findler, A Model – Based Theory for Déjà vu and Related Psychological Phenomena, Arizona State Univesity, Computers inhuman Behavior, Vol.14, No.2, pp.287-301 ,1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]