הזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הֲזָיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא (בלועזית: הָלוּצִינַצְיָה) היא מצב שבו אדם חוֹוֶה חוויה שאינה קיימת במציאות. ככלל, ההזיה היא תוצר של פעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית.

הגורמים להזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מועקה נפשית או פיזית של האדם. ההזיה במקרה זה משמשת כמעין חוצץ בין האדם למציאות.
  • פגיעות ראש קשות
  • שימוש בסמי הזיה ("הלוצינוגנים"). הזיות אלו לרוב מוגבלות לפרק הזמן של הימצאות הסם במערכת העצבים, אך לעתים, לרוב כתוצאה של שימוש נרחב מאוד אך לא בהכרח, השפעות מסוימות שלהם נמשכות גם לאחר שהסם עזב את הגוף, לעתים לתקופה ממושכת, למשל "טרייסרים" - תמונות עוקבות של אובייקטים נעים, או השפעות משמעותיות יותר, כמו עיוותים בראיה, העלולות להופיע לסירוגין. הפרעה זו נקראת HPPD, ועל פי דיווחים אנקדוטיים מופיעה בהדרגה.
  • חוסר שינה של 3 ימים בממוצע או יותר עלול לגרום להזיות. נגרם על ידי כשלים בהעברת המסר העצבי מהעיניים למוח.

סוגי הזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות להזיות הנגרמות עקב שימוש בסמים הן הזיות הקשורות בהופעת צבעים וצורות שונות שאינם נמצאים בקרבת האדם, שיחות עם דמויות שאינן קיימות במציאות או לחלופין עם יצורים או בני אדם קיימים אך שאינם נוכחים בשיחה וסינסתזיה (ערבוב חושים). הדבר קורה עקב גירוי מוגבר של מערכת העצבים שגורר אחריו פירוש מוטעה של המציאות המוביל לשיפוט לקוי של התנהגות והתרת עכבות.

הסמים הנפוצים ביותר המשומשים לצורך יצירת הזיות הם LSD, פסילוסיבין (נמצא בפטריות מסוימות), מסקלין (נמצא בקקטוסים מסוימים), וDMT (נמצא בצמחים רבים מהם, בשילוב עם צמחים המכילים מעכבי MAO, מכינים את תה האיאהואסקה) שנחשבים לסמים פסיכדליים הנותנים השפעה חזקה (לכל אחד מהם השפעה שונה במקצת). כמו כן נמצאים בשימוש הסמים הדיסוציאטיביים DXM, PCP קטמין ואחרים, והדליריאנטים (תזזיתיים, מעוררי תזזית) אטרופין וסקופולאמין הנמצאים בצמחים רבים כמו דטורה ואטרופה בלאדונה. מנות גדולות של קנאביס עלולות לגרום להזיות, לרוב מינוריות. הפסקת השימוש בסמים מסוימים היוצרים תלות גופנית, כמו אלכוהול, אופיאטים (דוגמת הרואין ומורפין, ראו גם: אופיום ושיכוך כאב), בנזודיאזפינים ובארביטורטים.

דוגמאות למחלות נפש הגורמות להזיות הן סכיזופרניה, בה אדם עלול להזות בעיקר הזיות אודיטוריות ("לשמוע קולות") אך לעתים גם ויזואליות (מה שלעתים מוביל אנשים לדילוזיות, כמו אמונה בהיות אדם נביא, או משיח), ובכללה גם סכיזופרניה פרנואידית בה אדם עלול להזות קולות או עיוותי ראיה מפחידים ומבהילים. דיכאון קליני עמוק או התקפי מאניה והיפומניה אצל אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית עלולים לעתים לגרום להזיות.

כתוצאה מההזיה, האדם עלול לחוות קשיים בהבחנה בין מציאות ודמיון, אך דבר זה תלוי מאוד בטיב ההזיה כשלרוב האדם מודע לכך שההזיה היא הזיה ולא מציאות.

הזיה מול חלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל בין הזיה לחלום טמון בכך שהחלום מתרחש בשלב מסוים בשלב החמישי והעמוק ביותר של השינה (שנת רע"מ), שבה לפעילות העצבית יש דפוס קבוע, וכאשר האדם מתעורר ממנו הוא מודע לכך שמדובר בדמיון. לעומת זאת, הזיה מתרחשת במצב של עירנות ומקורה בפעילות עצבית מוגברת ובלתי מבוקרת, ובסיום ההזיה, נותר בו רושם חזק בשל אי-רגילותה של התופעה.

במקרים פסיכיאטריים, הטיפול במחלות פסיכוטיות הוא לרוב על ידי מתן תרופות שתפקידן לייצב את הפעילות העיצבית ואילו במקרים של שימוש בסמים ניתנת למטופל תקופה מסוימת "לחזור לעצמו" ובמידה ואינו מתאושש והתנהגותו הופכת לפסיכוטית, הוא מופנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.