בית שימוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסלה
Disambig RTL.svgהמונח "שירותים" מפנה לכאן. לערך העוסק בענפי השירותים בכלכלה, ראו: "שירותים (כלכלה)".

בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום שאדם עושה בו את צרכיו.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

שירותים ציבוריים רומאיים
שלט שירותים בפמוקלה

בית השימוש העתיק ביותר שנתגלה, נמצא בהודו והוא מתוארך לשנת 2500 לפני הספירה. שירותים אלו נמצאו בכל בית בעיר שהיה מחובר למערכת ניקוז פרימיטיבית. בתי שימוש נמצאו גם בתרבויות עתיקות נוספות כמו במצרים, רומא, פרס וסין. בתי שימוש אלו נמצאו לרוב במרחצאות ציבוריות והיו קיימים רק בערים הגדולות, לכן רוב האוכלוסייה לא השתמשה בהם עד למאה ה-19. בתי שימוש נעשו נפוצים לאחר פיתוח מערכות ניקוז מודרניות שאפשרו לאוכלוסייה גדולה להשתמש בהם.

[עריכה] סוגי בתי שימוש

בתי שימוש בימינו מחולקים לפי שתי חלוקות עיקריות:

  • דרך הטיפול בצרכים
  • דרך השימוש

חלוקה לפי דרך השימוש היא:

חלוקה לפי דרך הטיפול בצרכים היא:

הסוג הראשון, הוא בתי שימוש ביתיים, הידועים לנו יותר והרווחים יותר בציבור. הם מורכבים לרוב מאסלת קרמיקה ומכל הדחה ששמוצב מעליהם וכינויו ניאגרה. לאחר עשיית הצרכים, לוחץ המשתמש על לחצן במיכל ההדחה שגורם לשחרור של המים שאגורים במיכל ההדחה אל האסלה. זרם המים באסלה נע לביוב בגלל שפתח היציאה של האסלה גבוה מפתח הכניסה לצינור הביוב. כאשר זרם המים נכנס לביוב הוא יוצר וואקום שמושך את המים שיורדים באסלה וטרם נכנסו לביוב ביחד עם הצרכים וגורם להם להימשך לתוך הביוב. באסלות "מונובלוק" מיכל ההדחה מוצב על האסלה ובאופן יחסי מפל המים פחות חזק ביחס למיכל הדחה שמותקן גבוה יותר מעל פני האסלה; בגלל זה יש להקפיד במיוחד בהתקנה של אסלות אלה שפתח היציאה של האסלה יהיה גבוה מפתח הכניסה לצינור הביוב כדי שיהיה ריקון טוב של הצרכים בהדחה אחת באמצעות יצירת וואקום מספיק חזק שימשוך את הצרכים לביוב. לאחר ההדחה, מיכל ההדחה מתמלא במים עד שהם מגיעים למפלס מסוים שגורם למצוף, שנימצא במיכל ההדחה לעלות ולסגור את הכניסה של אספקת המים למיכל ההדחה.

הסוג השני, הוא בתי שימוש ביולוגיים, בהם עושה האדם את צרכיו לתוך פיר באדמה, שם, עם הזמן, הצרכים הופכים לדשן, חומר המשמש כמסייע לגדילתם של צמחים.

הסוג השלישי, הוא בתי שימוש כימיים, הנראים כמו פח אשפה. לשירותים אלו מעין אסלה קטנה מפלסטיק, והצרכים נכנסים לתוך המכל התחתון. בתוך המכל ישנם חומריים כימיים המפרקים את הצואה ומאפשרים את אחסונה לזמן מה בתוך המכל.

השימוש העיקרי בשני הסוגים האחרונים הוא במקומות שבהם אין תשתית קבועה המחוברת לרשת אספקת מים ופינוי ביוב (כגון: עמדות צבא, מקלטים, או מקומות בהם צפוי ריכוז זמני של כמות גדולה של אנשים - הפגנות, פסטיבלים וכו').

חלוקה לפי מין המשתמש:

שלט הכניסה לשירותים המשפחתיים במוזיאון הילדים על שם קוהל בשיקגו.
  • שירותי נשים בחדר נפרד משירותי הגברים - שיטה זו מקובלת במבני ציבור והיא מבטיחה פרטיות ופוטרת מהטרדות מיניות בחדר שירותים. היא מאפשרת גם לתכנן את חדר השירותים כך שישרת מספר גדול של אנשים בזמן קצר. בשירותי גברים, למשל, ניתן להחליט על מספר אופטימלי של משתנות, אסלות, כיורים ומיבשי ידיים כך שמספרם של פריטים אלה אינו זהה. בשירותים כאלה, על פי רוב, רק אחת האסלות נגישה לנכים וקיבוץ כל האסלות שבקומה אחת של מבנה ציבור בחדרי שירותים בודדים חוסך את הצורך להנגיש חדרי שירותים רבים כמו גם את הוצאות האינסטלציה.
  • שירותי יוניסקס - שירותים שאין בהם הפרדה בין מיני המשתמשים. מצויים על פי רוב בבתים פרטיים או כחלק ממתחם החדר המושכר בבית מלון. כמו-כן קיימים במקומות בילוי שונים ובמקומות עבודה מסוימים.
  • שירותים משפחתיים - תופעה חדשה יחסית במבני ציבור שאליהם הורים מגיעים עם ילדים קטנים (כגון קניונים ומוזיאונים). לחדר שירותים כזה ההורה נכנס עם מספר ילדים קטנים ממינים שונים ונועל אחריו את הדלת. בחדר שירותים כזה יש על פי רוב אסלה אחת או שתיים ומתקן להחלפת חיתולים והוא אינו מחולק לתאים. חדר שירותים משפחתי מאפשר להורה עם ילדים ממינים שונים להיכנס עם כל ילדיו לשירותים ציבוריים - דבר שאינו אפשרי במקום בו יש רק שירותי נשים או שירותי גברים. חדר שירותים משפחתי מקל גם על ההורה את השמירה על ילדיו בזמן שהוא עצמו עושה את צרכיו. יתרון נוסף של חדר שירותים משפחתי הוא שהוא קל לשימוש עבור נכים קשים שחייבים לקבל סיוע בשירותים. הסייע האישי של נכים אלה יכול להיכנס אתם אל חדר השירותים גם אם הוא אינו בן מינם ופעולת הסיוע אינה חשופה בפני זרים בשירותים הציבוריים הרגילים.

[עריכה] יחס שירותים לאדם

יחס מספר חדרי שירותים לאדם מהווה אומדן לרמה סניטרית. במדינות מתפתחות נעשה בשימוש בשירותים משותפים לשכונה ולכן אומדן זה הופך מהותי יותר. בערים מסוימות בהודו לדוגמה יחס של 1:50 גם הוא בגדר שאיפה. במדינות מפותחות לעומת זאת נקבע בחוק יחס שירותים-לאדם מינימלי במבני ציבור ובמקומות העבודה.

בסוף 1994 נוסף לחוק התכנון והבנייה סעיף 158א1, הקובע כי "בבית שימוש ציבורי יהיה המדור המיועד לנשים גדול בשטחו ובמספר הקבועות שבו מן המדור המיועד לגברים באותו מקום, הכל כפי שיקבע שר הפנים בתקנות בהתייעצות עם המועצה הארצית ועם שר הבריאות". הפרטים נקבעו בטבלאות שבהוראות למתקני תברואה, ה'תש"ל-1970. ב"תקנות התכנון והבניה" (בקשה להיתר, תנאים ואגרות) התש"ל-1970 הוגמשו הכללים, ונקבע כי "במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבניין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבניין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות".

[עריכה] שילוט

שירותים ציבורים משולטים בדרך כלל בשיטות הבאות:

  • 00 - הסיבה למיספור זה אינה נהירה, יש גרסאות הסבר שונות אולם הן אינן מגובות במקורות אמינים. אחד ההסברים הוא שבמלונות שווייצריים במאה ה-19, כשבתי השימוש היו במסדרון, סומנו החדרים 01 02 03 וכדומה, והשירותים סומנו 00 בקצה. אפשרות נוספת היא ראשי התיבות Officers Only - במהלך מלחמת העולם השנייה, שירותי שדה היו מיועדים לקצינים בלבד, ומכאן העיוות ל-"00".
  • WC - ראשי תיבות של water closet (בתרגום חופשי: "ארון מים"), שם נוסף לבית שימוש. סימון זה הוא גם ראשי התיבות של women comfort (נוחיות נשים), אשר מקורו אינו ידוע.
  • איור של גבר ואישה (ראו תמונה בגלריה).

[עריכה] בהלכה

על הלל הזקן מסופר במדרש:

"כשהיה הלל יוצא למקום, היו אומרים לו: להיכן אתה הולך? - לעשות מצווה אני הולך. - מה מצווה הלל? - לבית הכיסא אני הולך! - וכי מצווה היא זו? - אמר להן: הן, בשביל שלא יתקלקל הגוף... מה אם אוקיינות (פסלים) העומדות בפלטיות (ארמונות) של מלכים, הממונה עליהם להיות שפן וממרקן... אנו שנבראנו בצלם ודמות... על אחת כמה וכמה!"

– מסכתות קטנות, אבות דרבי נתן, נוסחא ב, פרק ל'

ההלכה קובעת כללי התנהגות בבית השימוש. אחדים מהכללים המופיעים בקיצור שולחן ערוך (סימן ד'):

  • יהא צנוע בבית הכסא. לא יגלה את עצמו, עד שישב. וגם אז יצמצם שלא לגלות רק מה שמכרח לו לגלות, שלא לטנף את בגדיו.
  • לא ימהר לצאת מבית הכיסא, עד אשר ברור לו שאינו צריך עוד.
  • כשמטיל מים בעמידה, ישגיח שלא ינתזו על מנעליו ובגדיו. ויזהר מאוד שלא לאחוז בידיו במילתו.
  • בבית הכיסא אסור להרהר בדברי תורה.
  • בכל פעם שנפנה או שמטיל מים ואפלו רק טפה אחת,ירחץ ידיו במים ויברך ברכת אשר יצר.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי שימוש
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא