דטורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדטורה
DaturaStramonium-plant-sm.jpg
דטורה זקופת-פרי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: דטורה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Datura
‏(ליניאוס)
פירותיה של הדטורה עגולים וקוצניים

דטורה (שם מדעי: Datura) הוא סוג צמח חד-שנתי ממשפחת הסולניים, בעל פרחים לבנים גדולים מאוד, דמויי משפך ופירות עגולים וקוצניים. בסוג עשרה מינים, ביניהם ידועים בארץ דטורה נטוית-פרי ודטורה זקופת-פרי. צמח הדטורה מכיל את האלקלואידים אטרופין וסקופולאמין, שני רעלים מסוכנים. הצמח מוכר באנגלית בשמות thornapple, jimson weed או loco weed. בעברית הוא קרוי "עשב השטן" או "צמח המכשפות"‏[1].

מינים תרבותיים של הדטורה משמשים כצמחי-נוי.

לעתים משתמשים בדטורה בתור סם הזייתי. את הדטורה ניתן לצרוך על ידי אכילת הזרעים והעלים או עישונם. דווחו גם שימושים על הכנת תה מעלים ופרחים.

על אף הסכנות הרבות שטמונות בשימוש בה, הדטורה לא מוכרת כסם בפקודת הסמים המסוכנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא בסנסקריט ופירושו פרי קוצני. במילון בשפה האנגלית הופיע השם כבר ב-1662. בהודו שימש הצמח להפקת רעל אך גם כאפרודיזיאק. נעשה בו שימוש במינונים נמוכים ברפואה (איורוודה) ובחגיגות דתיות בפולחן האל שיווה.

באירופה הצמח היה מרכיב ברפואה עממית, היה ידוע כאחד מ״עשבי המכשפות״ לצד דודא רפואי, שיכרון ואטרופה בלדונה, והוא היה מרכיב בשיקוי אהבה.

הדטורה מתרבה בקלות ללא טיפול ונפוצה במקומות רבים בעולם, והשימוש בה נמשך גם בעידן המודרני.

השפעות פיזיולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמח גורם להרעלה אנטיכולינרגית בגוף (anticholinergic intoxication) שיכולה להתבטא באובדן קשר עם המציאות (דליריום), עצירת שתן, חום גבוה, יובש בפה, פרכוסים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת, רגישות לאור, חרדה או פסיכוזה קשה ובכמויות גדולות עלולות להופיע בעיות בתפקוד הלב (הפרעות קצב מהירות עם פגיעה המודינמית - hemodynamic compromise) והנשימה שיכולות לגרום למוות.

ריכוז החומרים הפעילים משתנה ביחס של עד 1:5 בין צמחים שונים בין השאר בתלות בגיל הצמח ובתנאי גידולו, דבר שמגביר את הסכנה בשימוש בו - קשה להגדיר ״מינון בטוח״. החומר הפעיל אטרופין מסוכן במיוחד לילדים והשפעתו עלולה להיות קטלנית.

דווח כי לעתים ההשפעות על מערכת הראייה נמשכות זמן רב לאחר השימוש. במקרים רבים מאוד החוויה של המשתמשים בדטורה היא שלילית.

טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרי הרעלה קשים הטיפול נעשה בתרופה physostigmine או לשם אישוש הרעלה אנטיכולינרגית‏[1]. מדובר בתרופה שמעכבת את האנזים כולינאסטראז, ובכך מפחיתה את ההשפעה האנטיכולינרגית שנגרמה על ידי השימוש בצמח. טיפול תרופתי ניתן במצב בו המטופל לוקה בפסיכוזה או חרדה קשה, שאינה מגיבה לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, ומהווה סיכון לעצמו או לזולת, או במצב של פרכוסים או הפרעות קצב שאינן ניתנות לשליטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יחזקאל מזרחי, המדריך השלם לפרמקולוגיה, מהדורה שלישית 2005, הוצאת יוזמות הייליגר, עמ' 52