דוב ליאור
| דוב ליאור | |
|---|---|
 הרב דוב ליאור, יוני 2008 |
|
| השתייכות | ציונות דתית |
| נושאים שבהם עסק | ארץ ישראל, עם ישראל, לימוד תורה, הלכה, חינוך, גאולה, מדינת ישראל |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
| תלמידיו | שלום אילוז, יהושע שמידט, זאב חבר ("זמביש"), בני קצובר |
הרב דוב ליאור (נולד בכ"א בחשוון תרצ"ה - 30 באוקטובר 1934) הוא רבה של קרית ארבע-חברון וראש ישיבת ההסדר במקום. הרב ליאור חבר בוועד רבני מפלגת תקומה והוא נחשב לאחד הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי ולאחד ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
נולד בירוסלאב במחוז גליציה (באותה תקופה בשלטון פולין). אביו, משה לינבנד, היה חסיד בעלזא. למד זמן קצר ב"חדר". ב-1939, לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין וחלוקת המדינה בין רוסיה לגרמניה הנאצית, נמלטה משפחתו לצד הרוסי; הם נדדו לעומק שטחה של רוסיה הסובייטית ובין היתר שהו בסיביר ובקזחסטן, וסבלו מרעב קשה וממחלות, מהם מתו שני הוריו.
ב-1944 נלקח לבית יתומים שיועד עבור אזרחים פולנים. לדבריו, בתקופה זו ידע רק כי כיהודי אסור לו לעבוד עבודה זרה ואת הפסוק "שמע ישראל". ב-1945 הגיע לפולין, ומשם הצליח לעבור בזהות בדויה לאזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה, בו פעלו מוסדות יהודיים. בתקופה זו פגש את שני אחיו הגדולים שהשתחררו משירותם בצבא האדום. אח נוסף שעבר יחד איתו את תקופת המלחמה הצטרף לתנועת השומר הצעיר, ואילו הוא הוכנס ל"בית ילדים" של המזרחי, שם גם חגג בר מצווה והחל ללמוד עברית ומעט לימודי יהדות.
ב-1947 נמנה עם מעפילי אוניית המעפילים "אקסודוס" שהוחזרה לאירופה. ב-1948 עלה לארץ ישראל באונייה "נגבה" מספר שבועות לפני הקמת מדינת ישראל. מאוחר יותר שינה את שם משפחתו ל"ליאור". למד אצל הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ואחר כך הגיע לישיבת מרכז הרב יחד עם קבוצת התלמידים של הרב יעקב כלאב, ולמד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. כיוון שהגיע לארץ כשהוא יתום, היה כבן בית אצל הרב צבי יהודה, שאותו מחשיב הרב ליאור לרבו המובהק.
התחתן בשנת תש"ך עם בִּתיה, שנפטרה מסרטן בכ"ח באב תשמ"ח. התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לשניהם יחד יש מנישואיהם הראשונים 11 ילדים.[1]
בשנת תשכ"ו שירת בצה"ל במשך חודש אחד[2], ולאחריו, בהנחיית הרב צבי יהודה, עבר לכהן במשך כעשר שנים כרבו של כפר הרוא"ה. בשנת תשל"ו (1976) עבר לקריית ארבע, שם התמנה לרב המקום והיישוב היהודי בחברון, וכן לראש ישיבת ניר, יחד עם הרב אליעזר ולדמן. בנוסף מכהן הרב ליאור כראש בית דין רבני לממונות בקריית ארבע. שימש שנה אחת אב בית דין בבית הדין הרבני בבאר שבע. היה במשך שנים רבות מהאחראים על כתיבת ובדיקת המבחנים למבקשים תעודת סמיכה לרבנות ברבנות הראשית (היכל שלמה), וכיום הוא מכהן לפרקים כראש ועדת הבחינות. תקופות מסוימות היה יו"ר ועד רבני יש"ע. בנוסף הוא מכהן כנשיא ישיבת שבי שומרון, בראשות הרב יהושע שמידט.
בשנת תשל"ח התמודד, בעידוד רבותיו, על משרת רב העיר ירושלים מול הרב בצלאל ז'ולטי אך לא זכה בתפקיד[3].
נמנה עם החברים במועצה הציבורית שאמורה לבחור את הנציגים של מפלגת הבית היהודי שנוצרה מאיחוד המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.
לרב ליאור שני אחים, שעלו לארץ אחריו והתיישבו בקיבוץ רשפים של השומר הצעיר: מרדכי (נפטר ב-2011) ואריה לינבנד. אח נוסף היה חסיד בעלז והתגורר בבני ברק.
[עריכה] מעמדו כפוסק ופסיקותיו בתחומים שונים
הרב ליאור הוא פוסק חשוב בציבור הדתי לאומי והחרדי לאומי. דרכו ההלכתית נסמכת בין היתר על "ערוך השולחן" והמהרש"ם. שיעוריו הרעיוניים עוסקים רבות בתורת הנצי"ב. מפסיקותיו והליכותיו:
- נמנה עם התומכים בעלייה להר הבית בימינו, ואף עלה בעצמו להר מספר פעמים.[4][5]
- מחייב שימוש בפתיל תכלת בציצית.[6]
- מורה לברך על שוקולד חום ברכת "בורא פרי העץ".
- מקל בשימוש בתוצרי קטניות מסוימים בפסח, כגון שמן קטניות שהוכן בכבישה קרה לפני פסח, תערובת קטניות שהוכנה לפני פסח, וכן סויה, שלא הייתה בזמן הגזירה.
- מתיר הורדת קבצים מהאינטרנט באומרו שהנמצא באינטרנט הוא כמו "אבידה ששטפה נהר" שהיא נחשבת כהפקר וברור שבעליה התייאש ממנה (אך רק לשימוש אישי ולא לשימוש מסחרי).[7]
- התיר להתגלח בחול המועד סוכות למי שנוהג להתגלח מדי יום (אך לא בפסח, בשל דיני ספירת העומר).[8]
- פוסק שאין לקבל תרומת זרע מגוי בנימוק שתכונות האב עוברות לבן וגוי עלול להוריש לבנו תכונות של אכזריות.[9]
[עריכה] פסיקותיו ודעותיו בתחומים מדיניים
הרב ליאור תומך בטרנספר של ערביי יהודה ושומרון.[10] לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב במרץ 2008, אמר כי מטרת המחבלים היא השמדת מדינת ישראל ומלחמתם היא בעלת אופי דתי. את שנאתם של הערבים כלפי מדינת ישראל השווה לשנאה הנאצית, וקבע כי "כל מי שרוצה להכניע ולהשמיד את עם ישראל יש לו דין עמלק, על כל המשתמע מכך". לדבריו, הקריאות לנקמה מבטאות דרישה טבעית, אולם הנקמה אמורה להגיע מהעם כולו, מהממשלה.[11] בספטמבר 2010, בעקבות פיגוע שבו נרצחו ארבעה תושבי בית חגי, אמר: "עם האויב הערבי המבין רק את שפת הכוח, לא היה שלום, אין שלום ולא יהיה שלום. אין מקום לאויב זה, הממשיך לשפוך דם יהודי, בתוך שטחי ארצנו הקדושה".[12]. בתקופת הנסיגה מסיני ב-1982 בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים העביר את ישיבתו באופן זמני לימית. בעת המחאות נגד תוכנית ההתנתקות תמך בחסימת כבישים כמחאה נגד התוכנית. כמו כן תמך בסירוב פקודה במקרים שבהם חייל נדרש לפנות יישובים. סמוך לביצוע התוכנית העביר את ישיבתו לשא-נור והנהיג את המאבק במקום נגד הפינוי, תוך זהירות מפגיעה בחיילים ובשוטרים.[13]
התיר להוריה של שלהבת פס שנרצחה בפיגוע ירי לעכב את קבורתה במטרה ללחוץ על צה"ל לכבוש את גבעת אבו-סנינה (ממנה בוצעה הירי).[14]
התנגד לרבנים שהורו שלא לומר הלל ביום העצמאות בעקבות תוכנית ההתנתקות, באומרו שמדינת ישראל קדושה מצד עצמה, ללא קשר למעשי ראשיה.[15] עם זאת, הוא הורה לשנות את נוסח התפילה לשלום המדינה הנאמרת בבתי הכנסת ולהשמיט את המשפט "ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה".[16] על פי יאיר שלג, "הרב ליאור היה אחד הרבנים ששיבחו את ברוך גולדשטיין לאחר הטבח שביצע במערת המכפלה. אמנם הוא לא שיבח את מעשה הטבח עצמו, אולם הוא הגדיר את נכונותו של גולדשטיין להקריב את חייו במעשה שנועד לשיטתו להרתיע ובכך להגן על חיי חבריו כמעשה שבזכותו הפך גולדשטיין ל'קדוש כמו קדושי השואה'".[10]
במאי 2004, במהלך מבצע קשת בענן, פרסם פסק הלכה המתיר לחיילי צה"ל "לפגוע תוך כדי לחימה באוכלוסיה אזרחית 'חפה מפשע' כביכול". וכי "דין תורתנו הוא לחוס ולהציל את חיילינו ואזרחינו וזהו המוסר האמיתי של תורת ישראל, ואין להרגיש אשמה ממוסר נכרי".[17] ב-2008, בעקבות הפיגוע בישיבת מרכז הרב התייחס הרב לירי צה"ל לעבר מקורות ירי גם במחיר פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אמר: "אין מושג בהלכה היהודית של התחשבות בחפים מפשע תוך כדי לחימה. אנו פועלים כהתגוננות ולכן אין כאן שום שאלה. ברור שאם תוך כדי הלחימה צריך לעצור את הירי של המחבלים, מותר לפגוע גם באזרחים אם אין ברירה אחרת".[18]
פוסק כי בארץ ישראל אין להשכיר דירות לערבים ואין להעסיקם, הן משום שמדובר בסכנת נפשות והן משום ש"עניי עירך קודמים".[19]
[עריכה] הסכמתו לספר "תורת המלך"
הרב ליאור נתן הסכמה בכתב לספר "תורת המלך", שנגד כותביו נפתחה חקירה משטרתית, בחשד של הסתה לגזענות. לאחר שסירב להופיע לחקירת משטרה בשל הסכמה זו, הוצא נגדו ע"י משטרת חברון צו מעצר.[20] בעקבות כך נערכה עצרת תמיכה בו, שבה אמר כי "לא ייתכן שאיזשהו פקידון במשרד ממשלתי יכתיב לרבנים מה להגיד. הרבנים ימשיכו לפסוק למרות האיומים".[21][22] עשרות רבנים גינו את צו המעצר.[23] הרב הראשי לישראל יונה מצגר אמר ש"לא יעלה על הדעת שרב בישראל ייעצר או אפילו יוזמן לחקירה בגלל הסכמה לספר". יו"ר האיחוד הלאומי חבר הכנסת יעקב כץ (כצל'ה) אמר ש"הצו מזכיר משטרים אפלים ביותר בהיסטוריה היהודית".[24] לעומתם דרשה קבוצת אישים וחתני פרס ישראל לפטר את הרב דב ליאור מתפקידיו הציבוריים.[25] ב-27 ביוני 2011 עוכב לחקירה על ידי משטרת ישראל בקשר להסכמתו זו, ולאחר כשעתיים שוחרר לביתו.[26] המעצר גונה בידי אישי ציבור מן הימין ו-25 חברי כנסת חתמו על עצומה לשר המשפטים בעניין. תומכיו של הרב ליאור חסמו בתגובה את הכניסה לירושלים . [27] בהפגנה נגד המעצר שנערכה מול בית המשפט העליון השתתפו כ-3.000 איש[28]. שני הרבנים הראשיים פרסמו גם הם הודעת גינוי נגד מעצר הרב.[29] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיב למעצר ולהפגנות ואמר כי "ישראל היא מדינת חוק, החוק מחייב וחל על כולם". הרב ליאור עצמו אמר כי מבחינה עקרונית כל אזרח צריך להתייצב לחקירה מרצונו החופשי, ואפילו אם הוא רב, אך כאן מדובר בהסכמה לספר בנושא הלכתי טהור ומותר לרב לומר מהי דעת התורה. "אם הם רוצים לביים איזה הצגה - אני לא רוצה להשתתף בה". בכך מחה, לדבריו, נגד המגמה להשתיק את קול התורה.[30]
[עריכה] פסיקותיו ודעותיו בתחומים חברתיים
בשנת 2005 פסק כי בעוד שמותר להשכיר בימינו דירה לנוצרי, כיוון שהצלב אותו הם נושאים אינו נחשב לעבודה זרה, הרי אסור להשכיר דירות לתאילנדים, משום שהם מביאים את הצלמים שלהם איתם ועובדים להם.[31] כמו כן, פסק שאסור למטיילים לקטוף פירות מעץ של ערבי, משום שגזל גוי אסור, בין אם מן התורה ובין אם מדרבנן.[32] פסק שמותר, בזמננו, לחלל שבת גם באיסורי תורה כדי לרפא גוי.[33]
הרב ליאור המליץ על נישואין בגיל צעיר יחסית, ולדעתו תפקיד חשוב של האישה הוא בהקמת משפחה ובגידול הילדים.[34] הרב ליאור תמך בפסיקתו של הרב אליקים לבנון נגד התמודדות של נשים על תפקידים ציבוריים באלון מורה ואמר, כי למרות שמבחינה הלכתית מותר לאישה לצאת ולעבוד בכל משרה על מנת להשלים את הכנסת הבעל, כאשר זו איננה מספיקה, הרי הוא איננו מעודד יציאת נשים לעבודה שכן "זו לא השקפתה של תורה, מספיק יש לה עבודה בבניין הבית". דעתו היא כי "מדברים על כך שיש בעיה באלימות של הנוער. הבעיה היא שהאמא עובדת וקשה לה להתמסר לביתה".[35] עם זאת, בבחירות לכנסת ה-17 עודד את השתתפותה של אורית סטרוק בתור מועמדת בבחירות לכנסת במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל.[36] בשנת 2010 אמר, כי אין ההלכה מונעת מנשים ללמוד משפטים, אולם: "עיסוק בתביעות משפטיות וייצוג בבתי משפט אין בו מכבודה של האישה שתכניס את עצמה לכל ההתדיינות (ובמיוחד בנושאי גירושין) שבמהלכה הרבה פעמים הצדדים צועקים אחד על השני... יש מספיק תחומים אחרים לעסוק בהם בעריכת דין".[37]
[עריכה] מספריו
- שו"ת דבר חברון, חלק א' - על חלקי אבן העזר וחושן משפט מהשולחן ערוך, בהוצאת המכון לרבני יישובים, קריית ארבע, תשס"ה; חלק ב' - על חלק אורח חיים, שם תשס"ט; חלק ג' - על חלק יורה דעה ועל ענייני התקופה, בהוצאת הקרן להוצאת כתבי הגר"ד ליאור, קרית ארבע תשע"א; חלק ד' - השקפה וענייני אמונה (קובץ שיחות מכתבים ומאמרים), בהוצאת המכון לרבני יישובים, קרית ארבע תשע"ב
- דרשת שבת הגדול - הגדה של פסח עם פסקי הלכה
- חגי תשרי - שיעורים ופסקי הלכה על ראש השנה, יום כיפור וסוכות
- ימי החנוכה - שיעורים ופסקי הלכה
- יום העצמאות ויום ירושלים - שיעורים ופסקי הלכה
פסקיו ומאמריו הובאו גם בשו"תים "במראה הבזק" ו"המורים בקשת", וכן בכתב העת של ישיבת ניר, "עלוני ממרא".
[עריכה] מתלמידיו
- הרב שלום אילוז - חבר בית דין לממונות בראשות הרב ליאור, ראש כולל ההלכה בישיבת ניר
- הרב יהושע שמידט - ראש ישיבת שבי שומרון
- הרב יצחק רודריג - ראש המכון לרבני יישובים בקרית ארבע
- זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל אמנה
- בני קצובר - ממקימי תנועת גוש אמונים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב דוב ליאור, אוסף שיעורי תורה, באתר ישיבה
- הרב דב ליאור, אוסף שאלות ותשובות, באתר ישיבה
- שיעורי הרב דוב ליאור, באתר מכון מאיר
- רשימת המאמרים של דוב ליאור באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של דוב ליאור, באתר רמבי"ש
- רויטל שנור, תורה ללא מורא, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בינואר 2004
- שמריה גרשוני, לעשות תשובה על מאיסת הארץ, באתר בשבע - ערוץ 7, ראיון עם הרב דב ליאור (11 בספטמבר 2007)
- יאיר שלג, "הרב דב ליאור", בתוך אחרי רבים – להטות?: עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 67, 2006
[עריכה] הערות שוליים
- ^ גאה להיות עזר כנגדו, באתר בשבע - ערוץ 7
- ^ מסופר כי הרב צבי יהודה קוק אמר על כך: "כולו קודש חוץ מחודש" (רויטל שנור, תורה ללא מורא, באתר בשבע - ערוץ 7)
- ^ הפרדס, טבת תשל"ח, עמוד 26. קיבל 25 קולות לעומת 37 קולות לרב ז'ולטי
- ^ דוב ליאור, העליה להר הבית בזמננו, בתוך: עלוני ממרא 122, קיץ תשס"ט, עמ' 27-16, באתר HebrewBooks.
- ^ אבישי בן חיים, אל ראש ההר, באתר nrg מעריב, 16 במאי 2007
- ^ מכתב ברכה לספר חבל נחלתו
תכלת בזמננו?, באתר ישיבה - ^ בעניין הורדת שירים מהאינטרנט, אתר ישיבה
- ^ גילוח בחול המועד, אתר ישיבה
- ^ קובי נחשוני, הרב ליאור: "בזרע הגוי - אכזריות וברבריות", באתר ynet
- ^ 10.0 10.1 הרב דב ליאור, מתוך: יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה; הרב דב ליאור במגרון: טוב שהמערב סובל מקצת טרור, באתר ynet
- ^ 'שנאתם של הערבים שווה לנאציזם', באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2008
- ^ איציק וולף, הרב דב ליאור: אין מקום לאויב הערבי בארץ, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 1 בספטמבר 2010
- ^ הפינוי הסתיים: חומש ושא-נור ריקות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2005; שא נור: הכוחות פרצו לגג המצודה והמתבצרים החלו להתפלל, ערוץ 7
- ^ יצחק פס: "הכדור הגיע לכתובת לה היה מיועד", באתר ynet
- ^ אורנית עצר, הרב ליאור: לחגוג את יום העצמאות, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2008
- ^ תפילה לשולם המדינה, אתר ישיבה; אליקים העצני, אל תניחו לנופלים, באתר בשבע - ערוץ 7, 18 באוקטובר 2007
- ^ יו"ר ועד רבני יש"ע: מותר לצה"ל לפגוע באזרחים תוך לחימה, ערוץ 7
- ^ עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20
- ^ עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20
- ^ צו מעצר נגד הרב דב ליאור, שסירב להיחקר, באתר ynet
- ^ הרב דב ליאור: אף פקידון לא יכתיב לרבנים מה לפסוק
- ^ 'לאמיתה של תורה' כינוס תלמידי ישיבה לכבודו של הרב דוב ליאור, אתר תנועת קוממיות
- ^ חיים לוינסון, עשרות רבנים חתמו על עצומה נגד צו המעצר שהוצא לרב דב ליאור, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011ישי קרוב, הרב דרוקמן: הכינו תא מעצר גם בשבילי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2011
- ^ בשבע, 16.2.2011, עמוד 12, חגית רוטנברג
- ^ יהונתן ליס, אנשי רוח וחתני פרס ישראל: "לחקור מעורבות הרב ליאור ברצח רבין", באתר הארץ, 13 בפברואר 2011
- ^ יהושע בריינר, חקירת הרב דב ליאור הסתיימה, הוא שוחרר לביתו, באתר וואלה!
- ^ הרב דב ליאור חוזר לירושלים, באתר ynet
- ^ [1]
- ^ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד המשטרה: "פגיעה חמורה", באתר ynet
- ^ אורי פולק, הרב ליאור: חובה להתייצב לחקירה, אך לא לרדיפה , באתר כיפה
- ^ אבישי בן-חיים, "הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים", NRG, 23 באוקטובר 2005
- ^ שו"ת דבר חברון חלק חושן משפט סימן צ"ב.
- ^ שו"ת דבר חברון, חלק אורח חיים.
- ^ הרב ליאור: שירות לאומי – רק שנה אחת, אתר כיפה
- ^ קובי נחשוני, הרב ליאור: אלימות הנוער – בגלל קריירת אמהוֹת, באתר ynet, 26 במאי 2010
- ^ חגית רוטנברג, מהמטבח אל המטבחון, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בדצמבר 2005
- ^ דניאל אוחיון, הרב דב ליאור: מעדיף שנשים לא יופיעו בבימ"ש, NRG, 17 באוגוסט 2010
| רבני היישוב היהודי בחברון | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזים |
· ישראל יפה (ה'תקע"ד ה'תקפ"ט) שלמה יהודה לייב אליעזרוב (תרס"ג - ) · דוב ליאור (תשל"ו - מכהן) |
|
| הרבנים הספרדים |
·אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שמ"ז ה'שכ"ו)· משה פירירה (?- עד תרי"ח · אליהו מני (תרכ"ד - תרנ"ט) · חיים רחמים יוסף פרנקו (תרל"ח - תרס"ב · חיים חזקיהו מדיני (תרס"א -תרס"ה) |
|
