היפוסטיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מודל של ההיפוסטיל בכרנך, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו-יורק

באדריכלות, היפוסטיל הוא אולם בעל גג אשר תקרתו נתמכת על ידי עמודים. מקור השם היפוסטיל הוא מהמילה ביוונית עתיקה hypóstȳlos שמשמעותה "מתחת לעמודים"" (כש-hypó משמעותו מתחת ו-stŷlos משמעותו עמודים). היפוסטיל מפורסם מהעת העתיקה נמצא בכרנך שבמצרים במקדש לאל אמון-רע הכולל 134 עמודים.

הגשר המקשר בין העמודים יכול להיבנות ממגוון חומרים כמו אבן, עץ או חומר קשיח אחר כמו ברזל, פלדה ובטון מזוין. העמודים יכולים להיות בגובה זהה או כמו בכרנך שבו העמודים בחלל המרכזי גבוהים מהעמודים במעברים הצדדיים, ובכך מאפשרים יצירת פתחים בקיר מעל העמודים הקטנים, הנותנים לאור יום להיכנס ולהאיר את האולם.

במצרים העתיקה נעשה שימוש בצורת בנייה זו במקדשים רבים, כמו מקדש רעמסס השלישי במדינת האבו, מקדש מנתוחותפ בדיר אל-בחרי, הרעמסאום, מקדש לוקסור מקדש אדפו מקדש דנדרה ומקדשים נוספים, לעתים נעשה בו גם שימוש בבניה חילונית. ההיפוסטיל היה בשימוש גם במקדשים יוונים עתיקים, כנ"ל גם באסיה, במיוחד בבנייה בעץ.

באדריכלות של מסגדים רבים, באולם התפילה המרכזי, נעשה שימוש בצורת בנייה זו תוך שילוב של קשתות בין העמודים. דוגמה ידועה הוא המסגד הגדול של קיירואן (Great Mosque of Kairouan) הנמצא בתוניסיה. גם באדריכלות המודרנית נעשה שימוש בהיפוסטיל, דוגמה לכך הוא אולם מקבלי הפנים בקומה G בטרמינל 3 בשדה התעופה בן-גוריון. שימוש בהיפוסטיל נעשה גם במוזיאון החדש בברלין בעיצוב החצר המצרית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפוסטיל בוויקישיתוף

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיפוסטיל בכרנך