דייוויד סיידלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דייוויד סיידלר (אנגלית:David Seidler; נולד ב-1937 בלונדון) הוא תסריטאי ומחזאי בריטי-אמריקני ממוצא יהודי. סיידלר כתב מאמצע שנות השמונים למעלה מתריסר תסריטים להפקות טלוויזיה, בעיקר דרמות, וזכה למוניטין בשנת 2010 בעקבות התסריט זוכה פרס האוסקר שכתב לסרט "נאום המלך".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיידלר נולד בלונדון כבן יחיד לסוחר הפרוות ברנרד סיידלר, שהוריו נספו מאוחר יותר בשואה.‏[1] הוריו השתייכו למעמד הבינוני בבריטניה, והוא גדל רוב הזמן אצל אומנת. בתחילת מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו לעיירה הקטנה לינגפילד, מחשש להתקפות הבליץ על לונדון, ולאחר מכן הפליגו בספינה לניו יורק, שם המשיך אביו במסחר הפרוות במשרד שפתח. במהלך הנסיעה באוקיינוס האטלנטי הותקפה ספינתם על ידי צוללת גרמנית, ודייוויד החל לסבול מאז מגמגום. במטרה לשקם את בנם, נהגו הוריו לעקוב ולהשמיע לו נאומים ברדיו של מלך בריטניה ג'ורג' השישי, שסבל בעצמו מגמגום כבד. במקביל השלים דייוויד בביתו סדרת טיפולי ריפוי בדיבור בשנות ה-40'. לאחר מספר כשלונות, הצליח בגיל 16 להשתלט על הגימגום, בין היתר גם בסיוע של שימוש בקללות.‏[2]

סיידלר למד בבית הספר בניו יורק יחד עם הבמאי לעתיד פרנסיס פורד קופולה, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת קורנל, שם התיידד עם הסופר תומאס פינצ'ון, והחליט לעסוק בכתיבה. הוא החל לעבוד בתרגום הדיבוב האנגלי של סרטי אימה יפניים, ולאחר מכן כתסריטאי עבור הסדרה "הרפתקאותיהם של הסיספריי", שצולמה בפיג'י בדרום האוקיינוס השקט. סיידלר התיישב בפיג'י ושימש כיועץ פוליטי לראש הממשלה במדינה.

סיידלר הגיע להוליווד בסוף שנות השבעים, והחל בכתיבת תסריט ל"טאקר: האיש וחלומותיו", אודות חייו של פרסטון טאקר (1903-1956 ,Tucker), יצרן ומעצב מכוניות אמריקאי חלוצי. הסרט שיצא לאקרנים רק בשנת 1988 היה מועמד לשלשה פרסי אוסקר אך לא זכה להצלחה מסחרית. סיידלר אף נקלע לסכסוך עם הבמאי של טאקר, קופולה, לגבי הקרדיט על חלקו בכתיבת התסריט.‏[3] בעשורים הבאים עסק סיידלר יחד עם אשתו השנייה ז'קלין פדר בכתיבת סרטי טלוויזיה ומיני סדרות, בעיקר סרטי ביוגרפיה כמו "מליסה בארץ הפלאות" ו"אונאסיס: האיש עשיר ביותר בעולם".

נאום המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתו הגדולה כתסריטאי קולנוע באה עם התסריט שכתב לדרמה ההיסטורית נאום המלך, אודות המלך ג'ורג' השישי שהתגבר על הגמגום ממנו סבל בעזרתו של ליונל לוג (בגילומו של ג'פרי ראש, ששובץ לתפקיד על ידי סיידלר עצמו). סיידלר החל בתחקיר על הסרט עשרות שנים לפני מימושו. הוא יצר קשר בתחילת שנות השמונים עם בנו של ליונל, ולנטיין לוג שהחזיק ביומנים שאביו השאיר, והבטיח לו לסייע בפיתוח התסריט, בתנאי שהמלכה האם אליזבת תיתן את הסכמתה. סיידלר פנה לאלמנתו של ג'ורג' השישי, אך היא ביקשה ממנו לא לפרסם את הסיפור כל עוד היא בחיים, כי הזכרונות כואבים מדי עבורה. התסריטאי כיבד את הבקשה ושב לעבוד על הסרט רק בסוף שנת 2005, שלוש שנים לאחר מות המלכה בגיל 101. באותה שנה אובחן סיידלר כחולה בסרטן הגרון, ממנו החלים לבסוף. דודו של סיידלר שסבל אף הוא מגמגום, נשלח על ידי אביו (סבו של סיידלר) לפגוש את קלינאי התקשורת ליונל לוג.

פילמוגרפיה (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1965: הרפתקאותיהם של הסיספריי (Adventures of the Seaspray)
  • 1985: מליסה בארץ הפלאות (Malice in Wonderland)
  • 1985: אבי, בני (My Father, My Son)
  • 1988: אונאסיס: האיש העשיר בעולם (Onassis: The Richest Man in the World)
  • 1988: טאקר: האיש וחלומותיו (Tucker: The Man and His Dream)
  • 1988: בהלת זהב: הרפתקאת חיים אלסקית אמיתית (Goldrush: A Real Life Alaskan Adventure)
  • 1998: החרב הקסומה (Quest for Camelot)
  • 1998: המלך ואני (The King and I)
  • 1999: קדימה, תהיה מאושר: סיפורה של משפחת פרטרידג' (Come On Get Happy: The Partridge Family Story)
  • 2008: בנו של הדרגון (Son of the Dragon)
  • 2010: נאום המלך (2010)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989: פרס גילדת הסופרים האמריקאים עבור אונאסיס: האיש העשיר בעולם
  • 2010: פרס הקולנוע הבריטי העצמאי‏ עבור נאום המלך
  • 2010: פרס מבקרי הקולנוע בסן פרנסיסקו עבור נאום המלך (התסריט המקורי הטוב ביותר)
  • 2010: פרס איגוד מבקרי הקולנוע של סאות'איסטרן עבור נאום המלך (התסריט המקורי הטוב ביותר)
  • 2011: מועמדות לפרס גלובוס הזהב על נאום המלך (התסריט הטוב ביותר)
  • 2011: מועמדות לפרס באפט"א על נאום המלך (התסריט המקורי הטוב ביותר)
  • 2011: פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר (התסריט המקורי הטוב ביותר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]