הטי גולדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטי גולדמן
הטי גולדמן, 1925[1]
הטי גולדמן, 1925[1]
לידה 19 בדצמבר 1881
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במאי 1972 (בגיל 90)
פרינסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית, יוון, טורקיה
מקום לימודים
מוסדות המכון למחקר מתקדם (19361947) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית זהב של המכון הארכיאולוגי של אמריקה (1966)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הטי גולדמן, יוון, 1912

הֶטי גולדמן (Hetty Goldman‏; 19 בדצמבר 1881, ניו יורק4 במאי 1972, פרינסטון, ניו ג'רזי) הייתה ארכאולוגית אמריקאית, האישה הראשונה שניהלה חפירה ביוון והאישה הראשונה בסגל המכון האמריקאי למדע מתקדם.

קורות חייה ופועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטי גולדמן נולדה למשפחת הבנקאים היהודית גולדמן זקס (Goldman–Sachs family). גולדמן סיימה את הכשרתה האקדמית במכללת ברין מאר לנשים (אנ') ב-1903 בלימודי אנגלית ויוונית והמשיכה בלימודים קלאסיים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. אחרי סיור בן שלושה חודשים באתרי עתיקות רומיות באיטליה פנתה ללימודי ארכאולוגיה בבית הספר לתארים מתקדמים במכללת רדקליף.[2] ב-1910 פרסמה את מחקרה הראשון, ששילב ידע בתרבות יוון העתיקה ובארכאולוגיה – "האורסטיאה של אייסכילוס בציורי כדים יווניים". בעקבותיו זכתה במלגת עמיתי צ׳רלס אליוט נורטון (אנ') מאוניברסיטת הרווארד להשתלמות בבית הספר האמריקאי ללימודים קלאסיים באתונה (אנ'), והייתה האישה הראשונה בשורת זוכי המלגה. בחסות מוסד זה אופשר לה לנהל חפירה ארכאולוגית עצמאית באתר האלאי (Halae). היא המשיכה בחקירת האתר הזה גם בשנות ה-20. בכך הייתה גולדמן לאמריקאית הראשונה שעמדה בראש משלחת ארכאולוגית במזרח הים התיכון. מלחמות הבלקן ב-19121913 קטעו את עבודתה האקדמית. במהלכן ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז שבה לארצות הברית, פעלה בהתנדבות כאחות רחמניה במסגרת הצלב האדום. הממצאים שהעלתה בחפירות האלאי שימשו כחומר לעבודת הדוקטורט שלה (התואר ניתן לה ב-1916 מטעם מכללת רדקליף) והובילו להתמקדותה בפרהיסטוריה של יוון. ב-1918 חזרה ליוון כדי לדווח לארגון הג'וינט על מצב הקהילות היהודיות באזור והמשיכה לעבוד במסגרתו עד 1920. ב-1921 בחרה לחפור באתר קולופון (אנ') בחבל איוניה במערב אסיה הקטנה מטעם המוזיאון לאמנות Fogg של אוניברסיטת הרווארד (אנ'). החפירות הופסקו ב-1922 בגלל אירועי מלחמת יוון–טורקיה. בשנים 19241927 ניהלה חפירות באבטרסיס (Eutersis) שבבויאוטיה. ב-1928 החלה ללמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. בשנות ה-30 חפרה באתר גוזלוקולה (אנ') בטרסוס, קיליקיה. במלחמת העולם השנייה הפסיקה את החפירות בטרסוס ושבה אליהן רק ב-1947 בסיוע הארכאולוגית האמריקאית תרזה גואל. בשנים הבאות התמסרה לעיבוד הממצאים ולפרסום תוצאות מחקריה, שבהם התמקדה בתרבויות מתקופות הברונזה והברזל ובקשרים שבין יוון לארצות המזרח הקדום.

בשנת 1939 הייתה גולדמן האישה הראשונה שהתקבלה כחברת סגל למכון האמריקאי למחקר מתקדם, ופרינסטון תהיה לביתה. ב-1950 נבחרה כעמיתה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-1966 הוענקה לה מדליית זהב על "הישג ארכאולוג נכבד" (אנ') מטעם המכון הארכאולוגי של אמריקה (Archaeological Institute of America), וזאת בשנה השנייה לחלוקת המדליה.[3] ב-1956, לרגל יום הולדתה ה-75, הופקה לכבודהּ אסופת מאמרים של עשרות חוקרים בנושא הקשרים שבין יוון לארצות המזרח הקדום שהעסיקו אותה בעבודתה המדעית.

הטי גולדמן הייתה נכדתם של מרקוס גולדמן מייסד בנק ההשקעות גולדמן זקס ושל הרב שמואל אדלר ממנהיגי היהדות הרפורמית בגרמניה ובארצות הברית. היא עצמה לא הקימה משפחה.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Machteld J. Mellink and Kathleen M. Quinn, “Hetty Goldman, 1881–1972”, in: Getzel M. Cohn and Martha Sharp Joukowsky (eds.), Breaking Ground: Pioneering Women Archaeologists, Ann Arbor: University of Michigan Press, 2004, pp.298–350 ISBN 0-472-11372-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את הקריקטורה של הטי גולדמן יצר האמן פיט דה יון (אנ') (1887–1967), שהועסק בעבודות ציור ושימור בחפירות ארכאולוגיות ונודע, בין היתר, בשחזור ציורי ארמון קנוסוס בכרתים
  2. ^ באותם ימים הייתה זו מכללה לנשים שנסמכה על אוניברסיטת הרווארד
  3. ^ לפני גולדמן, ב-1965, זכה בה קארל בלגן ובשנה שלאחר מכן, ב-1967, הוענקה המדליה לויליאם אולברייט; ראו: רשימת מקבלי מדליות מאת המכון הארכאולוגי של אמריקה
  4. ^ גיסהּ היה הארכאולוג אשטון סנבורן (1882–1970) (אנ'), שכיהן בוועדת הצלב האדום האמריקני לארץ ישראל בשנים 1918–1919 והשתתף במשלחות ארכאולוגיות במצרים בשנות ה-20. בשנים 1925–1952 עבד במוזיאון לאמנות בבוסטון (אנ') וב-1952–1954 כיהן כעורך הראשי של כתב העת האמריקאי לארכאולוגיה (אנ'). את אשתו אגנס, אחותה של הטי גולדמן, פגש בשהותו בירושלים