קארל ריכרד לפסיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארל ריכרד לפסיוס
Karl Richard Lepsius
לידה 23 בדצמבר 1810
נאומבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1884 (בגיל 73)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אגיפטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית הזהב המלכותית (1869)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1869)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ריינהולד לפסיוס, אליזבת ולנטינר, יוהאנס לפסיוס, Richard Lepsius עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המשלחת של לפסיוס חוגגת את יום הולדתו של המלך פרידריך וילהלם הרביעי על פסגת הפירמידה הגדולה ב-15 אוקטובר 1842.

קארל ריכרד לפסיוסגרמנית: Karl Richard Lepsius; ‏23 בדצמבר 181010 ביולי 1884) היה אגיפטולוג פרוסי ובלשן מחלוצי מדע האגיפטולוגיה בגרמניה והארכאולוגיה המודרנית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפסיוס נולד בעיר נאומבורג שבסקסוניה גרמניה. למד פילולוגיה וארכאולוגיה יוונית ורומית. בין השנים 1829–1830 למד באוניברסיטת לייפציג, בין השנים 1830–1832 באוניברסיטת גטינגן, ובין השנים 1832–1833 באוניברסיטת הומבולדט בברלין. לאחר קבלת הדוקטורט נסע לפריז כדי ללמוד אצל הארכאולוג ז'אן אנטואן לטרון (אנ'). הוא למד גם ליתוגרפיה ותחריט ועסק במחקרים שונים, במסגרת מחקריו נסע גם לאיטליה ואנגליה. באיטליה נפגש עם איפוליטו רוזליני (אנ') שהוביל בין השנים 1828–1829 ביחד עם שמפוליון משלחת משותפת למצרים.

בשנת 1842 הוזמן על ידי מלך פרוסיה פרידריך וילהלם הרביעי להוביל משלחת מדעית למצרים, סיני וסודאן כדי להמשיך את עבודתם של שמפוליון ורוזליני, ולחקור ולתעד את שרידי תרבות מצרים העתיקה. במשלחת נכללו בדומה למשלחתו של נפוליאון, מודדים, שרטטים ומומחים נוספים.

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת הגיעה לגיזה וחקרה מדעית אתרי פירמידות שונים, אלה היו המחקרים המדעיים הראשונים של אתרים אלה. בין הפירמידות שנחקרו היו הפירמידות בסקארה, דחשור ואבו סיר. המשלחת גילתה ואיתרה 67 פירמידות ויותר מ-130 קברים של אצילים באזור. מעל הפירמידה הגדולה של גיזה חרט לפסיוס כתובת גרפיטי בכתב חרטומים לכבודו של פרידריך וילהלם הרביעי. לאחר חצי שנה המשיכה המשלחת דרומה לאורך הנילוס, תוך כדי עצירה לתקופות ממושכות באתרים השונים כגון בני חסן ודיר אל-ברשה (אנ'). המשלחת הגיעה עד ח'רטום ומשם לאורך הנילוס הכחול וסיירה באתרים שונים בנוביה. בין האתרים שגילה ומיפה הייתה מרואה השוכנת 200 ק"מ צפונית מזרחית לח'רטום. לאחר מכן חזרה המשלחת צפונה והגיע לתבאי שבמצרים העליונה ב-2 בנובמבר 1844. הם שהו באזור הגדה המערבית ארבעה חודשים כשהם חוקרים ומתעדים אתרים כגון רעמסאום, מדינת האבו, עמק המלכים ואתרים נוספים. לאחר מכן עברו לגדה המזרחית של הנילוס שם שהו שלושה חודשים וחקרו את המקדשים בכרנכ ובלוקסור. משם עלו צפונה, שהו בסיני והגיעו לאתרים בדלתא של הנילוס וחקרו את טאניס ואתרים נוספים. המשלחת חזרה לאירופה בשנת 1846.

מקדש אבו סימבל – ציור מספרו של קארל ריכרד לפסיוס.

בשנת 1845, הוא נבחר כחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית (APS).

תוצאות עבודת המשלחת פורסמו בין השנים 1849–1858 ב-Denkmäler aus Aegypten und Aethiopien (מונומנטים ממצרים ואתיופיה) ב-12 כרכים, שכללו כמעט 900 לוחות של כתובות מצריות עתיקות תוך מתן תיאור ופרשנות לממצאים. התיעוד, שכלל גם מפות ושרטוטים של קירות מקדשים וקברים, היה המקור העיקרי למידע בנושא של חוקרים גם במאה העשרים. חלק מהמונומנטים נהרסו במשך השנים והפרסום ממשיך לשמש את החוקרים.

לאחר חזרתו של לפסיוס לגרמניה התמנה לפרופסור לאגיפטולוגיה באוניברסיטת ברלין ובשנת 1850 הפך לחבר באקדמיה הפרוסית למדעים (אנ'). בשנת 1853 הוא נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (AAA&S).

ב-1855 מונה להיות מנהל שותף של המוזיאון המצרי בברלין. הממצאים שהוא הביא מהמשלחת העשירו את המוזיאון. בשנת 1865 מונה למנהל המוזיאון, ובשנת 1864 הוא הפך לעמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו (אנ') (RSE).

בשנת 1866 שב לפסיוס למצרים, בביקור זה גילה בטאניס את צו קנופוס. לוח זה בדומה אבן רוזטה כתוב מצרית בכתב חרטומים בכתב דמוטי ובכתב יווני.

בין השנים 1867–1880 שימש כנשיא המכון הגרמני לארכאולוגיה (אנ') (DAI) ברומא, ומשנת 1873 ועד מותו עמד בראש הספרייה המלכותית בברלין (SBB) בנוסף היה עורכו של כתב העת המדעי Zeitschrift für ägyptisches Sprache und Altertumskunde שעסק באגיפטולוגיה.

לפסיוס פרסם פרסומים רבים באגיפטולוגיה ונחשב לאבי הדיסציפלינה המדעית לאגיפטולוגיה. הוא טבע את המונח ספר המתים המשמש לטקסטים ממצרים העתיקה ששימשו במהלך הקבורה. בנוסף הוביל ופרסם מחקרים העוסקים בתחום הבלשנות של שפות אפריקאיות, מחקריו בתחום זה נחשבים כיום מיושנים. בהתבסס על עבודתו בשפה המצרית העתיקה, ועבודת השדה שלו בסודאן, פיתח אלפבית סטנדרטי לשם תיעתוק שפות אפריקאיות.

פרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1842. Das Todtenbuch der Ägypter nach dem hieroglyphischen Papyrus in Turin mit einem Vorworte zum ersten Male Herausgegeben. Leipzig: G. Wigand. (Reprinted Osnabrück: Otto Zeller Verlag, 1969)
  • 1849. Denkmaeler aus Aegypten und Aethiopien nach den Zeichnungen der von Seiner Majestät dem Koenige von Preussen, Friedrich Wilhelm IV., nach diesen Ländern gesendeten, und in den Jahren 1842–1845 ausgeführten wissenschaftlichen Expedition auf Befehl Seiner Majestät. 13 vols. Berlin: Nicolaische Buchhandlung. (Reprinted Genève: Éditions de Belles-Lettres, 1972)
  • 1852. Briefe aus Aegypten, Aethiopien und der Halbinsel des Sinai: Geschrieben in den Jahren 1842–1845 während der auf Befehl Sr. Majestät des Königs Friedrich Wilhelm IV. von Preußen ausgeführten wissenschaftlichen Expedition. Berlin: Verlag von Wilhelm Hertz. Translated into English 1853 Discoveries in Egypt, Ethiopia and the Peninsular of Sinai. London: Richard Bentley. (Reissued by Cambridge University Press, 2010. ISBN 978-1-108-01711-4)
  • 1855. Das allgemeine linguistische Alphabet: Grundsätze der Übertragung fremder Schriftsysteme und bisher noch ungeschriebener Sprachen in europäische Buchstaben. Berlin: Verlag von Wilhelm Hertz
  • 1856. Über die XXII. ägyptische königsdynastie nebst einigen bemerkungen zu der XXVI. und andern dynastieen des neuen reichs Berlin: Gedruckt in der druckerei der Königl. Akademie der wissenschaften [Internet Archive]. Translated into English 1858: The XXII Egyptian Royal Dynasty, with some remarks on the XXIV and other Dynasties of the New Kingdom. London: John Murray (Republished by Cambridge University Press, 2010. ISBN 978-1-108-01739-8)
  • 1863. Standand Alphabet for Reducing Unwritten Languages and Foreign Graphic Systems to a Uniform Orthography in European Letters, 2nd edition, London/Berlin.
  • 1880. Nubische Grammatik mit einer Einleitung über die Völker und Sprachen Afrika's. Berlin: Verlag von Wilhelm Hertz

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארל ריכרד לפסיוס בוויקישיתוף