הספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19

הספרות ההונגרית-יהודית החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19 ונמשכת עד ימינו אלה. ספרות זו הצמיחה כמה מהיוצרים החשובים בתולדות הספרות ההונגרית, תרמה להטמעת רוח הספרות האירופית בספרות הונגריה, וסייעה לקבלת הספרות ההונגרית בתוך הספרות האירופית הכללית. ספרות זו ביטאה את קולם הייחודי של יהודי הונגריה במאות ה-19 וה-20, ושיקפה את הלכי רוחם ואת הנושאים שהעסיקו אותם, ובראשם שאלת ההשתייכות הלאומית. הערך עוסק בתחילת דרכה של הספרות הונגרית-יהודית, ובמיוחד במאה ה-19.

רקע

תחילתה של הספרות ההונגרית יהודית היא בשנות ה-40 של המאה ה-19. מסוף המאה ה-18 ממלכת הונגריה הפכה לארץ קולטת יהודים רבים מכל סביבתה. ערך זה מתאר את התחלת כתיבת השירה, הפרוזה והדרמה על ידי יהודים בהונגריה במאה ה-19. יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העניק את "כתב הסובלנות" ליהודים בשנת 1781, מיד לאחר מות אמו, מריה תרזה. בכתב הסובלנות ביטל הקיסר את הגבלות המגורים שנאכפו על היהודים עד פרסום כתב הסובלנות והעניק להם חופש תנועה ברחבי האימפריה שלו שכללה גם את הונגריה, שהייתה מלוכה תחתיו. השתלבות היהודים בחיי המסחר והכלכלה בכל האימפריה בכלל ובהונגריה בפרט יצרה את התבססותם הכלכלית של היהודים ואת הדרישה ההולכת וגוברת מצדם ללימודים כלליים ולעיסוק במקצועות חופשיים. בתקופה זו היגרו יהודים רבים לתוך שטחי הונגריה, בעיקר מצפון מזרח, אזור גליציה (בפולין) ומצפון מערב, מורביה (בצ'כיה). במהלך ההתבוללות של חלקים מהיהודים במרכז ומערב המדינה בקרב יהדות הונגריה מאמצע המאה ה-19, התחילו היהודים להשתתף יותר ויותר בספרות הלאומית ההונגרית והאירופית, תוך שילוב ערכים ספרותיים בתוך הספרות ההונגרית שהעניקו לה גוון ייחודי.

שירה

היהדות ההונגרית החלה להשמיע את קולה בשירה בשנות הארבעים של המאה ה-19, ממש עם תחילת תנועת ההתבוללות. בעבודות הליריות המוקדמות הללו המשוררים ניסו להוכיח בעיקר את לאומיותם ההונגרית הן ליהודים והן לנוצרים ההונגרים כאחד, לעיתים קרובות באמצעות ביקורת עצמית. השירים שנכתבו על ידי משוררים יהודיים אלה במהלך המהפכה ההונגרית של 1848 ובמלחמת העצמאות ההונגרית לאחריה מגלים פטריוטיזם נלהב. היהודים השתתפו בקרבות מלחמה זו מתוך מחויבות רבה. מנקודת מבט ספרותית השירים לא הצטיינו במיוחד. המשורר הראשון מבין היהודים ההונגריים, מיהאי הלפרין (Helprin Mihály) (1888-1828), כתב באווירה זו תחת השפעה פטריוטית. שיריו והמוטיבים בהם דומים לאלה של המשורר הלאומי ההונגרי הגדול שאנדור פטפי שנפל במלחמת עצמאות זו וכן מור סגפי שכתב גם שירה וגם פרוזה.

שירתו של איגנץ רייך (1887–1821), אחד המשוררים היהודיים הראשונים, התפרסמה בכתבי העת 'בן-חנניה' שעורכו היה הרב ליפוט לעף, בית-לחם ויהודים הונגריים (A Magyar Izraelitak). הוא אפילו תרגם לעברית את ההמנון הלאומי ההונגרי שנכתב על ידי פרנץ קלצ'יי.

התבוסה ההונגרית במלחמת השחרור של 1848 נוגעת ליהודים בהונגריה ורגישה מאוד עבורם בשל אובדן שחרור שלהם גם כן והעדר קבלת זכויות. היא משתקפת גם בספרות ההונגרית-יהודית. חיי הספרות ההונגרית-יהודית מוגבלים באותן שנים בעיקר לתרגומים של יצירות סופרים ומשוררים הונגרים לשפה הגרמנית. תרגומים אלה על ידי הסופרים ההונגרים-יהודים תרמו רבות להכרה הבינלאומית של הספרות ההונגרית. בשנת ה'פשרה' בין אוסטריה לבין הונגריה (1867), האמנציפציה עבור היהודים גורם לשינוי בספרות. השימוש בשפה ההונגרית הופכת לעדיפות ראשונה ונעשית שכיחה יותר. הז'אנרים של הספרות היהודית-הונגרית מתרחבים, הנושאים, הטונים מתחדשים - אם כי חלק מהשירים עדיין מתיישרים עם הסגנון העממי של שאנדור פטופי ויאנוש אראן. אחד המשוררים היהודים-הונגרים הידועים ביותר של אותה עת, הליריקן הגדול ביותר בספרות היהודית בהונגריה הוא יוז'ף קיש (1843-1921). בשנת 1868 הופיע כרך שיריו הראשון בשם "לחנים יהודיים". משנת 1890 מתחילים להשמיע את קולותיהם המשוררים לאיוש פלאדי (זילברשטיין), אמיל מקאי (פישר) ינה הלטאי (הרצל) בן דודו של בנימין זאב הרצל, הוגו איגנוטוש (פייגלסברג) ואחרים. בשירתם, הרגשות הלאומיים ההונגריים או היהודיים כבר לא אופייניים, וגם זכויות היהודים המתבוללים לא נושא עבורם. הם מסתגלים להונגריה העירונית והדמוקרטית ומאמצים למעשה לתוך ספרות ההונגרית את הזרמים הרוחניים באירופה באותה עת.

במאה ה-20 יש כבר שפע משוררים יהודיים שהבולט שביניהם והמשורר הגדול ביותר של הונגריה אולי במאה זו הוא מיקלוש רדנוטי (גלאטר) שנרצח בשואה בשנת 1944 בגיל 35.

סיפורת (פרוזה)

כותב הפרוזה ההונגרי-יהודי הראשון היה אגאי אדולף (1836-1916). כתיבתו מאופיינת ב"קלילות צרפתית" שמעניקה לה סגנון מיוחד, עליז ותוסס בכל ספריו שבהם גם הומור יהודי מקבל מקום. הוא מציג את דמות היהודי המתבולל בצורה אירונית וסאטירית. משנת 1857 ואילך כתביו התפרסמו בכל כתבי העת העיקריים בהונגריה, היומיים, הסאטיריים והמקצועיים. הוא המייסד והעורך גם של בורשסם ינקו כתב העת הסאטירי. בורשסם ינקו הציג בעיות פוליטיות וחברתיות בצורה מגוחכת עד גרוטסקית.

אחד הסופרים הנוספים שנולדו בהונגריה וכתבו בהונגרית הוא מוריץ בלוך (מאוחר יותר שינה את שמו למור בלאגי 1815-1892). הוא היה הראשון כבר בשנת 1840 שתיאר את תשוקת ההתבוללות, כאידיאל של היהודי ההונגרי, בעל לאומיות הונגרית ודת יהודית. בשנת 1841 פרסם את חמשת חומשי תורה בהונגרית ובעברית. בהוקרה על תרגום התורה, הוא התקבל כחבר האקדמיה ההונגרית למדעים והיה החבר היהודי הראשון באקדמיה. במאי 1843 התנצר. סופרים אלה של המאה ה-19 הטמינו את זרעי הספרות ההונגרית-יהודית של המאה ה-20 והצמיחו את הסופרים ההונגרים היהודים הגדולים כמו מפרידיש קרינתי דרך אלדאר קומלוש כדוגמה אחת ועד אימרה קרטס בעל פרס נובל ההונגרי-יהודי לספרות. בתקופת העוצרות התבלט לאיוש הטווני (דויטש), שספרו המפורסם ביותר, "אדונים ופשוטי עם" מ-1927, עסק בקורותיה של משפחה יהודית מתבוללת בסגנון שחיקה את "בית בודנברוק".

דרמה

ענף הדרמה ההונגרית-יהודית היא הרחוקה ביותר מהשורשים היהודיים מבין כל ענפי הספרות היהודית, אך על ז'אנר ספרותי זה השפיע הכי הרבה האינטלקט היהודי. קארוי הוגו (ברנשטיין) (1877-1808) הוא אחד היוצרים הראשונים שהשמיע את דברו בשפה הפורמטיבית של הדרמה. מחזותיו - כמו גם שיריו - מתפרסמים בעיקר בגרמנית. בהשפעת הרומנטיקה הצרפתית יוצר את הדרמה "בנקאי וברון". הוא מדבר בקושי הונגרית, ואת יצירתו זו המוצלחת ביותר מבין כולן מתרגמים להונגרית מִיקְשָה פַלק וגאַבּוֹר אֶגְרֶשִי(הו'). שאנדור ברודי (1863-1924) עומד על קרקע סוגת הנטורליזם בתיאורו את האדם ואת החיים. יצירתו בשם "האומנת" מציגה את עולם האיכרים במלוא עליבותו, תוך הבעת ביקורת נוקבת על החברה הבורגנית. גם הדרמה שלו "הסטודנט לרפואה" ביקורתית מאוד עם סימנים ריאליסטיים, בעוד שיצירתו "המורה", שהנושא לכתיבתה נלקח מתוך מאמר בעיתון, מסתיימת בשתי סיומות שונות (שתי גרסאות). האחת נכתבה על ידי המחזאי לקהל הבורגני עם סוף טוב, "הפי אנד" בעוד השנייה, הספרותית, עצובה וקודרת. ברודי הניח את יסודות הדרמה בספרות ההונגרית לכל הדורות הרבים אחריו.

בתום כחצי מאה מן ההתחלה בשנות הארבעים של המאה ה-19, המשוררים, הסופרים והמחזאים ההונגרים-יהודים כבר המייצגים ביצירותיהם את הספרות ההונגרית גם מחוץ להונגריה ובכך תורמים למעשה להכללת הספרות ההונגרית בספרות האירופית.

לקריאה נוספת

• Büchler Sándor, „A magyar irodalom terjeszkedése a zsidó között”, in: IMIT Évkönyv 1905, pp. 259–265. שאנדור ביכלר:התפשטות הספרות ההונגרית בקרב היהודים.
• Hernádi Miklós, Zsidó írók és művészek a magyar progresszióban (Budapest: Noran Libro, 2010)
• Komlós Aladár, Magyar-zsidó szellemtörténet a reformkortól a holocaustig (Budapest: Múlt és Jövő, 2001)
• Komlós Aladár, Bevezetés a magyar-zsidó irodalomba (אורכב 03.01.2019 בארכיון Wayback Machine) (Budapest - Jeruzsálem: Múlt és Jövő, 2009), pp. 234–250. מבוא לספרות ההונגרית-יהודית.
• Komlós Aladár, „Virágzás halál után: a magyar zsidó költészet 150 éve”, Látó 21 (2010), pp. 78–92. פריחה לאחר מוות: 150 שנות שירה הונגרית-יהודית.
• Kőbányai János, A magyar zsidó irodalom története (Budapest: Múlt és Jövő, 2012), pp. 19–109. ההיסטוריה של הספרות ההונגרית-יהודית.
• Peremiczky Szilvia, „’Árpád és Ábrahám földiek voltak’– A magyarországi zsidó irodalom vázlata”, in: Szegedy-Maszák Mihály - Veres András (szerk.) A magyar irodalom történetei II. 1800-tól 1919-ig (Budapest: Gondolat, 2007), pp. 297–314.
• Raáb Andor: „Zsidó irodalom-magyar irodalom”, Zsidó Szemle, (1919 dec.), pp. 26–56.
• Scheiber Sándor, Magyar zsidó hírlapok és folyóiratok bibliográfiája, 1847-1992 (Budapest: MTA Judaisztika Kutatócsoport, 1993)
• Szerb Antal, A magyar irodalom története (Budapest: Révai, 1943)
• Török Petra (szerk.), A határ és a határolt: töprengések a magyar-zsidó irodalom létformáiról (Budapest, Országos Rabbiképző Int. Yahalom Zsidó Művelődéstörténeti Kutatócsoportja, 1997) בית המדרש לרבנים בבודפשט
• Ujvári Péter (szerk.), Magyar Zsidó Lexikon (Budapest, Zsidó Lexikon, 1929.) pp. 394–396. הלקסיקון ההונגרי יהודי

קישורים חיצוניים

• מאמר:הספרות ההונגרית יהודית (בהונגרית)
• אלאדר קומלוש - סופר (בעברית)