סנטרל פארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סנטרל פארק - צילום ממסוק

סנטרל פארקאנגלית: Central Park, "הפארק המרכזי") הוא פארק גדול (3.4 קמ"ר) בעל צורת מלבן (4 ק"מ אורכו, ו-800 מטרים רוחבו) הנמצא במרכז האי מנהטן בעיר ניו יורק שבארצות הברית. בפארק יותר מ-226,000 עצים, הוא משמש כאתר צילום לסרטים וסדרות טלוויזיה רבות, והוא אחד הפארקים המפורסמים בעולם.

גבולות הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצהו הצפוני של הפארק עובר רחוב סנטרל פארק הצפוני (המשכו של רחוב 110), במזרח הפארק עוברת השדרה החמישית, בדרומו של הפארק עובר רחוב סנטרל פארק הדרומי (המשכו של רחוב 59) וכן כיכר קולומבוס, ובמערבו של הפארק נמצא רחוב סנטרל פארק המערבי (המשכה של השדרה השמינית).

האפר וסט סייד (הצד המערבי העליון של האי מנהטן) שוכן בגבול המערבי של הפארק, האפר איסט סייד (הצד המזרחי העליון) שוכן בגבול המזרחי של הפארק, מידטאון מנהטן (מרכז מנהטן) שוכן בגבול הדרומי של הפארק והארלם שוכן בגבול הצפוני של הפארק.

מטרתו של הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק תוכנן על ידי פרדריק לו אולמסטד וקלברט ווקס, אשר תכננו גם את פארק פרוספקט בברוקלין. אף שהפארק נראה שטח טבעי לחלוטין, כולו למעשה שטח מתוכנן ובנוי. בפארק מספר אגמים מלאכותיים, מספר מסלולי הליכה, שני משטחי החלקה על הקרח, אזור של שמורת טבע, שטחי דשא גדולים ושטחי ספורט ומגרשי משחקים לילדים.

בכל קיץ מוצגים בתיאטרון הציבורי הפתוח של הפארק (תיאטרון דלקורט) הצגות ידועות לקהל הרחב (בעיקר מחזות של ויליאם שייקספיר).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטרל פארק הינו הפארק המתוכנן הראשון שנבנה בארצות הברית. כאשר החלה העיר ניו יורק להתפתח צפונה על גבי האי מנהטן, התעורר הצורך לבנות פארק ציבורי גדול כדוגמת הייד פארק בלונדון ויער בולון בפריז. המשורר ויליאם קולן בריאנט והאדריכל אלכסנדר ג'יסון דאונינג החלו במסע שכנוע לצורך הקמת הפארק. כאשר עיריית ניו יורק תכננה את האזור שבין הרחובות 59 ו-106 בשנת 1853 (התכנון של הרחובות 106 - 100 נעשה מאוחר יותר), הוחלט על תחרות תכנון לצורך הקמתו של פארק במרכז העיר. תוכניתם של פרדריק לו אולמסטד וקלברט ווקס זכתה בתחרות. הפארק נפתח שלוש שנים מאוחר יותר, אולם חגג 150 שנים להיווסדו בשנת 2003.

ציור משנת 1862 - מגרש ההחלקה על הקרח

אחד החידושים של תכנון הפארק הייתה הקמתן של מערכות תחבורה נפרדות - מדרכות הולכי הרגל, דרכים לסוסים וכבישים לתחבורה עירונית (אשר כמעט לא הייתה קיימת כאשר תוכנן הפארק) אינם חוצים זה על זה - הכבישים החוצים את הפארק עוברים בעמקים שקועים שנבנו לצורך זה, כאשר משני צדדי כל עמק כזה נשתלה צמחייה צפופה על מנת הסתיר את הדרכים מהולכי הרגל ולשמור על צביונו הכפרי של הפארק. בפארק 36 גשרים שתוכננו על ידי ווקס. כל גשר בעל צביון ואופי שונה.

על מנת לבנות את האגם בלב הפארק נבנה סכר שהוסווה בצורה של כביש למרכבות. בעבר קפא האגם כמעט מדי חורף, אולם בשל הבנייה העירונית סביב הפארק האגם קופא כיום לעתים נדירות (תופעה הקרויה אי חום עירוני).

טירת בלוודיר

ב-1980 נוסדה הקרן לשימור סנטרל פארק, והחלה בשיפוץ ושימור הפארק.

אתרים ידועים בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלים בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מחט קלאופטרה" בסנטרל פארק

מספר רב של פסלים ממוקם לאורך שדרה שנודעת כיום כ"שדרת הספרות" (Literary Walk). בין השאר נמצאים בפארק:

בפארק נמצאת גם מחט קלאופטרה - שהיא למעשה אובליסק מצרי מתקופת תחותמס השלישי, שנתרם לעיר ניו יורק על ידי הקאדיב של מצרים.

מופעים בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה, בקיץ, מופיעים בפארק על המדשאה הגדולה התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק והמטרופוליטן אופרה. כמו כן נערכים בפארק מיצגים אמנותיים, כגון יצירתו של האמן כריסטו ורעייתו ז'אן קלוד - השערים, בשנת 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]