הספרייה הלאומית (סינגפור)

הספרייה הלאומית של סינגפור
国家图书馆
מיקום סינגפור, סינגפורסינגפור סינגפור
סוג ספרייה לאומית
ספריית הפקדה פרסומי הבנק העולמי
תאריך ייסוד 1823-הונחה אבן הפינה
גודל האוסף כ-8.9 מיליון פרטים
קואורדינטות 1°17′52″N 103°51′15.2″E / 1.29778°N 103.854222°E / 1.29778; 103.854222
https://www.nlb.gov.sg/
(למפת סינגפור רגילה)
 
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית
לוגו הספרייה

הספרייה הלאומיתסינית: 国家图书馆) בסינגפור ממוקמת על 11,304 מטר רבוע בשדרות ויקטוריה מס' 100. הבניין החדש, המונה 2 גושים של 16 קומות, החליף את הבניין הקודם שנסגר בשנת 2004. היא הספרייה הלאומית היחידה בסינגפור.

המבנה החדש, שאליו עברה הספרייה ב-22 ביולי 2005, הפך למבנה הדגל של מועצת הספריות הלאומיות של סינגפור, והוא מאגד בתוכו את ספריית העיון הנקראת גם ספריית לי קונג צ'יין, ואת ספריית ההשאלה הנקראת גם ספריית ההשאלה המרכזית (CLL) תחת גג אחד. כמו כן במבנה נמצא גם מרכז הדרמה שמנוהל על ידי מועצת האומנות הלאומית. נכון לשנת 2005, כלל אוסף הספרייה כ-8.9 מיליון פריטים.

המבנה הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לבניין

המבנה הנוכחי מכיל 2 גושים של 16 קומות כל אחד ושלושה מרתפים. כל גוש מחובר לרעהו על ידי גשר בכל קומה. ספריית ההשאלה נמצאת במרתף 1, וספריית העיון נמצאת בקומות 7-13. בבניין נמצא מרכז לאמנויות הבמה, שמנוהל על ידי מועצת האמנות הלאומית בקומות 2-5. בקומה ה-16 קיים מתחם סגור לאירועים בשם The Pod. ממתחם זה יש מבט פנורמי על האי סינגפור, ועל האיים השכנים מלזיה ואינדונזיה. בקומה ה-14 מצויים המשרדים של מועצת הספריות הלאומית. בכל המבנה ישנן גינות מרובות, אולם רק שתיין מהן פתוחות לציבור. אחת מהן בקומה ה-5 והשנייה בקומה ה-10. את המבקרים משרתות 3 מעליות שקופות בעלות מבט פנורמי עלך העיר גם כן. בקומה הראשונה, מלבד הכניסה הראשית מצויים גם בית קפה ומתחם שמציג לפעמים מוצגים מהספרייה.

גינה בבניין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן הפינה לספרייה הונחה בשנת 1823, על ידי סר סטמפורד רפלס (מייסד סינגפור המודרנית), כחלק מ"המוסד הסינגפורי" (בית הספר הסינגפורי הראשון). בנייתה הושלמה בשנת 1837, ומנהלה הראשון היה ד"ר רוברט מוריסון, שהיה נדבן ומחנך. בתחילה הספרייה הייתה פתוחה בחינם רק לתלמידי ולמרצי בית הספר ופתוחה רק בשעות הפתיחה שלו, אולם גם אזרחי העיר היו יכולים להשתמש בשירותיה תמורת 25 סנט לחודש. בשנת 1845, החלה הספרייה לפעול גם מעבר לשעות הפעילות של המוסד הסינגפורי, והפכה לספרייה העצמאית הראשונה בסינגפור. בשנת 1887 עברה הספרייה למבנה חדש, יחד עם המוזיאון הסינגפורי.

תחת הכיבוש היפני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים לפני הפלישה היפנית לסינגפור, נהפכה הספרייה למרפאה של הכוחות הבריטים והאוסטרלים. הספרייה נפתחה מחדש רק באפריל 1942 תחת השם Syonan Tosyokan כחלק מתהליך החלפת השמות באי לשמות יפניים. למזלה של הספרייה, מנהלה היה מקורב לקיסר היפני ורק כ-500 מהספרים בה הושמדו, בניגוד לספרייה במלזיה שנפגעה קשות. מנהל הספרייה בתקופה הציל ספרים רבים משריפה בכך שפתח מיזם שבו אזרחי סינגפור הביאו את ספריהם מבתיהם המופצצים לספרייה. בתוך חודש אחד יותר מ-40,000 ספרים חדשים הובאו לספרייה. הספרייה נפתחה מחדש לאחר סיום הכיבוש תחת המנדט הבריטי על האי ב-1945, ובכך הגיע לסיומה תקופת שלטון היפנים על הספרייה.

תחת השלטון הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת השלטון הבריטי נעשו מאמצים להפוך את הספרייה לנגישה יותר לציבור. שיטה חדשה לסידור הספרים שהוחלפה רק ב-1988 בשיטה ממוחשבת והעסקת ספרנים מקצועיים היו חלק מהמאמצים. השינוי המשמעותי ביותר היה העברת הספרייה למבנה חדש ברחוב סטמפורד. כמו כן, בעזרת תרומות של הפילנתרופ לי קונג צ'יין (שעל שמו נקראת הספרייה) הפכו את הספרייה לפתוחה לציבור בחינם. בכך הושלם המהפך של הספרייה מספרייה בית ספרית בתשלום לספרייה ציבורית חינמית. הספרייה החלה לשמש גם כמחסן עבור כל היצירות הספרותיות שנדפסו בסינגפור.

עצמאות סינגפורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלת הספרייה הסינגפורית הראשונה הייתה הדוויג אנואר. תרומתה החשובה ביותר הייתה התפשטות הספרייה לפרברי העיר, שנעשתה בשיתוף פעולה עם מתכנני העיר. כמו כן, הקימה הספרייה בעזרת תרומות מאונסק"ו שירותי ספרייה ניידים שמטרתם הייתה לעודד ילדים לקרוא. בשנת 2004 עברה הספרייה מהמבנה הישן אל המבנה הנוכחי, שמאגד בכוחו מספר רב של מוקדי תרבות. הצלחתה של הספרייה, והפיכתה למרכז תרבותי חשוב וגדול המכיל מיליוני פריטים יכולה להוות מראה להתפתחות סינגפור לאורך הדורות.

ספריות במבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית ההשאלה המרכזית CCL[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה זו מעל ל-200,000 ספרים שהציבור הרחב יכול לשאול, ומתוכם כ-100,000 ספרי סיפורת. בספרייה ישנם 726 מגזינים, 74 עיתונים, דיסקים וספרי שמע. בספרייה ישנם גם ספרים בשפה הסינית, מלאית והטמילית.

בספרייה שתי גינות נוי, שמפרידה ביניהם חומה בעלת 500 לבנים מהבניין הקודם. כמו כן ישנו מקום מיוחד לספרי ילדים וחדר שבו מתקיימים אירועים.

ספריית העיון Lee Kong Chain Library[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף סינגפור ודרום מזרח אסיה, Lee Kong Chian Reference Library

לאחר שקרן לי תרמה 60,000,000 מיליון דולר להקמת ספרייה זו, הוחלף שמה מספריית העיון הלאומית לספריית לי קונג צ'יין, ע"ש ד"ר לי קונג צ'יין. הספרייה ממוקמת על שטח של 14,265 מטר מרובע, ומחולקת ל-7 קומות. בספרייה ישנם 530,000 פריטים, מודפסים ולא מודפסים, ומאפשרת שירותי עיון דרך SMS, דואר אלקטרוני, טלפון, פקס וכמובן במבנה עצמו. במבנה קיים חיבור אלחוטי לאינטרנט. למרות שלא ניתן להשאיל את הספרים, ישנם חדרי קריאה ואף חדרי דיון בספרים.

קומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הדרמה Drama Center[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הדרמה מנוהל על ידי מועצת האמנות הלאומית. זהו מרכז לאמנות הבמה בעל קיבולת של 615 צופים. כמו כן, במרכז זה נמצא גם אולם קולנוע, חדר VIP ובר.

הספרייה הלאומית תומכת גם היא באמנות המקומית על ידי רכישה של יצירות אמנות של אמנים מסינגפור ותלייתם על קירות הספרייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]