הבן האובד (סרט)
 | |
| הבן האובד | |
| מבוסס על | סיפור של יוסף שלחין |
|---|---|
| בימוי |
אלפרד שטיינהרדט, יוסף שלחין  |
| הופק בידי |
איציק קול |
| תסריט |
דוד אורן עמנואל בר קדמא |
| עריכה | טובה בירן |
| שחקנים ראשיים |
יצחק שילה שאול שלחין נינט דינר |
| מוזיקה | סשה ארגוב |
| צילום | מרקו יעקובי |
| מדינה |
ישראל |
| חברת הפקה | בקי פטה המפריס |
| הקרנת בכורה | 1968 |
| משך הקרנה |
84 דק' |
| שפת הסרט |
עברית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| תקציב | 275,000 ל"י |
| הכנסות | 144,000 צופים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הבן האובד הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1968 בבימויו של יוסף שלחין. התסריט נכתב לפי סיפור של שלחין שיש בו יסודות אוטוביוגרפיים.
בתפקיד הראשי משחק שאול שלחין, בנו של הבמאי ששיחק בסרט קודם ומצליח של שלחין, הילד מעבר לרחוב.
חלק מהצילומים נעשו בבית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו ובמקוה ישראל.
המוזיקה נכתבה על ידי סשה ארגוב. לנעימת הנושא חיבר מאוחר יותר יעקב שבתאי מילים, והשיר "לפנות ערב", שבוצע על ידי עדנה גורן, זכה להצלחה גדולה ומושמע עד היום.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932 גרה במושבה באר יעקב משפחת פרידמן - האב דוד (יצחק שילה), האם לוסי (נינט דינר), הבן יוסף (שאול שלחין) והבת בקי (דורית שור). המשפחה קשת יום, האב עובד בפרדס ומתפרנס בקושי.
יוסף לומד בחדר ולא מסתדר עם שיטות הלימוד של המלמד המחמיר (אלברט כהן). הוא מסרב ללכת לחדר ואביו חסר האמצעים רושם אותו לפנימייה של המיסיון הצרפתי.
המצב מסתבך כשהאם (נינט דינר) חולה בטיפוס ומתאשפזת בבית חולים. המצב הכלכלי מידרדר, יוסף ואחותו בקי מועברים לדוד משה (יעקב אלפרין) והדודה רבקה (דבורה קידר).
יוסף מרגיש שהוא לא רצוי שם. אביו מגיע, לוקח אותו לתל אביב ומנסה למצוא לו עבודה אצל סנדלר (זישא גולד) אבל זה מסרב. לבסוף בעלת מסעדה (אסתר גרינברג) מסכימה לקבל אותו לעבודה בתור עוזר תמורת אוכל ולינה בלבד. יוסף משרת גם את בתה המפונקת לאה (דסי הדרי). האב דוד עובר לעבוד במפעלי ים המלח.
כאשר לאה מגלה שחסר לה כסף, מאשימה אימה את יוסף בגנבה. הוא מכחיש ובורח. בלילה הוא ישן על עגלה של העגלון אהרל'ה (שלמה בר-שביט) שלוקח אותו למסע בין הפרדסים. בדרך עולה על העגלה עבריין נמלט. השוטרים עוצרים אותם באשמת שיתוף פעולה. יוסף נחקר על ידי שוטר (יהודה ברקן), שומע תלונות של גנב שטוען שהוא חף מפשע (מוסקו אלקלעי) ואישה (דבורה קסטלניץ) שמתלוננת על שכן. לבסוף הוא משוחרר. הוא משוטט בשדות ומתגלה על ידי תלמידים במקוה ישראל.
התלמידים והמדריך רוצים שיישאר איתם אבל מנהל המוסד (יהודה פוקס) ממאן. בינתיים מחלימה האם והאב מגיע למקוה ישראל לקחת את יוסף. המשפחה מתאחדת שוב אך יוסף מחליט לחזור ולהמשיך את לימודיו במקוה ישראל והתלמידים מקבלים אותו באהבה.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| שאול שלחין | יוסף |
| יצחק מיכאל שילה | דוד פרידמן |
| נינט דינר | לוסי פרידמן |
| דורית שור | בקי פרידמן |
| דסי הדרי | לאה |
| אלברט כהן | מורה ב"חדר" |
| יהודה אפרוני | יעקובי, ראש הוועד |
| אסתר גרינברג | בעלת מסעדה |
| שלמה בר-שביט | אהרל'ה, עגלון |
| יהודה בארקן | שוטר |
| מוסקו אלקלעי | גנב |
| דודיק סמדר | שוטר |
| יהודה פוקס | מנהל מקוה ישראל |
| יעקב אלפרין | הדוד משה |
| דבורה קידר | הדודה רבקה |
| ליאו פילר | מנהל המיסיון |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הבן האובד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "הבן האובד", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "הבן האובד", באתר אידיבי
"הבן האובד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הבן האובד, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- לפנות ערב בביצוע עדנה גורן, באתר יוטיוב
- תמר אבידר, הבן משחק את אבא, מעריב, 4 באוקטובר 1968
- עזריה רפפורט, הבן האובד יהיה - עובד (פסקה במאמר: אויבו הגדול ביותר של האדם), מעריב, 10 באוקטובר 1968
- זאב רב נוף, מימסד הקיטש הישראלי, דבר, 22 באוקטובר 1968
