הסכם לכבוד הדדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסכם לכבוד הדדי הוא הסכם קדם נישואין למניעת סרבנות גט. זהו הסכם ממון שחותמים עליו לפני הנישואין שבו התחייבויות האיש והתחייבויות האישה הן הדדיות. מטרתו היא לחנך לקראת ולהביא למעשה ליחסים של כבוד הדדי בין בני הזוג כך שגם בעת משבר בני הזוג יתנהגו בדרכים ראויות.[1] ההסכם אינו פותר את בעיית העגונה הקלאסית שבה שהבעל נעלם, איבד את הכרתו או אינו בריא בנפשו (תלמוד בבלי, יבמות פרק י'), אלא את הבעיה של סרבנות גט.[2]

תוכן עניינים 1 רקע 2 ההסכם 3 חתימה על ההסכם 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע

במדינת ישראל של היום אחד מבני הזוג עלול למצוא עצמו מסורב גט כאשר הוא מעוניין להתגרש אך בן הזוג האחר אינו מסכים לגירושין. על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953[3], הסמכות הבלעדית בעניין המעמד האישי (נישואין וגירושין) של יהודים אזרחי מדינת ישראל או תושביה, נתונה לבית הדין הרבני. בית הדין דן ופוסק לפי הדין הדתי - ההלכה. לפי דין תורה, גירושין נעשים על ידי מסירת גט מהבעל לאשתו מתוך רצונו של הבעל (משנה יבמות יד,א). לאחר חרם דרבנו גרשום, לפי דין דרבנן, גירושין אינם מתקיימים ללא הסכמת האישה. יוצא שעל פי החוק האזרחי וההלכה, גירושין במדינת ישראל יכולים להעשות רק מתוך הסכמה. מצב זה פותח פתח לסרבנות גט, לדרישות מצד הנתבע לגירושין ואפילו לסחיטה.

[עריכה] ההסכם

ההסכם לכבוד הדדי חובר בעיקר על ידי הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית רחל לבמור, שהתייעצו עם שורה של מומחים שכללה דיינים, משפטנים, וארגוני נשים [4]. ההסכם תורגם לשפות שונות וסעיף נוסף להסכם המקורי חובר כדי להעניק להסכם אפשרות אכיפה בינלאומית כאשר אחד מבני הזוג אינו גר בישראל בעת הצורך לממושו [5]. במקרה זה ההסכם הופך להסכם בוררות כאשר הבורר הממונה הוא "בית הדין דאמריקא" [6] הממוקם בניו יורק, ארצות הברית. ההסכם שכולל סעיף זה מצוי בעברית, באנגלית, בצרפתית ובספרדית.

ההתחייבויות ההדדיות בהסכם הן לתשלום מזונות מוגדלים מבן זוג המסרב להתגרש למשנהו, לאחר עבור תקופה של 180 יום מיום שליחת הודעה על הרצון של מי מבני הזוג לממש את ההסכם. אם בסוף התקופה בני הזוג אינם נשואים, ההתחייבות אינה קיימת. אדם המקבל הודעה על רצון בן זוגו להתגרש, מבין שכדאי לו לנהל משא ומתן בצורה שקטה ומכובדת על מנת לסדר גט לפני תום התקופה. אם יסרב להתגרש הוא יהיה חייב לזון את בן זוגו כפי שהתחייב לפני הנישואין. סעיף ייחודי נוסף מחייב את דורש הגירושין להשתתף בתהליך שיקום הנישואין במקרה שהנתבע לגירושין דורש זאת. כתוצאה משתי ההתחייבויות הללו סביר שבני הזוג יגיעו להסכמה כלשהי במשך תקופת 180 היום, אם לגירושין ואם לשלום בית.

[עריכה] חתימה על ההסכם

לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג [7], כדי לאשר הסכם קדם נישואים ניתן לחתום בפני רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, נוטריון, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. ניתן לאשר הסכם זה גם לאחר הנישואין, אך במקרה זה ניתן לאשרו רק בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני שמטבעו הינו תהליך מסורבל יותר.

[עריכה] לקריאה נוספת

• דוד בן זזון, על הסכמי קדם נישואים
• דוד בן זזון, הסכמי קדם נישואין-דילמות ערכיות, הלכתיות ומעשיות, צהר כ (טבת תשנ"ה)
• רחל לבמור, גירושין, סירוב גט והסכם למניעתו: עובדות מהשטח, צהר כ (טבת תשנ"ה)
• רחל לבמור, הסכמי קדם-נישואין מול הרומנטיקה: הדרכה מעשית להצגת הנושא
• אלישיב קנוהל, הכתובה והסכמי ממון בנישואין, תחומין כא (תשס"א)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• הסכם לכבוד הדדי - נוסח ההסכם
• הסכם לכבוד הדדי, באתר מועצת רבני ישראל הצעיר
• הסכם לכבוד הדדי, באתר "קולך"
• הסכם קדם נישואין - לא לחתום, מאת הרב אליעזר מלמד, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)