פקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקס מתוצרת פיליפס

פקס (קיצור של פקסימיליה או טלפקסימיליה) היא טכנולוגיה לתקשורת-רחק (טלקומוניקציה) אשר משמשת להעברת העתקי מסמכים, בעיקר על ידי מכשירים מתאימים אשר פועלים דרך רשת הטלפון. מקור המילה פקס הנוהגת היום, היא מלטינית - fac simile שפירושו "עֲשֵׂה באופן דומה", כלומר להעתיק באופן מוחלט למקור. המילה קוצרה מפקסימילה ל-פקס. מכשירי פקס הפכו לנגישים כלכלית ופופולריים מאוד בשנות ה-80 של המאה ה-20. הם מעבירים דף (מודפס או כתוב ביד) אחד או יותר בדקה אחת, בשחור-לבן ברזולוציה של 200 נקודות לאינץ' (200 dpi). קצב ההעברה הוא 14.4 Kbps או מהר יותר. תבניות התמונה המועברות נקראות "ITU-T (לשעבר CCITT) קבוצת פקס 3 או 4". הטכניקה עליה הפקס מבוסס הומצאה ב-1929 על ידי רודולף הל (Rudolf Hell).

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקס הבסיסי ביותר מעביר מידע רק בשחור-לבן. הדף המקורי נסרק ברזולוציה של 1,728 פיקסל לשורה ו-1,145 שורות לדף (גודל של דף A4). המידע הגולמי המתקבל נדחס על ידי שימוש בקוד הופמן מותאם, היעיל לטקסט כתוב, אשר משיג פקטור דחיסה ממוצע בסביבות ה-20. לרוב, דרושות 10 שניות לשדר דף, לעומת 3 דקות שהיה לוקח לשלוח את אותו מידע בצורה לא דחוסה של 1,728 על 1,145 ביטים במהירות של 9,600 ביטים לשנייה. שיטת הדחיסה משתמשת בקוד הופמן על רצפי שחור ולבן בשורה אחת של סריקה, ולכן נקראת "חד-ממדית". שיטות דחיסה "דו-ממדיות" משתמשות בעובדה ששתי שורות סרוקות סמוכות לרוב דומות למדי, וכן חוסכות רוחב פס על ידי קידוד של ההבדלים ביניהן בלבד.

ישנן מספר מחלקות פקס שונות, כולל מחלקה 1, מחלקה 2 ו-CAS של אינטל.

מכונות פקס משתמשות במספר טכניקות אפנון של קווי טלפון. הן נבחרות בזמן "לחיצת היד" של הפקס-מודם (handshake). כיום, רק האפנון המהיר 14,400 ביט לשנייה נמצא בשימוש, למרות שרוב המכונות תומכות גם בקצבי תעבורה נמוכים יותר, לצורך "תמיכה-לאחור".

  • שיטת אפנון 9,600 ו-14,400 ביט לשנייה מנצלת את אפנון 9,600 של trellis.
  • שיטת אפנון 2,400 ו-4,800 ביט לשנייה מנצלת את אפנון ה-PSK.
  • שיטת אפנון 7,200 ו-9,600 ביט לשנייה מנצלת את אפנון ה-QAM.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממציא הסקוטי אלכסנדר ביין (Alexander Bain) היה הראשון שהוציא פטנט על גרסה ראשונית וניסיונית של הפקס, בשנות ה-40 של המאה ה-19, עוד לפני המצאת הטלפון[1]. הוא השתמש בידע שלו על שעוני מטוטלת חשמליים כדי להפיק מכניזם הסורק שורה אחר שורה קדימה ואחורה.

בשנות ה-60 של המאה ה-19 פיתח הפיזיקאי האיטלקי ג'יובאני קאסלי את מכשיר הפנטלגרף (אנ'), גרסה מוקדמת של מכשיר הפקס, שאיפשר לראשונה שליחה של תמונות באופן מסחרי, גם אם עדיין בקנה מידה קטן[1]. בשנת 1865 השיק קאסלי שירות של שליחת הודעות בין ליון ופריז.

בתחילת המאה ה-20 חלה התקדמות טכנולוגית בכמה אופנים שונים במקביל, שיצרה בתוך כמה עשורים שדרוגים רבים לטכנולוגיה הראשונית מהמאה הקודמת. בשנות ה-20 פותחה טכנולוגיה לשליחת תמונות באמצעות גלי רדיו, כמו מפות מזג אוויר[2].

המכשיר הגיע לצורתו הנוכחית פחות או יותר, לפני שנת 1945, כאשר כוחות הברית במלחמת העולם השנייה, השתמשו בו להעברת מפות ותרשימים בשדה הקרב, אולם עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים סבל הפקס מפרדוקס הביצה והתרנגולת: כל עוד לא היו מספיק מכשירי פקס, איש לא קנה אחד. המצב הוחמר בגלל העדר סטנדרטים[3]. בשנות ה-60 החלו חברות שונות לשווק מכשירי פקס כתחליף זול לטלפרינטר[4].

הבעיה נפתרה רק כאשר יצא התקן של Group 3 של איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי, שהתקבל על כל התעשייה והחל את תהליך התפשטות הפקס[5]. תהליך זה היה מהיר מאוד מסוף שנות ה-80 עד לסוף שנות ה-90, אז החל השימוש ברשת האינטרנט לתפוס תאוצה ונעשו ניסיונות לשלב את הפקס עם רשת האינטרנט[6], כולל שליחת פקסים ישירות מהמחשב[7], ואחר כך גם קישור בין דואר אלקטרוני לפקס[8].

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 הייתה ירידה של 50% בשימוש במכשירי פקס בעולם, תוך שנים ספורות[9], בעקבות העלייה המהירה בשימוש בדואר אלקטרוני כתחליף לפקס[10]. עם זאת גופים ממשלתיים ועסקים רבים המשיכו להשתמש בפקס, חלקם כערוץ בלעדי למסירת טפסים והודעות מצד לקוחות[11].

החל מהעשור השני של המאה ה-21 התמעטו מספר האנשים אשר עושים שימוש ביתי בפקס. בישראל משתמשים שהמשיכו להשתמש בפקס באו בקרב אוכלוסיות שלא היו מעוניינת לעשות שימוש ברשת האינטרנט. בעיקר בקרב קשישים ומהקהילה החרדית[12]. בשנת 2014 העלתה לראשונה חברת הכנסת סתיו שפיר הצעת חוק שתחייב את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות התקשורת והתשתיות לקבל את פניות הציבור באמצעות דואר אלקטרוני ולהפסיק לחייב את הפונים במשלוח מסמכים במכשיר הפקס[13]. ביוני 2015 ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת חוק "ממשל ללא נייר" שהגיש ח"כ מיקי לוי, לפיה משרדי הממשלה וגופים ציבוריים המתוקצבים על ידה יחויבו להתקשר עם ספקים באמצעות דואר אלקטרוני[14]. ביולי 2018 התקבל לבסוף חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים המחיייב כל גוף ממשלתי, כולל קופות-החולים, לקבל מסמכים בדואר אלקטרוני[15].

בשנת 2018 דווח ברחבי העולם קיימים עדיין למעלה מ-45 מיליון מכשירי פקס, המשומשים על ידי ממשלות, חברות עסקיות ואנשים פרטיים, ודרכם מועברים למעלה מ-17 מיליארד פקסים מדי שנה[16].

פקס מחשב אוטונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקס מחשב מודרני יכול להתחבר למדפסת או מכונה רב-תכליתית, על ידי שימוש בשתי יציאות USB, כדי לשלוח, לקבל ולהדפיס פקסים (ללא צורך במחשב).

אפשרות שנייה היא להשתמש בתוכנת פקס לצורך שליחת פקס. ישנו מגון רחב של תוכנות פקס או שירותי פקס אונליין.

תוכנות פקס יעילות, במיוחד כאשר רוצים לשלוח כמות גדולה של פקסים לרשימות דיוור.

חלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלופה מודרנית לשליחת פקסים היא שליחה של דואר אלקטרוני עם או בלי קובץ תמונה אחד או יותר כקובץ מצורף. חלופה זו מאפשרת צבעוניות ויתר גמישות ברזולוציית המידע. שיטה זו אינה דורשת מהמשתמשים התקנת מכשירים סורקים או מדפיסים ויכולת להפעילם. היא חסכונית, מהירה ובטוחה יותר מפני פריצות. לכן הפקס הולך ויוצא מהשימוש בעולם המודרני.

שירותי פקס לדואר מאפשרים להחליף את מכונת הפקס בשירות אשר מספק מספר פקס. בשיטה זו הפקס מגיע ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני, בדרך כלל כקובץ PDF ואין צורך כלל במכונת פקס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דרור פויר, ‏פלא טכנולוגי בן 165 שנה, באתר גלובס, 1 במאי 2011
  2. ^ עשה דבר דומה, מעריב, 13 באוקטובר 1987
  3. ^ עזרא אוחיון, מהפכת הרשת רק החלה, באתר הארץ, 27 במרץ 2010
  4. ^ מכשיר אלקטרוני להעברת תכתובת, הארץ, 18 באוגוסט 1961
  5. ^ טל שחף, "שלח את זה בפאקס", מעריב, 13 באוקטובר 1987
  6. ^ פקס לפי דרישה, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1997
    חיבור מכשיר הפקס לאינטרנט, באתר גלובס, 3 בפברואר 1998
    אפי לנדאו, ‏אינטרנט זהב שווק באירופה שירות פקס על האינטרנט של CMR הישראלית, באתר גלובס, 27 באפריל 2000
  7. ^ יובל אלון, מי בכלל צריך פקס אם יש לו מחשב וכרטיס פקס?, חדשות, 1 במרץ 1993
    גבי בשן, מחשבים – שירות פקס לחו״ל בהנחה, חדשות, 15 באוקטובר 1991
  8. ^ רוני ליפשיץ, ‏חברת נטגונג פיתחה טכנולוגיה לחיבור ישיר אל הדואר האלקטרוני, באתר גלובס, 23 בפברואר 1998
  9. ^ טכנולוגיית הפקס מתקשה להתקדם, באתר הארץ, 17 במרץ 2003
  10. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, הייקים הישראלים מסרבים בגאווה לעידן הדיגיטל, באתר הארץ, 31 במאי 2013
  11. ^ אביב דילבסקי, הדיקטטורה של הפקס לביטול עסקות, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2010
    כשאין פקס בבית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2001
  12. ^ אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, מי עדיין משתמש בפקסימיליות?, באתר הארץ, 26 באפריל 2013
  13. ^ יהונתן ליס, הצעת חוק: משרדי הממשלה לא יחייבו אזרחים לפנות אליהם בפקס, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
  14. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, נגמר עידן הפקס? אושרה ההצעה לחייב משרדי ממשלה להתקשר עם ספקים במייל, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2015
  15. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏בלי פקסים: משרדי ממשלה יחויבו לקבל מיילים מהציבור, באתר גלובס, 17 ביולי 2018
  16. ^ יסמין יבלונקו, ‏גם מיושנים וגם מסוכנים: צ'ק פוינט מזהירה מפני הפקסים, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2018
    אתר למנויים בלבד עודד ירון, צ'ק פוינט מצאה פרצות חמורות בפקס; האם צריך להיפטר ממנו?, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2018