מיקלוש הורטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הורטי בתמונה מ-1921

אדמירל מיקלוש הורטי (נוג'בניאי) (בהונגרית: Vitéz Nagybányai Horthy Miklós;‏ 18 ביוני 18689 בפברואר 1957) היה קצין-ים ומדינאי הונגרי אשר שימש כעוצר הונגריה בין השנים 19201944. הורטי היה ידוע כאנטישמי, ולמשטרו, ולו אישית, אחריות רבה לשואת יהודי הונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים וקריירה בצי במהלך מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורטי עונד עיטוריו

הורטי נולד למשפחת אצולה הונגרית והתחנך בבית הספר לקצינים. למרות שאחיו מת בתאונה בצי הקיסרי האוסטרו-הונגרי, בחר הורטי בקריירה ימית, והחל לשרת כקצין ימי בשנת 1886. עד שנת 1907 שימש בתפקידי פיקוד בצי ובין 1908 ל-1914 היה שלישו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון שרחש לו הערכה רבה.

הורטי הצטיין במהלך מלחמת העולם הראשונה כקצין בצי האימפריה והביס את הצי האיטלקי כמה פעמים. הוא נפצע בקרב במצרי אוטרנטו במאי 1917. במרץ 1918, בעקבות הצלחתו בקרבות, קוּדם לתפקיד מפקד הצי והחזיק במשרה זו עד שקיבל מן הארכידוכס קרל מאוסטריה את הפקודה להיכנע לציים של סרביה ושל המדינות החדשות סלובניה וקרואטיה ביום 31 באוקטובר 1918.

בין מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בנובמבר 1918 הוכרזה הרפובליקה ההונגרית בראשותו של מיכאי קארוי. קארוי פעל במצב חירום, עקב התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית, ונאלץ לוותר על שטחים רבים, שהפכו את הונגריה למדינה ללא מוצא ישיר אל הים, עם צי זעיר המורכב מכמה ספינות משמר השטות על נהר הדנובה. במצב זה לא הייתה כל תועלת בקצין צי כהורטי, אך זה שמר על תדמיתו כגיבור לאומי.

ממשלתו של קארוי נאלצה להתפטר ב-20 במרץ 1919, ובמקומה קמה רפובליקה סובייטית בראשותו של הקומוניסט בלה קון. קון נתקל בקשיים הן במדיניות הפנים, והן כלפי חוץ, כאשר צבאו לחם בצ'כים וברומנים. בדרום-מזרח הארץ, בעיר סגד, הוקם "צבא לבן" כנגד "הצבא האדום ההונגרי" של קון. בראש צבא זה עמד הורטי. הצבא הוקם ב-10 באפריל וזכה לתמיכת כוחות צרפת ששהו באזור. ב-6 באוגוסט כבשו כוחות רומניים את בודפשט, וסילקו משם את קון. בתמיכת הכוחות הרומניים נכנס צבאו של הורטי לבודפשט ב-14 בנובמבר 1919. ב-25 בפברואר 1920 פינה הצבא הרומני את הבירה. תקופה זו של שלטון הצבא הלבן והצבא הרומני בבודפשט התאפיינה בטרור כנגד גורמי שמאל וכנגד יהודים.

בחודש מרץ 1920 ייסדה האספה הלאומית של הונגריה את הממלכה ההונגרית מחדש, אך בחרה שלא לקרוא לשליט מבית הבסבורג, קרל מאוסטריה, מגלותו, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופה בלתי מוגבלת. כך היה האדמירל ללא צי לעוצר ללא מלך של המדינה ללא מוצא לים.

הורטי היה, מעבר לכל, שמרן. דעותיו הפוליטיות היו צירוף של שמרנות ימנית קיצונית ואנטישמיות. אם כי זכויות האדם של היהודים נשמרו במשטרו בעיקרן עד לתקופה מאוחרת, הרי שמשעה שעלה לשלטון החלו מגבלות תחיקתיות על היהודים, וכבר בספטמבר 1920 הוגבל מספר היהודים בחינוך הגבוה. הורטי לא דגל, בתחילה, באנטישמיות ההשמדתית הקיצונית מבית מדרשם של הנאצים, אך ככל שחלף הזמן, התקרב משטרו אל המשטרים הפשיסטיים והנאציים שהחלו קמים באירופה. מטרתו המדינית העיקרית הייתה החזרתם של השטחים שאבדו להונגריה בחוזה טריאנון. בכך ראה בן ברית נאמן באדולף היטלר, שאלמנטים רבים ממשטרו, לרבות האנטישמיות, היו לרוחו של הורטי.

משטרו של הורטי לא היה טוטליטרי כמשטרו של היטלר. התאפשרה פעילותן של מפלגות אופוזיציה (פרט למפלגה הקומוניסטית). המשטר היה שמרני, והיווה מעין המשך למשטרו של הקיסר, הנשען על אלמנטים חברתיים של האצולה הישנה והשמרנים הוותיקים. המשבר הכלכלי של שנות השלושים, ופעילותם של קיצונים מן השמאל ומן הימין, היוו איום על המשטר, אך באופן כללי ניתן לומר כי הורטי היה אהוד על העם ההונגרי, וכי משטרו היה סמכותי, אך לא רודני.

בריתו עם מדינות הציר איפשרה להורטי להשיב להונגריה חלקים נרחבים מן השטחים שאבדו לה, החל בשנת 1938 ועד שנת 1940, כאשר התהפוכות המדיניות באירופה, ופירוקה של צ'כוסלובקיה בתוכן, איפשרו כיבוש שליש מסלובקיה ואת חבל רותניה. ב-1940 קיבלה הונגריה, לאחר התערבותו של היטלר, חלק מחבל טרנסילבניה, שהיה בחזקת הונגריה עוד בימי הביניים.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1941 הייתה הונגריה לחברה מלאה במדינות הציר ולקחה חלק פעיל במלחמת העולם השנייה. ראש הממשלה, פאל טלקי, שניסה למנוע התפתחויות אלו, התאבד וראש הממשלה החדש, לסלו בארדושי, תמך במדיניות פרו-גרמנית, ששיאה היה בהשתתפותה של הונגריה, ביחד עם בולגריה, בפלישה הגרמנית ליוגוסלביה. עם פתיחתו של מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, הכריזה הונגריה אף היא מלחמה על ברית המועצות.

בשנים אלו החל הורטי לאשר חקיקה אנטי-יהודית, אך בשנים 1942 ו-1943 דחה את דרישות הגרמנים לריכוז היהודים במחנות וגירושם לפולין לשם השמדה. מצב היהודים בשנים אלו הלך והתדרדר. הכשירים לשירות צבאי גויסו לגדודי עבודה, ולא ניתן להם נשק, אלא השתמשו בהם לעבודות כפייה ורבבות מהם נספו. "זרים" שנתפסו, נרצחו אף הם. כן נרצחו יהודים בפוגרומים שהוסוו כפעילות כנגד "פרטיזנים", אך פרט לכך דבק הורטי בדעתו שלא לשלוח את היהודים להשמדה, על אף לחץ גובר מצד ברלין.

בשנת 1944, עם עליית כוחן של בעלות הברית, התקרב הצבא האדום לגבולות הונגריה. הגרמנים חששו כי הורטי יפנה לצד הרוסים, ובחודש מרץ פלשו להונגריה ומינו בה ממשלת בובות. ממשלה זו גירשה כחצי מיליון מיהודי הונגריה להשמדה במזרח תוך כמה חודשים, וזאת כאשר הורטי עדיין שליט הונגריה. ב-7 ביולי פקד הורטי על הפסקת המשלוחים, וזאת בלחץ בינלאומי. בשלב זה היו כמאה וחמישים אלף יהודים בבודפשט בין החיים, אך רובה של יהדות הונגריה הושמד באושוויץ. לאחר הפסקת המשלוחים הציע הורטי‏[1] למעצמות המערב כי שארית הפליטה תישלח למדינות שתסכמנה לקבלן. המשא ומתן על הצעה זו נמשך מספר שבועות, אך טורפד על ידי הגרמנים.

באוגוסט פיטר הורטי את ממשלת הבובות הגרמנית, והחל במשא ומתן עם הסובייטים אך הגרמנים שוב התערבו. בנו של הורטי נחטף על ידי איש הקומנדו הגרמני אוטו סקורצני, והורטי נאלץ להתפטר מתפקידו כעוצר ב-15 באוקטובר. עם עליית פרנץ סלשי, ראש המפלגה האנטישמית הקנאית צלב החץ לשלטון במקום הורטי, נראה היה כי אין עוד תוקף להצעתו להצלת שארית הפליטה של יהודי הונגריה.

את שארית המלחמה בילה הורטי במעצר בית בגרמניה, ובמאי 1945 שוחרר על ידי בעלות הברית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות דרישתה של יוגוסלביה כי הורטי יישפט כפושע מלחמה, סירבו לכך בעלות הברית. הייתה זו השפעתו האישית של סטלין, כהכרת תודה לניסיונו של הורטי להביא לשביתת נשק בשנת 1944. הורטי שימש כעד תביעה במשפטי נירנברג בשנת 1946 ולאחר מכן שוחרר. הוא התיישב בפורטוגל, שהייתה אז תחת שלטונו הסמכותני של סלזר, ומת שם בשנת 1957. זיכרונותיו, בשם "חיים למען הונגריה", יצאו לאור בשנת 1953.

הורטי נישא פעם אחת, למגדלנה, והיה אב לשני בנים, אשר שימשו כעוזריו, ולשתי בנות. שלושה מילדיו מתו לפניו. בצוואתו ביקש הורטי להיטמן בהונגריה רק לאחר עזיבת החייל הרוסי האחרון את אדמתה. בשנת 1993, לאחר עזיבת הכוחות הרוסיים את הונגריה, נטמנה גופתו בעיר הולדתו, קנדרס.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]