המלאך הגואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילות הפסוק

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

ספר בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז
הפסוק, מתוך סידור מאוייר מהעיר פירט, 1738
הפסוק, מתוך סידור מאוייר מהעיר פירט, 1738

המלאך הגואל הוא פסוק בפרשת ויחי, חלק מפסוקי ברכת יעקב לבני יוסף, אפרים ומנשה. במפרשים ישנם כמה פרשניות לפסוק זה, כמו כן נתלו בפסוק סגולות שונות.

נהוג לאמר פסוק זה בהזדמניות שונות, בקריאת שמע שעל המיטה ובעת עליית כל הנערים ועוד.

הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה
בראשית מ"ח
ציור מעשה ידי יאן ויקטורס

כאמור פסוק זה עומד בבסיסה של הברכה שבירך יעקב את בני יוסף קודם מותו.

המלאך הגואל אותי - לדעת רש"י יעקב מברכם, שיזכו שהמלאך שהיה רגיל לבוא לעזרתו

מכל רע - בעת צרה,

יברך את הנערים - הוא זה שאף יעזרם ויברך אותם, את אפרים ומנשה

ויקרא בהם שמי ושם אבותי, אברהם ויצחק - שברכת אביהם תחול עליהם[1]

וידגו לרוב בקרב הארץ - ירבו ויפרו כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם. יש שכתבו טעם אחר והוא כי הדגים משריצים הרבה בפעם אחת[2].

היגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסוק זה נהוג לאומרו בזמנים שונים:

בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד בבלי אמרו בשם רבי יוחנן שפרנסתו של אדם קשה יותר מהגאולה:

ואמר רבי יוחנן קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאילו בגאולה כתיב המלאך הגואל אותי מכל רע מלאך בעלמא ואילו במזונות כתיב האלהים הרועה אתי

סגולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, סגולות רבות יוחסו לאמירת פסוק זה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות הפסוק 'המלאך הגואל', זכו ללחנים רבים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - בראשית פרק מח עם פירוש ר' יוסף בכור שור, באתר www.mgketer.org
  2. ^ פירוש שד"ל.
  3. ^ ספר הרוקח סימן שמ"ה.
  4. ^ תשב"ץ קטן סימן ר"ס.