הכל כלול (סרט, 2004)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכל כלול
Soul Plane
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי ג'סי טראו
הופק בידי דייוויד סקוט רובין
ג'סי טראו
תסריט צ'אק וילסון
בו זנגה
עריכה מייקל אר. מילר
שחקנים ראשיים קווין הארט
טום ארנולד
מת'וד מן
סנופ דוג
מוזיקה ריזה
צילום ג'ונתן סלע
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה Boz Productions
Turbo Productions
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר (ארצות הברית)
אולפני המאה ה-20 (בין-לאומי)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 28 במאי 2004
משך הקרנה 86 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קומדיה
תקציב 16,000,000 דולר
הכנסות 14,800,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו soulplane
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכל כלול (תרגום חופשי מאנגלית: Soul Plane – "טיסה רגועה") הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 2004 שבוים על ידי ג'סי טראו (שזהו פרויקט הביכורים שלו). בסרט מככבים טום ארנולד, קווין הארט, מת'וד מן וסנופ דוג. בנוסף, שחקני המשנה בסרט הם מוניק, לוני לאב, קיי.די אווברט, די.אל האולי, גודפריי וסופיה ורגרה. הסרט עוקב אחר מספר דמויות וסיפורי משנה המתקיימים בזמן טיסה מלוס אנג'לס לניו יורק. הסרט קיבל ביקורות שליליות ממבקרים והרוויח 14 מיליון דולר כנגד 16 מיליון דולר שהושקעו ביצירתו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בקריינות של נאשון ווייד, שאהב מטוסים מאז שהיה ילד. כאשר בגר, נאשון עלה על טיסת נוסעים בה כלבו הקטן נזרק לתא המטען מבלי שיורשה לעלות ביחד איתו. במהלך הטיסה, נאשון חווה קלקול קיבה לאחר שאכל את המנה המוגשת במטוס ובעקבות כיס אוויר, ישבנו נתקע באסלה. לבסוף, בעקבות טעות של אחת הדיילות, תא המטען של המטוס נפתח וכלבו של נאשון נשאב למנוע הסילון של המטוס ומת.

בעקבות התקרית, נאשון תובע את חברת התעופה וזוכה בפיצויים בגובה מאה מיליון דולר ומחליט להקים חברת תעופה משלו, לה הוא קורא N.W.A ("נאשון ווייד איירליינס"). לוגו החברה מעוצב בהשראת הרכב ההיפ הופ "N.W.A" והחברה עצמה משרתת בעיקר קהל ממוצא אפרו אמריקאי. הטרמינל בו החברה ממוקמת נקרא "טרמינל מלקולם אקס" ובו עובדות שתי מאבטחות חסרות מעש בשם ג'מיקה ושאניס. מטוס החברה הוא מטוס מסוג "בואינג 747SP" המעוצב בדומה למכוניות קאדילק ובתוכו מועדון ריקודים. סרטון הבטיחות המוקרן לנוסעי הטיסה מהווה פרודיה על השיר "Survivor" של הדסטיניז צ'יילד.

לאחר שהמטוס ממריא מנמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס, נאשון נאלץ להתמודד עם שלל בעיות שצצות במהלך הטיסה: הטייס הראשי, קפטן מאק סובל מפחד גבהים (מסתבר שהוא מעולם לא טס בפועל וקיבל את הכשרתו מסימולטורים), בן דודו מאגסי מקים קזינו לא חוקי במחלקת העסקים במטוס והאקסית של נאשון, ג'יזל, הכועסת על נאשון לאחר שנפרד ממנה היא נוסעת בטיסה. בינתיים, משפחת האנקי, המשפחה הלבנה היחידה בטיסה מתמודדת עם בעיות משלה: הת'ר, הבת הבכורה חוגגת את יום הולדתה ה-18 בטיסה ומתכננת להשתכר ולשכב, בילי, אחיה הקטן של הת'ר, מתחיל להתלבש ולאמץ לשון דיבור אפרו אמריקאית ואשתו של אלביס, אב המשפחה מפלרטטת עם גברים שחורים על הטיסה לאחר הצצה במגזין פורנוגרפי.

טייס המטוס, קפטן מאק מת באמצע הטיסה לאחר שאכל פטריה אפריקאית (שנועדה לטיפול בכיני ערווה) וטייס המשנה, אדם בשם גיימן מת לאחר שנפל על ראשו ביציאה מג'קוזי. נאשון נאלץ בעל כורחו להנחית את המטוס בכוחות עצמו. בעזרתה של הדיילת בלאנקה, שמכירה את התא הטייס לאחר קיום יחסי מין עם טייס בעבר, נאשון מצליח להנחית את המטוס במרכז סנטרל פארק במקום בנמל התעופה קנדי. נאשון וג'יזל משלימים לאחר שנאשון מסביר שהוא נפרד ממנה על מנת שתוכל לשכוח ממנו וללכת ללמוד במכללה איכותית.

הסרט מסתיים כשנאשון מספר לקהל מה עלה בגורל שאר הדמויות: הוא וג'יזל חזרו להיות ביחד, בן דודו מאגסי הקים מועדון חשפנות וקזינו במטוס אחר, אלביס וג'מיקה במערכת יחסים, בנו, בילי הפך למפיק מוזיקלי שנעלם במסתוריות לאחר שהפיק קליפ למייקל ג'קסון. בסוף הסרט, מסתבר שקפטן מאק לא מת והוא מתעורר ומגלה שבגדיו תכשיטיו נגנבו.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווין הארט – נאשון ווייד
סנופ דוג – קפטן מאק
טום ארנולד – אלביס האנקי
מת'וד מן – מאגסי
קיי.די. אוברט – ג'יזל
גודפריי – טייס משנה גיימן
בריאן הוקס – די.ג'יי
אריאל קאבל – הת'ר האנקי
לוני לאב – שאניס
מוניק – ג'מיקה
סופיה ורגרה – בלאנקה
מיסי פייל – ברברה האנקי
סומור – צ'רי
די. אל האולי – ג'וני
ריאן פינקסטון – בילי האנקי
גארי אנתוני ויליאס – פליים
ג'ון וויתרספון – איש עיוור
אנג'ל קונוול – טאמיקה
רוברטו רומאן – נוסע בטיסה
טרי קרוז – מאבטח בכניסה למועדון במטוס
סטפן קיז – טכנאי הטיסה ריגס
ריצ'רד טי. ג'ונס – דנזל (ללא קרדיט)
ליל ג'ון – עצמו
התאומים יינג ייאנג – עצמם
קארל מלון – עצמו

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוצג ב-1,566 בתי קולנוע בשנת 2004 והרוויח 5,648,486 דולר בסוף השבוע הראשון שהוצג, מה ששם אותו קצת מתחת לסרטים "שרק 2", "היום שאחרי מחר", טרויה" ו-"המהפך של הלן".[1] לאחר שבתי הקולנוע סיימו להקרינו, הסרט הרוויח 14,190,750 דולר וכן 631,596 דולר מהקרנות ברחבי העולם. סך הכל, הסרט הרוויח 14,822,346 דולר.[2]

קווין הארט התארח בפודקאסט בשם "WTF With Marc Maron" וסיפר שההכנסות השליליות של הסרט הגיעו בעיקר בגלל עותקים פיראטים, שנוצרו והופצו כשלושה חודשים לפני שהסרט עלה לאקרנים. הארט הסביר שממכירות של עותקים פיראטים, הסרט הרוויח 40 מיליון דולר. הארט סיפר למנחה הפודקאסט, מארק מרון שבזמן הקרנת הבכורה, מעריצים ביקשו שיחתום להם על העותק הפיראטי של הסרט שברשותם. למרות זאת, הארט ציין שהסרט טרם לפופולריות שלו ופתח בפניו את הדלת למסע הופעות ברחבי המדינה.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 18% טריות על סמך 101 ביקורות.[3]

האתר Metacritic העניק לסרט ציון של 33/100 על סמך 26 ביקורות.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Domestic 2004 Weekend 22, Box Office Mojo
  2. ^ Soul Plane, Box Office Mojo
  3. ^ Soul Plane (באנגלית), נבדק ב-2023-01-03
  4. ^ Soul Plane, נבדק ב-2023-01-03