גט

ערך זה עוסק בהמשמעות הנפוצה למילה גט, שטר גירושין. אם התכוונתם למשמעות נפוצה למילה "גט" במשנה, ראו שטר (משפט עברי).

גט הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את תקופת נישואיהם.

מקור המילה הוא במשנה ותלמוד, שם מופיעה המילה 'גט' במובנה המקובל וגם במשמעות של שטר העוסק בדיני ממונות, כגון שטרי קניין. כיום מקובל לכנות במילה גט רק את השטר שבו מגרש הבעל את אשתו. בתורה עצמה לא נזכרת המילה 'גט' אלא מוזכר 'ספר כריתות'.

	כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.
– דברים כ"ד א'

מהות הגט

הגט אינו חוזה שנערך בין שני צדדים, אלא הוא מעשה חד-צדדי של הגבר. למרות שמעיקר הדין אין צורך בבית דין רבני כדי לסדר גט, מקובל שגט יסודר אך ורק בבית-דין רבני מוסמך, וזאת בשל מורכבותו ההלכתית של הגט. מיד לאחר סידור הגט נותן בית-הדין הרבני פסק-דין פורמלי (הקרוי "מעשה-בית-דין") הקובע כי בני הזוג גרושים. במדינת ישראל ניתנת בנוסף לכך גם תעודת-גירושין.

הגט נמנה עם אחת מתרי"ג מצוות התורה, ומוזכר בספר דברים ובספר ישעיהו בשם "ספר כריתות". על פי המדרש הוא היה נהוג עוד בימי אברהם אבינו. הנוסח הנוכחי של הגט וכל הכללים הקשורים בו נקבעו בבבל בתקופת התלמוד. משפט המפתח בגט הוא "הרי את מותרת לכל אדם".

בעת שהגבר מוסר את הגט לאישה חייבים להיות נוכחים שני עדים, וכן בית-הדין המסדר את הגירושים. לעתים נוכח גם הלבלר שכתב את הגט, אך אין זה נדרש. בעת מסירת הגט אומר הגבר לאישה: "הרי זה גטך, והתקבלי גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם".

דיני הגט

דיני הגט נלמדים מפרשה בספר דברים, העוסקת בגירושין. (דברים כ"ד, א-ד) בפרשה עצמה מפורש רק החיוב שהמגרש אישה יגרשה באמצעות 'ספר כריתות', ואיסור לאדם לשאת שוב גרושתו לאחר שנישאה לאדם אחר. שאר דיני הגט נלמדים מתורה שבעל פה ובאמצעות דרשות.

עיקרי דיני הגט הם:

• אין האיש מגרש את אשתו אלא לרצונו, ולא בעל כורחו. מעיקר הדין הייתה אשה מתגרשת גם בעל כורחה, אולם מתקנת רבינו גרשום מאור הגולה, אסור לאיש לגרש את אשתו כנגד רצונה.
• אין האשה מתגרשת אלא באמצעות שטר כתוב.
• הגט צריך להיכתב במיוחד עבור הבעל והאישה הספיציפיים. אולם הסופר יכול להכין לעצמו טופסי גיטין, היינו שיכתוב את כל נוסח הגט ('טופס') וישאיר את מקום שם האיש, האשה והתאריך ריקים. ('תורף')
• על האיש לתת את הגט בעצמו לאשה, ולא שהיא תקח את הגט בעצמה.
• על הגט להינתן לתוך ידה של האשה, ליד שלוחה, או לשטח בבעלותה שבו היא יכולה לשמר את גיטה.
• על הגט להינתן לאשה לעיני עדים.

תוכן הגט

במקרא לא נאמר כלום על תוכנו של הגט ולא על צורתו, ומסתבר שבימים הקדומים לא היו לשונות קבועים לגיטין אלא כל אדם כתב את הגט בנוסח שלו. שמואל מזכיר (בקידושין ה' ע"ב) את הנוסחאות שהבעל כותב לאשתו: 'הרי את משולחת', 'הרי את מגורשת', 'הרי את מותרת לכל אדם'. בצד נוסחאות אלו הוא מביא נוסחאות פסולות: 'איני אישך', 'איני בעלך' וכו', וכוונתו שאם אמר 'איני אישך' לבד אינו מועיל, לפי שהבעל צריך לשלח את אשתו מביתו, ולא שישלח את עצמו ממנה, אבל אם הוא מוסיף בכל נוסח שהוא, שהוא משלח את אשתו ממנו - הרי זה גט. בגט צריך שיהיה כתוב שם האיש, שם האישה והזמן. הסופר הכותב את טופסי הגיטין, צריך שיניח מקום פנוי לשם האיש, לשם האישה ולזמן. הותקן בימי חז"ל שהעדים חותמים על הגט, אלא שר' אלעזר (גיטין משנה ד') סובר, שאפילו לא חתמו עליו עדים, אלא שנתנו לאישה בפני עדים, הגט כשר (שעדי המסירה של הגט קובעים את תוקפו של הגט). רבן גמליאל (ולפי גרסה אחרת: רבן שמעון בן גמליאל) סיפר (גיטין לו ע"א) שתיקנו אחר כך שיהיו העדים מפרשים את שמותיהם בגט ולא די בלשון: 'אני חתמתי עד'. וכן צריכים לכתוב בגט את הזמן למניין המלכות המושלת באותה מדינה, ואם נכתב למניין מלכות אחרת, ואפילו לבניין הבית - הגט פסול.

כיום נוסח הגט קבוע והוא נכתב ב12 שורות, כמנין המילה "גט"‏:

ב____ בשבת ב____ יום/ימים לירח ____ שנת חמשת אלפים ושבע מאות וחמישים ו____ לבריאת העולם למניין שאנו מונים כאן בעיר/מקום ____ היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות אני ____ בן ____ המכונה ____ העומד היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות חפצתי ברצון נפשי מבלי שאני אנוס ועזבתי ופטרתי וגירשתי :אותך לַך אַת אשתי ____ בת ____ העומדת היום ב____ עיר/מקום היושב/ת על נהר ____ ועל מי מעינות שהיית אשתי מקודם לכן ועתה פטרתי ועזבתי וגירשתי אותך לך שתהיי רשאית ושולטת בנפשך ללכת להינשא לכל גבר שתרצי ואיש לא ימחה בידך מיום זה ולעולם והרי את מותרת לכל אדם וזה שיהיה לך ממני ספר גירושין ואגרת עזיבה וגט פיטורין כדת משה וישראל ____ בן ____ עד ____ בן ____ עד

נוסח גט - בתרגום לעברית. הנוסח המקורי נכתב בארמית

שמות גיטין

ההלכה מחייבת נתינת גט כאשר ברור מי המגרש ומי המתגרשת. חיוב זה מתבטא בתחום הלכתי הנקרא "כתיבה לשמה". אחד הנושאים הנידונים בתחום זה הוא "שמות גיטין" נושא זה הוא בירור דרך כתיבת שמות אנשים ומקומות לפי ההלכה. כיון שללא דיוק בשם בגט נוצרת בעיה בכשרותו של הגט. דרך לימוד נושא זה מתברר על ידי חוקי הלשון לפי הפוסקים ובדיקת דרך כתיבת השם כפי המובא בתנ"ך ובתלמוד. עיקר הדיון בשמות גיטין מובא בשולחן ערוך חלק אבן העזר. אחד הדיונים המפורסמים בתחום שמות גיטין הוא השם עקיבא - האם האות האחרונה בשם היא כמו שכתוב בתלמוד הבבלי עם האות א או כמו שכתוב בתלמוד הירושלמי עם האות ה.

מסירת גט באמצעות שליח

יש אפשרות שהבעל ישלח גט על ידי שליח, והשליח ימסור את הגט לידי האישה. במקום שיש חשש שהבעל יעגן את אשתו, ויהיה קל יותר למסור את הגט באמצעות שליח, עושים כן.

מעיקר הדין ישנה אף אפשרות שהאישה תעשה שליח לקבל את הגט מידי הבעל, אבל לא נוהגים לעשות כן, מאחר שיש בדרך זו הרבה קשיים טכניים, כגון הצורך שיהיו עדים שהאישה מינתה את השליח.

גט לחומרא

קיום יחסי מין עם אישה נשואה הוא מהעברות החמורות ביותר ביהדות (אחת משלוש העברות של "ייהרג ובל יעבור"), בנוסף לכך הילדים שיוולדו מאותם יחסים, יהיו ממזרים, ולא יוכלו להתחתן עם יהודים לדורי דורות. ולכן כאשר לעתים נעשים נישואים שאין בהם ממש, כגון נישואים שנעשו בלצון בין נער לנערה, נדרש בעקבותיהם גט לחומרא, כלומר גט שנועד להסיר ספק ולהבהיר באופן חד-משמעי שהאישה פנויה.

קיימים גם מקרים שלפי ההלכה יש לתת שני גיטין, מכיוון שיש ספק כיצד לערוך את הגט. כגון שהבעל נקרא בשם מסוים כשמכובד בעלייה לתורה, אבל אינו נקרא בשם זה בין אנשים. וכן במקרה שיש לבעל או לאישה שם, שיש ספק כיצד לכתוב אותו.

ראו גם

• גט על תנאי
• גט מקושר
• סרבנות גט
• נחלת שבעה (ספר)