דרך האבנים הצהובות
דרך האבנים הצהובות (באנגלית: Yellow Brick Road; בתרגום חופשי, "דרך הלבנים הצהובות") היא דרך דמיונית המשמשת כחלק ניכר מהאירועים המרכזיים בספר "הקוסם מארץ עוץ" של הסופר ליימן פרנק באום, ובחלק מספרי ההמשך בסדרת ספרי עוץ, ביניהם "ארץ עוץ המופלאה" ו"נערת-הטלאים מעוץ".
הדרך הונצחה באלבומו של אלטון ג'ון משנת 1973, "Goodbye Yellow Brick Road".
הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך מתוארת כשביל שאבניו צבועות בצהוב, כאשר לפי פרשנים מסוימים הדרך מסמלת שמחה ותקווה ולכן היא צבועה בצבע זה. ניכר שהדרך היא הדרך הראשית בארץ עוץ ונראה שמסלולה בנוי כך שהוא מגיע ליעד האולטימטיבי, "עיר הברקת", העיר הגדולה שבה גר הקוסם. בספר "נערת-הטלאים מעוץ", הלוקח חלק בסדרת ספרי עוץ, מתגלה כי ישנה עוד דרך אבנים צהובות שמובילה לעיר הברקת ונראה שדורותי גייל הלכה במסוכנת מבין השתיים.
על פי תאוריה של קוראי סדרת הספרים, לכל ארץ יש דרך אבנים שמובילה אל עיר הברקת, וההבדל בין הדרכים הוא הצבע שלהן. לתאוריה זו אין שום ביסוס בספרים עצמם, אבל בסדרת האנימה "הקוסם מארץ עוץ" היא מומשה, וכאשר דורותי הלכה לפגוש את הקוסמת מהדרום היא השתמשה בדרך האבנים האדומות.[1]
הבדלים בין הדרך בספרים לדרך בעיבודים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בספר, שלא כמו בעיבודים קולנועיים, דורותי גיבורת הספר נאלצת לחפש את הדרך עד שהיא מוצאת אותה.
- בספר נראה שהדרך אינה סלולה לכל אורכה וישנם קטעים שבהם היא דקה, אבניה שבורות והיא עוברת על צוקים ועמקים. לעומת רוב העיבודים הקולנועיים שבהם הדרך סלולה ומסודרת.
- בסרט "הקוסם מארץ עוץ" משנת 1939, נראה שבאותו מקום שבו מתחילה דרך האבנים הצהובות מתחילה גם דרך על אבנים אדומות, מה שלא נזכר בספרים. באותו עיבוד נראה שבהמשך הדרך ישנו פיצול בצורת מזלג שבו דורותי צריכה לבחור לאן היא ממשיכה. היא בוחרת בדרך הנכונה, אך בספרים מתואר שאין שום פיצולים לאורך הדרך והדרך בנויה רק כמסלול אחד.
דרכי אבנים צהובות אמיתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההערכה היא שהדרך שבהשראתה יצר באום את "דרך האבנים הצהובות" היא דרך כזאת שהייתה קיימת בעיר ניו יורק, סמוך לאקדמיה הצבאית שבה למד.
על פי אגדה מקומית, דרך האבנים הצהובה נגזרה מכביש מרוצף בלבנים צהובות ליד הולנד, מישיגן, שם שהה באום בקיץ.
העיר אית'קה שבמדינת ניו יורק, טוענת גם היא שהיא מהווה השראתו של פרנק באום. זאת מכיוון ששם הוא פגש את מי שהייתה בהמשך לאשתו, מוד גייג באום, בזמן שהיא למדה באוניברסיטת קורנל. באותה תקופה, סללו כבישים מקומיים באמצעות לבנים צהובות.[2]
דרכי אבנים צהובות ניתן למצוא גם באברדין, דקוטה הדרומית; אלבני, ניו יורק; רוסוויל (מחוז בולטימור), מרילנד; מונטקלייר, ניו ג'רזי (פארקהרסט פלייס ודרך אפטרלו); ברונקסוויל, ניו יורק (בכבישים של פרסקוט ועמק); שיקגו, אילינוי; ליברל, קנזס; סדאן, צ'יטנגנגו, ניו יורק, וכן בית ספר באבינגטון, פנסילבניה ומחוצה לה בסופיה, בולגריה. בנוסף, חלקים מכביש 54 בארצות הברית במדינת קנזס הוגדרו כ"דרך האבנים הצהובות".[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו הקוסם מארץ עוץ (אנימה)
- ^ ראו https://www.visitithaca.com/facts-trivia טריוויה אית'יקה (באנגלית)
- ^ קנזס כביש 54 http://rvpolicy.kdor.ks.gov/Pilots/Ntrntpil/IPILv1x0.NSF/865782e7272861a38625655b004e9336/59c0835803d0687c8625837400598273 (באנגלית)