דוב ליאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוב ליאור
הרב דב ליאור harav do lior.png
הרב דוב ליאור, אפריל 2013 , בבית הרב קוק
תאריך לידה י"א בחשוון תרצ"ד
תאריך לידה לועזי 30 באוקטובר 1933 (בן 80)
מקום פעילות קריית ארבע - חברון
השתייכות ציונות דתית
נושאים שבהם עסק ארץ ישראל, עם ישראל, לימוד תורה, הלכה, חינוך, גאולה, מדינת ישראל
תפקידים נוספים ראש ישיבת ניר קריית ארבע
רבותיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
תלמידיו הרב שלום אילוז, הרב יהושע שמידט, בני קצובר
חיבוריו מספריו
הרב דב ליאור.JPG

הרב דוב ליאור (נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר [[1933]) הוא רבה של קריית ארבע-חברון וראש ישיבת ההסדר במקום. הרב ליאור חבר בוועד רבני מפלגת תקומה והוא נחשב לאחד הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי ולאחד ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירוסלב במחוז גליציה (באותה תקופה בשלטון פולין). אביו, משה לינבנד, היה חסיד בעלזא. למד זמן קצר ב"חדר". ב-1939, לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין וחלוקת המדינה בין רוסיה לגרמניה הנאצית, נמלטה משפחתו לצד הרוסי; הם נדדו לעומק שטחה של רוסיה הסובייטית ובין היתר שהו בסיביר ובקזחסטן, וסבלו מרעב קשה וממחלות, מהם מתו שני הוריו.

ב-1944 נלקח לבית יתומים שיועד עבור אזרחים פולנים. לדבריו, בתקופה זו ידע רק כי כיהודי אסור לו לעבוד עבודה זרה ואת הפסוק "שמע ישראל". ב-1945 הגיע לפולין, ומשם הצליח לעבור בזהות בדויה לאזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה, בו פעלו מוסדות יהודיים. בתקופה זו פגש את אחיו הגדול שהשתחרר משירותו בצבא האדום. אח נוסף שעבר יחד איתו את תקופת המלחמה הצטרף לתנועת השומר הצעיר, ואילו הוא הוכנס ל"בית ילדים" של המזרחי, שם גם חגג בר מצווה והחל ללמוד עברית ומעט לימודי יהדות.

ב-1947 נמנה עם מעפילי אוניית המעפילים "אקסודוס" שהוחזרה לאירופה. ב-1948 עלה לארץ ישראל באונייה "נגבה" מספר שבועות לפני הקמת מדינת ישראל. מאוחר יותר שינה את שם משפחתו ל"ליאור". למד אצל הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ואחר כך הגיע לישיבת מרכז הרב יחד עם קבוצת התלמידים של הרב יעקב כלאב, ולמד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. כיוון שהגיע לארץ כשהוא יתום, היה כבן בית אצל הרב צבי יהודה, שאותו מחשיב הרב ליאור לרבו המובהק.

התחתן בט' באדר תש"ך עם בִּתיה, שנפטרה מסרטן בכ"ח באב תשמ"ח. התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לשניהם יחד יש מנישואיהם הראשונים 11 ילדים.‏[1]

בשנת תשכ"ו שירת בצה"ל במשך חודש אחד‏[2], ולאחריו, בהנחיית הרב צבי יהודה, עבר לכהן במשך כעשר שנים כרבו של כפר הרוא"ה. בשנת תשל"ו (1976) עבר לקריית ארבע, שם התמנה לרב המקום והיישוב היהודי בחברון, וכן לראש ישיבת ניר, יחד עם הרב אליעזר ולדמן. בנוסף מכהן הרב ליאור כראש בית דין רבני לממונות בקריית ארבע. שימש שנה אחת אב בית דין בבית הדין הרבני בבאר שבע. היה במשך שנים רבות מהאחראים על כתיבת ובדיקת המבחנים למבקשים תעודת סמיכה לרבנות ברבנות הראשית (היכל שלמה), וכיום הוא מכהן לפרקים כראש ועדת הבחינות. תקופות מסוימות היה יו"ר ועד רבני יש"ע. בנוסף הוא מכהן כנשיא ישיבת שבי שומרון, בראשות הרב יהושע שמידט.

בשנת תשל"ח התמודד, בעידוד רבותיו, על משרת רב העיר ירושלים מול הרב בצלאל ז'ולטי אך לא זכה בתפקיד‏[3].

כאשר הוקמה בשנת תשנ"ט (1999) מפלגת תקומה, נבחר הרב ליאור לחבר ועד הרבנים המנחה את המפלגה, ביחד עם הרבנים זלמן מלמד וחיים שטיינר. בשנת תשס"ט (2009) נמנה עם החברים במועצה הציבורית שהייתה אמורה לבחור את הנציגים של מפלגת הבית היהודי שנוצרה מאיחוד המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי. איחוד זה לא צלח באותה מערכת בחירות, והמלצות המועצה לא יצאו אל הפועל.

לרב ליאור היו שני אחים, שעלו לארץ אחריו והתיישבו בקיבוץ רשפים של השומר הצעיר: אריה ומרדכי לינבנד. אח נוסף היה חסיד בעלז והתגורר בבני ברק.

מעמדו כפוסק ופסיקותיו בתחומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ליאור הוא פוסק חשוב בציבור הדתי לאומי והחרדי לאומי. דרכו ההלכתית נסמכת בין היתר על "ערוך השולחן" והמהרש"ם. שיעוריו הרעיוניים עוסקים רבות בתורת הנצי"ב. מפסיקותיו והליכותיו:

  • נמנה עם התומכים בעלייה להר הבית בימינו, ואף עלה בעצמו להר מספר פעמים.‏[4]
  • מחייב שימוש בפתיל תכלת בציצית.‏[5]
  • מורה לברך על שוקולד חום ברכת "בורא פרי העץ".
  • מקל בשימוש בתוצרי קטניות מסוימים בפסח, כגון שמן קטניות שהוכן בכבישה קרה לפני פסח, תערובת קטניות שהוכנה לפני פסח, וכן סויה, שלא הייתה בזמן הגזירה.
  • מתיר הורדת קבצים מהאינטרנט באומרו שהנמצא באינטרנט הוא כמו "אבידה ששטפה נהר" שהיא נחשבת כהפקר וברור שבעליה התייאש ממנה ‏‏(אך רק לשימוש אישי ולא לשימוש מסחרי).‏[6]
  • התיר להתגלח בחול המועד סוכות למי שנוהג להתגלח מדי יום (אך לא בפסח, בשל דיני ספירת העומר).‏[7]
  • פוסק שאין לקבל תרומת זרע מגוי בנימוק שתכונות האב עוברות לבן וגוי עלול להוריש לבנו תכונות של אכזריות.‏[8]
  • בתשובה לשאלה כתב שהוא נוטה להתיר נסיעה בשבת על ידי נהג גוי כדי למנוע הטבלה של יהודים לנצרות‏[9]

פסיקותיו ודעותיו בתחומים מדיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ליאור תומך בטרנספר של ערביי יהודה ושומרון.‏[10] לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב במרץ 2008, אמר כי מטרת המחבלים היא השמדת מדינת ישראל ומלחמתם היא בעלת אופי דתי. את שנאתם של הערבים כלפי מדינת ישראל השווה לשנאה הנאצית, וקבע כי "כל מי שרוצה להכניע ולהשמיד את עם ישראל יש לו דין עמלק, על כל המשתמע מכך". לדבריו, הקריאות לנקמה מבטאות דרישה טבעית, אולם הנקמה אמורה להגיע מהעם כולו, מהממשלה.‏[11] בספטמבר 2010, בעקבות פיגוע שבו נרצחו ארבעה תושבי בית חגי, אמר: "עם האויב הערבי המבין רק את שפת הכוח, לא היה שלום, אין שלום ולא יהיה שלום. אין מקום לאויב זה, הממשיך לשפוך דם יהודי, בתוך שטחי ארצנו הקדושה".‏[12]. בתקופת הנסיגה מסיני ב-1982 בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים העביר את ישיבתו באופן זמני לימית. בעת המחאות נגד תוכנית ההתנתקות תמך בחסימת כבישים כמחאה נגד התוכנית. כמו כן תמך בסירוב פקודה במקרים שבהם חייל נדרש לפנות יישובים. סמוך לביצוע התוכנית העביר את ישיבתו לשא-נור והנהיג את המאבק במקום נגד הפינוי, תוך זהירות מפגיעה בחיילים ובשוטרים.‏[13]

התיר להוריה של שלהבת פס שנרצחה בפיגוע ירי לעכב את קבורתה במטרה ללחוץ על צה"ל לכבוש את גבעת אבו סנינה (ממנה בוצעה הירי).‏[14]

התנגד לרבנים שהורו שלא לומר הלל ביום העצמאות בעקבות תוכנית ההתנתקות, באומרו שמדינת ישראל קדושה מצד עצמה, ללא קשר למעשי ראשיה.‏[15] עם זאת, הוא הורה לשנות את נוסח התפילה לשלום המדינה הנאמרת בבתי הכנסת ולהשמיט את המשפט "ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה".‏[16] על פי יאיר שלג, הרב ליאור שיבח את ברוך גולדשטיין לאחר הטבח שביצע במערת המכפלה; "אמנם הוא לא שיבח את מעשה הטבח עצמו, אולם הוא הגדיר את נכונותו של גולדשטיין להקריב את חייו במעשה שנועד לשיטתו להרתיע ובכך להגן על חיי חבריו כמעשה שבזכותו הפך גולדשטיין ל'קדוש כמו קדושי השואה'".‏[10]

במאי 2004, במהלך מבצע קשת בענן, פרסם פסק הלכה המתיר לחיילי צה"ל "לפגוע תוך כדי לחימה באוכלוסייה אזרחית 'חפה מפשע' כביכול". וכי "דין תורתנו הוא לחוס ולהציל את חיילינו ואזרחינו וזהו המוסר האמיתי של תורת ישראל, ואין להרגיש אשמה ממוסר נכרי".‏[17] ב-2008, בעקבות הפיגוע בישיבת מרכז הרב התייחס הרב לירי צה"ל לעבר מקורות ירי גם במחיר פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אמר: "אין מושג בהלכה היהודית של התחשבות בחפים מפשע תוך כדי לחימה. אנו פועלים כהתגוננות ולכן אין כאן שום שאלה. ברור שאם תוך כדי הלחימה צריך לעצור את הירי של המחבלים, מותר לפגוע גם באזרחים אם אין ברירה אחרת".‏[18]

פוסק כי בארץ ישראל אין להשכיר דירות לערבים ואין להעסיקם, הן משום שמדובר בסכנת נפשות והן משום ש"עניי עירך קודמים".‏[19]

הסכמתו לספר "תורת המלך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנת התמיכה ברב

הרב ליאור נתן הסכמה בכתב לספר "תורת המלך", שנגד כותביו נפתחה חקירה משטרתית, בחשד של הסתה לגזענות. לאחר שסירב להופיע לחקירת משטרה בשל הסכמה זו, הוצא נגדו על ידי משטרת חברון צו מעצר.‏[20] בעקבות כך נערכה עצרת תמיכה בו, שבה אמר כי "לא ייתכן שאיזשהו פקידון במשרד ממשלתי יכתיב לרבנים מה להגיד. הרבנים ימשיכו לפסוק למרות האיומים".‏[21][22] עשרות רבנים גינו את צו המעצר.‏[23] הרב הראשי לישראל יונה מצגר אמר ש"לא יעלה על הדעת שרב בישראל ייעצר או אפילו יוזמן לחקירה בגלל הסכמה לספר". יו"ר האיחוד הלאומי חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה) אמר ש"הצו מזכיר משטרים אפלים ביותר בהיסטוריה היהודית".‏[24] לעומתם דרשה קבוצת אישים וחתני פרס ישראל לפטר את הרב דב ליאור מתפקידיו הציבוריים.‏[25] ב-27 ביוני 2011 עוכב לחקירה על ידי משטרת ישראל בקשר להסכמתו זו, ולאחר כשעתיים שוחרר לביתו.‏[26] המעצר גונה בידי אישי ציבור מן הימין ו-25 חברי כנסת חתמו על עצומה לשר המשפטים בעניין. תומכיו של הרב ליאור חסמו בתגובה את הכניסה לירושלים .‏[27] בהפגנה נגד המעצר שנערכה מול בית המשפט העליון השתתפו כ-3,000 איש‏[28]. שני הרבנים הראשיים פרסמו גם הם הודעת גינוי נגד מעצר הרב.‏[29] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיב למעצר ולהפגנות ואמר כי "ישראל היא מדינת חוק, החוק מחייב וחל על כולם". הרב ליאור עצמו אמר כי מבחינה עקרונית כל אזרח צריך להתייצב לחקירה מרצונו החופשי, ואפילו אם הוא רב, אך כאן מדובר בהסכמה לספר בנושא הלכתי טהור ומותר לרב לומר מהי דעת התורה. "אם הם רוצים לביים איזה הצגה - אני לא רוצה להשתתף בה". בכך מחה, לדבריו, נגד המגמה להשתיק את קול התורה.‏[30]

פסיקותיו ודעותיו בתחומים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 פסק כי בעוד שמותר להשכיר בימינו דירה לנוצרי, כיוון שהצלב שהם נושאים אינו נחשב לעבודה זרה, הרי אסור להשכיר דירות לתאילנדים, משום שהם מביאים את הצלמים שלהם איתם ועובדים להם.‏[31] כמו כן, פסק שאסור למטיילים לקטוף פירות מעץ של ערבי, משום שגזל גוי אסור, בין אם מן התורה ובין אם מדרבנן.‏[32] פסק שמותר, בזמננו, לחלל שבת גם באיסורי תורה כדי לרפא גוי.‏[33]

הרב ליאור המליץ על נישואין בגיל צעיר יחסית, ולדעתו תפקיד חשוב של האישה הוא בהקמת משפחה ובגידול הילדים.‏[34] הרב ליאור תמך בפסיקתו של הרב אליקים לבנון נגד התמודדות של נשים על תפקידים ציבוריים באלון מורה ואמר, כי למרות שמבחינה הלכתית מותר לאישה לצאת ולעבוד בכל משרה על מנת להשלים את הכנסת הבעל, כאשר זו איננה מספיקה, הרי הוא איננו מעודד יציאת נשים לעבודה שכן "זו לא השקפתה של תורה, מספיק יש לה עבודה בבניין הבית". דעתו היא כי "מדברים על כך שיש בעיה באלימות של הנוער. הבעיה היא שהאמא עובדת וקשה לה להתמסר לביתה".‏[35] עם זאת, בבחירות לכנסת ה-17 עודד את השתתפותה של אורית סטרוק בתור מועמדת בבחירות לכנסת במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל.‏[36] בשנת 2010 אמר, כי אין ההלכה מונעת מנשים ללמוד משפטים, אולם: "עיסוק בתביעות משפטיות וייצוג בבתי משפט אין בו מכבודה של האישה שתכניס את עצמה לכל ההתדיינות (ובמיוחד בנושאי גירושין) שבמהלכה הרבה פעמים הצדדים צועקים אחד על השני... יש מספיק תחומים אחרים לעסוק בהם בעריכת דין".‏[37] במסגרת בית הדין לממונות קריית ארבע-חברון, שהרב ליאור עומד בראשו, מתקיימים דיני תורה רבים, כשלעתים מגיעים להתדיין גם ערבים מהאזור.‏[38]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת דבר חברון, חלק א' - על חלקי אבן העזר וחושן משפט מהשולחן ערוך, בהוצאת המכון לרבני יישובים, קריית ארבע, תשס"ה; חלק ב' - על חלק אורח חיים, שם תשס"ט; חלק ג' - על חלק יורה דעה ועל ענייני התקופה, בהוצאת הקרן להוצאת כתבי הגר"ד ליאור, שם תשע"א; חלק ד' - השקפה וענייני אמונה (קובץ שיחות מכתבים ומאמרים), בהוצאת המכון לרבני יישובים, שם תשע"ב; חלק ה - בנושא המועדים, בהוצאת הקרן להוצאת כתבי הרב ליאור, תשע"ד.
  • דרשת שבת הגדול - הגדה של פסח עם פסקי הלכה
  • חגי תשרי - שיעורים ופסקי הלכה על ראש השנה, יום כיפור וסוכות
  • ימי החנוכה - שיעורים ופסקי הלכה
  • יום העצמאות ויום ירושלים - שיעורים ופסקי הלכה

פסקיו ומאמריו הובאו גם בשו"תים "במראה הבזק" ו"המורים בקשת", וכן בכתב העת של ישיבת ניר, "עלוני ממרא".

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שלום אילוז - חבר בית דין לממונות בראשות הרב ליאור, ראש כולל ההלכה בישיבת ניר
  • הרב יהושע שמידט - ראש ישיבת שבי שומרון
  • הרב יצחק רודריג - ראש המכון לרבני יישובים בקרית ארבע
  • בני קצובר - ממקימי תנועת גוש אמונים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גאה להיות עזר כנגדו, באתר בשבע - ערוץ 7
  2. ^ מסופר כי הרב צבי יהודה קוק אמר על כך: "כולו קודש חוץ מחודש" (רויטל שנור, ‏תורה ללא מורא, באתר בשבע - ערוץ 7)
  3. ^ הפרדס, טבת תשל"ח, עמוד 26. קיבל 25 קולות לעומת 37 קולות לרב ז'ולטי
  4. ^ דוב ליאור, ‏העלייה להר הבית בזמננו, בתוך: עלוני ממרא 122, קיץ תשס"ט, עמ' 27-16, באתר HebrewBooks; אבישי בן חייםאל ראש ההר, באתר nrg‏, 16 במאי 2007
  5. ^ מכתב ברכה לספר חבל נחלתו; הרב דב ליאור, ‏שאלה על תכלת בזמננו, באתר ישיבה; שו"ת דבר חברון חלק אורח חיים סימן כ"א.
  6. ^ הרב דב ליאור, ‏שאלה על הורדת שירים מהאינטרנט, באתר ישיבה
  7. ^ הרב דב ליאור, ‏שאלה על גילוח בחול המועד, באתר ישיבה
  8. ^ קובי נחשוני, הרב ליאור: "בזרע הגוי - אכזריות וברבריות", באתר ynet
  9. ^ שו"ת דבר חברון חלק אורח חיים סימן ר"צ.
  10. ^ 10.0 10.1 "הרב דב ליאור", בתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה; הרב דב ליאור במגרון: טוב שהמערב סובל מקצת טרור, באתר ynet
  11. ^ שנאתם של הערבים שווה לנאציזם, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2008
  12. ^ איציק וולף, הרב דב ליאור: אין מקום לאויב הערבי בארץ, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 1 בספטמבר 2010
  13. ^ הפינוי הסתיים: חומש ושא-נור ריקות, באתר ynet‏, 23 באוגוסט 2005; שא נור: הכוחות פרצו לגג המצודה והמתבצרים החלו להתפלל, באתר ערוץ 7, י"ח באב תשס"ה, 23/08/05
  14. ^ יצחק פס: "הכדור הגיע לכתובת לה היה מיועד", באתר ynet
  15. ^ אורנית עצר, ‏הרב ליאור: לחגוג את יום העצמאות, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2008
  16. ^ הרב דב ליאור, ‏שאלה על תפילה לשלום המדינה, באתר ישיבה; אליקים העצני, ‏אל תניחו לנופלים, באתר בשבע - ערוץ 7, 18 באוקטובר 2007
  17. ^ יו"ר ועד רבני יש"ע: מותר לצה"ל לפגוע באזרחים תוך לחימה, באתר ערוץ 7, כ"ח באייר תשס"ד, 19/05/04
  18. ^ עלון "ארץ ישראל שלנו", גיליון 20
  19. ^ עלון "ארץ ישראל שלנו", גיליון 20
  20. ^ צו מעצר נגד הרב דב ליאור, שסירב להיחקר, באתר ynet
  21. ^ עמיחי אתאלי, הרב דב ליאור: אף פקידון לא יכתיב לרבנים מה לפסוק, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2011
  22. ^ 'לאמיתה של תורה' כינוס תלמידי ישיבה לכבודו של הרב דוב ליאור, אתר תנועת קוממיות
  23. ^ חיים לוינסון, עשרות רבנים חתמו על עצומה נגד צו המעצר שהוצא לרב דב ליאור, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011ישי קרוב, ‏הרב דרוקמן: הכינו תא מעצר גם בשבילי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2011
  24. ^ בשבע, 16.2.2011, עמוד 12, חגית רוטנברג
  25. ^ יהונתן ליס, אנשי רוח וחתני פרס ישראל: "לחקור מעורבות הרב ליאור ברצח רבין", באתר הארץ, 13 בפברואר 2011
  26. ^ יהושע בריינר, חקירת הרב דב ליאור הסתיימה, הוא שוחרר לביתו, באתר וואלה!
  27. ^ הרב דב ליאור חוזר לירושלים, באתר ynet
  28. ^ "היינו שמחים ליותר משתתפים בעצרת", באתר ערוץ 7, 5 ביולי 2011
  29. ^ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד המשטרה: "פגיעה חמורה", באתר ynet
  30. ^ אורי פולק, הרב ליאור: חובה להתייצב לחקירה, אך לא לרדיפה , באתר כיפה
  31. ^ אבישי בן-חיים, "הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים", nrg, ‏23 באוקטובר 2005
  32. ^ שו"ת דבר חברון חלק חושן משפט סימן צ"ב.
  33. ^ שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.
  34. ^ הרב ליאור: שירות לאומי – רק שנה אחת, אתר כיפה
  35. ^ קובי נחשוני, הרב ליאור: אלימות הנוער – בגלל קריירת אמהוֹת, באתר ynet‏, 26 במאי 2010
  36. ^ חגית רוטנברג, ‏מהמטבח אל המטבחון, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בדצמבר 2005
  37. ^ דניאל אוחיון, הרב דב ליאור: מעדיף שנשים לא יופיעו בבימ"ש, nrg,‏ 17 באוגוסט 2010
  38. ^ אתר דין תורה, [1]