מקדש לוקסור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תבאי העתיקה והנקרופוליס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Luxor07(js).jpg
הכניסה למקדש לוקסור
מדינה Flag of Egypt.svg מצרים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
מקדש לוקסור - הירוגליפים
M17 p
t
O45 M24 N21
Z1
X1
O49
הקפלה של אלכסנדר הגדול
מסגד אבו אל-חג'אג'
האכסדרה של אמנחותפ השלישי
הפילון והאובליסק

מקדש לוקסורערבית: معبد الاقصر) הוא מקדש מצרי קדום הממוקם בגדה המזרחית של נהר הנילוס, בעיר לוקסור (תבאי העתיקה) שהוקמה בשנת 1400 לפנה"ס וידועה בשפה המצרית כ"המקלט הדרומי". המקדש נבנה עבור שלישיית האלים הנערצת, אמון, אשתו מות ובנם ח'נום. ונבנה בתקופת הממלכה החדשה במצרים. בשנת 1979 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.

תאור המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקים המוקדמים של המקדש שנותרו עומדים הם חדרי התפילה שמאחורי הפילון הראשון, נבנו על ידי חתשפסות, והופקעו על ידי תחותמס השלישי. חלקו העיקרי של המקדש - האכסדרה והיכל השמש, נבנו על ידי אמנחותפ השלישי עם תוספת מאוחרת של רעמסס השני, שבנה את הפילון בכניסה , ואת שני האובליסקים (אחד מהם נלקח לצרפת, ועומד כיום במרכז כיכר הקונקורד בפריז) המקשרים בין בניין חתשפסות והמקדש הראשי. רעמסס השני הוסיף למקדש סצינות מרהיבות מניצחונו על החתים בקדש בשנת 1275 לפנה"ס‏[1].

בחלקו האחורי של המקדש ישנם קפלות שנבנו על ידי תחותמס השלישי, ו‏אלכסנדר הגדול. בתקופה הרומית, בית המקדש וסביבתו שימשו מקום מבצר ללגיונרים והיכל מושבה של הממשלה הרומית באזור.

בתקופה הנוצרית האולם המרכזי של המקדש הוסב לכנסייה. לאחר מכן , במשך אלפי שנים, המקדש היה קבור מתחת לרחובותיה ובתיה של לוקסור. לבסוף נבנה מעליו מסגד, ולאחר שגילו את המקדש, המסגד שומר ומהווה חלק מהאתר כיום.

אתרי המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילון רעמסס השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילון רעמסס השני היא שדרת ספינקסים בעלי ראשי אדם, המשתרעת על פני 3 ק"מ. בעבר חיברה בין מקדש לוקסור לכרנך. השדרה שמשה כחלק מפסטיבל שהתרחש אחת לשנה, במהלכו דמותו של אמון עשתה את המסע מכרנך לבקר את הדומיניון הדרומי שלו. ובמקדש לוקספור הוא הפך למין אל הפוריות והפריון.

שני פסלים אדירי ממדים של רעמסס השני שומרים על הפילון. שני אובליסקים בגובה 25 מ', נמצאים לצידם, אולם היום נותר רק אחד מכיוון שהשני נמצא בכיכר הקונקורד בפריז.

חצר רעמסס השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצר רעמסס השני היא מגרש באורך של 57 מ' ורוחב של 51 מ'. הבנוי משבעים וארבעה עמודי פפירוס, עם מבנה דמוי ניצן בקודקודם. בחלקה הצפון-מזרחי נמצא מקדש תחותמס השלישי. ואילו בחלקה הדרומי יש מספר פסלי אבן ענקיים של רעמסס השני. בצידה המזרחי נמצא מסגד אל-חג'אג'.

מסגד אבו אל-חג'אג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות השם לוקסור היא ארמונות. בעבר לוקסור היה כפר קטן על גדות הנילוס שמקור מובלטותו בפסטיבל השנתי הנחגג עבור השיח' הסופי מהמאה ה-13 "יוסוף אבו אל-חג'אג'.

בתחילת המאה ה-19, ארכאולוגים צרפתים גילו כי פרסום הכפר הקטן אכן היה מוצדק. מכיוון שמתחת למסגד שנבנה סביב קברו של השייח', נמצא, טמון, בית מקדש עצום בממדיו. לאחר התגלית נחפר המקדש והמסגד נותר ומהווה מסגד פעיל גם היום. מהעת העתיקה, דרך התקופה הנוצרית ועד למאה ה-21, האזור מהווה מרכז לפולחן דתי.

הפילון והאכסדרה של אמנחותפ השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכסדרה של אמנחותפ השלישי מורכבת משבעה זוגות של עמודים בצורת פרח פפירוס פתוח בגובה 16מ', התומכים בבלוקים ענקיים מאבן.

התבליטים על קירות האולם נושאים את שמותיהם של תות ענח' אמון, חרמחב, סתי הראשון, רעמסס השני, וסתי השנייה. תות ענח' אמון עיטר את הקיר המזרחי, אולם מאוחר יותר שמו הוסר על ידי חרמחב, שחרט במקום את שמו.

החג המוקדש לאמון התקיים בזמן ההצפות ונמשך 24 ימים. הסירות הקדושות של השילוש הקדוש מתביי הובאו לכרנך והובלו למקדש לוקסור. התהלוכה למקדש הייתה מלווה במוסיקאים, רקדנים, כמרים, חיילים, ואת מרכבות המלך. הם התקבלו במקדש על ידי כוהנות שהציעו להם פרחים. בהמשך הערב הסירות הוחזרו לכרנך. הטקס עדיין מתבצע כיום, אולם מסיבות שונות. בכל שנה נלקחת סירה העושה את מסלולה מן המסגד לרחובות לוקסור.

אולם אמנחותפ השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם אמנחותפ השלישי רחב ממדים, אורכו 45 מ' ורוחבו 56 מ'. עם שורות כפולות של עמודי פפירוס בשלושה מצדדיו. הצד הצפוני שימש במקור כמתחם הכניסה למקדש.

ההיפוסטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם אמנחותפ מוביל אל ההיפוסטיל (אולם גדול שגגו נתמך בשורות עמודים), בן 32 עמודים בעיצוב של פפירוס המסודרים בארבע שורות של שמונה עמודים כל אחת. בחלקו האחורי של האולם נמצאים ארבעה חדרים קטנים ומבוא המוביל אל חדר הלידה, הקפלה של אלכסנדר הגדול והאזור הקדוש.

הקפלה של אלכסנדר הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר הגדול המיר את הקפלה הבארוקית למקום קדוש. קירותיה המגולפים מתארים את אלכסנדר כפרעה.

קודש הקודשים של המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחורי המקום הקדוש הבארוקי, נמצאים חדרי המקדש והיכל הלידה של אמנחותפ השלישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ני ג'ובינס, שריף סונבול The Nile Cruise: An Illustrated Journey (2010) (באנגלית)
Luxor Temple Heb.jpg
Magnify-clip.png
Luxortemple.jpg
Magnify-clip.png


דגל מצרים
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית במצרים

אבו מנהתבאי העתיקה והנקרופוליס שלה (כולל כרנך, דיר אל-בחרי, דיר אל-מדינה, מדינת האבו, מקדש לוקסור, פסלי הענק של ממנון, עמק המלכים, עמק המלכות, ורעמסאום) • קהיר ההיסטוריתאזור סנטה קתרינהואדי אל-חיתאן • המונומנטים הנוביים מאבו סימבל לפילהממפיס והנקרופוליס שלה - שדות הפירמידות ממתחם הפירמידות בגיזה (הכולל את הספינקס הגדול והפירמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאור) עד דחשור (כולל מזע'ונה) • המקדשים הפרעוניים במצרים העליונה מהתקופה התלמיית והרומית (קום אומבו, דנדרה, אדפו ואיסנא)

קואורדינטות: 25°42′0″N 32°38′21″E / 25.70000°N 32.63917°E / 25.70000; 32.63917