סחף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומר מושקע באלוביום בשפך נחל אלכסנדר

סחף (בלועזית: אלוביום, מלטינית: alluvius - נגזר מהשורש alluere שפירושו: "לסחוף נגד") הוא קרקע או מִשְׁקָע אשר מובל על ידי נהר או מים זורמים. בדרך כלל הוא מורכב מטין ומחרסית. גרגירים גדולים יותר המובלים בנהר הם חצץ וחול. בנוסף, הסחף עשוי לכלול גרגירי מחצבים בעלי ערך כלכלי כגון זהב או פלטינה.

הנהר נוטל עמו בזרימתו את חלקיקי הסחף אך גם משאיר חלק מהם בדרכו. אם הזרם חזק, כמות הגרגרים הנסחפת עולה על הכמות המושקעת, ולהפך: כאשר הזרם חלש, הכמות השוקעת עולה על הכמות הנסחפת. אזורים שבהם קיימת הרבדה של גרגירים מסחף נקראים "אלוביים".

כמויות הסחף בנהרות אחדים היא גדולה. הנהר הצהוב בסין קיבל את שמו מהסחף. נהר המיזורי מכונה "הבִּ‏יצה הגדולה" בשל כמות הבוץ הגדולה בתוכו. אומדן הסחף של נהר המיסיסיפי הוא 406 מיליון טון בשנה.

אזורים שבהם הצטברה אדמת סחף, כמו דלתת הנילוס במצרים, נחשבים לפוריים. הקמת סכר אסואן מונעת את זרימת הסחף ונגרם נזק לחקלאות המצרית.

המסלע של אלוביום מכונה בגאולוגיה Alluvium ומופיע במפה גאולוגית בסימון Al. המסלע מופיע בראש חתך סטרטיגרפי, היות שההרבדה של סלעיה נעשתה בתקופה הגאולוגית האחרונה, ההולוקן – תקופה בתור הרביעון אשר בעידן הקנוזואיקון – אשר החלה לפני כ-10,000 שנה ונמשכת עד עתה. תקופה זו מכסה את כל ההיסטוריה המתועדת של המין האנושי.

ראו גם [עריכה]