דירק וולקרטסון קורנהרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דירק וולקרטסון קורנהרט
Dirck Volckertszoon Coornhert
דיוקן דירק קורנהרט מאת קורנליס ואן הארלם (אנ')
דיוקן דירק קורנהרט מאת קורנליס ואן הארלם (אנ')
לידה 1522
אמסטרדם, רוזנות הולנד, ארצות השפלה ההבסבורגיות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 1590 (בגיל 68 בערך)
חאודה, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת כתיבה, פילוסופיה, תאולוגיה, חריטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"קרל החמישי כובש את תוניסיה", אחד מסדרת הדפסים שניסח המסקרק ונחרט על ידי קורנהרט.

דִירְק ווֹלְקֶרְטְסוֹן קוֹרְנְהֶרְטהולנדית: Dirck Volckertszoon Coornhert‏; 1522, אמסטרדם29 באוקטובר 1590, חאודה) היה סופר, פילוסוף, מתרגם, פוליטיקאי, תאולוג ואמן הולנדי. קורנהרט נחשב לעיתים קרובות לאבי המלומדות של הרנסאנס ההולנדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנהרט היה בנו הצעיר של וולקרט קורנהרט, סוחר בדים מאמסטרדם. בילדותו בילה מספר שנים בספרד ובפורטוגל. בשובו הביתה, הוא נושל מהירושה בצוואת אביו בשנת 1539, בשל נישואיו עם קורנליה (נילטיה) סימונס (Cornelia (Neeltje) Simons), אצילה נטולת נדוניה מהארלם (הולנד),[1] שאחותה הייתה אנה סימונסדר, פילגשו של ריינוד השלישי ואן ברדרודה (אנ'), רוזן ברדרודה (אנ'). הוא היה רק בן שבע עשרה, והיא הייתה מבוגרת ממנו בשתים עשרה שנים. דרך גיסתו, הוא הפך למאיורדומו (אנ') (רב המשרתים) של ריינוד בטירתו בוויאנן (אנ') לזמן קצר. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1541, הוא קנה מאנה ובעלה יאן בית בעיר הולדתה של אשתו, הארלם. אף על פי שהתחיל לעבוד אצל ריינוד, הוא גר ליד בית הספר שבו לימדו יצירות קלאסיות ואמנות מוזמנת. מארטן ואן המסקרק (אנ') בדיוק חזר מאיטליה והרשים את קורנהרט בעבודתו. קורנהרט הפך לחרט על נחושת, ויצר עבודות בשיתוף עם המסקרק שהפכו פופולריים.[2]

לאחר שלמד לטינית ב-1552, פרסם קורנהרט תרגומים להולנדית מכתבים של קיקרו, סנקה ובואתיוס.[1] התרגום שלו משנת 1562 לשנים עשר הספרים הראשונים של האודיסאה של הומרוס הוא אחת היצירות המרכזיות הראשונות של שירת הרנסאנס ההולנדית. הוא מונה למזכיר העיר הארלם (1562) ולבורגומסטר (אנ') (ראש העירייה) (1564). הוא הצטרף בלהט למאבק נגד השלטון הספרדי, הוא ערך את המניפסט של וילם הראשון, נסיך אורנז' (1566).[1]

נכלא בהאג ב-1568, הוא ברח לקלווה, שם התפרנס מאמנותו. נקרא לדגל בשנת 1572, הוא היה לזמן קצר מזכיר המדינה של הרפובליקה ההולנדית; סלידתו מאלימות צבאית הובילה אותו לשוב לקלווה, שם המשיך וילם להשתמש בשירותיו ובכישרון הכתיבה שלו.[1] אולי בהשראת תקופתו בכלא, הוא כתב ספר "בופנטכט" (Boeventucht, משמעת נוכלת) על הסיבות לפשע עם רעיונות לשיטות הומניות יותר של ענישה ותיקון.

תאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנהרט היה מפורסם גם כתאולוג. בגיל 30, לאחר שהתעניין בתאולוגיה, והיה מעוניין לקרוא את כתביו של אוגוסטינוס הקדוש, הוא החל ללמוד לטינית. הוא נכנס למחלוקת גם עם הקתולים וגם עם הרפורמים (אנ'), עם שניהם סירב להשתתף בטקס האוכריסטיה. רפורמים, אמר, היו לצערו מבוקשים, אבל אלה שכינו עצמם כאלה לא היו מהסוג שהכנסייה דרשה; מה שהיה צריך זה שליחים בהשראה ישירה מהשמים. עד שישלחו כאלה, הוא המליץ לכל הכנסיות להצטרף יחד לקהילה לא דוגמטית. קורנהרט כתב ושאף למען סובלנות, התנגד לעונש מוות לאפיקורסים. הוא מתח ביקורת על הקטכיזם של היידלברג (אנ'), שהיה האורים והתומים ברפובליקה ההולנדית. יאקובוס ארמיניוס (אנ'), שהתבקש להפריך את דעותיו נשבה על ידי טיעוניו.[1]

תלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המכון ההולנדי להיסטוריה של האמנות (RKD), תלמידיו היו הנדריק חולציוס (אנ'), פיליפ גאל (אנ') וקורנליס קורט (אנ').[3]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למניפסט משנת 1566, כתב קורנהרט חיבור נגד עונש מוות לאפיקורסים. חוברת התומכת במרד המחוזות המאוחדים, הקדמה לדקדוק ההולנדי שפרסם אגודת הרטוריקנים של אמסטרדם, ומספר שירים, ביניהם. לטענת רבים, השיר הפופולרי, שירו של וילהלמוס.[4] אחרים, לעומת זאת, ייחסו זאת לפיליפ ואן מרניקס (אנ'). ב-1586 כתב את יצירת המופת המקורית שלו, ה-Zedekunst ("אמנות האתיקה").

עד מותו ב-1590, התרגום ההולנדי שלו לברית החדשה (בעקבות הגרסה הלטינית של ארסמוס מרוטרדם) לא הושלם. יצירותיו שנאספו, בפרוזה ובחרוזים, פורסמו ב-1630 בשלושה כרכים.[1]

אייזק דיזראלי כינה אותו "אחד מאבות הספרות ההולנדית (אנ'), ואפילו של האומנויות שלהם".[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 1911 Encyclopædia Britannica/Coornhert, Dirck Volckertszoon
  2. ^ Biography of Coornhert by Ilja M. Veldman, Zutphen, 1989, in the Digital library for Dutch literature (with prints)
  3. ^ Dirck Volckertsz. Coornhert in the RKD
  4. ^ 1 2 D'Israeli, Isaac (1834). Curiosities of Literature. p. 14.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל