הנעה היברידית
הנעה היברידית או הנעת כלאיים[1] בעברית, היא שיטת ההנעה של כלי רכב המשלבת שני סוגי מנועים, לרוב מנוע בעירה פנימית עם מנוע חשמלי. המטרה בשילוב המנועים היא נצילות טובה יותר של הדלק, חיסכון בעלות נסיעה, ופליטת מזהמים מופחתת מהמכונית.
חסרונותיו של הרכב ההיברידי הם עלות ייצורו הגבוהה בשל כפל המנועים, המצבר הגדול, ויחידת הבקרה המשוכללת. הכבדה נוספת במשקל הרכב. וכן עלות טיפול ואחזקה היקרים יותר מאשר רכב רגיל.
המכוניות ההיברדיות מתחלקות להיברידית מלאה, היברידית חלקית ומיקרו היברידית.
שילוב המנוע החשמלי עם מנוע הבעירה הפנימית יכול להיעשות בשתי צורות - במקביל ובטור.
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי מכוניות היברידיות
[עריכה] מכונית היברידית מקבילית
רכב היברידי מקבילי הוא רכב שבו מותקנים שני מנועים אשר פועלים יחד בתיזמון המביא לניצול היתרונות היחסיים של כל אחד מהם ומאפשר התמרת אנרגיה קינטית לאנרגיה חשמלית כאמצעי לבלימה ובכך ליעילות ולחסכון. תזמון הפעלת המנועים נעשה בדרך כלל בצורה ממוחשבת ועקרונותיו הם:
- הפעלת המנוע החשמלי במהירויות נמוכות שבהם למנוע החשמלי נצילות גבוה בהשוואה למנוע השריפה הפנימית.
- הפעלת מנוע השריפה הפנימית במהלך נסיעה רגילה ומונוטונית בהספק אשר מספיק לקיזוז הגרר ולהטענת המצבר.
- הפעלת שני המנועים בפרצי תאוצה.
- הפעלת המנוע החשמלי כאלטרנטור אשר מתמיר את האנרגיה הקינטית למתח חשמלי כאמצעי בלימה.
התזמון הממוחשב מביא למעשה לכך שמנוע השריפה הפנימית כבה בחלק ממהלך הנסיעה בתנאים רגילים בתוך או מחוץ לשטח העירוני ובכך לחסכון ניכר בדלק ובזיהום אוויר. כמו כן, בכלי רכב רגיל מתבזבזת במהלך הבלימה אנרגיה כחום, ובכלי רכב היברידי מומרת אנרגיה זו לאנרגיה חשמלית אשר אצורה במצבר לשימוש בהמשך הנסיעה. הנסיעה ברכב היברידי עשויה לצרוך בממוצע ליטר בנזין לטווח נסיעה של 16-24 קילומטר[2] (בהתאם למאפייני הנסיעה).
מכוניות מהסוג הזה הן טויוטה פְּרִיוּס, והונדה אינסייט.
[עריכה] מכונית היברידית טורית
במכונית היברידית טורית, המנוע החשמלי מניע את המכונית. ומנוע הבעירה הפנימית משמש כגנרטור בעת הצורך, לטעון את מצבר המנוע החשמלי או לתגבר את המנוע החשמלי בזרם נוסף. המנוע החשמלי שיותקן במכונית היברידית טורית, בדומה לזה שיותקן במכונית היברידית מקבילית ובניגוד למנוע במכונית חשמלית, יוכל להסתפק במצבר קטן יחסית, שיספיק לנסיעה של כמה עשרות קילומטרים בלבד. מצבר כזה יענה על צרכיהם של מרבית הנהגים ביום-יום. מנוע הבעירה הפנימית ייכנס לפעולה רק כאשר יתעורר צורך בנסיעה ארוכה יותר. מנוע הבעירה הפנימית ברכב כזה יהיה פשוט וחסכוני יותר ממנוע המשמש להנעת רכב, בין היתר כיוון שיפעל בקצב קבוע ובטמפרטורה קבועה.
דגמים שקיימים בשוק כיום הינם השברולט וולט של חברת ג'נרל מוטורס האמריקנית, והאופל אמפרה האירופית.
[עריכה] כלי רכב היברידים אחרים
בשנת 2009 השיקה יצרנית הצמ"ה קטרפילר את דחפור ה-CAT D7E, הדחפור הראשון בעולם הממונע בהנעה היברידית. גנרטור דיזל מפעיל מנוע חשמלי שמניע את הדחפור. לטענת קטרפילר, התכנון ההיברידי חוסף בדלק שצורך הדחפור ומקל את התחזוקה, שכן המנוע כולל הרבה פחות חלקים.
[עריכה] מכוניות היברידיות בישראל
לנוכח הרצון לעודד רכישת כלי רכב היברידים החליטה ממשלת ישראל למסות מכונית היברידית במס קניה בשיעור של שלושים אחוז ממחיר המכונית, במקום שיעור הנע בין 95 ל-72 אחוז עבור מכונית רגילה (על פי תוכנית רב שנתית מ-2005 שיעור המס יורד בהדרגה עד שנת 2010 לרמה של 72 אחוז). עידוד נוסף לרכישת רכב היברידי החל באוקטובר 2009 מצד רשות מקומית - עיריית פתח תקווה. העירייה החליטה להתיר חנייה חינם ב"כחול-לבן" (אזורי חנייה בתשלום) לרכב היברידי.[3]
בשנת 2009 יובאו לישראל מספר כלי רכב היברידים. ביניהם:
- טויוטה פריוס
- הונדה, בדגם אינסייט, ג'אז היבריד וסיביק IMA (Integrated Motor Assist)
- לקסוס, בדגמי GS450h,RX450h,LS600h ו- CT200h.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מבחן דרכים לקסוס GS450h מאת יואב קווה, אתר "כבישים"
- סיינטיפיק אמריקן, מכוניות היברידיות תופסות תאוצה, 28.11.06, אתר ynet
[עריכה] הערות שוליים
- ^ למד לשונך 90, האקדמיה ללשון העברית
- ^ טויוטה פריוס מול סיוויק היבריד ואוקטביה דיזל, מגזין אוטו, 26 בדצמבר 2007
- ^ רענן בן צור, כמו בעולם הגדול: גם בפ"ת חניה חינם להיברידי, באתר ynet, 28 באוקטובר 2009
