אנרגיה פוטנציאלית חשמלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנרגיה חשמלית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנרגיה פוטנציאלית חשמלית היא אנרגיה פוטנציאלית האצורה בשדה חשמלי, הנובעת מכוח לורנץ הפועל על מטען חשמלי בשדה אלקטרומגנטי. יחידת ה-SI של אנרגיה פוטנציאלית חשמלית היא ג'אול.

תוכן עניינים

[עריכה] אנרגיה פוטנציאלית של חלקיק טעון

האנרגיה החשמלית נובעת מהימצאותו של מטען חשמלי בתוך שדה חשמלי. האנרגיה הפוטנציאלית החשמלית של חלקיק q המצוי בפוטנציאל חשמלי \ V(r) שווה למכפלה \ qV(r). העבודה הנדרשת להעברת מטען זה דרך הפרש פוטנציאלים נתון על ידי המשוואה הבאה: W_{ab} = qV_{ab} = q(V_{a}-V_{b}) \,

[עריכה] אנרגיה פוטנציאלית האצורה בקבוצת מטענים

האנרגיה הפוטנציאלית בין שני מטענים שווה לאנרגיה הפוטנציאלית של אחד המטענים בהשפעת השדה החשמלי שיוצר המטען השני. כלומר, אם מטען q_1 יוצר בנקודה r_2 בה מונח מטען q_2 פוטנציאל חשמלי V_{r_2}, אז האנרגיה הפוטנציאלית האצורה תהיה: U = q_2V_{r_2}. ניתן היה לחשב את האנרגיה גם על פי הפוטנציאל בנקודה r_1, ולכן ברור שמתקיים: U = q_1V_{r_1} = q_2V_{r_2} = \frac{1}{2}(q_1V_{r_1}+q_2V_{r_2})

ביטוי זה ניתן להכללה עבור קבוצה של N מטענים q_i הממוקמים בנקודות r_i, כאשר בכל אחת מנקודות אלו יש פוטנציאל של V_{r_i} שנוצר בהשפעת כל המטענים פרט למטען הנמצא בנקודה r_i. הביטוי עבור המקרה הכללי הוא: U = \frac{1}{2}\sum_{i=1}^N q_iV_{r_i}

הערה: ההכפלה בחצי נועדה לפצות על ספירה כפולה של ההשפעה ההדדית בין כל שני מטענים.

[עריכה] אנרגיה פוטנציאלית האצורה בפילוג מטען מרחבי

ניתן להכליל שוב את הביטוי מהסעיף הקודם כדי לקבל ביטוי עבור האנרגיה הפוטנציאלית של פילוג מטען שאינו מורכב בהכרח מאוסף מטענים נקודתיים אלא מרוח על פני המרחב:

U = \frac{1}{2}\int \limits_{\text{all space}} \rho(r)V(r)d^3r

כאשר:

\ \rho(r) היא צפיפות המטען של הפילוג בנקודה r.
\ V(r) הוא הפוטנציאל החשמלי בנקודה r.

[עריכה] אנרגיה האצורה בשדה חשמלי

ניתן להשתמש במשוואה של האנרגיה הפוטנציאלית האצורה בפילוג מטען מרחבי ולהביאה למונחים של השדה החשמלי.

על פי חוק גאוס (בצורתו הדיפרנציאלית): \mathbf{\nabla}\cdot\vec E = \frac{\rho(r) }{\epsilon_r\epsilon_0}

כאשר:

\epsilon_r הוא המקדם הדיאלקטרי היחסי של התווך.
\epsilon_0 הוא המקדם הדיאלקטרי של הריק.
\vec E הוא וקטור השדה החשמלי.

לכן מתקיים:

U = \frac{1}{2}\int \limits_{\text{all space}} \rho(r)V(r)d^3r = \frac{1}{2}\int \limits_{\text{all space}} \epsilon_r\epsilon_0(\mathbf{\nabla}\cdot{\vec {E}})V(r)d^3r

עפ"י חוקי אנליזה וקטורית:

\mathbf{\nabla}\cdot(\vec EV) = (\mathbf{\nabla}V)\vec E + V(\mathbf{\nabla}\cdot\vec E)

ולכן:

 U = \frac{\epsilon_r\epsilon_0}{2}\int \limits_{\text{all space}} \mathbf{\nabla}\cdot(\vec EV) d^3r - \frac{\epsilon_r\epsilon_0}{2}\int \limits_{\text{all space}} (\mathbf{\nabla}V)\vec E d^3r

תוך שימוש במשפט גאוס וקביעה שהפוטנציאל החשמלי באינסוף מתאפס:

 U = \frac{\epsilon_r\epsilon_0}{2}\int V\vec E\cdot \vec {dA} - \frac{\epsilon_r\epsilon_0}{2}\int \limits_{\text{all space}} (-\vec E)\cdot\vec E d^3r = \int \limits_{\text{all space}} \frac{1}{2}\epsilon_r\epsilon_0\left|{\vec E}\right|^2 d^3r

לכן, צפיפות האנרגיה, או האנרגיה ליחידת נפח של השדה החשמלי היא:  \eta = \frac{1}{2} \epsilon_r\epsilon_0 \left|E\right|^2

[עריכה] ראו גם


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא