יעקב שבתאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יעקב שבתאי (כ"א באדר תרצ"ד, 8 במרץ 1934 - ד' באב תשמ"א 4 באוגוסט 1981) היה סופר עברי, מחזאי, פזמונאי ומתרגם, הנחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון על ביתו של יעקב שבתאי ברח' לוריא 1 בתל אביב

שבתאי נולד וגדל במעונות העובדים בתל אביב, להורים ממעמד הפועלים יוצאי פולין. בנעוריו היה חבר תנועת "השומר הצעיר". שירת בנח"ל ואחרי שחרורו בשנת 1955 עבר לחיות בקיבוץ מרחביה שם כתב פזמונים ועסק בחקלאות. לפרסומו הראשון זכה ב-1964 כשזכה בשני פרסים לכתיבת מחזות.‏[1] עשר שנים חי במרחביה ובשנת 1966 חזר לתל אביב והחל לשקוד על כתיבת ספרים ומחזות.

עיקר פרסומו בא לו מהרומאנים "זיכרון דברים" (1977) ו"סוף דבר" (1984). ספרים אלו מתאפיינים במשפטים ארוכים ומורכבים, ובהתמודדות בלתי פוסקת עם תחושת הקץ וחווית המוות המתקרב של הדמויות. ברומאנים אלה נעשה שימוש מתמיד בנקודת תצפית משולבת. הספר "זיכרון דברים" (שאף עובד לקולנוע) מתאר את חייהן של שלוש דמויות, על רקע קשרי המשפחה שלהן ועל רקע תל אביב, ההולכת ומשתנה. "סוף דבר" הוצא לאור רק אחרי מותו של שבתאי, והוא מתאר את מאיר, מהנדס תל אביבי בשנות הארבעים, המתמודד עם ההכרה הפתאומית בדבר מותו המתקרב. שני הרומאנים הללו נחשבים ליצירות מופת של הספרות העברית.

שבתאי התפרסם גם הודות לקובץ הסיפורים "הדוד פרץ ממריא" (1972) (הסיפור שעל שמו נקרא הקובץ הוסרט לטלוויזיה בידי מיכל בת אדם), ובזכות המחזות שכתב שהוצגו בתיאטרון הבימה: "כתר בראש" על ימיו האחרונים של דוד המלך ו"נמר חברבורות" על אדם שמגיע בשנות העשרים מפורטוגל לתל אביב עם חלום להקים בה קרקס. הוא פרסם גם ספר ילדים בשם "המסע המופלא של הקרפד" (1967), הבנוי כמחזה אלגורי בחרוזים.

כמו כן נודעו פזמוניו, בהם "השיר על שרה אהרונסון", "אהובתי שלי לבנת צוואר", "לפנות ערב" (בין ברושים), "עם רדת יום", "שיר הכרם" ו"הרחק בלילה". הוא גם תרגם שירים מצרפתית ויידיש. על תרגומיו המוכרים נמנים "הגבירה בחום", "מרש הדייגים", "עץ התפוח" ו"בדומיה". בין שיריו היה גם "שיר ההד" שבוצע על ידי אריק לביא ב-1958 המציין בערגה מקומות תנ"כיים ארץ ישראליים: הר סיני, הר נבו והבשן.

שבתאי, שגדל בבית מפא"יניקי, נודע בדעותיו השמאלניות. למרות זאת, מפלגת התחיה הימנית עשתה שימוש, ללא אישור, בתמונת נעורים של שבתאי, כסמל התנועה.

שבתאי נפטר מהתקף לב בתל אביב באוגוסט 1981. רחוב על שמו נקבע בעיר ב-1999.

הוא נקבר בבית עלמין הדרום בחולון.

היה נשוי לעדנה שבתאי (מחברת הספר "והרי את"). אחיו הוא המשורר אהרון שבתאי ואחייניתו היא המשוררת ננו שבתאי.

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה עבור המחזה "המסע אל ארץ התוף" (1970) בביצוע תיאטרון החאן הירושלמי.

נמר חברבורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמר חברבורות, קומדיה אבסורדית על פינק החולם להקים קרקס על חולות תל אביב. המחזה הועלה לראשונה בתיאטרון חיפה ב-1974 בבימויו של עודד קוטלר עם יוסי ידין בתפקיד הראשי, ושנית בתיאטרון הבימה ב-1985 בבימויו של חנן שניר ובעיבודם של חנן שניר ועדנה שבתאי. נוסח זה הועלה שוב בהבימה ב-2006. הנוסח הראשון מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995) בעוד הנוסח השני יצא לאור בספר נפרד, גם הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1985).

הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות "האכארנים" של אריסטופאנס. המחזה הועלה בתיאטרון חיפה במרץ 1976 בבימויו של עודד קוטלר. המחזה מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים

ברקיע השביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביו בעקבות "המעגל" של ארתור שניצלר. המחזה הועלה במסגרת פסטיבל עכו בבימויו של ישראל גוריון עם מוזיקה מאת שלמה גרוניך. המחזה מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים

חיי קאליגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים

דון ז'ואן ושיפל חברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה, קומדיה תל אביבית המתרחשת במגרש למכירת מכוניות משומשות, הוצג בתיאטרון חיפה בשנת 1977 בבימויו של עודד קוטלר ומופיע בקובץ המחזות נמר חברבורות ואחרים.‏[2]

כתר בראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה על ימיו האחרונים של דוד המלך. המחזה עוסק במאבק הירושה, כאשר בת שבע ונתן טוענים שדוד הבטיח כי ימליך את שלמה, אך אביתר הכהן ושר הצבא יואב תומכים באדוניה, בעוד דוד עצמו מסרב להכיר בכך שזמן כהונתו כמלך עומד להסתיים. המחזה הוצג התיאטרון הקאמרי בשנים 1969-1970 בבימויו של שמואל בונים. מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים, (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995).

אוכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומדיה סאטירית המבוססת על הסיפור המקראי של גזל כרם נבות היזרעאלי על ידי אחאב (ספר מלכים); המחזה הועלה בתיאטרון החאן ב-1979 בבימויו של אילן רונן עם עליזה רוזן וששון גבאי בתפקידים הראשיים, בתיאטרון גשר ב-1999 ושוב בתיאטרון החאן ב-2011 בבימויו של מיכאל גורביץ' עם תפאורה הכוללת תמונה גדולה של מתחם הולילנד בירושלים. המחזה מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.

מעשה ירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה שטרם הוצג בתיאטרון מקצועי המבוסס על אגדה יהודית מהמאה השתים עשרה. המחזה מספר על דיהון בן שלמון, בנו של סוחר יהודי מירושלים שלאחר טביעת ספינתו מגיע באורח פלא לארץ השדים, ושם הוא נושא לאישה את לילית, בתו של אשמדאי. חלקים מהמחזה הועלו במסגרת ההצגה שדים של תיאטרון בית הלל באוניברסיטה העברית ב-2009. מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.

המאנדראגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד חופשי לקומדיה לה מנדראגולה מאת ניקולו מקיאוולי אשר הועלתה בתיאטרון חיפה ב-1971 בבימויו של מייקל אלפרדס והועלה שוב בבית ליסין ב-2011. המחזה מופיע בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.

מתום פרשת חייו של הנס וואלדמאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה הראשון של שבתאי אשר נכתב ב-1963 ועוסק בישראלי יליד גרמניה הבא לבקש את ירושת משפחתו 11 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה. למרות שלא הושלם מעולם, המחזה הוגש למועצה לתרבות ולאמנות וזכה בפרס הראשון בפברואר 1964. המחזה מופיע בגרסתו הלא גמורה בקובץ המחזות כתר בראש ואחרים.

מחזות שתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המסע המופלא של הקרפד (תל אביב: ספריית הפועלים, 1965) - ספר ילדים
  • הדוד פרץ ממריא (תל אביב: ספריית הפועלים, 1972) - קובץ סיפורים
  • זיכרון דברים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1977) - רומן
  • סוף דבר (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984) - רומן
  • שירי הזמר (תל אביב: זמורה ביתן, 1992) - קובץ שירים
  • נמר חברבורות ואחרים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995) - קובץ מחזות
  • כתר בראש ואחרים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1995) - קובץ מחזות
  • קרקס בתל אביב (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2006) - קובץ סיפורים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב שבתאי זכה בשתי תחרויות למחזה מקורי, דבר, 20 במרץ 1964
  2. ^ "דון ז'ואן חוזר", תיאטרון 33, עמ' 72-40.