המרד ההולנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המרד ההולנדי או מלחמת שמונים השנה, אשר התרחש בין השנים 1568 ל–1648 הוא כינוי להתקוממות שבע-עשרה הפרובינציות שב"ארצות הנמוכות" או "ארצות השפלה" (Nederlanden), המכונות בשפה העברית כיום "הולנד" נגד האימפריה הספרדית (בית הבסבורג) ששלטה באזור. ארצות השפלה הן למעשה הפרובינציות המאוחדות של ארצות השפלה, אזור שזכה בעצמאותו מספרד לאחר מרד זה.

שלטונו של קרל החמישי ובנו פליפה השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל החמישי

קרל החמישי (1550 עד 1558), מלך ספרד וקיסר האימפריה הרומית הקדושה, היה למעשה פלמי (יוצא חבל פלנדריה) מלידה. סדרת אירועי ירושה הביאו לכך שזכה בכתרי ספרד, גרמניה ופלנדריה (נחלות בורגונדיה).

בשנים בהן שלט קרל בספרד (1520 עד 1556), הרחיבו כובשים כמו הרנן קורטס (1485-1547), פרנסיסקו פיזרו (1470-1541) ואחרים את השליטה הספרדית בעולם החדש. קרל ויתר על כס המלוכה בשנת 1556 והעניק את נכסיו העצומים לבנו פליפה השני (1527-1598). פליפה שהתחנך בספרד לא היה רגיש כלפי נתיניו הפלמים וההולנדים כפי שהיה אביו, ונהג בתושבי האזור ביד קשה.

בשנת 1568, התאחדו הפרובינציות של ארצות השפלה תחת הנהגתו של הנסיך וילם מאורניה (נסיכות אורנג'), והרוזן לאמורל פון אגמונט, שהיה מראשי הצבא.

המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליפה שלח צפונה את הדוכס מאלבה והדוכס מפרמה, שני מצביאים ותיקים, בראש צבא אשר מנה אלפי חיילים ספרדים, כדי לדכא את המרד. מול חיל הרגלים הספרדי עמדו המיליציות של אנשי ארצות השפלה, אשר כרעו תחת נטל המיסים הספרדיים וקיוו נואשות להציל את מולדתם ולזכות בחירותם. כדי לבלום את התקדמות הספרדים, פתחו אנשי ארצות השפלה את הסכרים אשר הגנו על המישורים הנמוכים מהים, והציפו שטחים נרחבים בנתיב הצבא הספרדי. בסופו של דבר, הצליחו המורדים להדוף את הספרדים.

פיליפה הציב פרס על ראשו של הנסיך מאורניה, ואכן הלה נרצח ביריות אקדח ב-10 ביולי 1584 ב"פרינסנהוף" שבדלפט בידי אציל מקומי זוטר, תומך בית המלוכה הספרדי. בשנת 1581, "התנערו" הפוליטיקאים והסוחרים ההולנדים החשובים באופן חגיגי מפליפה השני כמלכם, כשהם מונים את פגיעותיו באנשיהם. הם הכריזו על שבע פרובינציות מארצות השפלה כעצמאיות וריבוניות.

יש הגורסים כי מרד זה, אשר הונהג על ידי הסוחרים החופשיים אנשי הגילדות ועל ידי האצולה הזוטרה, שימש השראה להתקוממויות שאירעו באנגליה בשנת 1642, בצפון אמריקה 1775 ובצרפת בשנת 1789.

סוף המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי למנוע מאנגליה (הפרוטסטנטית) לסייע לאנשי ארצות השפלה, שיגר פליפה השני בשנת 1588 את הארמדה הספרדית לתקוף את הצי האנגלי. כאשר נכשל ניסיון זה, הלכה ודעכה יכולתו של פליפה להכניע את המרד ההולנדי.

ספרד המשיכה לנסות לכבוש מחדש את השטחים הנרחבים אשר בהם איבדה שליטה, אולם ללא הצלחה, עד אשר בשנת 1609, נחתם הסכם שלום בין הניצים, כאשר דרום ארצות השפלה, לרבות פלנדריה וחלקים מדרום הולנד, נותר בשליטה ספרדית.

תשע שנים לאחר מכן, כאשר פרצה מלחמת שלושים השנה, שוב עמדו הספרדים וההולנדים משני צידי המתרס. ההולנדים שבעת זו החזיקו בצי גדול וחזק, פשטו על חצי האי הספרדי ופגעו באינטרסים ספרדיים הן באירופה והן באיים הקריביים. כאשר הסתיימה מלחמת שלושים השנה בשנת 1648, הסכימה ספרד לעצמאותן המלאה והשלמה של ארצות השפלה, תחת הנהגת בית אורנג'. הסכמה זו הושגה שמונים שנה לאחר תחילת העימות ולכן יש הקוראים למרד ההולנדי "מלחמת שמונים השנים".