הפארק הלאומי ארלי

הפארק הלאומי ארלי
Parc national d'Arly
הפארק הלאומי ארלי עם נוף על הנהר ארלי
הפארק הלאומי ארלי עם נוף על הנהר ארלי
הפארק הלאומי ארלי עם נוף על הנהר ארלי
אתר מורשת עולמית
קומפלקס הפארקים הלאומיים W-ארלי-פנג'ארי
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1996, לפי קריטריונים 9 ו- 10
שטח האתר 528,930 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך קומפלקס הפארקים הלאומיים W-ארלי-פנג'ארי עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות הפארק הלאומי ארלי נוסף לאתר ב-2017
מידע כללי
על שם ארלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 13 בדצמבר 1954
נתונים ומידות
שטח 760 קמ"ר
מיקום
מדינה בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו
מיקום בדרום-מזרח בורקינה פאסו
קואורדינטות 11°35′01″N 1°28′06″E / 11.583611°N 1.468333°E / 11.583611; 1.468333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפארק הלאומי ארליצרפתית: Parc national d'Arly) הוא פארק לאומי הממוקם בנפת טפואה (אנ') שבמחוז המזרח (אנ'), בדרום-מזרח בורקינה פאסו.[1] הפארק צמוד לפארק הלאומי פנג'ארי של בנין בדרום ולשמורת סינגו (אנ') במערב. ב-2009 צורף האתר לרשימת אתרי רמסר,[2] וב-2017 הפארק צורף לאתר המורשת העולמית קומפלקס הפארקים הלאומיים W-ארלי-פנג'ארי של ארגון אונסק"ו.[3]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק שוכן בשטח של 760 קמ"ר, בגובה בין 100 ל-500 מטרים מעל גובה פני הים, וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא כ-1,000 מילימטרים. בפארק הלאומי ארלי יש מספר אגמים, כמו בטונגה (Tounga) שבו יש בור מים ויש שני אגמים שלעיתים קרובות מבקרים בהן עד עשרים היפופוטמים.

בפארק יש מגוון רחב של בתי גידול, החל מיערות הגלריה (אנ')[א] של הנהרות ארלי ופנג'ארי ועד חורש סוואנה וגבעות אבן חול של שרשרת גובננגו (Chaîne de Gobnangou). הפארק הוא ביתם של כ-200 פילים אפריקנים, 200 היפופוטמים ו-100 אריות. יש גם נמרים, תאואים, תנינים, כוח הנילוס, פיתונים, בבונים, קופים אדומים וירוקים, חזירי יבלות ומיני אנטילופות שונות, כמו בובאל איילי ואנטילופת סוס קצרת-קרן. יש גם קודו סילבטיכוס, צביונים וקובוס המים.[4]

הפארק שימש קודם לכן בית גידול גם לזאב טלוא (Lycaon pictus manguensis), אם כי מין זה נכחד מהאזור המקומי עקב התרחבות אוכלוסיית האדם, והיעדר הגנה לאומית.[5]

ניתן להגיע לפארק דרך הכביש המהיר N19 דרך דיאפגה (אנ') (בעונה היבשה גם דרך פאמה (אנ')). יש בשטח הפארק כמה בקתות לתיירים.

דרך הפארק הלאומי ארלי עובר מסלול הגירה שנתי מסורתי של הרועים בני הפולה. מדי שנה עוברים בפארק עדרי בקר גדולים במסלול קבוע. תשלום תעריפים קבועים לראש מטופל על ידי הנהלת הפארק הלאומי בפארק עצמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי ארלי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יער הצומח לאורך גדות נהרות באזורים שבהם אין תנאים מתאימים ליערות, כדוגמת סוואנות ומדבריות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ouédraogo, O.; Schmidt, M.; Thiombiano, A.; Hahn, K.; Guinko, S.; Zizka, G. (2011). "Magnoliophyta, Arly National Park, Tapoa, Burkina Faso". Check List. pp. 85–100.
  2. ^ Parc National d'Arly
  3. ^ Centre, UNESCO World Heritage. "W-Arly-Pendjari Complex". UNESCO World Heritage Centre (באנגלית).
  4. ^ "UNEP Protected areas". United Nations Environment Programme and World Conservation Monitoring Centre. 1984. אורכב מ-המקור ב-2007-08-04.
  5. ^ Michael, C. Hogan (2009-01-31). Stromberg, N. (ed.). "Painted Hunting Dog: Lycaon pictus". GlobalTwitcher.com. אורכב מ-המקור ב-2010-12-09.